3. ביום 10.9.24 הציע הסוכן האיראני לתלות שלטים להחזרת החטופים תמורת 90 ₪ עבור כל שלט. בעקבות זאת פנה משיב 1 לחברו, משיב 6 והציע לו לבצע יחד עמו את המשימה. בהמשך לכך נסעו המשיבים 1 ו-6 למקומות שונים בירושלים וריססו בשמונה מקומות ציבוריים בולטים את הכתובת "שביתה עד החזרת החטופים", תיעדו מעשיהם והמשיב 1 שלח זאת לסוכן האיראני. בתמורה למעשיו קיבל המשיב 1 מטבעות דיגיטאליים בשווי 650 ₪, מתוכם נתן 200 ₪ למשיב 6.

למחרת ביקש הסוכן האיראני מאת המשיב 1 לפרסם כתובת אתר באינטרנט במקומות שונים תמורת תשלום עבור כל פרסום. המשיב 1 הציע למשיב 3 להצטרף אליו, ולאחר שהמשיב 1 הכין "שבלונה" עם כתובת האתר, ריססו השניים את הכתובת, תיעדו זאת ושלחו את התמונות לסוכן האיראני. בתמורה לכך קיבל המשיב 1 תמורה השקולה בש"ח ל-500 ₪.

4. ביום 11.9.24 פנה הסוכן האיראני למשיב 1 וביקש ממנו שיצלם רכב החונה בשכונת עין כרם, ומשיב 1 עשה כן ושלח תיעוד לסוכן האיראני. מספר שעות לאחר מכן הורה הסוכן האיראני למשיב 1 לשרוף את הרכב תמורת 4000 ₪. המשיב 1 פנה למשיב 7 בהצעה להצטרף והאחרון סירב. המשיב 1 פנה למשיב 2 שהסכים, הם נפגשו סמוך לחצות בבית צפאפא, הצטיידו בפטיש ובחומר דליק, נסעו לעין כרם, ולאחר שהמשיב 1 איתר את הרכב וקיבל אישור מהאיראני שאכן זה הרכב, ניפץ את חלון הרכב, והציתו באמצעות החומר הדליק כשהמשיב 2 מתעד זאת. הרכב נשרף כליל ולרכב סמוך נגרם נזק כבד. תמורת זאת קיבל המשיב 1 שווי של כ-4000 ₪ לארנקו הדיגיטאלי.

ביום 12.9.24, לאחר ביצוע ההצתה, הציג עצמו הסוכן האיראני בפני המשיב 1 כמי ששייך למשרד המודיעין האיראני, הורה לו להשמיד את מכשיר האייפון שברשותו ולהצטייד במכשיר אחר והעביר לו שווי של כ-1500 דולר לשם כך. בנוסף הורה לו למחוק את חשבון הטלגרם שלו ולפתוח חדש תחתיו עם מספר של מדינה זרה על מנת להסתיר את הקשר ביניהם. לבקשת האיראני לקבל פרטי התקשרות ישירים עם אחד מחבריו, מסר לו המשיב 1 את פרטי המשיב 2.

בעקבות זאת פגש המשיב 1 במשיב 2 ונתן לו 2000 ₪ עבור הצתת הרכב, עדכן אותו כי הגורם עבורו ביצעו את המשימה הוא איש מודיעין איראני, וכי האיראני ביקש ממנו לברר עם המשיב 2 אם מוכן לעבוד ישירות מול האיראני. המשיב 2 ענה בחיוב להצעה ולבקשתו מסר לו המשיב 1 את פרטי ההתקשרות עם האיראני והוא פנה אליו בטלגרם ואמר כי הוא מעוניין לקבל משימות לביצוע באופן ישיר. לאחר מכן שלח האיראני למשיב 2 קוד לצורך הפעלת חשבון הטלגרם החדש ונאשם 2 העבירו לנאשם.

5. ביום 14.9.24 או בסמוך סיפר המשיב 1 למשיב 3 כי הגורם עבורו ביצעו את משימת הריסוס הוא גורם איראני וכן סיפר לו אודות ההוראה של האיראני להשמיד את מכשירו. משיב 3 הציע למשיב 1 כי יתעדו השמדת מכשיר אייפון פגום שברשותו, וכך עשו כשהמשיב 2 נוכח במקום. המשיב 1 העביר את התיעוד לאיראני. המשיב 1 קנה מכשיר סמסונג עליו התקין אפליקציית טלגרם באמצעות הקוד שנשלח למשיב 2 בהתאם להנחיית האיראני לשם המשך ההתקשרות עימו.

6. בהמשך לקשר ביניהם הורה האיראני למשיב 1 לצלם כתובות ברחובות וביבנה, מסר לו כי באחת הכתובות מתגורר מדען גרעין והורה לו להקים חוליית טרור ולחסל את מדען הגרעין תמורת 200,000 ₪. בנוסף הורה לו כי על החולייה לחסל בירי גם את בני משפחת המדען ולשרוף את ביתם. המשיב 1 הסכים לכך.

