בדיון שהתקיים בפניי ביום 6.7.23 הצהיר נציג המבקשת כי פעולות החקירה הנוגעות לרכב התפוס לא הושלמו ואף הציג לעיוני דוח השלמות מטעם הפרקליטות אשר כלל פעולות שחלקן נוגעות לרכב, והצדדים הסכימו כי יבואו בדברים בהמשך לאחר שהמשטרה תפעל לביצוע פעולות החקירה הנוגעות לרכב.

מאז, לא הוצגו בפניי חומרי החקירה וגם לא סיכום חקירה או דוח השלמות מטעם הפרקליטה המטפלת.

לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות בנוגע לרכב התפוס, בהחלטתי מיום 16.7.23 (והתיקון שלה מיום 17.7.23) הוריתי למשטרה להעביר לעיוני את תיק החקירה לצורך הכרעה בבקשה.

היחידה החוקרת אשר לא מילאה אחר החלטתי האמורה מנעה ממני את האפשרות להכריע בבקשה להחזרת התפוס טרם הוגש כתב האישום, והתנהלותה כאמור פגעה ביעילות ההליך ובזכויות המבקשת.

יחד עם זאת, מצב הדברים כעת השתנה, ומשהוגש כתב האישום הסמכות להכריע בעניינם של תפוסים הקשורים באותו עובר לערכאה שבפניה הוגש כתב האישום, בעניין זה נקבע בבש"פ 5894/20 מדינת ישראל נגד מועתז דיבא (1.9.20):

"פרשנות סעיפי הפקודה לא העלתה בידינו הכרעה ברורה לטובת אחת מן העמדות שהוצגו; שתיהן תוכלנה להתיישב עם לשון החוק. משכך, לא נותר מנוס מהכרעה בשאלת הסמכות כפי הראוי בעינינו. הראנו לדעת, כי טעמים שבאחידות סדרי הדין וביעילות ההליך הפלילי, מובילים למסקנה שלפיה משעה שמוגש כתב אישום, הסמכות לדון בעניינם של תפוסים הכרוכים באותו הליך, מסורה בידי הערכאה שאליה הוגש כתב האישום."

בהינתן האמור, ולאחר שהוגש ביום 23.7.23 כתב אישום 51734-7-23 (מחוזי נצרת) במסגרתו הודיעה המאשימה כי בתום ההליכים תבקש להורות על חילוט הרכב התפוס, אין לי אלא להותיר את ההכרעה בשאלת גורל התפוס בידי ביהמ"ש המחוזי הנכבד במסגרת אותו הליך.

מזכירות להעביר לצדדים ולסגור את התיק.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"ג, 24 יולי 2023, בהעדר הצדדים.