בפני בקשה לפיה מבוקש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וזאת בגין העמדתו לדין ביחס לביצוע עבירות של החזקת נשק בלא רשות על פי דין - עבירה לפי סעיף 144(א) רישא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, החזקת חלק, אבזר או תחמושת שאינם חלק מהותי בנשק - עבירה לפי סעיף 144(א) - סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

בהתאם לעובדות המפורטות בכתב האישום אשר הוגש במקביל לבקשה זו, בתאריך 1/12/2024, סמוך לשעה 13:45 החזיק הנאשם בחדר השינה בביתו שבאום אל פאחם (להלן: "המקום"), כלי נשק, אקדח מסוג גלוק, מספר סידורי 101AGHR, שיורה ובכוחו להמית אדם, כשהוא טעון במחסנית שהכילה 16 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ, שתואמת לנשק (להלן: "הנשק"). באותו המעמד, הנאשם החזיק, ליד הנשק במחסנית נוספת שהכילה 33 כדורי תחמושת, מסוג 9 מ"מ.

במעשיו של הנאשם, כמתואר לעיל, החזיק בנשק, בשתי מחסניות ו- 49 כדורי תחמושת שהינם אביזרים לנשק, בלא רשות על פי דין להחזקתם.

בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים, ביום 12/12/24, (במועד הגשת בקשה זו), ציין ב"כ המשיב כי הוא מוותר על זכות הצילום וזכות העיון בחומרי החקירה, שכן תיק החקירה מוכר לו מדיוני המעצר ולאחר ששוחח עם מרשו, הודיע, כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לקיומה של עילת מעצר.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הדיון למועד מאוחר יותר וזאת לצורך הפניית עניינו של המשיב לשירות המבחן על מנת שיוגש תסקיר מעצר בעניינו.

ב"כ המבקשת לא התנגד לדחיית הדיון לצורך הפניית עניינו של המשיב לשירות המבחן, אולם, הדגיש כי אין בהמלצת התסקיר כדי להגביל את עמדת המבקשת שהינה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב.

בית המשפט נעתר לבקשה, והורה על דחיית הדיון ליום 6/1/25 וזאת לצורך קבלת תסקיר מעצר.

ביום 5/1/25, התקבל תסקיר המעצר מטעם שירות המבחן, ממנו עולה כי המשיב בן 41 שנים, נשוי ואב ל- 3 ילדים, עתיד להיוולד לו בן נוסף בעוד כחודש וחצי, טרם מעצרו התגורר בעיר אום אל פאחם ועבד כקבלן מקצועי בתחום הבניין והחשמל.

שירות המבחן סקר במסגרת התסקיר את מכלול נסיבותיו של המשיב, את עמדתו ביחס לנסיבות מעצרו, (המשיב ביטא בפני שירות המבחן את אכזבתו מעצמו וזאת בגין מעורבותו באירוע הנוכחי), את העובדה שהמשיב נטול הרשעות קודמות ומתמודד עם מעצר ראשון בחייו. אולם, הודגש כי המשיב לא חווה אירועים חברתיים מאתגרים, נזהר בהתנהלותו, ומרגיש חשש באופן מותאם למצבו ולמיקום שהותו הנוכחי במעצר. שירות המבחן התרשם כי חווית המעצר מהווה גורם מרתיע עבור המשיב, ועל אף העובדה כי מדובר במעצרו הראשון בחייו ולא ניכרת מצוקה רגשית אקוטית.

באשר להערכת הסיכון, שירות המבחן ציין, כי קיים פער התנהגותי בין נסיבות מעצרו לבין אורח החיים הנורמטיבי והמתפקד אשר הציג המשיב, ולהתרשמות שירות המבחן בנסיבות אלה קיימים מאפיינים אישיותיים אימפולסיביים המפריעים לאישיותו של המשיב להתמודד במצב דחק וכן קיימת גם השפעה על הקושי להתחבר להתנהגויות אימפולסיביות.