לשם קידום משימת החיסול פנה המשיב 1 לראדי שחדאת (להלן - ראדי) וביקש שישיג עבורו אקדח ושלושה רימוני רסס. בהמשך פנה המשיב 1 למשיב 2 שיתף אותו במשימה שהטיל האיראני ואודות פנייתו לראדי. המשיב 2 אמר למשיב 1 כי ביכולתו להשיג נשק מגורם אחר, פנה לאחד "אבו סיף", קיבל ממנו אקדח והביאו לבית המשיב 1. שניהם הצטלמו עם האקדח ושלחו אותו לאיראני בציינם מחיר של 50,000 ₪. האיראני מסר בתגובה כי ניתן להשיג "קרלו" במחיר נמוך יותר והעביר מטבעות בשווי 3000$.

7. המשיב 1 פנה למשיב 7 והציע לו לצלם כתובת ברחובות לבקשת האיראני אך המשיב 7 ענה כי אין ברשותו רכב כעת.

ביום 15.9.24 לאחר שהמשיב 1 פנה למשיב 3 בבקשה לצלם כתובות עבור האיראני בתמורה ל-500 ₪, והמשיב 3 נתן הסכמתו לכך, פנה המשיב 3 למשיבים 2, 4 ו-5 וביקש מהם להצטרף אליו לביצוע המשימה ולאחר שנענו לכך נסעו הארבעה לכוון מכון ויצמן. במהלך הנסיעה עדכן המשיב 3 את נוסעי הרכב במטרת הנסיעה שנעשית לבקשת המשיב 1 בהתאם למשימה שקיבל מהאיראני. לאחר שכניסתם למכון ויצמן נמנעה, תיעדו המשיבים 3-2 את הכניסה למכון. עם חזרתם לירושלים פגשו במשיב 1 והעבירו לו את הסרטונים אותם העביר המשיב 1 לאיראני. במהלך הפגישה שאל המשיב 5 את המשיב 1 לשם מה זקוקים האיראנים לצילום הכתובת ברחובות והאחרון השיב כי מתגורר שם אדם שהאיראנים מעוניינים לחסלו.

8. לאחר שהאיראני קיבל ממקור אחר את צילום בית המדען, פנה המשיב 1 למשיב 3 ואמר לו שהוא זקוק ל-12,000 ₪ עבור רכישת פצצה במסגרת משימה שקיבל מהאיראני ושאל אם יוכל לסייע לו. המשיב 3 נענה בחיוב, ושלח את משיב 1 לביתו שם קיבל מאחיו את הסכום האמור.

לאחר מכן פגש המשיב 1 בראדי ונתן לו סך של 13,500 ₪ עבור רכישת הנשק לטובת החיסול. בעקבות פניית המשיב 1 לראדי שיחזיר לו את הכסף לאחר שלא קיבל את הנשק, פגש משיב 1 את ראדי בנוכחות המשיב 7 וסיכם עמו שיתן לו שהות עד למחרת להשגת הנשק.

9. במסגרת הקשר ביניהם ביקש האיראני מהמשיב 1 להשיג שני רימוני רסס והעביר לו לשם כך 2600 ₪. המשיב 1 פנה לראדי וביקש שישיג זאת עבורו. בהמשך ביום 16.9.24 נענה המשיב 6 לבקשת המשיב 1 להסיעו לביתו של ראדי, שם מסר להם אחיו של ראדי שני רימוני הלם תמורת 900 ₪.

10. בהמשך קיבל המשיב 1 משימה מהאיראני להטמין רימון במקום מסויים ולשלוח מיקומו. המשיב 1 אסף את המשיב 3 ונסע עימו לעבר הסטף, במהלך הנסיעה סיפר לו כי הטמנת הרימון עבור אחר שיבוא לקחתו היא בשליחות האיראני והמשיב 3 הסכים לסייע. המשיב 1 הטמין את הרימון וסימן את המקום ואילו המשיב 3, לאחר שקודם לכן הוציא את הרימון מהרכב, צילם את מעשיו של המשיב 1. לאחר מכן שלח המשיב 1 את הסרטון לאיראני. בשעת לילה שב המשיב 1 למקום והוציא את הרימון מהמקום.

11. ביום 17.9.24 הטיל האיראני על המשיב 1 משימות נוספות של השלכת רימון על בית של חייל ישראלי ופיצוץ/הצתה של ניידת משטרה. המשיב 1 החליט לצלם סרטונים באופן הנחזה כביצוע המשימות. הוא שיתף את חבריו - המשיבים 2, 3, 6, ו-7 בכך.

המשיב 7 הציע כי יזרקו רימון הלם על בית קרוב משפחתו ב"קטנה" בעת שהוא ריק מיושביו. בהמשך לכך נתן המשיב 1 למשיב 7 רימון הלם, המשיב 7 ביקש משניים מחבריו לזרוק את הרימון על הבית בעוד הוא מצלם אותם, כך עשה ושלח את הסרטון למשיב 1 אשר העבירו לאיראני.

בהמשך למשימת הפגיעה בניידת משטרה, המשיבים 1, 3 ו-6 נפגשו בכניסה לביתו של המשיב 6 שם אמר המשיב 1 כי מעוניין להצמיד לוחית זהוי משטרתית לרכבם של פקחי תנועה ולהשליך עליו רימונים, כדי שיראה כידוי רימון לעבר ניידת. בעקבות זאת ציין המשיב 6 כי ביכולתו להשיג לוחית זהוי מזוייפת מבית לחם והוא והמשיב 3 נסעו לבית לחם, רכשו לוחית זהוי מזוייפת תמורת 150 ₪ ומסרוה למשיב 1.

