עוד נטען, כי המשיב מסר בחקירותיו במשטרה גרסה מגוחכת כהסבר להחזקת הסמים, לפיה הוא רכש "כדורי הרזייה" מבדואי תמורת 5,000 ₪. כך גם לעניין הכסף הרב שנתפס בדירה, בגינו מסר המשיב בחקירותיו שמדובר בתמורה ממכירת דירה, אך אין התאמה בסכומים.

ב"כ המשיב עוה"ד יצחק איצקוביץ' הפנה לנסיבותיו האישיות המורכבות של המשיב אשר אביו, אמו ואחיו נפטרו, וטען שהוא סובל מבעיות בריאותיות כמפורט בתסקיר (לא הוגשו אסמכתאות). הסנגור הדגיש שהמשיב נעדר עבר פלילי, והערכת שירות המבחן היא, כי הוא מורתע מההליך הפלילי וממעצרו, וברצונו להשתלב בטיפול.

הוסיף וטען הסנגור, כי המפקחים המוצעים נבחנו על ידי שירות המבחן ונמצאו ראויים, ולא בכדי הומלץ לשחררו למעצר בית מלא, כנהוג אף בתיקים חמורים יותר. בנוגע לתהיית המבקשת, הכיצד אשת המשיב לא הייתה מודעת למעשיו, טען הסנגור כי עתה היא מודעת לכך, ובכוונתה לפקח על המשיב יחד עם בני משפחתם, שנמצאו על ידי שירות המבחן כמפקחים רציניים הרואים את מעשיו בחומרה. לפיכך עתר להורות על שחרור המשיב למעצר בית או להשימו במעצר באיזוק, לרבות תחת ערבויות כספיות גבוהות.

דיון והכרעה

החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מסכנת את ביטחון הציבור ושלומו, ומקימה עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). בפסיקה נקבע, כנקודת מוצא, כי יש להורות על מעצרם של נאשמים שהחזיקו בסמים קשים שלא לצריכתם העצמית, בשל החשש לביצוע עבירות דומות גם ממקום חלופת המעצר (בש"פ 8262/18 אבו קרינאת נ' מדינת ישראל (4.12.2018)). סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים, מורה כי נאשם המואשם בעבירות לפי סעיף 21(א)(1)(ג) לחוק המעצרים, כבענייננו, לא יושם באיזוק אלקטרוני, אלא אם כן שוכנע אחרת בית המשפט "מטעמים מיוחדים שירשמו", עקב נסיבות מעשי העבירה או בשל נסיבותיו המיוחדות של הנאשם (עמ"ת (עליון) 38868-10-24 דהאן נ' מדינת ישראל (19.11.2024)). מקום שהוחזקו לכאורה סמים קשים במשקל רב, אזי הסיכון הנובע מכך גבוה, וכלל יקשה על נאשם לעמוד בנטל השכנוע הדרוש להשמה במעצר באיזוק אלקטרוני.

לדוגמה, במקרים פחותים בחומרתם מענייננו, הורו בתי המשפט על מעצרם של נאשמים עד לתום ההליכים: בבש"פ 2878/17 מדינת ישראל נ' אליאס (30.3.2017), הואשם נאשם בהחזקת כ-2 ק"ג MDMAו-16.16 גרם קוקאין, שני משקלים אלקטרוניים ו-11 שטרות מזויפים של 200 ₪. חרף המלצה חיובית של שירות המבחן לשחרור לחלופה, בהיות הנאשם נעדר עבר פלילי בן 31, הוחלט על מעצרו מחמת הסיכון במצבו. וכך נאמר מפי כבוד השופט י' דנציגר, בדברים היפים לענייננו:

"הלכה פסוקה היא כי בעבירות של סחר בסמים והפצת סמים יש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים נגדו, וזאת נוכח המסוכנות הרבה לשלום הציבור הנשקפת ממנו, ובשל כך שלא ניתן להפיג את המסוכנות הטבועה בנאשמים אלה באמצעות חלופת מעצר, שאין בכוחה - על פי רוב - למנוע הישנותן של עבירות מסוג זה [...]. לצד כלל האמור, הכיר בית המשפט בקיומם של חריגים לכלל, בהם תתאפשר חלופת מעצר, ובפרט כאשר עסקינן בנאשם צעיר ללא עבר פלילי, שמעורבותו בעבירות היתה מצומצמת [ראו: בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל (9.12.2015)]. איני מקל ראש בהמלצת שירות המבחן במקרה דנן. אכן התסקיר ממליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. ואולם, התרשמותו של השירות עצמו היא, כאמור, מאדם שקיים סיכון שימשיך לעשות שימוש פעיל בסמים מסוכנים, על כל הכרוך בכך לרבות "התנהגות שולית בהקשרם". המשיב עצמו אף העיד על קשריו לגורמים שוליים".

