1.     בפניי בקשה לעיין בתיק בית המשפט שמספרו בכותרת, שעניינו הליך מעצר לצרכי חקירה מיום 5.11.2020.                                                                                                                    

2.     לטענת המבקש, עיקר הבקשה נסמכת על סברתו שבתיק דנן מצוי מידע שיש בו כדי לסייע לו בהגנתו, בתביעה שמתנהלת נגדו בבית הדין האזורי לעבודה, אשר הוגשה ע"י המשיב 2. המבקש עותר לעיון מלא בתיק.

המשיבה 1, לא מסרה עמדתה לבקשה חרף החלטה שניתנה בנדון.

המשיב 2 מתנגד לבקשה בעיקר מן הטעם שלשיטתו המידע המצוי בתיק אינו קשור להליך המתנהל בבית הדין לעבודה ולטענתו, הבקשה להתיר עיון נועדה לפגוע בשמו הטוב, ותו לא. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם צוין כי על מבקש העיון לבוא בתום לב וניקיון כפיים ואילו המבקש אשר טען שהעיון נועד לצורך ניהול הגנתו, "שכח" לציין כי הגיש כתב הגנה זה מכבר.

דיון והכרעה 

3.     המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון( המסדירה את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין. הוראת הדין האמורה מתירה לכל אדם לפנות לבית המשפט ולבקש עיון בתיק, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי הדין.                                                                

4.     התכלית העומדת ביסוד התקנות הינה עיקרון פומביות הדיון, והזכות שעומדת לכל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. עם זאת, מדובר בזכות יחסית, שיש לאזנה אל מול אינטרסים אחרים (בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' שר המשפטים (08.10.09)). בהתאם לכך, תקנה 4(ד) קובעת סייגים לעיון, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.

כאמור, זכות העיון אינה זכות אבסולוטית והיא כפופה לסייגים המנויים בתקנה 4(ד), שזו היא לשונה: "בבואו לשקול את בקשת העיון ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

5.     בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיון, עליו לבחון את הבקשה, בשלושה שלבים. תחילה, על בית המשפט לבחון האם העיון בתיק אסור על פי הדין, אם לאו. ככל שהתשובה לכך תהיה שלילית, יעבור בית המשפט לבחינה מהותית, במסגרתה יבחנו שני פרמטרים. האחד, עניינו של המבקש אל מול עניינם של בעלי הדין האחרים ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מן העיון. השני, סבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה. לבסוף וככל שבית המשפט מתיר העיון, רשאי הוא להתנותו בתנאים על מנת ליצור איזון בין אינטרס המבקש בדבר זכות העיון לבין הפגיעה האפשרית שיכול ותיגרם כתוצאה מהעיון.                    

6.     באשר לשאלה על מי מוטל הנטל בבקשות כגון דא, קבעה הפסיקה כי הנטל רובץ לפתחו של מתנגד העיון, ובענייננו המשיב 2. עליו מוטלת החובה לשכנע כי אין להתיר העיון למבקש.

לעניין זה ובכלל לעניין זכות העיון אפנה לבג"צ 10003/08 לוי נ' מד"י (נבו, 5.4.2012), שם קבע בית המשפט העליון כך :

"לאחר ששקלתי בדבר לא ראיתי לנכון, בנסיבות המקרה שלפניי, לקבל את עמדת העותרות כי יש למנוע את העיון בשל ההתנהלות האמורה של מבקש העיון. כאן המקום לשוב ולהזכיר כי זכות העיון נגזרת מעקרון פומביות הדיון, שהוא עקרון יסוד בעל מעמד חוקתי בשיטתנו המשפטית. זאת ועוד: הנטל המוטל על המבקש לעיין בתיק בית המשפט הוא כאמור נטל קל ומצומצם, וכבר נפסק כי טענה שלפיה העיון דרוש למבקש לצורך התדיינות משפטית עם צד להליך די בה, בדרך-כלל, כדי
לעמוד בדרישה המינימאלית להנמקה. בהקשר זה אף אין הכרח כי המבקש יסביר כיצד העיון יועיל להתדיינות המשפטית האחרת (ראו למשל ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן ([פורסם בנבו], 26.8.2010); ע"א 3299/07 ש.י.י. צעצועים בע"מ נ' Infogrames Inc ([פורסם בנבו], 15.8.2010))."

מן הכלל אל הפרט

7.     בענייננו לא הועלתה טענה על ידי המשיב 2 - הוא המתנגד לעיון - כי חל איסור על פי הדין למתן העיון, וברי כי זה אינו קיים. על כן נפנה אפוא לבחון את הבקשה מבחינה מהותית.         

8.     עיון בטיעוני המשיב 2 ללמדנו כי אין בפיו כל טעם קונקרטי ממשי וכבד משקל שיש בכוחו להצדיק שלילת העיון מהמבקש. ודוק, לא נעלמה מעיני טענת המשיב כי הבקשה כולה נועדה לפגוע בשמו הטוב אך זו הטענה נטענה בעלמא ובהעדר תימוכין כנדרש. הווה אומר, לא עלה בידי המשיב 2 להוכיח שיהיה בעיון כדי לפגוע בו באופן כלשהו, ובין היתר בפרטיותו או בזכויותיו. במלוא הזהירות המתבקשת יצוין שחזקה על המבקש שלא יעשה שימוש אסור במידע שיתגלה אליו כתוצאה מהעיון בתיק.                                                 

9.     בנסיבות אלו, כאשר אין בפי המשיב 2 כל טענה ממשית, ומולה עומדת זכות העיון על תכליותיה שפורטו לעיל, גוברת זכות העיון.

11.  באשר למידתיות העיון, עיינתי בתיק כולו, ולא מצאתי כי יש בו מידע כלשהו שעלול לפגוע בפרטיות המשיב 2 או כל אדם אחר, באופן המצדיק הגבלת העיון. כמו כן הגעתי למסקנה כי היעתרות לבקשה אף לא מחייבת הקצאת משאבים רבים. אשר על כן, העיון מותר בכל התיק שמספרו בכותרת.

13. לצורך מתן החלטה בבקשת ב"כ המשיב 2 ולהתיר גם לו עיון בתיק מן הטעם שלא ייווצר "יתרון דיוני" למי מהצדדים, עליו לצרף ייפוי כוח מטעם המשיב עצמו, וכך אני אורה.

5

ניתנה היום, ה' שבט תשפ"ד, 15 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.