12. במהלך התקופה בעת שהמשיב 7 הסיע את המשיב 1 לביתו, מסר המשיב 1 למשיב 7 את המכשיר המבצעי וביקש שישמור עבורו על מנת שלא ניתן יהא לאתרו. המשיב 7, ביודעו שמדובר במכשיר להתקשרות עם האיראני, נטל את המכשיר, כיבה אותו והניחו בארגז המטען של הקטנוע שברשותו. בשעת לילה ביקש המשיב 1 מהמשיב 7 להדליק את המכשיר כדי לראות אם האיראני מחפשו. לאחר שהדליק את המכשיר המשיב 7 עדכן כי האיראני התקשר מספר רב של פעמים, בתגובה ביקש ממנו המשיב 1 כי יכתוב הודעה לאיראני אך המשיב 7 נמנע מכך.

ביום 18.9.24 נעצרו המשיבים 2, 3 ו-4. כשנודע על כך למשיב 1 נמלט מביתו, שבר את המכשיר המבצעי והשליך את שבריו בשטח פתוח.

13. על פי כתב האישום במעשים המתוארים המשיב 3 עשה מעשה שיש בו כדי לסייע לאוייב במלחמה וכן מסר ידיעה לאויב.

המשיבים 7-4 קיימו ביודעין מגע עם משיב 1 שהינו סוכן חוץ.

המשיבים 5-4 סייעו למשיב 3 - למסור לאויב ידיעה לאויב.

המשיב 3

14. למשיב 3 מיוחסים על פי כתב האישום מספר אירועים. התשתית הראייתית בעניינם תפורט להלן.

ריסוס כתובת אינטרנט שמסר האיראני למשיב 1 במקומות שונים, וזאת יחד עם המשיב 1.

אירוע ריסוס כתובת האינטרנט כמפורט בס' 3 לכתב האישום מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 20.9.24, ש' 43-39. הוא מתואר גם בהודעתו של המשיב 3 מיום 24.9.24, עמ' 5. לדבריו לאחר צילום ריסוס הכתובת, ריסס עליה על מנת למחקה. תאור אחרון זה מופיע גם בעדות נוספת של המשיב 1 באותו עניין מיום 23.9.24, ש' 20.

השמדת מכשיר אייפון פגום שברשות המשיב 3

על פי כתב האישום המשיב 1 סיפר למשיב 3 על הוראת הגורם האיראני להשמיד את מכשיר האייפון שברשותו והמשיב 3 הציע לתעד השמדת מכשיר פגום שברשותו. כך נעשה והתעוד מאוחר יותר הועבר על ידי המשיב 1 לאיראני.

אירוע זה מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 1.10.24, עמ' 5 וכן בהודעתו של המשיב 3 מיום 24.9.24, עמ' 7-6.

פעולות הקשורות במשימת החיסול

15. על פי כתב האישום ביום 15.9.24, הסכים המשיב 3 לבקשת המשיב 1 לצלם כתובות עבור האיראני תמורת 500 ₪, והציע למשיבים 2, 4 ו-5 להצטרף אליו. בעקבות זאת הם נסעו לכוון מכון וייצמן. לאחר שכניסתם למכון נמנעה, תעד המשיב 3 ביחד עם המשיב 2 את הכניסה למכון ולאחר החזרה לירושלים העביר את הסרטונים למשיב 1 שהעבירם לאיראני.

בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24 הוא מתאר כי את הכתובות ברחובות שלח למשיב 3 שנסע לרחובות יחד עם המשיבים 5,4 אותם ראה והבין שהיו עם המשיב 3 לאחר חזרתם. הוא מתאר כי את התמונות שלח לאיראני (ש' 8,7).

בהודעתו של המשיב 3 מיום 21.9.24 הוא מתאר כיצד פנה אליו המשיב 1 והציע לו לצלם את מכון ויצמן תמורת 500 ₪ והוא הסכים, כיצד הציע לחבריו המשיב 2, 4 ו-5 להצטרף אליו, כיצד נסעו, הוא צילם והעביר למשיב 1 (ש' 37-29). הוא מתאר זאת בהודעה נוספת מיום 23.9.24, שם הוא גם מתאר את המפגש שהתרחש לאחר החזרה בינם לבין המשיב 1 לו העבירו את הסרטונים, ש' 16 -40).

16. פעולה נוספת המתוארת בכתב האישום בקשר לפעולת החיסול היא השגת 12,000 ₪ לשם רכישת פצצה. על פי כתב האישום המשיב 3 נענה בחיוב לבקשת המשיב 1 בעניין זה ושלח את המשיב 1 לקבלת הסכום בביתו, שם הוא מקבלו מאת אחיו של המשיב 3.

אירוע זה מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 7.10.24 (ש' 46-40) שם הוא מתאר כי זוכר שאמר למשיב 3 כי מדובר במשימה מהאיראני אך אינו זוכר האם אמר לו שהסכום דרוש עבור נשק. אירוע זה גם מתואר בהודעתו של המשיב 3 מיום 7.10.24, ש' 6 אשר מציין כי המשיב 1 אמר לו כי הוא זקוק ל-12,000 ₪ בשביל פצצה.