מנגד שירות המבחן לקח גם בחשבון את רצונו של המשיב להשתלב בהליך טיפולי מתאים ועל כן העריך כי הסיכון להישנות התנהגות פורצת חוק מצדו בעתיד היא ברף הבינוני.

שירות המבחן התייחס לחלופה המוצעת, למפקחים שהוצגו מטעם המשיב, לעמדתם ביחס למעצרו ולנסיבות מעצרו של המשיב, והתרשם כי המפקחים שהינם כאמור בעלי קרבה משפחתית למשיב, אכן מעוניינים להטיב עמו ולדאוג לצרכיו השונים, תוך הבנת מכלול ההשלכות שייווצרו נוכח ניהול ההליך הפלילי.

שירות המבחן ציין כי להתרשמותו המפקחים הם בעלי גבולות פנימיים אשר לא יהססו לפעול בהתאם לתנאי החלופה והחוק וידווחו באופן מידי לגורמים הרלוונטיים על הפרות מצד המשיב ככל שתהיינה.

עוד עולה מהתסקיר כי החלופה עצמה נמצאת בריחוק גיאוגרפי מתאים, כך שיש במכלול הנתונים כדי להפחית ממידת הסיכון לצד חיזוק הפיקוח האנושי באזוק אלקטרוני.

בסופו של דבר המליץ שירות המבחן להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים בפיקוח אזוק אלקטרוני, במסגרת החלופה המוצעת בהתאם למקום המוצע וחיזוק בפיקוח אנושי, לצד העמדתו של המשיב בצו פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים וזאת על מנת שהמשיב ישולב בהליך טיפולי שיתאים לצרכיו.

ב"כ המשיב ביקש לאמץ את עמדת שירות המבחן, ובהתאם לאמור בה התבקש בית המשפט לדחות את הדיון פעם נוספת על מנת להעביר את עניינו של המשיב ליחידת הפיקוח על האזוק האלקטרוני וזאת לצורך ביצוע בדיקת היתכנות במקום הפיקוח המוצע.

המבקשת התנגדה לבקשה, לעמדתה עסקינן במשיב שהחזיק נשק בביתו עם כדורים ומחסנית וזאת על רקע סכסוך שקיים, כך שהמסוכנות הנשקפת מהמשיב היא ממשית, ולא ניתנת לאיון באמצעות חלופה כלשהי, כך גם לא במעצר עד תום ההליכים בפיקוח אזוק אלקטרוני.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים מצאתי לנכון לאפשר ליחידת הפיקוח על האזוק האלקטרוני לבצע את בדיקת ההיתכנות במקום הפיקוח ולהגיש חוות דעת וזאת אך לצורך מיצוי ההליך באפיק זו ומבלי שיהיה בהחלטה זו כדי לייצר צפייה כלשהי בקרב המשיב, או להוות עמדה קונקרטית של בית המשפט ביחס לסעד המבוקש.

ביום 7/1/25 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת מטעם יחידת הפיקוח על האזוק האלקטרוני, לפיה המעצר עד תום ההליכים בכתובת המוצעת הוא ישים בכפוף להשלמת ההסתייגויות המפורטות בסעיף 1 לבקשה, ואציין כבר עתה כי הוצגה בפני אסמכתא לפיה קיים במקום הפיקוח קו בזק "נקי" כנדרש, יתר ההסתייגויות הן טכניות ואינן מהוות מניעה קונקרטית להכשרת מקום הפיקוח.

ביום 13/1/25 התקיים בפני דיון במעמד הצדדים וזאת על בסיס עמדת שירות המבחן, כפי שמצאה את ביטויה בתסקיר המעצר וחוות הדעת ביחס לבדיקת ההיתכנות שבוצעה במקום הפיקוח ע"י יחידת הפיקוח על האזוק האלקטרוני.

