החלטה

1. בפניי בקשת המבקש שכותרתה "בקשה לעיון חוזר", ובה מתבקש בית המשפט להורות על שחרורו של המבקש לכמה ימים בכל תנאי שימצא לנכון, בכדי לאפשר לו לשאת לאישה את בת זוגו, ולחילופין להורות לשב"ס לאפשר עריכת טקס נישואין בתוך כתלי בית הסוהר.

2. נגד המבקש הוגש ביום 21.7.24 כתב אישום, אשר בו הואשם ביחד עם אחר בעבירות של יבוא והובלה של נשק, ונטען בו כי המבקש והאחר נכנסו מירדן לישראל כשהם נוהגים ברכב שבו הוסלקו מתחת למושב האחורי 33 אקדחים מסוג גלוק C19, כשהם מפורקים לשניים, וכן 33 מחסניות תואמות.

3. במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרם של המבקש והאחר עד תום ההליכים, ובדיון שנערך ביום 6.8.24 הודיעו באי כוחם כי אינם חולקים על קיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר, והסכימו למעצרם עד תום ההליכים, תוך שהם מבקשים לשמור לעצמם את האפשרות לטעון בהמשך כנגד עוצמת הראיות, לאחר שתוצא תעודת חיסיון ולאחר שתתקבל פרפראזה על הראיות החסויות בתיק, ובית המשפט נעתר לבקשתם.

4. הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 14.11.24, ובדיון ביום 21.11.24 התבקשה המשיבה להגיש תגובות של משטרת ישראל ושב"ס לבקשה, ואכן בדיון שלאחר מכן הוצגה בפני בית המשפט תגובה של שב"ס מיום 27.11.24, שנכתבה ע"י יועמ"ש מחוז דרום ונסרקה לנט במועד מאוחר יותר, אשר נטען בה בין היתר בסעיף 7 "כי אין הוראה חוקית המקנה סמכות למי מגורמי שב"ס לאפשר שחרור זמני כמבוקש בבקשה".

5. הדברים הללו נכונים כמובן, מהטעמים שפורטו בסעיפים הקודמים של התגובה, אולם ב"כ העורר ציין בצדק בדיון שנערך בפניי ביום 2.12.25, כי לא בכדי הבקשה הוגשה במסגרת ההליך הפלילי בתיק המ"ת, ולא באפיק המנהלי במסגרת עתירת אסיר, ובית המשפט אינו כפוף לנהלי שב"ס. עם זאת, ההלכה הפסוקה היא כי גם כאשר בית המשפט דן בבקשות מסוג זה באפיק הפלילי, עליו לתת משקל לנהלי שב"ס (ראו בש"פ 5857/17 בעניין קורובקוב (15.8.2017), פסקאות 36 - 38).

6. במהלך הדיון ביום 20.2.25, הוצגה לעיוני חוות דעת חסויה של משטרת ישראל מיום 11.2.25, אשר בה התנגדות לבקשת המבקש, בהסתמך על מידע מודיעיני, שמטבע הדברים לא ניתן לפרסם את תוכנו.