1

1.         המדובר בבקשה להחזרת תפוס המתייחס למספר רכבים.

בתאריך 22.11.18 ניתנה על ידי החלטה, על פיה, הוחזרו 3 רכבים שמספרם צויין בהחלטה לידי המבקש בכפוף לתנאים שנקבעו בהחלטה.

            כן נקבע בהחלטה שהצו יישאר על כנו למשך 6 חודשים.

2.         בתאריך 27.5.19 הוגשה בקשה לביטול התנאים בהם שוחררו הרכבים, שכן, חלפו 6 חודשים ממועד מתן ההחלטה וטרם הוגש כתב אישום.

            בתגובה שהוגשה ביום 25.6.19 נתבקש בימ"ש שלא לבטל את התנאים וכי כתב האישום יוגש לא יאוחר מתאריך 1.7.19.

3.         בדיון שהתקיים בתאריך 15.7.19 התייצבו רק ב"כ המבקש ולא ב"כ המשיבה.

            יחד עם זאת, ביום 15.7.19, הוגשה תגובה של המשיבה בה נאמר שניתן להאריך בחזקת תפוס מעבר ל- 180 יום, כל שכן כאשר מדובר בתנאי שחרור שפגיעתם פחותה במבקש.

            כן נטען שהוגש כתב אישום בתאריך 25.6.19 ובקשה להארכת מועד לעניין השבת התפוסים הוגשה בצירוף לכתב האישום.

2

4.         סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי קובע כי חפץ תפוס יוחזר, לאדם ממנו נלקח, בתום 6 חודשים מיום התפיסה אך ורק אם לא ניתן צו לגבי אותו חפץ לפי סעיף 34.

            במקרה זה, ניתן צו, על פיו, שוחררו הרכבים בתנאים שנקבעו בהחלטתי, כאשר צו זה ניתן לפני חלוף 180 יום ממועד תפיסת הרכבים. ע"פ הפסיקה צו זה עומד בתוקפו גם לאחר חלוף תקופת 6 החודשים.

5.         במקרה שבפניי, כבר הוגש כתב אישום אלא שכתב האישום הוגש לאחר חלוף ששת החודשים, כאשר בהחלטתי נקבע שהצו יישאר בתוקפו למשך 6 חודשים, כלומר עד ליום 21.5.19.

6.         אכן הצו על פיו שוחררו הרכבים בתנאים פקע, אך אין בכך כדי להביא למסקנה שעם פקיעת הצו של שחרור הרכב בתנאים, מיד מתגבשת חובה לביטול תנאי השחרור של הרכבים.

7.         מאחר ומדובר ברכבים הנמצאים בחזקת המבקש ושוחררו בתנאים, ומאחר וכבר הוגש כתב אישום ובמסגרתו גם בקשה לחילוט הרכבים, הרי מן הראוי שהחלטה לעניין הרכבים תינתן במסגרת בקשה מתאימה בתיק העיקרי, שכן ביטול תנאי השחרור של הרכבים עלול לחבל באפשרות של חילוט הרכבים בעתיד.

            אשר על כן, ובשלב זה, הצו לגבי שחרור הרכבים בתנאים מיום 22.11.18 יישאר על כנו עד החלטה אחרת.

העתק החלטה זו יישלח לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, 18 יולי 2019, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......