לדיון זה התייצב מפקח נוסף, מר אחמד שהואן, ת.ז. 201216611 שהוא הבעלים של הנכס בו אמור לשהות המשיב בזמן הפיקוח. הוא הדגיש בפני כי הוא חבר של המשיב וגם חבר המשפחה הוא מודע לסיבת מעצרו של המשיב והוא מוכן ליטול עליו את מלאכת הפיקוח ובין היתר אף לשקם את המשיב בביתו.

במהלך הדיון, התברר כי מפקח זה נחקר במהלך שנת 2023 במשטרה, בחשד לביצוע עבירות הכרוכות בנשק, בירי בנשק, וההליך החקירתי בעניינו עודנו פתוח. כאשר נשאל בגין אילו עבירות נחקר, ביקש שלא לפרט על כך. אסמכתא מתאימה הוצגה בפני ע"י המבקשת.

בנסיבות אלה, ציינה ב"כ המבקשת כי אין לתת אמון במפקח זה, וזאת בשל חקירתו בגין עבירות כה חמורות, כך גם אין לתת את האמון במשיב עצמו כי ישהה במקום הפיקוח שכאמור בבעלות מפקח זה.

למען השלמת התמונה אציין כי ביום 14/1/25 הוגשה לתיק בית המשפט מטעם ב"כ המבקש "הודעת הבהרה" לפיה כתובת הפיקוח המוצעת היא בבניין בן 3 קומות השייך למפקח שפרטיו כאמור לעיל, והמשיב אמור לשהות בדירה הספציפית שנבחנה ע"י יחידת הפיקוח בבניין זה, עוד הודגש כי מלבד מפקח זה הוצגו בפני בית המשפט 4 מפקחים נוספים ובנסיבות אלה, הגם שב"כ המבקש לא רואה פגם כלשהו באישור המפקח כמפקח נוסף, הרי שהוא מוכן לוותר על מפקח זה ויש לגרוע אותו ממערך הפיקוח, (החלטה שניתנה על ידי ביום 14/1/25 הדגישה כי בית המשפט לא זימן את הודעת ההבהרה אולם, עיין בה).

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בחומר החקירה, גם אני באתי לכלל מסקנה כי בעניינו של המשיב קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת להליך זה שבפני, על כך כמובן גם לא חלק ב"כ המשיב, ולכן אין צורך להעמיק בסוגיה זו אל מול הראיות שקיימות בתיק החקירה, כך שדי כי אקבע כי על פי דוחות השוטרים המשקפים לכאורה הלכה למעשה את מה שארע במועד החיפוש בביתו של המשיב בפועל, אכן נתפסו אקדח, מחסנית ותחמושת כמפורט בעובדות כתב האישום ויש בכך כדי לקבוע על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, (הלכת זדה ומבחן "אם נאמין") כי אכן בעניינו של משיב זה קיימות ראיות לכאורה במידה הנדרשת להליך זה, (לצד גרסת המשיב עצמו).

לגבי עילת המעצר, מאחר ומדובר בעבירות נשק, עבירות אשר הוגדרו זה מכבר כעבירות ביטחון, וזאת לאור הסיכון הנשקף לכלל הציבור בגין עבירות אלה, נקבע זה מכבר כי עבירות אלו מקימות חזקת מסוכנות סטוטורית אשר מעוגנת בסעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק סדר הדין הפלילי - (סמכויות אכיפה - מעצרים).

בפסיקה נקבע כי רק בנסיבות חריגות ובקיומם של טעמים כבדי משקל ניתן יהיה להורות על שחרור המשיב לחלופת מעצר לרבות במעצרו עד תום ההליכים בפיקוח אזוק אלקטרוני הדורש אף הוא קיומם של טעמים מיוחדים לצורך בחינת איון מסוכנות זו, (ראו למשל בש"פ 969/19 אלטורי נ' מ"י ובש"פ 4500/19 דיאב נ' מ"י).

