החלטה

נגד המשיב 1 תלוי ועומד כתב האישום שעניינו בהפעלת מעבדת סמים במימדים גדולים מאוד (כחצי טון סמים).

אני מתבקש להתיר למשיב לצאת לבודה. שירות המבחן ממליץ.

התיק העיקרי נמצא בישורת האחרונה ממש. התיק נקבע לטיעונים לעונש יום לאחר הדיון בבקשה שלפניי. הוגש תסקיר שם לעונש.

לאחר הדיון לפניי, התבקשה בתיק העיקרי דחייה של מועד והוא נדחה דחיה קצרה ליום 6.4.25 (מסיבות רפואיות של הסנגור).

האם ראוי להידרש לבקשה הנוכחית, במסגרת הליך המעצר, כאשר הטיעונים לעונש קבועים בתיק העיקרי לעוד מספר ימים ?

הסנגור משתומם וטוען שאין כל קשר בין הליך המעצר לבין התיק העיקרי. התביעה טוענת שאין כל הצדקה להידרש ליציאה לעבודה שעה שהתיק עומד לפני סיום ולנוכח עתירתה העונש לעונש מאסר ממושך. ברקע, תסקיר לעניין העונש שממליץ לנקוט בעניינו של המשיב בגישה שיקומית.

בנסיבות אלה, ומבלי להביע עמדה לגוף העניין, אני סבור שקיים קשר וזיקה בין אופק סיום ההליך בתיק העיקרי לבין הבקשה הנוכחית. בנסיבות המסויימות של התיק, מן הראוי להמתין מספר ימים כדי להיווכח לאן פני התיק העיקרי מועדות. אם פני בית המשפט בתיק העיקרי לענישה, ברור שהדבר משליך על ענייננו. אם פני בית המשפט בתיק העיקרי לאפיק שיקום, לא כל שכן. בכלל, במקרים מסוג זה, לאחר מתן הכרעת הדין, ולאחר שהתקבל תסקיר והתיק ממתין לטיעונים לעונש ולסיום, קיימת עדיפות מובהקת לשופט בתיק העיקרי על פני שופט המעצרים. הוא שמנווט והוא מהווה הפורום המתאים.