לפניי בקשת המבקשים לשינוי תנאי מעצר הבית שלהם לצורך יציאתם למקום עבודה.

הרקע לבקשה

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של נהיגה פוחזת של רכב, תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר והסתייעות ברכב כדי לעבור עבירה ושוהים במעצר בית מלא החל 8.6.23.

המבקשים הציגו חלופה בדמות של מעצר בית בכפר חורפיש המרוחק מכרמיאל (מקום האירוע ומקום מגורי המתלונן) בפיקוחם של שני מפקחים שנשמעו בפניי באותו דיון.

על בסיס התרשמותי מהמפקחים ובשים לב לגילם הצעיר של המבקשים, בני 18 ו- 19, נעדרי עבר פלילי שוכנעתי כי יש בחלופה שהוצעה בכפר חורפיש, לצד ערבויות כספיות נוספות, לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמבקשים. ביום 27.6.23 אושר אביהם של המשיבים כמפקח נוסף ובכך הצטרף למערך הפיקוח שאושר.

אוסיף כי ביום 15.6.23 דחיתי את בקשת המבקש מס' 1 להשתתף במסיבת סיום לימודי התיכון שלו (סיום י"ב) וביום 12.7.23 קיבלתי את בקשת המשיבה להורות על שלילת רישיונו של המבקש מס' 1 עד תום ההליכים.

למען השלמת התמונה יצוין כי בקשה נוספת לעיון חוזר, לאחר הצגת סרטונים חדשים מטעם ההגנה, נדחתה על ידי ביום 12.7.23.

למעשה החל מיום 8.6.23 ועד למועד החלטתי זו, המבקשים שוהים במעצר בית מלא, ללא חלונות קבועים ולמעט יציאה שאושרה בימי חג הקורבן (בדומה לעצורי בית אחרים), לא יצאו המבקשים את מקום החלופה במשך כשלושה חודשים וחצי.

הבקשה - יציאה לעבודה

המבקשים מבקשים כי בית המשפט יתיר להם לצאת לעבודה ביחד עם אביהם ותחת פיקוחו בכל עת. מחקירתו של האב במועד אישורו כמפקח ובמועד הדיון בבקשה הנוכחית, נלמד כי האב בעל עסק עצמאי כקבלן עבודות חשמל המספק בתקופה הנוכחית שירותי חשמל ותקשורת לרשתות בתי מלון במיקומים שונים.  

הסנגור שב והדגיש במועד הדיון, כמו גם בבקשה, את העובדה כי מדובר במבקשים שהם בגירים צעירים, בני 18 ו- 19, נעדרי עבר פלילי השוהים בתנאי מעצר בית ללא כל חלון התאווררות תקופה ממושכת וכי הם מבקשים לצאת לעבודה, תחת שהותם בבית בחוסר מעש ממושך. כן הצביע הסנגור על הפסיקה בעניין בקשות דומות הנוטה להעדיף  יציאה לעבודה תחת שהייה ממושכת בבית.

עמדת המשיבה

המשיבה מתנגדת למבוקש.

בתגובתה הכתובה שהוגשה לפני כחודש, טענה משיבה כי יש להורות על סילוק הבקשה על סף משלא התמלאו תנאי סעיף 52 לחוק המעצרים.

בעמדתה בעל פה במועד שבה וציינה המשיבה כי שלושה חודשים איננו פרק זמן מספיק לצורך דיון מחודש בתנאי מעצרם של המשיבים וכי לכל הפחות יש לזמן תסקיר מעצר בעניינם. עוד הדגישה באת כוח המשיבה כי היא מתנגדת נחרצות לכך המשיבים ינהגו ממקום מעצרם למקום העבודה.

הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, אני מתירה למבקשים לצאת למקום העבודה, בנסיבות ובתנאים שאפרט בהמשך החלטתי. להלן נימוקיי:

1.      אומנם פרק זמן של שלושה וחצי חודשים, איננו פרק זמן ארוך אך המונח "חלוף הזמן" הוא מונח גמיש ויש לפרשו בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה תוך חיפוש אחר נקודת האיזון שבה ניתן לקבוע כי אינטרס הציבור מובטח ומוגן.

2.      מטרת השינוי המבוקש; יציאת המבקשים לעבודה, מטה את הכף לכיוון היעתרות לבקשה. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בשני צעירים השוהים בחוסר מעש בביתם.  כך למשל נקבע בפסקי דין עדכניים כי "ככל שהדבר אפשרי וכאשר מכלול הנסיבות הרלוונטיות מאפשר זאת, יש ככלל יתרון בכך שמי ששוחרר ממעצר בתנאים יוכל לצאת לעבוד - זאת לעומת האפשרות האלטרנטיבית לפיה הנאשם ישהה בכל שעות היום והלילה בביתו ללא אפשרות יציאה וללא אפשרות להתפרנס" ראה דברי כב' השופט רות רונן בבש"פ 5585/22 בעניין לוי.

3.      יצוין כי במהלך תקופת מעצר הבית של המבקשים, הם עברו למקום חלופה אחר שהינו מקום מגוריהם המקורי בעיר כרמיאל - בהסכמת המשיבה. הסכמת הצדדים הוגשה לבית המשפט למתן תוקף של החלטה ביום 18.7.23 ומאז שוהים המבקשים בביתם, בפיקוחו של אביהם, מבלי שהייתה כל הפרה לתנאי מעצר הבית.

4.      אביהם של המבקשים, שאושר על ידי כמפקח, הותיר רושם חיובי לאחר שהתייצב לכל הדיונים ביחד עם בניו, גילה מעורבות מלאה בהליך ומאז מעברם בחזרה לביתו הוא מפקח עליהם באופן ישיר. המנגנון המוצע כולל ליווי צמוד של המפקח לשני המבקשים במקום עבודתו באתרים שונים, מחוץ לעיר כרמיאל, באתרים המהווים בתי מלון הנדרשים לשירותי חשמל ותשתית.

5.      באשר להתקדמות ההליך העיקרי, ולפי הסברי הסנגור במועד הדיון, הצדדים ממתינים לישיבת גישור שנקבעה לחודש נובמבר וההליך עודו בתחילתו, כאשר ממילא קיימת חובת תסקיר עונש בעניינם של המבקשים מפאת גילם, דבר הדורש מעל חצי שנה עד להשלמתו.

לסיכום; המבקשים יהיו רשאים לצאת ממקום החלופה לצרכי עבודה בלבד, בליווי אביהם שיפקח עליהם בכל עת, בין השעות 7:30 בבוקר ועד 15:30 בימים א' - ה' בשבוע. בכל עת אחרת יוסיפו המבקשים לשהות במעצר הבית בהתאם לתנאים המגבילים שנקבעו בהחלטות קודמות. בצאתם לעבודה, לא יהיו המבקשים רשאים לנהוג (ממילא רישיונו של המבקש מס' 1 נשלל).

מאחר והחלטתי נמסרת לצדדים בכתב ולא במעמד הדיון, היא תיכנס לתוקפה ביום 21.9.23.

המזכירות מתבקשת להמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אלול תשפ"ג, 15 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.