בקשה להורות על קיום משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט).

1.        המבקש, יליד שנת 2000, הורשע ביום 28.4.2021 על פי הודאתו בחמישה תיקים מאוחדים (ת"פ 40412-0219; ת"פ 42687-12-19; ת"פ 10825-09-19; ת"פ 28070-07-19; ת"פ 25351-06-19), בשלוש עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק); תקיפת סתם לפי סעיף 379 לחוק; הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק; היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק; והחזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א)+7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. עבירות האיומים בוצעו כלפי אמו של המבקש על רקע ויכוחים שהתגלעו בין השניים, בין היתר בשל קצבת ביטוח לאומי שהמבקש זכאי לקבל.

2.        במסגרת ההליך המשפטי הופנה המבקש לוועדת אבחון לשם בחינת אחריותו וכשירותו למעשים המיוחסים לו ואף הוצא צו מכוח סעיף 19(א) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969 המורה על השמתו במעון "בראשית" למשך שנה. ביום 31.5.2021 גזר בית משפט השלום בירושלים את דינו של המבקש והשית עליו צו מבחן למשך 18 חודשים במסגרתו ימשיך לשהות במעון "בראשית"; וכן הארכת מאסר מותנה בן חודשיים שהיה תלוי ועומד נגדו אם יעבור עבירת איומים או תקיפת סתם למשך 12 חודשים נוספים ממועד שחרורו.

3.        ביום 7.1.2024, למעלה משנתיים וחצי לאחר שנגזר דינו, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בירושלים, בין היתר בבקשה לערער על הרשעתו בתיקים המאוחדים. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מאותו היום, הוגשה הבקשה שלפניי לקיום משפט חוזר בעניינו.

           ככל שניתן להבין את הבקשה, המבקש כופר בעובדות כתבי האישום, טוען למחדלים שונים של המשטרה ועורכי הדין המעורבים בפרשה וסבור כי הרשעתו נעשתה שלא כדין.

4.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות.

           ראשית אציין כי הבקשה אינה נהירה וקיים קושי ממשי להתייחס לטענות המועלות בה. מכל מקום, מתסקיר מסכם שהוגש בעניינו של המבקש אך לאחרונה עולה כי צו המבחן הסתיים, ובמהלך תקופת שהותו במסגרת המבקש השתלב בתכנית טיפולית מותאמת לצרכיו והוא ממשיך ושוהה בה גם כיום. כידוע, בקשה למשפט חוזר אינה בגדר הליך ערעור נוסף אלא מדובר בהליך ייחודי שיש להורות על קיומו במקרים חריגים ובמשורה (מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.11.2021); מ"ח 4035/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.12.2020); מ"ח 1632/16 שלום נ' מדינת ישראל, פסקה 23 (7.9.2017)). בחינת הדברים לגופם אינה מבססת עילה להורות על קיום משפט חוזר לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט, כך שדין הבקשה להידחות.

5.        סוף דבר, שהבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י"ט בשבט התשפ"ד (‏29.1.2024).

_________________________

24006280_E01.docxסח