1

בפני בקשה לשחרור בתנאים מגבילים.

המשיבים מואשמים בעבירות של נסיון גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב בצוותא, החזקת כלי פריצה והחזקת רכוש חשוד כגנוב.

המחלוקת בין הצדדים היא בדבר דיות הראיות לכאורה להרשעת המשיבים במיוחס להם, ובהתאם לכך - להמשך החלת תנאי השחרור של מעצר בית מלא, בהם שוחררו המשיבים לאחר סיום החקירה.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית להרשעת המשיבים בעבירות המיוחסות להם.

2

שילוב הודעת המתלונן ודו"חות השוטרים לגבי הנזקים שנגרמו לרכב הן במנעול דלת ימין הן למערכת ההתנעה והן פתיחת מכסה המנוע והחיבור למחשב הרכב, המלמדים כי כוונת הפורצים היתה לגנוב את הרכב; עדות המודיע שראה שתי דמויות מתעסקות עם הרכב בצידו הימני ומרימות את מכסה המנוע, כשאדם שלישי ממתין להם במשוב הנהג של רכב המיצובישי לנסר, עד שהבחינו בו מתקשר למשטרה וברחו מהמקום; פעילותן המיידית של ניידות המשטרה שהוזעקו למקום ועצרו את רכב המשיבים מסוג מיצובישי לנסר באותו רחוב ובסמוך למקום האירוע; דו"חות השוטרים על כך שהמשיבים החלו לברוח מהרכב, אך נמלכו בדעתם וחזרו אליו כשראו שהשוטרים קרובים, בעוד שאדם שלישי נמלט מהרכב ולא נתפס - כל אלה יוצרים בהשתלבם תשתית ראייתית המבססת הרשעה באופן סביר. גרסת המשיבים בדבר טרמפיסט אלמוני שהעלו לרכבם באישון לילה, אשר השאיר ברכב את מחשבי הרכב והכפפות שנתפסו במושב האחורי, נראית מופרכת לנוכח נסיון המשיבים עצמם לברוח מהרכב כאשר הבחינו בניידות המשטרה, שאין לו הסבר אילו פעלו בתמימות כפי שטענו.

עם זאת, לנוכח העובדה כי לשני המשיבים אין הרשעות קודמות בעבירות נגד הרכוש, עברו של המשיב 1 נקי ועברו של המשיב 2 אינו מכביד, ולנוכח העובדה שיש בתיק שאלות ראייתיות שצריכות להתברר לעניין זיהוי המשיבים מעבר לספק סביר כמי שניסו לפרוץ ולגנוב את הרכב, בהעדר זיהוי ויזואלי או פורנזי, אני סבורה כי יש מקום לצמצם את מעצר הבית למעצר בית לילי בלבד, בין השעות 21:00 עד 06:00 למחרת.

יתר תנאי השחרור יעמדו בעינם.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, במעמד הצדדים.