דוגמה נוספת נלמדת מבש"פ 7968/20 עטא נ' מדינת ישראל (25.11.2020), שם הואשם נאשם בהחזקת קוקאין במשקל 487.26 גרם, שלא לצריכה עצמית. בניגוד להמלצה חיובית של שירות המבחן, ואף שהנאשם היה צעיר נעדר עבר פלילי, הורה בית המשפט על מעצרו, בשל כמות הסמים הגדולה, והרושם שהתקבל כי הוא מעורה בחברה שולית, ובעל התנהגות עבריינית ומסוכנותו בינונית. כך במילותיו של כב' השופט (כתוארו אז) י' עמית:

"ענייננו בכמות נכבדה של כחצי ק"ג קוקאין ששוויו בשוק גבוה. [...] רב הנסתר על הגלוי כך שאיננו יודעים באילו נסיבות מצא הסם את דרכו אל חולצתו, ארונו וחדרו של העורר. כל עוד העורר סוכר את פיו, יש להניח כי יש לו נגישות לסמים ולגורמי שוליים עבריינים. לכך יש להוסיף את הטעמים שפורטו בהחלטתו של בית המשפט קמא, מהם עולים דפוסים עבריינים של העורר [...]"

בבש"פ 4999/22 אלחרומי נ' מדינת ישראל (7.8.2022), אליו הפנה ב"כ המבקשת, הואשם העורר בהחזקת 1.196 ק"ג קוקאין ברכבו. לנוכח סוג הסמים וכמותם, הוחלט על מעצר של העורר עד לתום ההליכים, חרף גילו הצעיר והעדר עבר פלילי, וזאת אף מבלי שהתבקש תסקיר מאת שירות המבחן.

מן הכלל אל הפרט

הסיכון הנשקף מהמשיב לביצוע עבירות דמות הוא ברף גבוהה מאוד. עסקינן במי שהואשם בהחזקת סמים קשים בהיקף נרחב וחריג, של שישה סוגי סמים שונים, הכוללים כ-15,000 טבליות (מתאמפיטמין; MDMAו-LSD); 2.5 ק"ג קוקאין; מתילמתאקאתינון במשקל 5.721 ק"ג ועוד. מדובר בכמויות סמים אדירות, לא פחות מכך, ששווים הכספי עצום. מעשים אלה, מצביעים לכאורה, על מעורבות עמוקה וממשית של המשיב עם גורמים שוליים בעולם הסמים. זאת ועוד, המשקלים האלקטרונים שנמצאו בדירה, לצד הסמים, ריבוי שקיות הנייר, וסכומי המזומן מעל מיליון ₪, מעידים על פעילות ענפה וערה בתחום החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית, לכאורה.

התנהלות המשיב בחקירותיו במשטרה (הודעות מיום 2.9.2024; 4.9.2024 ו-15.9.2024) מטילה צל נוסף. המשיב שמר על זכות השתיקה במענה לשאלות רבות שהופנו אליו, וסיפק הסבר מופרך להחזקת הסמים, בטענה לפיה הוא רכש תוספי תזונה ותרופות לחיזוק האון, מבדואי שאת פרטיו לא מסר, בתמורתה ל-5,000 ₪. לא זו בלבד שתשובתו אינה משכנעת, אלא שיש בה ללמד על המניפולטיביות של המשיב, ממש כאילו היה עבריין מנוסה. תשובותיו הבלתי מספקות בנוגע לכסף שנתפס בדירה, מעל למיליון ₪, בטענה ש"הכל חוקי", בהסברים שונים (ממכירת דירה; מזכייה בהימורים; מעסקים שניהל), ומבלי שהוצגו אסמכתאות לתמיכה בטענותיו, אינן מסברות את האוזן, ואומרות דרשני.

אומנם, בשלב זה של הליך המעצר המשיב אינו נדרש ליטול אחריות על המיוחס לו, ואין לזקוף זאת לחובתו (לבש"פ 5329/24 שבילי נ' מדינת ישראל (7.7.2024)). ואולם, משעה שהודה בחקירתו בסמים שנתפסו בדירתו, ומנגד סיפק הסבר מופרך לחלוטין - על כך אין חולק, אזי נותר ערפול רב על אודות הרקע לביצוע המעשים לכאורה. משמעות הדברים היא, כי "רב הנסתר על הגלוי" בנוגע לעומק מעורבותו של המשיב בשרשרת הפצת הסמים, ובאשר לקשר שלו עם גורמים עברייניים. לכך יש השלכה ישירה על הסיכון מהמשיב, והיכולת לרחוש לו אמון.