אירוע הטמנת הרמון

17. אירוע הטמנת הרימון בסטף בו נוטל חלק המשיב 3 מתואר בהודעתו של המשיב 3 מיום 7.10.24, עמ' 6-5. אירוע זה גם מתואר בהודעת המשיב 1 מיום 7.10.24, ש' 24-22.

רכישת לוחית זהוי מזוייפת לצורך ביום סרטון עבור האיראני

18. בהודעתו מיום 24.9.24 (עמ' 6-5) מתאר המשיב 3 כיצד שיתף המשיב 1 אותו ואחרים בכך שהאיראני ביקש ממנו לפוצץ רכב משטרה ולהשליך רימון לעבר בית יהודי, וכיצד אמר שהוא רוצה לביים סרטון - לשים לוחית זהוי משטרתית על רכב רגיל ולהשליך לעברו רימון הלם. כיצד הוא עצמו הציע להכין את הסרטון בגדה ולהשתמש ברכב מורד מהכביש, וכיצד נסע יחד עם המשיב 6 להביא את לוחית הזהוי המזוייפת ונתנו אותה למשיב 1.

אירוע זה בחלקו גם מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24, עמ' 9-8.

19. ב"כ המשיב 3 לא חלק על כך שברמה הלכאורית קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב 3 ביצע ברמה העובדתית את מרבית המיוחס לו בכתב האישום. עם זאת טען לכרסום בכל הנוגע למה שידע או התכוון המשיב 3 בעת ביצוע המיוחס לו וטען כי לא הייתה כל הצדקה לייחס למשיב 3 את העבירה של סיוע לאויב במלחמה. כך, בכל הנוגע לריסוס הכתובות טען כי מחיקת הכתובות על ידי המשיב 3 לאחר הריסוס מלמדת על היעדר כוונה לסייע. אירוע השמדת מכשיר הפלאפון מלמד על הלך הרוח של המשיב 3 אשר מציע למעשה לביים את השמדת המכשיר. כך גם אירוע רכישת לוחית זהוי מזוייפת לצורך ביום סרטון עבור האיראני מלמדת שאין הכוונה לסייע לאוייב בעת מלחמה.

עוד טען ב"כ המשיב 3 כי מחומר הראיות לא עולה לכאורה כי המשיב 3 ידע עובר ובעת הנסיעה לרחובות לצורך צילום הכתובת כי תכלית צילום הכתובת היא לשם חיסולו של אדם אלא ידע זאת רק לאחר חזרתו. לעניין השגת הסך של 12,000 ₪ טען ב"כ המשיב 3 כי המשיב 3 לא מתכחש לכך שהמשיב 1 סיפר לו שהעניין קשור לאיראני אבל חלק על כך שהמשיב 1 סיפר לו כי הכסף נועד למשימת החיסול. לעניין אירוע הטמנת הרמון נטען כי גם אם הדבר נעשה לבקשת האיראני, אין הדבר עולה כדי סיוע לאוייב בעת מלחמה.

20. אין בידי לקבל טענות אלו.

בהודעתו של המשיב 3 מיום 23.9.24 כשנשאל מה הבין לאחר שנתבקש על ידי המשיב 1 לצלם כתובת, הוא משיב: "זו פעולת טרור ופעולה לאומנית נגד ישראל" ולשאלה "בכל זאת נסעת בכדי לצלם" הוא משיב "כן" (ש' 34-31).

בהודעתו מיום 7.10.24 הוא אומר: "..ראמי סיפר לי שהוא בקשר עם משהו איראני מהמודיעין האיראני והאיראני הזה מטרתו לפגוע במדינת ישראל ובנוסף לכך ראמי ספר לי שגם מטרתו של האיראני לעשות פיגועים נגד מדינת ישראל". ולשאלה "זאת אומרת שבזמן שראמי הביא לך את המשימות מהאיראני היה לך את הידיעה שהיו משימות מאיש מודיעין אירני שמטרתו לפגוע במדינת ישראל?" הוא משיב "כן".

בכתב האישום לא נטען כי המשיב 3 ידע כי תכלית הצילום היא משימת חיסול אלא כי המשיב 3 הסכים לבצע את המשימה ביודעו כי מטרתו של האיראני לבצע פיגועים נגד ישראל (ס' 20 לכתב האישום). בכתב האישום גם לא נטען כי המשיב 3 ידע כי הסך של 12,000 ₪ יועד לשם משימת חיסול (ר' ס' 26 לכתב האישום).

בצד האמור נכונות המשיב 3 לבצע פעולות אלו ואת הטמנת הרמון כמו גם את הפעולות הנוספות המיוחסות לו בכתב האישום, ביודעו כי מדובר בגורם איראני המעוניין לפגוע במדינת ישראל, מלמדות על מסוכנות ברף הגבוה ומקימות עילת מעצר בעניינו. טענותיו של המשיב 3 בכל הנוגע לסעיף העבירה הרלוונטי למיוחס למשיב 3 דינן להתברר במסגרת ההליך העיקרי, ואין בידי לקבל את הטענות כי קיים כרסום ראייתי בכל הנוגע למיוחס למשיב זה.

המשיב 4

21. למשיב 4 מיוחסת נטילת חלק באירוע הנסיעה לרחובות יחד עם המשיבים 2, 3 ו-5 לצורך צילום כתובות עבור האיראני. התשתית הראייתית תפורט להלן.