נשאלת עתה השאלה, (לאור קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר), האם ניתן לאיין את מסוכנותו של המשיב באמצעות מעצרו עד תום ההליכים בפיקוח אזוק אלקטרוני, כפי שהמליץ על כך שירות המבחן, או שמא, יש מקום חרף ההמלצה כאמור לעיל, להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

חזקת המסוכנות אשר נלמדת מהעבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום אינה חלוטה ועל פי מצוות המחוקק יש לבחון גם בנסיבות עניין זה, האם ניתן לאיין מסוכנות זו בדרך אחרת שלא על דרך המעצר עד תום ההליכים. חזקת המסוכנות ניתנת לסתירה ע"י המשיב ועליו להראות לבית המשפט כי במידה ובקשתו תתקבל, תאוין מסוכנותו, במידה כזו שהוא לא יהווה סיכון כלפי הציבור, ומערך הפיקוח שיוצג, יוכל לתת את המענה האנושי הנדרש לכך.

שירות המבחן אמור, במסגרת התסקיר להציג בפני בית המשפט את מכלול הנתונים, העובדות והנסיבות של המשיב ולהתייחס כמובן גם למערך הפיקוח המוצע, תוך הדגשת מידת האמון שניתן לתת במשיב עצמו ובמפקחים המוצעים.

שירות המבחן התייחס בתסקיר למערך הפיקוח האנושי המוצע, כך גם למפקח שהוא הבעלים של מקום הפיקוח (מר אחמד שהואן) אולם מפקח זה לא גילה לשירות המבחן כי במהלך שנת 2023 הוא נחקר בגין עבירות חמורות וההליך טרם נסגר. שירות המבחן התייחס למערך הפיקוח ומקום הפיקוח, תוך הסתרת מידע זה מטעם המפקח הנ"ל, מידע שכאמור התגלה בדיון שהתקיים בפני ביום 13/1/25.

זאת ועוד בבש"פ 5986/22 אליעאן נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18/9/22, כב' השופט ח' כבוב) עמד בית המשפט העליון על השיקולים שיש לשקול בהקשר זה:

"11. [...] בבואו להכריע בסוגיית מעצרו או שחרורו של נאשם שהואשם בעבירות נשק, על בית המשפט לבחון, לצד חומרת העבירה והמסוכנות הנשקפת ממנה, גם את הנסיבות שאפפו את העבירות המפורטות בכתב האישום - האם מדובר בנאשם שנשא על גופו את כלי הנשק, האם מדובר באירוע אלימות עם מעורבים נוספים או האם מדובר בהצטיידות באמצעים נוספים שיש בהם להצביע על מסוכנות (למשל, לוחיות זיהוי גנובות או מזויפות, אפודי מגן, כלי משחית אחר וכיוצא באלה).

12. כמו כן, על בית המשפט לבחון את עברו הפלילי של נאשם; גילו; מידת הדומיננטיות שלו באירוע; את שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החוק; הודאתו או כפירתו במיוחס לו; הרקע להחזקת הנשק; ונסיבות נוספות שיש בהן להשליך על מידת האמון שיכול בית המשפט ליתן בנאשם כזה שיקיים את תנאי השחרור באופן שיש בו כדי לאיין את מידת המסוכנות הנשקפת ממנו.

13. כמובן שעל בית המשפט לבחון גם את הסוגיה האם מדובר בנשיאה של נשק, או בשימוש בנשק. שכן, שימוש בנשק יכול להעיד על כך שמידת מסוכנותו של הנאשם כה גבוהה עד אשר הוא יתקשה לשכנע את בית המשפט ששחרורו יפיג את המסוכנות הנשקפת ממנו ויורה על שחרורו אף אם בתנאים מגבילים."

