מ"ח 5744-03-25

1. בקשה לקיום משפט חוזר, לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

2. להלן העובדות בתמצית: ביום 19.2.2020, הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 22351-07-19) את המבקש בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (בצוותא), עבירה לפי סעיף 415 סיפא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ושימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. המבקש הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון שגובש בתום הליך גישור ממושך, שבמסגרתו תוקן כתב האישום וגובשה ענישה מוסכמת ביחס לכל רכיבי כתב האישום.

3.  בקשת המבקש מיום 27.7.2020 לחזור בו מהודאתו - נדחתה. בהמשך, נגזרו על המבקש 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות; 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 30,000 ₪. המבקש ערער על פסק הדין לבית משפט זה - אולם בגמר הדיון, חזר בו מערעורו (ע"פ 2465/21). המבקש לא אמר נואש, והגיש בקשה לקיום משפט חוזר.

מכאן הבקשה שלפנַי.

4.  הבקשה מבוססת, ככל הנראה, על העילה הקבועה בסעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט, המאפשרת לקיים משפט חוזר אם "הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון" (להלן: "עילת הראיות החדשות"), וכן על העילה הקבועה בסעיף 31(א)(4) לחוק, אם "נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין". המבקש ממקד את טענתו במסמך מטעם רשות המיסים אשר ניתן ביום 16.4.2024, וכותרתו: "פירוט הנימוקים לקביעת השומה בצו לשנות המס 2016-2017" בעניינו של נאשם אחר בכתב האישום שהוגש נגד המבקש.

5. לאחר שעיינתי בבקשה, באתי לכלל מסקנה כי דינה - להידחות. כידוע, הליך של משפט חוזר לא נועד לשמש כערכאת ערעור נוספת. נקודת המוצא היא כי יש להורות על קיומו של הליך זה באופן חריג ובמשורה (מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.11.2021)).

6. הלכה למעשה, המבקש עותר בבקשה לחזור בו מהודאתו. הלכה פסוקה היא, כי "למעט בנסיבות חריגות, אין לאפשר חזרה מהודיה במסגרת בקשה למשפט חוזר. [...] אם הנסיבות בהן יתיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו הינן חריגות, על אחת כמה וכמה הן יהיו חריגות בהליך של בקשה למשפט חוזר" (מ"ח 6255/17 ביטרן נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (28.11.2017)). איני סבור כי עלה בידי המבקש לצלוח משוכה רמה זו, אשר ניצבת בדרכו; הרחק מכך. הודיית המבקש בכתב האישום ניתנה במסגרת הסדר טיעון, שעה שהמבקש, עורך דין במקצועו, יוצג על ידי בא-כוחו. לא הוצגה כל תשתית המעידה על פגם בהבנתו או ברצונו החופשי של המבקש, והדבר אף לא נטען על ידו (מ"ח 34826-08-24 עבאדי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו, פסקה 4 (19.8.2024)).

7. זאת ועוד, על הטוען להתקיימותה של עילת הראיות החדשות מוטל נטל כבד במיוחד - עליו להוכיח כי בידו ראיות אמינות לכאורה, ובעלות משקל סגוליאשר עשוי להוביל לשינוי תוצאות המשפט לטובת המבקש (מ"ח 5210/22 בדארנה נ' מדינת ישראל, פסקה 4  (10.8.2022)).  במקרה דנא, המבקש לא הסביר מהו טיבה המדויק של הראיה החדשה הנטענת, וכיצד היא עשויה להביא לזיכויו. די בכך כדי להוביל לדחיית טענותיו במישור זה.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"ה (21 אפריל 2025).