ביום 19.8.24 התקיים דיון בפני כב' השופט שלהבת.

הצדדים , על בסיס האמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש ב- 5.8.24, הסכימו שהמבקש יעמוד בצו פיקוח מעצר. יתר התנאים המגבילים ימשיכו לחול.

כעת, בחלוף ארבעה חודשים מיום שחרורו בתנאים, עותר המבקש לבחון מחדש את תנאי שחרורו ולהורות על ביטול מעצר הבית בו הוא שוהה. לכל הפחות, מבוקש להקל בתנאים.

ב"כ המבקש טוען כי פרק זמן של שלושה חודשים מהווה עמידה בתנאי של "חלוף הזמן" ומספק לצורך הגשת בקשה לעיון חוזר.

בהתאם לנימוקי הבקשה - המבקש מצוי בקשר רציף עם שירות המבחן ומשתף פעולה באופן מלא.

במסגרת הדיון היום, חזר ב"כ המבקש על הבקשה, תוך שהוא מבהיר כי המבקש לא הפר את תנאי השחרור. חלוף הזמן מעיד אף הוא על הפחתה במסוכנות.

המבקש אף הוא ביקש לשאת דברים. ציין כי הגיע לקבוצה טיפולית פעמיים. מציין כי מצבו הנפשי קשה נוכח תנאי השחרור המחמירים.

ב"כ המשיבה מתנגד לשינוי בתנאים. ציין כי קיימת מסוכנות גבוהה. מפנה לאמור בתסקיר . צויין כי בהיעדר שינוי נסיבות, אין מקום לקבלת הבקשה.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים- מצאתי להורות על קבלת תסקיר משלים טרם תינתן החלטה סופית בבקשה.

סעיף 52(א) לחסד"פ , (סמכויות אכיפה מעצרים ), תשנ"ו- 1996 קובע:

" (א) עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

ביהמ"ש קובע , כפי המעוגן בסעיף החוק, כי חלוף הזמן אכן יכול לשמש כשיקול להפחתת מסוכנות והקלה בתנאי מעצר, ללא קשר לתוצאה העונשית.

אכן, המעצר בעל אפקט "מצנן" וככל ותקופת המעצר מתארכת, נקודת האיזון נעה לעבר זכותו של הנאשם לחירות, באופן שעשוי להטות את הכף לשחרורו או להקלה בתנאים.

בבש"פ 1243/16 סמיר בויארת נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו), מיום 10.3.16, ביהמ"ש מציין כי אחת מהעילות אשר בהתקיימותן רשאי ביהמ"ש לעיין מחדש בהחלטה שעניינה מעצר הנאשם או שחרורו בתנאים מגבילים , היא חלוף הזמן ממתן ההחלטה.

כמו כן, ר' בש"פ 6286/06, פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), מיום 21.8.06: "נראה כי הקביעה שעבר "זמן ניכר" מעת מתן ההחלטה, באופן המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה, הינה תולדה של נסיבות העניין. פרק זמן מסוים ייחשב כ"ניכר" בשים לב, בין השאר, למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי, בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון, בין היתר, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות".

ר' גם עמדתו של ביהמ"ש העליון בנוגע לפרק זמן של ארבעה חודשים, בבש"פ 8631/21 מדינת ישראל נ' ואיל חוסיין (פורסם בנבו), מיום 22.12.21: "... ראשית, כידוע, עיון חוזר בהחלטה הנוגעת למעצר, מוגבל למקרים שבהם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה" (סעיף 52(א) לחוק המעצרים). בקשתו של המשיב הוגשה אך כארבעה חודשים לאחר מועד מתן ההחלטה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני (וכחודשיים לאחר שמקום המעצר שוּנה, לבקשתו, לבית הוריו), ובנסיבות אלה לא ניתן לומר כי עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה; מה גם שלא עלה בידי המשיב להצביע על כך שנתגלו בעניינו עובדות חדשות או שנסיבותיו השתנו, על מנת להצדיק עיון חוזר (ראו והשוו למשל: בש"פ 8509/19 מדינת ישראל נ' בפרי, פסקה 12 [פורסם בנבו] (24.12.2019)).."

