בדיון שהתקיים ביום 1.2.2024 בפני כב' השופטת רים בראנסה, ולאחר שהתקבל תסקיר, חזר בו הנאשם מהודאתו, בוטל תיקון כתב האישום והמשך הדיון נדחה לשמיעת הוכחות .

טיעוני הצדדים

בבקשתו לעיון חוזר טען המשיב כי הוא שוהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה, כאשר מזה 7 חודשים הוא שוהה במעצר בית מבלי כל אפשרות להתאוורר ולהתאושש מהמצב. הוסיף כי הוא במצב של המתנה ממושכת לסיום ההליך וטרם נקבעה ישיבת הוכחות.

בדיון שהתקיים בפני ביום 19.12.2024 חזר הסנגור על הבקשה והוסיף כי המשיב פונה מביתו בקריית שמונה, תחילה לאילת, ובהמשך עבר לבית שכור בנתניה שם הוא מתגורר בימים אלה.

המדינה התנגדה לבקשה, טענה כי מדובר במי שחזר בו מהודאתו ושמיעת הראיות נקבעה לחודש פברואר 2025, מה גם שעמדת המאשימה היא למאסר ממושך ככל ויורשע בכתב האישום. ב"כ המבקשת הפנה לעברו הפלילי של המשיב הכולל עבירות שונות ובין היתר הפרת הוראה חוקית דבר שיש בו, לטענתו, כדי ללמד על הקושי לתת בו אימון. הודגש כי המשיב לא עדכן את ביהמ"ש והמדינה אודות פינויו מביתו ושינוי מקום מגוריו, ובשל כך אין מקום לסמוך עליו ולהיעתר למבוקש.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים מצאתי כי ניתן להיעתר למבוקש, להלן הנימוקים:

ראשית, אמנם, נגד המשיב מתנהל הליך פלילי במסגרתו מיוחסות לו עבירות חמורות, אך מדובר בעבירות שנעברו לכאורה לפני למעלה משנה ושבעה חודשים, ובחלוף הזמן יש כדי להקהות את המסוכנות הקיימת בעניינו.

שנית, סבורני כי חלוף הזמן כשלעצמו, כשנה וחצי מאז ההחלטה האחרונה בסוגיית מעצרו של המשיב, מצדיק עיון חוזר בתנאי מעצרו ומאפשר הקלה בהם.

שלישית, בחסות המלחמה שנכפתה עלינו, פונה המשיב מביתו, ולמעשה במשך תקופה ארוכה אינו שוהה בתנאים שנקבעו בהחלטת השחרור. יהיה נכון להניח כי בא כוחו של המשיב הודיע למדינה במהלך הדיונים שהתקיימו בהליך הפלילי המקושר כי המשיב פונה מביתו כפי שטען בפניי, אך גם אם לא כך הדבר, המדינה לא טרחה לבדוק במשך למעלה משנה אם המשיב מקיים את תנאי שחרורו, כפי שנהוג במקרים בהם נשלחים נאשמים לחלופת מעצר והמשטרה עושה ביקורות על מנת לוודא עמידתם בתנאים.

רביעית, המשיב תושב העיר קריית שמונה, כמו תושבים רבים באזור הצפון חווה שנה מורכבת, לאחר שפונה מישוב מגוריו אשר היה מטווח חדשות לבקרים, ומעבר למתח שהמלחמה גרמה, על המשיב הוטלו הגבלות במסגרת הליך זה, ונראה כי מטעמים הומניים יש לאשר את יציאתו לחופשה.

חמישית, עיינתי בגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב ולא מצאתי כי מדובר בעבר מכביד שיש בו כדי להצדיק את דחיית הבקשה. לחובת המשיב 4 הרשעות קודמות ורוב עבירותיו מתחום הסמים. הרשעתו האחרונה משנת 2021 בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ולמרות שבשנת 2018 הורשע המשיב בהפרת הראה חוקית, בתקופה שקדמה למלחמה ולפינויו מביתו, לא נרשמו לחובתו הפרות כלשהן.

שישית, מטיעוני המדינה עולה כי עיקר התנגדותה נעוץ בהבטחת התייצבות המשיב להמשך משפטו, ונראה כי קביעת ערבויות מתאימות עשויה להבטיח את חזרת המשיב לארץ והמשך ההליך הפלילי נגדו.

סוף דבר, אני מתירה את יציאת המשיב לחופשה משפחתית בחו"ל בין הימים 25.12.2024 עד 5.1.2025 בכפוף לערבויות הבאות לצורך הבטחת חזרתו לארץ:

1. הפקדת סך של 40,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית.

2. חתימת המשיב על ערבות עצמית בסך של 50,000 ₪.

3. חתימת שני ערבים, אזרחים בגירים כל אחד על ערבות בסך של 50,000 ₪.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשפ"ה, 22 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.