נתתי דעתי לאמור בתסקיר שירות המבחן, שעמד על נסיבותיו האישיות של המשיב והמליץ על שחרורו לחלופת מעצר, לאחר שמצא שמערך הפיקוח המוצע (הכולל את אשתו, בנו, גיסתו וחברו) רציני וראוי. עם זאת, אני סבורה שהמלצת שירות המבחן אינה מתיישבת עם עוצמת הסיכון הגבוהה מהמשיב. ואוסיף, כי ההמלצה לשחרור המשיב למעצר בית ברמלה - בעיר בה החזיק המשיב את הסמים בדירת אחותו, מוקשית. ההיגיון מלמד, כי מעורבותו של המשיב עם גורמים שוליים בתחום הסמים קשורה בטבורה של העיר רמלה. לכן, גם מטעם זה המלצת שירות המבחן אינה מקובלת עליי.

ודוק, עמדת שירות המבחן היא בבחינת המלצה בלבד, אשר אינה כובלת את שיקול הדעת המסור במלואו לבית המשפט, ומובן כי עצם בקשת הגשת תסקיר אינה מהווה הבטחה לנאשם כי בית המשפט יקבל את המלצתו (בש"פ 3820/20 היועץ המשפטי לממשלה נ' בניני (18.6.2020); ברע"פ (עליון) 45775-08-24 זקרי נ' מדינת ישראל (17.9.2024)).

מתסקיר שירות המבחן עולה כי המשיב בן 53, נשוי ואב לשני ילדים בוגרים. המשיב ידע אובדים רבים: אביו נפטר לפני 21 שנים, אמו נפטרה בשנה האחרונה, ושלושה משמונת אחיו נפטרו מסרטן. המשיב סיפר לשירות המבחן שהוא סובל מבעיות גב עקב תאונה שעבר (מבלי שהוצגו מסמכים), לאורך השנים עבד בעבודות מזדמנות, והתקשה לשמור על יציבות תעסוקתית וכלכלית. המשיב תיאר כי ניהל אורח חיים התמכרותי להימורים, צבר חובות במעורבות גורמים שוליים, אך סילק את חובותיו והפסיק להמר בשנת 2018, ובשנים האחרונות הוא מתמודד עם קשיים כלכליים. שירות המבחן העריך כי מעצרו הראשון, עתה, מהווה עבורו גורם מוחשי ומרתיע.

בנוגע להערכת הסיכון התרשם שירות המבחן שהמשיב התייחס באופן ראשוני וביקורתי לבחירותיו בפתרונות בעיתיים. כמו כן העריך כי במצבי משבר, שינוי ודחק ברמה הרגשית, המשיב פועל משיקולי רווח והפסד ועלול לפעול באופן בעייתי, פונה לדפוסים מכשילים, ונוטה לטשטש לעצמו את משמעות וחומרת התנהגותו הבעייתית. המשיב נוטה להגמשת גבולות פנימיים והחוק לפי צרכיו, כך שקיים סיכון להמשך התנהגות שולית ופורצת גבולות מצדו.

עינינו הרואות, כי גם לפי הערכת שירות המבחן למשיב מאפייני אישיות ודפוסי התנהלות בעייתיים ומטרידים, שהם בפני עצמם מעוררי דאגה ומבססים סיכון במצבו. דפוסי התמכרותו של המשיב במשך שנים להימורים, צבירת חובות וקשריו עם גורמים עברייניים, התנהלות פורצת גבולות ונטייה לטשטש את חומרת מעשיו, צובעים באור קודר ומטריד את הסיכון במצבו.

סופו של דבר, נתתי דעתי לסיכון הגבוה מהמשיב הכרוך בהחזקה לכאורה של סמים קשים שונים, בכמויות גדולות במיוחד, בשילוב עם הערכת הסיכון כעולה מקווי אישיותו, התמכרותו רבת השנים להימורים תוך צבירת חובות ומערבות עם גורמים שוליים, התנהלותו בחקירה והסבריו מעוררי סימני השאלה, אל מול המלצתו החיובית של שירות המבחן שהתקשיתי לקבלה, והעדר עבר פלילי - והגעתי למסקנה, כי המשיב לא עמד בנטל להפריך את הסיכון במצבו. ונהפוך הוא.

אשר על כן, חלופה לשחרור המשיב ממעצר לא תסכון, ואני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

זכות ערר כדין.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשפ"ה, 26 נובמבר 2024, בנוכחות ב"כ המבקשת עוה"ד שחר כץ דניאל, המשיב - בהיוועדות חזותית, ב"כ המשיב עוה"ד יצחק איצקוביץ'.