ה”ת 70459/11/16 – ראמי זועבי נגד מדינת ישראל – רשות הטבע והגנים ירושלים
בית משפט השלום בנצרת |
|
|
|
ה"ת 70459-11-16 זועבי נ' מדינת ישראל ואח'
|
1
בפני |
סגנית הנשיא, כב' השופטת עדי במביליה - אינשטיין |
|
מבקש |
ראמי זועבי
|
|
נגד
|
||
משיבה |
מדינת ישראל - רשות הטבע והגנים ירושלים
|
|
|
||
החלטה |
1. לפניי
בקשה להחזרת תפוס, בהתאם לסעיף
טיעוני הצדדים:
2. ב"כ המבקש טען כי המבקש הנו הבעלים של הכלב מזה כשנתיים וחצי-שלוש, רואה בו חיית מחמד ביתית, ומעולם לא השתמש בו ככלב צייד או לצרכי צייד.
ב"כ המבקש טען כי הכלב נמצא ליד חלקה הסמוכה לבית מגוריו של המבקש בכפר טמרה, במרחק של כשני קילומטרים מדיר הצאן בו נתפסו החפצים במסגרת חיפוש שנערך ביום 13.11.2016 לפי צו.
נטען כי טרם התקבלו תוצאות דגימת צואת הכלב.
במקבילל נטען כי הכלב נמצא בחצר פתוחה ומסביב לכפר יש חורשה, כך שיתכן שהדורבנים הגיעו לכפר ומכאן ההסבר להימצאות קוצי דורבן בצואתו של הכלב.
באשר לטענת המשיבה כי המבקש השתתף בציד דורבנים טען ב"כ המבקש כי המבקש עבר תאונת דרכים בחודש ינואר 2016, שבעקבותיה נפגע פגיעה קשה, ולכן אינו מסוגל פיזית להשתתף בציד ואין ממש בחשד נגדו.
2
3. המשיבה
מתנגדת לבקשה. לטענתה, הכלב והתפוסים שימש את המבקש בציד לא חוקי. התפיסה נעשתה
מכוח סמכותם החוקית של הפקחים הקבועה בסעיף
דיון והכרעה:
4. בסעיף
בסעיף
5. סעיף
6. תיק החקירה מתנהל בגין חשד לפגיעה בערכי טבע מוגנים - ציד דורבנים.
כעולה מתיק החקירה (דוחו"ת הפעולה, דו"ח איסוף צואת כלב מיום 22.11.2016 המתייחס לאיסוף שנעשה ביום 14.11.2016, דוח"ות חיפוש ותמונות), אותרו ממצאים של ממש, הקושרים את הכלב דנן ואת המבקש לעבירות בהן נחשד המבקש.
3
היות שהחקירה בעיצומה, לא אפרט מהות הממצאים הקושרים את הכלב והמבקש לחשד האמור, אולם שוכנעתי כי התשתית הראייתית מגבשת חשד סביר וקיים יסוד סביר להניח שהכלב שימש כאמצעי לביצוע העבירה המיוחסת למבקש.
משכך, תפיסת הכלב בוצעה כדין.
7. באשר למטרת החזקת התפוסים, לאחר תפיסתם, הפנה ב"כ המשיבה לבש"פ 5564/14 אהוד טננבאום נ' מדינת ישראל. ב"כ המשיבה טען כי הכלב עתיד לשמש ראיה במשפט כמי שנטל חלק בציד ודגימות מצואתו נשלחו לבדיקת מעבדה. עוד טען כי החזקת הכלב נחוצה לשם מניעת הישנות עבירות של ציד בלתי חוקי בעזרת הכלב. בנוסף, הסביר כי יבקש חילוט הכלב במידה והמבקש יורשע בדין בתום הליך משפטי, כאשר בעיקר מסיבה זו מתבקשת הותרת הכלב בחזקת המשיבה.
8. לאחר שמיעה ושקילה, שוכנעתי כי תפיסתו והחזקתו של הכלב, ברשות המדינה, נועדה לתכלית ראויה.
ה
עילת התפיסה, מכוח
הרצון לאפשר חילוט הכלב, כאלמנט עונשי או מניעתי, בתום ההליך המשפטי כנגד המבקש,
משרתת את האינטרס החברתי העומד בבסיס ה
מן הפן האחר, לא שוכנעתי מן הטיעון לפיו החזקת הכלב נחוצה לשם שימוש בו כראיה במשפט, שכן בהקשר זה ניתן להעזר בממצאי בדיקת המעבדה או בצילום.
בבש"פ 4794/99 אבו חדרה ואח' נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (04.08.1999) נקבע שהחזקת הכלב על-ידי המשיבה מותרת לצורך בקשת חילוטו בתום ההליך, אף אם אינה מחזיקה בכלב לצורך הגשתו כראיה במשפט.
הנה כי כן, קיימות עילות להמשך החזקת התפוס.
4
9. בבוא בית
המשפט להכריע בבקשה להחזרת תפוס, עליו לאזן בין האינטרס הציבורי הגלום בהגנה על
חיות הבר, כפי שבא לידי ביטוי ב
לשם כך, יש לבחון אם ניתן להשיג את תכלית התפיסה בדרך שפגיעתה במבקש ובזכותו הקניינית, פחותה.
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת שטרסברג-כהן ב-בש"פ 6686/99 עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 464, 470-471 (22.05.2000):
"תפיסת חפצים והחזקתם בידי המשטרה וכן חילוטם על-ידי בית-משפט נבחנים לאור תכליתן של הוראות הדין הרלוונטי, לאור הזכויות המהותיות ולאור האינטרסים השונים המשמשים בזירה. כל זאת במסגרת העקרונות הכלליים של השיטה. בכל מקרה יש לערוך איזון ראוי בין ההגנה על הזכות הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת חפצים המאפשרים את ביצועם. עמדתי על כך בבש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל [1], שבו אמרתי, בעמ' 17-18:
"תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים למשך תקופה ארוכה, וזאת כאמצעי ביטחון.
...
הפגיעה ברכושו של אדם על-ידי נטילתו ממנו, על-מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו ולפיכך יש לנקוט אותה רק כאמצעי אחרון ובהיעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וכך יש לעשות על-פי עקרון המידתיות המקובל עלינו...".
10. לאחר שמיעה ועיון, שוכנעתי כי בשלב זה, עת החקירה בראשיתה, לא קיימת "חלופת תפיסה" הולמת, שבכוחה להשיג את מטרות התפיסה, כפי שפורטו לעיל.
5
שחרור הכלב והחזרתו למבקש, גם אם ייעשה בתנאים מסוימים, יקל על הישנות העבירות, ומכיון שמדובר בכלב שהנו יצור חי, היכולת להביא לחילוטו בתום הליך חקירה ומשפט תהא מזערית, ככל שישוחרר לחזקת המבקש.
11. החקירה בתיק זה החלה בנובמבר 2016 והיא מתקדמת בקצב ראוי.
סעיף
המשיבה הציגה השלמות חקירה נדרשות והבהירה כי החקירה תארך למעלה משלושה חודשים נוספים.
נוכח השיקולים שצוינו, הנני דוחה את הבקשה.
זכות ערר בתוך 30 ימים לבית המשפט המחוזי בנצרת.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ז, 12 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.