מ”י 8620/07/14 – מדינת ישראל נגד קיברום אראיה (עציר) – בעצמו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"י 8620-07-14 מדינת ישראל נ' אראיה (עציר)
|
|
4 ביולי 2014 |
1
|
|
|
בפני כב' השופטת אורית ליפשיץ |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י החוקר ג'ברין אבו כף |
||
נגד
|
|||
המשיב |
קיברום אראיה (עציר) - בעצמו ע"י בא-כוחו עו"ד מסלם אריאתה |
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בפני בקשה לעצור את המשיב על-פי הקבוע בסעיף 17 (ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").
על-פי הנטען בבקשה מיוחס למשיב חשד בדבר ביצוען של עבירות של תקיפת "סוהר" במתקן "סהרונים" באופן שגרם לו חבלה בפניו, בגבו ובידו. כמו כן חשוד כי קילל את ה"סוהר".
בא-כוח המשיב טען, כי יש לשחרר את המשיב חזרה למתקן "סהרונים" שכן לטענתו המשיב הוא זה שהותקף ואף ניתן להבחין בסימני חבלה בפניו. כמו כן טען כי המבקשת היתה מנועה מלהגיש את הצהרת התובע כל עוד לא קיבלה על כך אישור מהגורמים המוסמכים, שכן מדובר בתקיפה של סוהר.
לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, שוכנעתי, כי מתקיימים התנאים שבסעיף 17(ד) לחוק, היינו כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים - בשים לב לקיומן של ראיות לכאורה כנגד המשיב ולקיומה של עילת מעצר כנגדו, בשל מסוכנותו וזאת לאחר שנמצא כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם או את בטחון הצבור.
יאמר מיד, כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.
2
לנוכח מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.
לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 6.7.14 בשעה 14:00.
אני מורה ליחידה החוקרת לתעד את החבלות על פניו ובקרסול ימין של המשיב, וזאת עד להיום בשעה 17:00, ולפעול להעביר את תלונתו בעניין לגורמים המוסמכים.
ניתנה והודעה היום, ו' בתמוז התשע"ד, 4/7/2014, במעמד הנוכחים.
|
אורית ליפשיץ, שופטת |