אירוע הנסיעה לרחובות מתואר כאמור בהודעתו של המשיב 3 מיום 23.9.24, לאחר שהציע לחבריו, המשיבים 2, 4 ו-5 להצטרף אליו, כיצד צילם והעביר התצלומים למשיב 1 (ש' 37-29). המפגש עם המשיב 1 לאחר הצילום מתואר הן בהודעתו של המשיב 3 מיום 23.9.24 (ש' 40-36) והן בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24 (ר' ש' 7).

22. המשיב 4 בהודעתו מיום 24.9.24 מתאר כי שבוע וחצי קודם לעדותו פנה אליו המשיב 1, סיפר לו שקיבל משימות ריסוס כתובות מאת גורם איראני והציע לו להצטרף אליו. הוא סירב אך מתאר כי במהלך השיחה ביניהם התכתב המשיב 1 עם הגורם האיראני (ש' 40). עוד הוא מתאר כי באותו היום בערב ישב עם המשיב 1 וחברים נוספים, המשיב 1 סיפר כי מקבל משימות תמורת תשלום מגורם איראני איתו עומד בקשר (ש' 43).

בעדותו הוא מתאר כי שבוע קודם למעצרו התקשר אליו המשיב 3 והציע לו ליסוע איתו לרחובות והוא הסכים. המשיב 3 נהג ולידו ישב המשיב 2, הוא ישב מאחורי המשיב 3 ולידו ישב המשיב 5. בדרך שאל את המשיב 3 למה נוסעים לרחובות והמשיב 3 אמר לו כי הגורם האיראני ביקש מהמשיב 1 לצלם בית תמורת 1000 ₪. הם הגיעו וראו שער ושומר, ואז הם "פרססו" ליד הבטחון ובזמן הזה המשיב 3 ביקש מהמשיב 2 לצלם את השער על מנת שיוכל לשלחו למשיב 1 כפי שעשה. כשחזרו פגשו במשיב 1 שסיפר להם שבכתובת האמורה גר איש חשוב שיש לרצוח אותו בירי (ש' 87-81).

23. ב"כ המשיב 4 לא חלק על קיום תשתית ראייתית לעובדות המתוארות בקשר לנסיעה האמורה בכתב האישום. עם זאת, לטענתו אין המיוחס למשיב 4 מקים כל עבירה.

באשר לנסיעה לרחובות בגינה מיוחסת למשיב 4 עבירה של סיוע למסירת ידיעה נטען כי המשיב 4 לא הצטרף לאותה נסיעה תוך מודעות למטרת הנסיעה. לכל היותר התוודע אליה במהלך הנסיעה, דקות ספורות טרם הגעתם למקום. הצטרפותו לנסיעה היתה לאחר שסירב תחילה מאחר והיה עייף ושוכנע לכך על ידי חברו, המשיב 5. המשיבים 5-2 הינם חברים קרובים הנפגשים כמעט על בסיס יומי והצטרפותו לנסיעה היא על רקע זה. הוא לא אמר או עשה דבר כדי לעודד את המשיב 3 באותה נסיעה ואף אם שמע על מטרת הנסיעה לאחר החזרה אין בכך כדי להפוך אותו למסייע. הוסף כי גם בחקירתו לא הופנו אליו שאלות בעניין זה.

אשר לעבירה של מגע עם סוכן חוץ נטען כי יחוס העבירה למשיב 4 כאשר סוכן החוץ הוא המשיב 1 היא מתיחה מופרכת לחלוטין של ההגדרה. בפרט כאשר בענייננו מדובר בחברים.

לטענת ב"כ המשיב 4 המשיב 4, על אף קשרי החברות עם המשיב 1, אינו עוזר או מתנדב לעזור באופן כלשהוא למשיב 1.

לפיכך, לטענת ב"כ המשיב 4, גם אם קיימת תשתית ראייתית לסיוע, הנסיבות אינו מקימות מסוכנות שמצדיקה מעצר. מדובר במשיב צעיר, בן 19, שעבר מספר תאונות דרכים, מעולם לא היה בחקירה ושיתף פעולה עם רשויות החקירה. גם אם קיימת מסוכנות קלה הנשקפת מהמשיב, משך הזמן בו הוא שוהה במעצר מקהה אותו ואין כל הצדקה בנסיבות להמתין לתסקיר.

24. לטענת ב"כ המבקשת מרגע שהמשיב 4 נמצא ברכב ויודע על מטרת הנסיעה הוא מסייע בנוכחותו.

באשר לעבירה של מגע עם סוכן חוץ נטען כי כלל המשיבים מודעים לאחר תחילתו של הקשר בין המשיב 1 לאיראני, כי הוא מבצע עבורו מעשים. ומשכך, הקונסטרוקציה המשפטית להוכחת העובדה שהוא מהווה סוכן חוץ נעוצה במעשיו ובמעשיהם שנועדו לחזק קשר זה.

25. אין בידי לקבל את הטענה כי המיוחס למשיב 4 על פי כתב אישום אינו מקים לכאורה כל עבירה.

