ה”ת 71560/11/17 – מאור זוהר נגד מדינת ישראל – היחידה למאבק בפשיעה כלכלית
בית משפט השלום בראשון לציון |
|
|
|
ה"ת 71560-11-17 זוהר נ' מדינת ישראל
|
1
בפני |
כבוד השופט גיא אבנון
|
|
המבקש |
מאור זוהר
|
|
נגד
|
||
המשיבה |
מדינת ישראל - היחידה למאבק בפשיעה כלכלית
|
|
החלטה
|
בפני בקשה להשבת תפוסים וביטול עיקולים.
רקע
2
1. למבקש מיוחסות
עבירות אשר בוצעו, לפי הטענה, לאורך חודשים ארוכים בשנים 2014-2015 (מועדים מדויקים
מפורטים בחומר החקירה וחסויים בשלב זה). ביום 26.11.17 הפכה החקירה גלויה, ובאותו יום
נחקר המבקש בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון ועבירות לפי
היקף העבירות המיוחס למשיב עומד על סך של כ- 1,115,000 ₪.
2. ביום 26.11.17 נתפסו כספים, חשבונות ורכוש מאת המבקש. חלקו הוחזר. כיום נותרו בחזקת המשיבה התפוסים הבאים:
א. נדל"ן: שיעבוד ברישום על חלקו של המבקש (50%) בדירת מגורים המצויה בבעלות משותפת של המבקש ורעייתו ברחוב רוטשילד 42, אשדוד (להלן: הדירה). שווי הדירה 1.9 מיליון ₪. על הדירה רובצת משכנתא. יתרה לסילוק בסך 716,067 ₪ (נכון למועד הדו"ח שהוגש לבית המשפט). מכאן, השיעבוד על חלקו של המבקש בניכוי המשכנתא, הינו בסך של כ- 592,000 ₪.
ב. מכוניות: עיקול ברישום על רכב מסוג אאודי מ.ר. 44-666-12 בשווי (מחירון יד 2) 100,000 ₪. הרכב משועבד לבנק הפועלים כנגד הלוואה שיתרתה (נכון למועד הדו"ח שהוגש לבית המשפט) בסך 74,430 ₪. מכאן, שווי הרכב בניכוי ההלוואה הינו 25,570 ₪. עיקול ברישום על רכב מסוג מזדה מ.ר. 22-285-30 בשווי (מחירון יד 2) 139,000 ₪. הרכב משועבד לבנק המזרחי ותחת עיקול מס הכנסה. יתרת ההלוואה בסך 51,480 ₪ (נכון למועד הדו"ח שהוגש לבית המשפט). מכאן, שווי הרכב בניכוי ההלוואה הינו 87,250 ₪. מכאן, השיעבוד ברישום על המכוניות בניכוי ההלוואות הינו בסך של כ- 113,000 ₪.
ג. חשבונות בנק: הוקפא חשבון עסקי של הצ'יינג' בבנק הפועלים (סניף 766 חשבון 129324, להלן: החשבון). בחשבון סכום של 104,279 ₪.
ד. כספים: נתפס בבית המבקש כסף מזומן בסך 36,200 ₪.
סך הנכסים התפוסים מן המבקש, בפועל וברישום, עומד על כ- 845,000 ₪.
3
3. ביום 7.12.17 וביום 13.12.17 התקיימו דיונים בבקשה. המבקש טען, בתמצית, כי אין לו קשר לעבירות המיוחסות לו, תוך שהפנה לגילו (32), למצבו המשפחתי (נשוי + 3 ילדים) ולכך שהוא נעדר הרשעות קודמות כלשהן. הפנה לכך שנחקר בגין חשד להלבנת כסף עבור אחר שעסק בהימורים. הכחיש ידיעה כלשהי באשר למקור ההמחאות אותן פרט, תוך שלדבריו פעל כדין ותוך רישום ודיווח מלא של כל פעולותיו. לדבריו, העבירות המיוחסות לו התרחשו במשך 10 ימים בשנת 2014. לטענתו, היקפי תפיסת הרכוש אינם פרופורציונליים לחומרת והיקף העבירות. הסכים בשלב זה להמשך תפיסה ברישום של הדירה והמכוניות, וביקש להשיב את הכסף התפוס בחשבון הבנק, כמו גם הכסף שנתפס בבית.
בדיון מיום 7.12.17 עלתה אפשרות לשעבד בהסכמה את חלקה של רעיית המבקש בדירה, וכנגד זאת לשחרר כספים. בדיון מיום 13.12.17 התייצבה רעיית המבקש, גב' אני זוהר, שהודיעה כי היא מסכימה להטלת עיקול על חלקה בדירה.
4. ב"כ המשיבה הפנה את בית המשפט לחומרי החקירה, תוך שהתנגד להשבת הכספים כנגד שיעבוד חלקה של אשת המבקש בדירה. לטענתו, קשה מאד לממש דירת מגורים, וגם המכוניות תפוסות רק ברישום ללא ביטוח לטובת המדינה. הפנה לכך שנתפס רכוש נוסף (המחאות לקוחות וחשבונות בנק) אשר שוחרר והוחזר למבקש, באופן שמאפשר לו להמשיך לעבוד. הפנה לכך שהחקירה הגלויה מצויה בשלב ראשוני. הסכים לשחרר את החשבון בכפוף להעברת יתרת הזכות התפוסה לחשבון יחידת החילוט במשרד האפוטרופוס הכללי.