בענייננו, המשיב מסר גרסה לפיה מצא את הנשק בזמן שטייל בייער, (ראו הודעת נאשם מיום 1/12/24 שעה 15:33 שורות 9-14), במקביל המשיב הדגיש כי אין לו או למי מבני משפחתו סכסוך כלשהו מחרים, (ראו בהמשך להודעה זו שורות 32-34).

בפסיקה נקבע לא אחת ובין היתר כי בעבירות נשק קיומן של טענות בדבר העדר סכסוך כזה או אחר אל מול פער בלתי מוסבר לגבי נסיבות החזקת הנשק, מקשים למצוא את המקור המהווה את בסיס הסיכון וכך גם את הדרך להקהותו. לא אחת נקבע כי כאשר עסקינן בעבירות נשק, וליתר דיוק בנסיבות שבהן רב הנסתר על הגלוי, או מקום בו קיים פער בלתי מוסבר יש לראות בכך נסיבה מחמירה, (ראו בש"פ 6036/17 אבו עאבד נ' מ"י). אציין כי בענייננו שירות המבחן הדגיש בתסקיר כי קיים פער התנהגותי בין נסיבות מעצרו של המשיב לבין אורח החיים הנורמטיבי והמתפקד אשר הוצג בפניו, (עמ' 3 שורות 1 ו- 2 לתסקיר).

בנוסף, יודגש, כי הנשק אשר נמצא בביתו של הנאשם, היה מוסתר בחדר השינה, ברווח בין המזרון בין שתי הכריות, כשהוא טעון במחסנית שהכילה 16 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ ולצידו מחסנית נוספת שהכילה 33 כדורי תחמושת מסוג 9 מ"מ. לא מדובר בהחזקת נשק ללא מחסנית, ללא כדורים, או החזקת כמות של כדורים בנפרד מהנשק, כלומר בענייננו יש לראות במציאת הנשק שטעון במחסנית שהכילה 16 כדורי תחמושת כנסיבה מחמירה וזאת להבדיל מאיתור נשק ללא תחמושת וללא מחסניות.

באשר לטיב המפקחים המוצעים, התרשמתי כי ארבעת המפקחים הראשונים אכן יכולים לקיים את מלאכת הפיקוח וניתן לתת בהם את האמון הנדרש לצורך כך, אולם, המפקח הנוסף מר אחמד שוהאן שכאמור נחקר על ידי ביום 13/1/25 אינו יכול לשמש כמפקח ביחס למשיב זה, וזאת לאור חקירתו כחשוד בגין עבירות חמורות, ובמיוחד לאור העובדה שהוא לא שיתף את שירות המבחן במידע זה, ולא התייחס כמצופה לכך גם בבית המשפט.

אני סבור כי בנסיבות אלה לא רק שמפקח זה אינו מתאים לקיים את מלאכת הפיקוח, אלא אף לא ניתן להשתמש בביתו כמקום הפיקוח המוצע, ואילו מידע זה היה מוצג בפני עובר לביצוע בדיקת ההיתכנות ע"י יחידת הפיקוח של האזוק האלקטרוני, וודאי שלא הייתי מתיר זאת כבר אז.

אציין כי אני ער לכך שעסקינן במשיב נעדר עבר פלילי, אולם נקבע גם בעניין זה כי העדר רישום פלילי אינו מהווה טעם מיוחד המצדיק סטייה מכלל המעצר, ראו בש"פ 5679/18 מ"י נ' עג'אג'.

משכך, לאור כל האמור לעיל, על פי הפסיקה הנוהגת וכן לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיב, ונסיבות ביצוע עבירות אלה, כך גם לאור יתר הנתונים שהוצגו בפני, ומבלי שנעלמה מעיני עמדת שירות המבחן אני סבור כי לא רק שמקום הפיקוח המוצע אין בו כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב אלא לא ניתן לאיין את מסוכנותו כלל וכלל, ועל כן אני מורה בזאת על מעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ' טבת תשפ"ה, 20 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.