ערה אני לכך שזכויות המבקש וחירותו אכן נפגעות מעצם היותו נתון במעצר בית.

אולם, למול האמור, ייבחן גם האינטרס הציבורי.

בהתאם לתסקיר מחודש אוגוסט 2024 , שהוגש בהוראת ביהמ"ש המחוזי, המבקש מתמודד עם קשיים אופניים שאינם חריגים במצבו. ציין כי אין בידו להציע חלופה אחרת בעיתוי זה.

במסגרת הערכת הסיכון צויין כי שירות המבחן מתרשם מקשיים בהצבת גבולות פנימיים בהקשר של נהיגה, המבקש פועל באופן פזיז ואימפולסיבי, מיוחסת לו חשיבה ממוקדת מטרות אישיות ולטווח המיידי בלבד, הוגדר רציבידיסט.

שירות המבחן לקח בחשבון עברו התעבורתי והפלילי, בכלל זאת העובדה כי המבקש אינו נרתע מסנקציות עונשיות קודמות הכוללות רכיבי מאסר . עוד התייחס שירות המבחן להישנות העבירות.

שירות המבחן מתאר תפיסות ועמדות מקלות וקושי לעמוד בחוקים ובגבולות וכן צויין סיכון להישנות התנהגות פורצת גבול בתחום הנהיגה בעתיד.

במסגרת ההמלצה ציין שירות המבחן כי אין המלצה לשינוי בתנאיו. עם זאת, התרשמות שירות המבחן כי המבקש מכיר בבעייתיות העולה מהתנהגותו ומביע מוטיבציה, גם אם חיצונית, להליך טיפול. המלצת שירות המבחן- העמדתו בצו פיקוח מעצר.

כאמור, בעקבות תסקיר זה הגיעו הצדדים לסכמות והמבקש נותר נתון באותם בתנאים ותחת צו פיקוח מעצר.

איני מקלה ראש בפרק הזמן בו שוהה המבקש במסגרת תנאים מגבילים.

איני מתעלמת מכך שהמבקש לא הפר את התנאים.

אולם, נוכח אופי העבירות המיוחסות למבקש, עברו המעיד על זלזול בשלטון החוק ובהוראות של ביהמ"ש והעובדה כי אין נתונים בדבר ההליך אותו עבר המבקש מאז חודש אוגוסט 2024 מחייב לשיטתי קבלת תסקיר עדכני.

על ביהמ"ש ללמוד, בין היתר גם מההליך אותו עובר המבקש, האם ניתן ליתן בו אמון ולהקל בתנאיו. כמו כן, ללמוד אודות רמת המסוכנות של המבקש במועד זה, לאחר שחלפו שלושה חודשים בלבד ממועד התסקיר שהוגש ובמסגרתו סבר שירות המבחן כי התנאים בהם מצוי מתאימים למצבו.

חלוף הזמן הוא אכן שיקול שיש לקחת בחשבון, אך יש לאזנו, כאמור, למול האינטרס הציבורי.

בהתחשב כי תסקיר יתקבל בעוד מספר שבועות, אני מוצאת להתיר יציאתו של המבקש "להתאווררות" בימים א', ג' ו- ה' בין השעות 09:00-12:00.

מובהר למבקש כי הוא פסול מלנהוג וכי כל הפרה של התנאים המצויינים ואיחור בשובו יכול להוביל למעצרו מאחורי סורג ובריח וכן לחילוט הערבויות עליהן חתם המבקש וצד ג'.

על המבקש לשוב ל"בית של אנדריי" לא יאוחר מהשעה הנקובה.

ככל והמבקש מאחר לשוב, על הערב , מר אנדריי בוז'קו ת.ז 314117367 להודיע למשטרת ישראל.

שירות המבחן מתבקש להגיש תסקיר משלים לא יאוחר מיום 27.11.24 בשעה 09:00.

נקבע להמשך דיון בבקשה לעיון חוזר ליום 27.11.24 בשעה 11:30.

ב"כ המבקש יוודא התייצבות המבקש.

המזכירות תודיע לשירות המבחן.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ה, 03 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.