מ”י 11421/07/14 – מדינת ישראל נגד זקי אבו מדעם (עציר) – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"י 11421-07-14 מדינת ישראל נ' אבו מדעם (עציר)
|
|
8 ביולי 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת אורית ליפשיץ |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י החוקר אבשלום אזולאי |
||
נגד
|
|||
המשיב |
זקי אבו מדעם (עציר) - בעצמו ע"י בא-כוחו עו"ד שי טובים |
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בפני בקשה שניה לעצור את המשיב לשישה ימי על-פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").
על-פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי ביום 4.7.14 התקהל יחד עם אחרים, השליך אבנים ואף דברים נוספים, ובכך סיכן חיי אדם בנתיב תחבורה והזיק לרכוש במזיד.
כמו כן נטען בבקשה, כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.
המדובר בחשוד אשר הובא לפניי ביום 6.7.14 ולאחר שעיינתי בחומר החקירה מצאתי לנכון להורות על שחרורו בתנאים שפורטו בהחלטה. על החלטה זו הוגש ערר על-ידי המבקשת. כב' השופטת סלוטקי בהחלטתה מיום 7.7.14 מצאה לנכון לקבל את הערר ולהאריך את מעצרו עד ליום 8.7.14 בשעה 15:00, וזאת בהסתמך על מסמך שסומן על-ידה ע/1.
2
בא-כוח המשיב טען כי יש לשחרר את המשיב בערובה לחלופת מעצר, וזאת בין השאר בשל רשלנותה של המבקשת בחקירתה, שכן מעת מעצרו ועד להיום לא בדקה המבקשת את טענת האליבי של המשיב, וזאת למרות שחלפו יומיים - שלושה מאז מעצרו. לטענתו, מחדל זה על-פי הפסיקה צריך להוביל לשחרורו של המשיב ולא להארכת מעצרו. אין לאפשר למבקשת להגיע פעם אחר פעם להארכת מעצר כשבאמתחתה ראיה חדשה ו/או מסמך שהיה ברשותם.
לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי חשד זה התעצם מאז החלטתי מיום 6.7.14 ומאז החלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.7.14, וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:
קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.
קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13 (א) לחוק.
יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא. יודגש, החלטתי זו נסמכת הן על החומר שהונח בפני בית המשפט המחוזי בעת מתן החלטתו בערר בהסתמך על עדות נוספת אשר לא היתה לפני בית המשפט ואשר יש בה כדי לחזק את החשד הסביר באשר למעורבות המשיב בחשדות המיוחסים לו בבקשה, כלפי משיב זה.
לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.
באשר לחומרת החשדות אין לי אלא להפנות להחלטת בית המשפט המחוזי בערר לפיו הוא קבע "כי מדובר באירוע חמור שאירע ברהט לאחר מכן במקומות נוספים ברחבי הארץ. במהלך האירוע רב המשתתפים, נזרקו בין היתר אבנים לעבר ניידת משטרה ונגרם לה נזק. אין צורך להכביר מילים בדבר הסכנה לשלום הציבור שיש באירוע מסוג זה".
יצוין כי עיון בחומר החקירה ומהדו"חות שנגבו על-ידי השוטרים עולה תמונה קשה של אירוע חמור.
3
לפיכך ומכל האמור לעיל, ולאור פעולות החקירה הנדרשות, ולאחר שהבאתי במסגרת שיקוליי את גילו של המשיב, היעדר העבר הפלילי, חומרת המעשים ועוצמת החשד הסביר שהתחזקה לגביו, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 11.7.14 בשעה 12:00.
לאור טענות בא-כוח המשיב, היחידה חוקרת תפעל לאלתר לבדיקת טענת האליבי של המשיב.
ניתנה והודעה היום, י' בתמוז התשע"ד, 8/7/2014, במעמד הנוכחים.
|
אורית ליפשיץ, שופטת |
קלדן: עמוס מדר