אמנם נראה כי יחוס העבירה של מגע עם סוכן חוץ מעורר קושי בשים לב לכך שעל פי כתב האישום המשיב 1, שהוא על פי הנטען סוכן החוץ, אינו מגייס את המשיב 4 למשימה כלשהיא ולא ברור האם אכן מתפקד כלפיו כסוכן חוץ. מכל מקום עניין זה דינו להתברר במסגרת התיק העיקרי.

עם זאת, סבורה אני כי המשך נוכחותו של המשיב 4 ברכב לאחר שהתברר לו במהלך הנסיעה, גם אם לא קודם לכן, כי תכליתה צילומים שיועברו לאיראני, היא לכאורה בגדר סיוע כנטען על ידי המבקשת.

המיוחס לו מקים עילת מסוכנות בעניינו.

המשיב 5

26. למשיב 5, בדומה למשיב 4, מיוחסת נטילת חלק באירוע הנסיעה לרחובות יחד עם המשיבים 2, 3 ו-4 לצורך צילום כתובות עבור האיראני. להלן תפורט התשתית הראייתית לכך.

אירוע הנסיעה, על הצילומים במסגרתו, מתואר כאמור בהודעתו של המשיב 3 מיום 23.9.24 ובהודעתו של המשיב 4 מיום 24.9.24. המפגש שלאחר מכן עם המשיב 1 מתואר כאמור הן בהודעתו של המשיב 3 מיום 23.9.24 (ש' 40-36) והן בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24 (ר' ש' 7).

27. המשיב 5 בחקירתו מיום 9.10.24 מאשר את תיאור הנסיעה לרחובות יחד עם המשיבים 2, 3 ו-4 ןזאת לצורך ביצוע צילום ברחובות תמורת 500 ₪. הוא מתאר כיצד הגיע למקום בו הבחין בשם "מכון", כיצד שאל אז את המשיב 3 לשם מה הם שם והמשיב 3 השיב לו כי המשיב 1 ביקש את הצילום תמורת 500 ₪, כיצד המשיבים 3-2 צילמו לאחר שפגשו במאבטחים (ש' 94-103). לדבריו אינו יודע מה הייתה מטרת המשיב 1 בצילום תמונות אך יודע כי המשיב 1 עשה זאת בהכוונת אחרים (113-107). לדבריו לא שמע דו שיח לאחר החזרה ולפיו אמר המשיב 1 שבכתובת האמורה גר מישהוא שאיראן רוצה לרצחו (ש' 142-141). הוא הכחיש בחקירתו כל ידיעה על כך שהמשיב 1 עמד בקשר עם גורם איראני (ש' 177-151).

28. לטענת ב"כ המשיב 5 אין כל תשתית ראייתית לכך שבמהלך הנסיעה לרחובות, שעל עובדת קיומה אינו חולק, היה המשיב 5 מודע למטרת הנסיעה. גם אם קיימת תשתית ראייתית לכך שידע שמדובר בצילום עבור המשיב 1, אין ראיה שידע כי מיועד לאיראני. ההנחה כי שמע את המשיב 4 שואל את המשיב 3 במהלך הנסיעה אודות תכליתה ואת התשובה שניתנה היא בגדר הנחה בלבד, שאף נסתרת למעשה מכך שלגירסת המשיב 4 לאחר החזרה מרחובות שואל המשיב 5 את המשיב 1 לשם מה הוא זקוק לצילום.

עוד נטען כי אין כל ראיה ישירה לכך שלפני אותה נסיעה ידע המשיב 5 שהמשיב 1 בקשר עם מישהוא הקשור למודיעין האיראני או מציג עצמו ככזה.

המשיב 5 הצטרף לטעון המשפטי של ב"כ המשיב 4 וטען כי חל ביתר שאת לגביו.

לפיכך טען ב"כ המשיב 5 כי ניתן להשיג את מטרת המעצר באופן מיידי על ידי איזוק אלקטרוני בלא המתנה לתסקיר.

29. הקשיים האפשריים עליהם עמדתי בעניינו של המשיב 4 בכל הנוגע לעבירה של מגע עם סוכן חוץ קיימים בה במידה עם המשיב 5. לא ברור האם מגעו של המשיב 5 אל מול המשיב 1 הוא בתפקידו כסוכן חוץ.

אשר לסיוע למסירת ידיעה לאוייב. גם בעניין זה עניינו של המשיב 5 דומה לזה של המשיב 4 אלא שלטענתו כלל לא היה מודע לתכלית הנסיעה. כאמור, קיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת לכך שמי שישב לידו באותה נסיעה, המשיב 4, שואל בעניין זה ומקבל תשובה מאת הנהג ברכב במהלך הנסיעה. הוא עצמו מעיד כי יודע שהמשיב 1 מעוניין בתמונות בהכוונת אחרים. משיב 4 מוסר בהודעתו מיום 25.9.24 כי כשהוא וחברים, ביניהם המשיב 5, ישבו עובר למשימת ריסוס הכתובות על "הספסלים", אמר להם המשיב 1 כי הוא מבצע משימות עבור הגורם האיראני, מצלם לו ומקבל כסף בתמורה (ר' ש' 43-41). הנסיעה למכון מתבצעת בשעת לילה מאוחרת, כאשר הכניסה למכון נמנעת על ידי המאבטחים במקום. לנוכח צבר הראיות כמפורט לעיל, גם אם התשתית הראייתית בשאלת מודעותו של המשיב 5 בשאלת תכלית הנסיעה מעט חלשה יותר מזו שבעניינו של המשיב 4, חולשה יחסית זו לא די בה כדי להבחין בין עניינם של השניים בכל הנוגע לשאלת המעצר.