5. במהלך הדיון, לאחר שעיינתי בחומרי החקירה, הבהרתי לצדדים כי חומר החקירה מבסס קיומו של חשד סביר. הצעתי לדחות את הדיון בבקשה לפרק זמן של כחודשיים, שלאחריו יודיעו הצדדים האם הם מסכימים לשנות את מתווה התפוסים כך שיוטל עיקול על חלקה של רעיית המבקש בדירה, וכנגד זאת יושבו למבקש הכסף התפוס בחשבון והכסף המזומן, וזאת בכפוף לכך שלא יתברר כי היקף העבירות עולה על הסכום הגלום בחומר החקירה הקיים.
שני הצדדים התנגדו להצעה. המבקש סבור שהתנהלות המשיבה היתה "קיצונית ודרקונית", ושאין מקום לתפוס רכוש בשווי סכום העבירות המיוחסות. המשיבה סבורה כי ממילא אין די בתפוסים הקיימים, ואיננה מוכנה לשחרר כסף מזומן. המשיבה עתרה להורות למבקש להקים פוליסות ביטוח למכוניות, עם סעיף שיעבוד לטובת משטרת ישראל.
דיון
4
6. עיינתי במלוא חומר החקירה שהונח בפני, לרבות מסמכים שנמסרו לידי ביום 17.12.17, לאחר שהתברר כי חסרים מסמכים בתיק החקירה שנמסר לי במועד הדיון. חומר החקירה סומן גא/1 - גא/13. חומר החקירה מבסס חשד סביר הקושר את המבקש לעבירות המיוחסות לו בהיקף של כ- 1,115,000 ₪. בניגוד לטענת המבקש, אין מדובר בחשד לעבירות מינוריות אשר התבצעו משך כ- 10 ימים, כי אם בחשד לביצוע עבירות לאורך חודשים רבים.
7. היקף התפוסים (בעיקרם ברישום) נופל מהיקף העבירות ועומד על כ- 845,000 ₪.
8. בניגוד לטענת ב"כ המבקש, הפסיקה חזרה ושנתה כי ראוי ומוצדק לתפוס נכסים בשווי העבירות, באופן שיאפשר חילוט עתידי. ראו לעניין זה:
בש"פ 1359/17 מדינת ישראל נ' ברוך (15.3.17) בו אישר בית המשפט העליון, כבוד השופט נ' הנדל, תפיסת רכוש בהיקף מלוא שווי העבירות לפי סעיף 3(ב) לחוק.
ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מדינת ישראל (18.5.17) בו נדחה ערעור הנאשמים תוך שאושר חילוט (בסוף ההליך) של רכוש בשווי מלוא סכום העבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק. בית המשפט הדגיש את הוראות החוק: "כן יש לזכור כי העונש לצידה של העבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק זהה לזה של עבירה לפי סעיף 3(א), וכי חילוט מלוא סכום העבירה הוא ברירת המחדל לפי סעיף 21(א) לחוק, וחריגה מכך מחייבת "נימוקים מיוחדים שיפרט" בית המשפט".
9. שני הצדדים דחו את הצעתי לדחות את הדיון בחודשיים, באופן שיאפשר לאחר מכן בחינת האפשרות להגדלת השיעבוד על הדירה (על חלקה של רעיית המבקש) והשבת הכספים התפוסים (במזומן ובחשבון הבנק). משכך, אין בדעתי לבחור עבור המבקשת את אופן השיעבוד, ולא אחייבה להגדיל את השיעבוד הרשום על הדירה כנגד השבת כספים. ממילא, בעת הנוכחית ונוכח השלב בו מצויה החקירה, לא מצאתי הצדקה להורות על השבת כספים.
10. מנגד, פעולות החקירה שהוצגו בפניי (במסמכים גא/1 - עמוד 3, גא/5) אינן מצדיקות המשך החזקת התפוסים לפרק זמן של שישה חודשים (מיום התפיסה - 26.11.17), ודי בפרק זמן קצר יותר.
5
תוצאה
11. אני דוחה את הבקשה להשבת תפוסים, אך מקצר את תקופת התפיסה ל- 3 חודשים מיום התפיסה. ככל שבדעת המשיבה לבקש הארכת התקופה, תואיל ותגיש מבעוד מועד בקשה מתאימה.
אני מורה על העברת יתרת הזכות התפוסה בחשבון בסך 104,279 ₪ לחשבון יחידת החילוט והאפוטרופוס הכללי בבנק לאומי, חשבון קרן החילוט הלבנת הון שמספרו 10-994-61002/22. מיד לאחר ההעברה יוסר צו העיקול והחשבון ישוחרר.
הדיון התקיים בבקשת המבקש, ומשכך אינני מקבל את בקשת המשיבה, שנטענה כבדרך אגב מבלי שהוגשה בקשה מתאימה, לחייב את המבקש בעריכת ביטוח לכלי הרכב ובקביעת המשיבה כמוטב.
ניתנה היום, ב' טבת תשע"ח, 20 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
המזכירות תודיע לצדדים.
חומר החקירה יימסר לנציגי המשיבה במזכירות בית המשפט.
