בפני בקשה להחזרת תפוסים: משאית מסוג סקניה ל.ז: 31055701 (להלן: "המשאית") וכן, כלי עבודה - שופל מסוג VOLVO, L-50 , מ.ר 139670 (להלן: "השופל") (ולהלן: "התפוסים").

השתלשלות העניינים בתמצית:

ביום 5.12.22 הגיש המבקש בקשה להשבת תפוס מוסג שופל. המשיבה התנגדה ונקבע דיון ליום 13.12.22 אשר במסגרתו נראה היה שהצדדים יגיעו להסדר לעניין חלופת תפיסה.

לאחר מכן, הביעה המשיבה התנגדותה להשבת השופל מטעמים שהחקירה בעיצומה.

בתאריך 1.1.23 התקיים דיון נוסף בפני באי כח הצדדים ובו עלה כי החקירה מתקדמת והיחידה החוקרת תפעל לסיום החקירה וככל שזו תסתיים ניתן יהא לשקול חלופת תפיסה.

בתאריך 28/2/23 , במסגרת דיון מעקב שנקבע, הודיע נציג המשיבה כי החקירה נמשכת. התקבלו השלמות חקירה. נקבע כי הצדדים יגישו הודעת עדכון משותפת עד ליום 12.3.23.

ביום 14.3.23 הודיעה המשיבה כי היא עומדת על החזקת התפוסים לצרכי חילוט. המבקש התנגד להמשך החזקת התפוסים.

ביום 14.3.23 נתנה החלטה לפיה משהסתיימה החקירה והתפוסים מוחזקים לצרכי חילוט, יפעלו הצדדים ע"פ כללי חלופת תפיסה כמקובל. הצדדים התבקשו להודיע בתוך 10 ימים באשר להסכמות.

ביום 27.3.23 המבקש הגיש בקשה לקביעת מועד דיון בשל אי הסכמות. דיון נקבע ליום 18.4.23.

בדיון הנ"ל טענו הצדדים:

ב"כ המשיבה ציין כי היא מבקשת להמשיך להחזיק את התפוסים לצרכי חילוט. המשיבה הציגה בדיון מחירון ביחס לכל אחד מהתפוסים כאשר ע"פ המחירון, מחיר המשאית 498,000 ₪ וכן מחיר השופל הוא 460,000 ₪. (מוצגים סומנו מע/1, מע/2).

באשר לשאלת ביהמ"ש לעניין הצפי לכתב האישום - השיב ב"כ המשיבה כי התיק נמצא בעיון תביעות וטרם הוגש כתב אישום. כמו כן, אין צפי ברור להגשת כתב האישום.

באשר לתכלית החילוט הבהיר ב"כ המשיבה כי התפוסים נדרשים לצורך חילוט עתידי.

ב"כ המבקש לא חלק על הקביעה כי שחרור התפוסים יעשה בכפוף להפקדה , קרי חלופת תפיסה אלא שחלק הוא על ערך התפוסים.

לטענתו הערך המוצג במחירון אינו משקף את שווים הריאלי של התפוסים. בנסיבות אלה, נתנה אורכה לב"כ המבקש להציג מסמכים באשר לשווי התפוסים לצורך קביעת חלופת תפיסה בשווי.

כמו כן, בדיון ויתר המבקש על כלל הראיה הטובה ביותר.

בהמשך לדיון הנ"ל ביום 23.4.23 הגיש ב"כ המבקש הצעת מחיר עבור התפוסים. ב"כ המשיבה הגיב כי אין המדובר בחוות דעת שמאי אלא, בהצעת מחיר מחברה ואין בכך כדי לקבוע מחיר התפוסים.

בהחלטה מיום 28/4/23 קבעתי כי המסמכים אשר הועברו אין בהם כדי לבסס קביעת שווי התפוסים. נתנה אורכה נוספת למבקש להגיש מסמך נוסף בטרם החלטה.

ביום 4.5.23 הגיש המבקש הודעה וצירף מחירון משוקלל (השקלול כולל שעות עבודה , ק"מ ותאונות) כך שע"פ המחירון שהציג מחירה של המשאית עומד על 475,000 ₪ ומחירו של השופל עומד על סך של 387,000 ₪.

ביום 8/5/23 הודיעה המשיבה כי ישנו פער בין המחירים שהציג המשיב כעת לבין הפער שהציג במסמך הקודם ומכל מקום ביקשה להסתמך על המחירון שהציגה כמקור לקביעת שווי התפוסים.

דיון והכרעה:

התפוסים נתפסו במסגרת חקירה בעבירות של כרייה בלתי חוקית של חול.