לפיכך סבורה אני כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות גם בעניינו של המשיב 5.

משיב 6

30. למשיב 6 מיוחסת על פי כתב האישום מעורבות במספר אירועים. התשתית הראייתית להם תפורט להלן.

ריסוס כתובות תמורת תשלום בשליחות האיראני

אירוע ריסוס הכתובות כמפורט בסעיף 2 לכתב האישום ביחד עם המשיב 1 מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24, שורה 10, כאשר המשיב 1 מסמן בהודעתו את המקומות בהם ריסס את הכתובות על גבי תצ"א.

המשיב 6 עצמו בהודעתו מיום 25.9.24 מתאר כי המשיב 1 אמר לו שהוא בקשר עם גורם מאיראן אשר נותן לו הנחיות ומשימות לבצען (ש' 39). שבוע או יותר קודם למעצרו ישב עם חבריו מבית צפאפא במקום שהם מכנים "ספסלים" ואז פנה אליו המשיב 1, סיפר לו שהתחיל להיות בקשר עם גורם איראני אשר נותן לו משימות, הוא מבצען, מעביר לאיראני תמונות ומקבל כסף. המשיב 1 סיפר לו על משימת ריסוס הכתובות, והוא מסכים ליטול בה חלק, הוא מתאר את ביצוע המשימה על ידם, וכיצד למחרת קיבל מהמשיב 1 200 ₪ תמורת ריסוס הכתובות (ש' 48-41).

הבאת הרימונים

31. על פי כתב האישום ביום 16.9.24 נענה המשיב 6 לבקשת המשיב 1 להסיעו לצור באחר לשם הבאת שני רימונים ביודעו שמדובר במשימה שהוטלה על המשיב 1 על ידי האיראני. השניים נסעו לצור באחר וקיבלו שם מאחיו של ראדי שני רימוני הלם תמורת 900 ₪.

אירוע זה מתואר בהודעתו של המשיב 6 מיום 25.9.24, ש' 86-87 שם הוא מתאר כיצד פנה אליו המשיב 1 וביקש שיסיע אותו על גב האופנוע שלו לצור באחר כדי לקבל שני רימונים בהנחיית הגורם האיראני כשמטרתו להשליכם על רכב פקח תנועה שמסתובב בכפר. הוא מתאר את הנסיעה ואת קבלת הרימונים.

גם המשיב 1 מתאר אירוע זה בהודעתו מיום 1.10.24, עמ' 10-9. אף הוא מספר כי לפני שנסע עם המשיב 6 לצור באחר אמר לו "שזה משימה מהאיראני".

רכישת לוחית זהוי מזוייפת לצורך ביום סרטון עבור האיראני

32. בהודעתו של המשיב 6 מיום 25.9.24 הוא מתאר כיצד למחרת אירוע הבאת הרימונים הגיעו אליו המשיב 1 והמשיב 3 והמשיב 1 סיפר להם שהוא רוצה להשיג לוחית זהוי משטרתית כדי להצמידה לרכב השייך לפקחי תנועה על מנת שייראה כרכב משטרתי ולזרוק עליה רימונים. הוא אמר למשיב 1 כי הוא מכיר מישהוא בבית לחם שיכול להכין לוחית כזו, המשיב 1 ביקש ממנו להכין אחת כזו והוא עצמו יצר קשר עם הבחור מבית לחם שאמר לו כי העלות הכרוכה בכך היא של 150 ₪.

יום למחרת הודיעו לו שהלוחית מוכנה והוא נסע עם המשיב 3 לבית לחם כדי לקחת את הלוחית, הוא שילם תמורתה 150 ₪ שקיבל ממשיב 3 והם חזרו לכפר ונסעו לביתו של המשיב 1 ומסרו לו את הלוחית (ר' ש' 92-89). הוא אישר כי מדובר במשימה שקיבל המשיב 1 מהאיראני (ש' 94).

אירוע זה גם מתואר בהודעתו של המשיב 3 מיום 24.9.24, (עמ' 6-5) ובחלקו גם בהודעתו של המשיב 1 מיום 23.9.24, (עמ' 9-8).

33. ב"כ המשיב 6 לא חלק למעשה על קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב 6 על פי העולה מהודעתו והוסיף כי את טענותיו המשפטיות בכל הנוגע לסעיף העבירה הרלוונטי יעלה במסגרת התיק העיקרי.

המעשים המיוחסים למשיב מעידים על מסוכנות ומקימים עילת מעצר בעניינו.

משיב 7

34. על פי כתב האישום, לאחר ששיתף המשיב 1 את המשיבים 2, 3, 6 ו-7 במשימות שהטיל עליו האיראני - השלכת הרימון על חייל ישראלי ופצוץ/הצתת ניידת משטרה, וברצונו לביים סרטונים לשם כך, הציע המשיב 7 כי יזרקו רימון הלם על בית קרובו ב"קטנה" בעת שהוא ריק מיושביו. הוא קיבל רימון הלם מהמשיב 1, ונסע עם שניים מחבריו ל"קטנה", שם ביקש מהם לזרוק רימון על הבית ותיעד אותם עושים כן.

