ביום 15.2.24 הונחה בפני בית המשפט בקשה שמהותה הרחבת תנאי השחרור של המשיבה. במסגרת בקשה זו הובאה תמצית העובדות הרלבנטיות לענייננו:

כב' הש' טורס קבע כי מדובר בבקשה לקביעת תנאי ערובה לתקופה שלאחר סיום תנאי השחרור ולכן קבע דיון בפני שופט תורן ליום 18.2.24. דיון זה התקיים בפני וביום 20.2.24 ניתנה החלטה המפרטת את נימוקי למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ונקבע כי :

"על כן, וכפי שציינתי לעיל, יש לאפשר מחד את המשך פעולות החקירה אך מאידך, להפחית את מידת הפגיעה במשיבה לנוכח העדר התחזקות ממשית בחשד הסביר בעניין מודעותה לקיומו של הנשק ו/או הסמים.

הדרך להבטיח זאת, יכולה להתקיים בעיכוב יציאתה מהארץ לתקופה קצובה על מנת לאפשר את השלמת חקירתה והתייצבותה לחקירה כל אימת שתידרש למשל ללא צורך בהארכת חלופת המעצר.

לכן, ובשים לב למועד מעצרה (6.2.24) אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על עיכוב יציאתה של המשיבה הילה אסולין ת"ז 065930901 עד ליום 15.3.24 שעה 14:00.

המשיבה תפקיד את דרכונה לאלתר במזכירות הפלילית של בית משפט השלום בקריות".

בחלוף המועד לעיכוב היציאה מן הארץ של המשיבה בהתאם להחלטתי מיום 20.2.24 ולאור הפקדת הדרכון במזכירות בית המשפט, פניתי ביום 21.3.24 למבקשת כדי לוודא האם קיימת מניעה להשבת הדרכון למשיבה.

ביום 26.3.24 הוגשה תגובת המבקשת:

ביום 31.3.24 הוגשה תגובת המשיבה שעיקרה היא:

"....לא ברור לח"מ כיצד קובעת המבקשת כי

המשיבה היא עבריינית עתידית שתבצע שיבוש הליכים ועוד יותר לא ברור מדוע המבקשת לא

פנתה לבית המשפט בבקשה להאריך את התנאים אשר הוטלו על המשיבה כבר ביום 13.02.24

ע"י כב' השו' טורס, כך שלא תיצור קשר עם בעלה. ומשלא פעלה כך, ברי כי אין המבקשת חוששת

מעילות של שיבוש או מסוכנות, והדבר אף ניכר ביתר שאת כי עבר מעל חודש ימים וכי לולא

בקשת בית המשפט לקבלת תגובתה, אף יתכן כי לא היה מבקשים ארכה נוספת.

4. אין צורך להכביר מילים, וצר לח"מ כי עליו להסביר למבקשת, כי אם המשיבה היתה מעוניינת בכך, כיום, ישנם אמצעים טכנולוגים שונים המאפשרים בנקל ליצירת קשר".

דיון והכרעה:

אקדים ואציין שעד פניית בית המשפט למבקשת בחלוף המועד לתוקפו של צו עיכוב היציאה , שני הצדדים לא פעלו להארכת תוקף צו עיכוב היציאה ומאידך להשבת הדרכון בחלוף צו עיכוב היציאה.

עוד אציין, שנימוקי המבקשת כללים ומצביעים כי בפועל החשד הסביר כנגד המשיבה לא רק של התחזק כפי שכבר נקבע על ידי סגן הנשיאה הש' טורס בהחלטתו מיום 13.2.24 אלא בפועל החשוד המרכזי הוא בעלה של המשיבה. המבקשת לא פרטה כיצד תנועה חופשית של המשיבה תוביל לשיבוש הליכי חקירה ומשפט שעה שלא ניתן לבצע הליכי חקירה ממשיים כנגד החשוד המרכזי , בעלה של המשיבה. ובעניין זה אף מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה שלאחר סיום תנאי השחרור בתנאים לא נמנע מהמשיבה ליצור קשר עם בעלה בין במישרין ובין בעקיפין ואף לא נטען במסגרת התגובה כי המשיבה הפרה באיזה שהוא אופן את תנאי השחרור בתנאים.

בשלב זה , ובשים לב שחלף למעלה מחודש וחצי מאז שוחררה המשיבה בתנאים ולמעלה משבועיים ממועד תום תוקף עיכוב היציאה מן הארץ אני סבור שתכלית הותרת צו עיכוב היציאה מן הארץ בתוקף ו/או הותרת הדרכון מופקד, והותרתה כבת ערובה עד אשר יואיל בעלה לשוב ארצה הוא אינו מידתי ביחס למשיבה כל שכן, אינו נדרש לצרכי חקירה כנגד המשיבה.

לכן, אני סבור שיש להורות על השבת הדרכון למשיבה.

ככול שלא תוגש לעיוני החלטה אחרת המעכבת ביצוע החלטה זו , הדרכון יעמוד לרשותה של המשיבה במזכירות החל מיום 7.4.24 כמו גם ביטול צו עיכוב היציאה.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותוודא ששני הצדדים קיבלו החלטה זו.

ניתנה היום, כ"א אדר ב' תשפ"ד, 31 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.