המשיבה ציינה כי תכלית תפיסת התפוסים היא לצורכי חילוט וממילא המבקש ויתר על כלל הראיה הטובה ביותר כך שתכלית התפיסה היא חילוט בלבד.

החזקת תפוסים לשם חילוט מהווה פגיעה משמעותית בקניין של אדם אשר עומדת לו חזקת החפות. (במקרה דנן, טרם הוגש כתב אישום. התיק נמצא בעיון תביעות ואין צפי להגשת כתב אישום).

משך הזמן בו הכלים מוחזקים יוצר נזקים נוספים: הכלים נדרשים לאחסון וחניה - עלויות אחסנה, כמו כן ירידת ערך הכלים וכן במהלך הזמן הזה הכלים לא בעבודה ולא מייצרים הכנסה.

לפיכך, שומה על בית המשפט לבחון האם ניתן להשיג את מטרת התפיסה באמצעים חלופיים שמחד יבטיחו את מטרת התפיסה (החילוט העתידי) ומאידך פגיעתם בקניין הנאשם, אשר טרם הוכחה אשמתו, תהא מצומצמת ככל הניתן.

הפסיקה קבעה כי בכגון דא המנגנון של חלופת תפיסה הוא ראוי ויש בו להגשים את איזון האינטרסים העומדים על הכף.

בית המשפט העליון קבע ביחס לחלופה תפיסתית את העדפת האפשרות להורות על החזרת תפוס תחת החזקתו לתקופה ארוכה עד תום הליך החקירה ועד תום ההליך הפלילי, זאת בין היתר לאור ירידת ערך התפוס במשך תקופת התפיסה.

בבש"פ 3616/11 חגי זגורי נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון את סכום הפיקדון הנדרש כתנאי לשחרור ואמד אותו על שווי של 30% מערך הרכב, זאת לצד תנאים נוספים ובתוכם איסור דיספוזיציה וביטוח לטובת המדינה.

לא מצאתי בדברי ב"כ המבקשת כל הצדקה או הסבר מדוע ימשיכו להחזיק בתפוסים ולא יאפשרו חלופת תפיסה, שעה שתכלית התפיסה היא חילוט וכי הכללים שנקבעו בפסיקה מאפשרים בסופו של יום את צמצום הפגיעה בקניינו של המבקש מחד, ומאידך, מבטיחים את האפשרות של חילוט עתידי נוכח צו איסור הדיספוזיציה ורישום הביטוח לטובת המשיבה ולרבות הפקדה כספית משמעותית מערך השווי.

סוגיה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים היא שווי התפוסים.

ב"כ המשיבה הגיש מחירון שמוצג ביחס לתפוסים לפי סוג התפוס, שנת הייצור והוא המחירון המקובל בשוק (מע/1 ו- מע/2). המחירון שהציג ב"כ המבקש על פניו מדייק את המחיר בשים לב לשקלול נתונים נוספים ובהם: שעות עבודת מנוע, קילומטרים, תאונות וכו'. ברם, ב"כ המבקש לא הציג אף אחד מהנתונים הללו ככאלה שמשתקפים בשקלול ומתקיימים הלכה למעשה במשאית/בשופל.

מעיון במחירונים שהוצגו על ידי באי כח הצדדים נראה כי אין פער משמעותי בין המחירים הנקובים בכל אחד מהמחירונים.

מחיר המשאית ע"פ מחירון ב"כ המשיבה עומד על סך של 498,000 ₪ ומחירה ע"פ המחירון שהציג ב"כ המבקש עומד על סך של 475,000 ש". לפיכך, אני קובעת כי מחיר המשאית לצורך חישוב חלופת התפיסה יעמוד על סך של 485,000 ₪.

ובאשר לשופל, מחירו ע"פ מחירון שהציג ב"כ המשיבה עומד על סך של 460,000 ₪. ומחירו ע"פ המחירון שהציג ב"כ המבקש עומד על 387,000 ₪. לפיכך אני קובעת כי מחיר השופל לצורך חישוב חלופת התפיסה יעמוד על 420,000 ₪.

לאור האמור, אני מורה על שחרור התפוסים (המשאית והשופל) בכפוף לתנאים כדלקמן:

1.      הפקדה כספית בסך של 30% משווי התפוסים ע"פ הערך שנקבע בהחלטה הנ"ל.

2.      מוצא בזאת צו איסור דיספוזיציה ביחס לתפוסים.

3.      ביטוח הכלים יוסב כלפי המשיבה קרי, לטובת המדינה.

ניתנה היום, י"ז אייר תשפ"ג, 08 מאי 2023, בהעדר הצדדים.