35. אירוע זה מתואר בהודעתו של המשיב 7 מיום 25.9.24. על פי הודעתו המשיב 1 הוא מי שהציע כי הרימון ייזרק על בית דודו של המשיב 7 ב"קטנה"לאחר שנזכר כי ראה בטיקטוק את רכבו ומאחוריו את הוילה של הדוד והוא (המשיב 7) הסכים לכך כי ידע שאף אחד לא גר שם. הוא מתאר את האירוע ב"קטנה" ואיך לבסוף הרימון שנזרק לא התפוצץ (ש' 96-92).

אירוע זה גם מתואר בהודעתו של המשיב 1 מיום 25.9.24. לדבריו הוא שאל את המשיב 7 האם הוא מכיר בית נטוש בגדה והאחרון הציע את הבית ב"קטנה". לדבריו הוא אמר למשיב 7 שישיג צעירים למשימת השלכת הרימון (עמ' 5-4). בהודעה מיום 7.10.24 הוא גם מתאר את מסירת הרימון לידי המשיב 7 (ש' 26).

36. ב"כ המשיב 7 לא חלק על מרבית המיוחס למשיב 7 באירוע זה אך טען כי אין תשתית ראייתית לכך שהמשיב 7 ולא המשיב 1 הוא שהציע לבצע את פעולה הדמה ב"קטנה".

כעולה מסעיף 32-33 לכתב האישום הרעיון לביום סרטונים היה של המשיב 1. גם על פי הודעתו של המשיב 1 הוא שיזם את רעיון השלכת הרימון על בית נטוש ושאל את המשיב 7 אם הוא מכיר בית נטוש בגדה. בעניין הנקודתי האם מי שהציע את בית הדוד ב"קטנה" הוא המשיב 7 או המשיב 1, קיים פער בגירסאות ואולם די באמור בהודעתו של המשיב 1 בעניין זה כדי לספק את התשתית הראייתית המספקת לשלב זה.

37. עוד על פי כתב האישום המשיב 7 הטמין לבקשת המשיב 1 את המכשיר המבצעי שברשותו בארגז המטען של הקטנוע שלו לאחר שכיבה אותו, ביודעו שמדובר במכשיר הקשר בין האיראני לבין המשיב 1. לאחר מכן הדליק את המכשיר לבקשת המשיב 1 ועדכן אותו כי האיראני מחפשו.

ב"כ המשיב 7 לא חלק על קיומה של תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיב 7 בעניין זה.

אכן, אירוע זה מתואר בהודעתו של המשיב 7 מיום 6.10.24 (תחת הכותרת "תרגום דף 2"). בעדות זו הוא גם מתאר כיצד נכח בפגישה, המתוארת אף היא בכתב האישום, בין המשיב 1 לבין ראדי בה האחרון ביקש מהמשיב 1 שהות להשגת נשק שתמורתו שולמה לו קודם לכן. על פי הודעתו ראדי הגיע למקום בו ישבו הוא והמשיב 1 בעקבות שיחת טלפון עם המשיב 1 (תחת הכותרת "תרגום דף 4").

38. המיוחס למשיב 7 בכתב האישום מקים עילת מעצר של מסוכנות בעניינו.

39. בעניינם של כל המשיבים קיימת עילת מעצר של מסוכנות, הגם שרף המסוכנות העולה מן המעשים הוא אחר.

בדיון מיום 31.10.24, לאור הסכמת ב"כ המשיב 7 לתשתית הראייתית לעיקר המיוחס למשיב 7 בכתב האישום, הוריתי על יסוד בקשת ב"כ המשיב 7 על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו.

גם בעניינו של משיב 6, על יסוד בקשת הסנגור, רואה אני מקום להזמין תסקיר מעצר בעניינו.

טענת ב"כ המשיבים 5-4 היא כי כלל אין מקום להמתנה לתסקיר בעניינם ויש מקום להורות על שחרורם כבר בשלב זה. איני רואה לכך מקום. המעורבות המיוחסת למשיבים אלו היא באירוע חמור, גם אם חלקם בו אינו דומיננטי. לפיכך יש לבחון את המסוכנות ואת יכולתה של חלופת מעצר להפיגה באמצעות שירות המבחן.

אשר למשיב 3. המסוכנות העולה מהמיוחס לו היא כאמור על הרף הגבוה. המשיב 3 מבצע תפקיד דומיננטי בצבר של מעשים, מסוגים שונים, תוך שהוא מודע לכך שהדרישה להם היא מגורם איראני שמטרתו לפגוע במדינת ישראל. לאור רמת המסוכנות העולה מן המעשים, נראה כי באין בכוחה של חלופה כלשהיא לאיין את המסוכנות. לפיכך אני מורה על מעצרו של המשיב 3 עד לתום ההליכים בעניינו.

40. שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר בעניינם של המשיבים 4-6.

המשך דיון בעניינם של המשיבים 7-4 נקבע ליום 10.12.24 בשעה 12.00 בפני שופט מעצרים בכפוף ליומנו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לשירות המבחן אשר מתבקש להכין את התסקירים עד למועד הדיון.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ה, 21 נובמבר 2024, במעמד הנוכחים.