א. כללי

1.                  לפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

ב. רקע תמציתי

2.                  נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין וירי מנשק חם בנסיבות מחמירות.

3.                  על פי הנטען, ביום 1.6.23 בשעה 4:06 יצא המשיב מביתו כשהוא עוטה מסיכה וחמוש באקדח, והלך לעבר אחיו שיצא מביתו בדרכו לעבודה. המשיב כיוון את האקדח לעבר האח, וכאשר זה שאל אותו מה רצונו ענה "חלאס, אני רוצה לסיים את זה". לאחר מכן ירה המשיב לעבר רגליו של האח שמונה יריות, עד שזה נפצע ונפל (כאשר המשיב המשיך לירות גם לאחר שהאח נפצע באחת מרגליו ודידה על השנייה). בשלב זה התקרב המשיב לאחיו, הניח יד אחת על כתפו והחזיק את האקדח בידו השנייה קרוב לראשו, ואמר לו דברים שלא הובהרו. רעייתו של האח ובנו התעוררו בעקבות צעקותיו ויצאו למרפסת, ואז החלו לצעוק לעבר המשיב, והבן אף החל ליידות לעברו אבנים. בשלב זה נמלט המשיב מן המקום כשהוא יורה מספר יריות באוויר.

ג. הבקשה וטענות הצדדים

4.                  בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו מחמת מסוכנותו.

5.                  המשיב לא חלק על כך שהאח נורה כמתואר בכתב האישום, וכמתועד גם בסרטון המצוי בחומר החקירה. המשיב גם לא טען להיעדר ראיות לכאורה לאשמתו. טענת המשיב הייתה כי עוצמת הראיות היא נמוכה ביותר, באופן המצדיק להורות על שחרורו ממעצר. בין היתר טען המשיב לסתירות שונות בגרסאות מי שזיהו אותו; לכך שגם האח לא ידע להצביע על מניע למעשה; למחדלי חקירה ביחס לאפשרות שאח אחר, שעמו היה מסוכסך האח שנורה, ביצע את המעשה; למחדל בכך שלא בוצעה לו בדיקת שרידי ירי; ועוד.

6.                  יוער כי בקידום ההליך חל שיהוי משמעותי, בשל עניינים הקשורים ברצונו של המשיב להסדיר את ייצוגו. עם זאת, בסופו של דבר הייצוג הוסדר לשביעות רצון המשיב, וניתן היה לקיים דיון ענייני שהתקיים מוקדם יותר היום.

ד. דיון והכרעה

7.                  כידוע בית משפט רשאי להורות על מעצר נאשם עד תום ההליכים נגדו אם קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו; קיימת עילת מעצר; ואין אפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה (ראו סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, להלן: חוק המעצרים).

8.                  אשר לדרישה בדבר "ראיות לכאורה" הרי שכבר נקבע כי נדרשות "ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט... יוביל לראיות אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר. רק אם קיימים ליקויים בסיסיים או קשיים אינהרנטיים בחומר החקירה באופן שהחומר הגולמי כפי שהוא נתפס כיום לא יוכל - גם לאחר 'עיבודו' בעתיד והעברתו בכור המבחן של ההליך הפלילי - להקים תשתית ראייתית אשר יש סיכוי סביר שניתן יהא לבסס עליה את הרשעת הנאשם, תתבקש המסקנה כי אין מצויות נגד הנאשם ראיות לכאורה להוכחת האשמה" (בש"פ 826/08 קשאש נ' מדינת ישראל (14.2.2008)). הודגש כי בשלב המעצר אין להידרש למהימנות או למשקל העדויות, אלא אם מדובר בפרכות מהותיות וגלויות לעין (ראו בש"פ 8031/08 איטח נ' מדינת ישראל (15.10.2008)).

9.                  במקרה שכאן, אין כאמור מחלוקת כי אדם כלשהו ירה באח כמתואר בכתב האישום. המחלוקת היא אם קיימות ראיות לכאורה לכך שהיה זה המשיב. לאחר עיון בחומר הראיות סבורני כי קיימות ראיות לכאורה כאמור, וזאת בעוצמה מספקת לצורך מעצר המשיב. לטעמי, הטענות שהעלה המשיב בנוגע לראיות צריכות להתברר בהליך העיקרי. אנמק את מסקנתי.

10.              הראיות כלפי המשיב מבוססות בראש ובראשונה על גרסת האח שנורה. אח זה, שבאופן טבעי הוא בעל היכרות ארוכה וקרובה עם המשיב, זיהה אותו כמי שביצע את הירי וחזר על כך בפירוט ובאופן עקבי. כך, בהודעה שניתנה פחות משעתיים לאחר האירוע ובעודו מאושפז, תיאר האח כי מבעד לפתח המסיכה שעטה היורה הוא זיהה שמדובר במשיב, ואף פנה אליו בשמו וזה ענה לו. האח הבהיר כי זיהה את המשיב בוודאות באמצעות העיניים, האף, הגובה, מבנה הגוף וכן באמצעות קולו (ראו הודעה מיום 1.6.23 שורות 7-5, 23-20). גם בהודעה נוספת תיאר האח כי המסיכה לא מנעה ממנו להבחין בעיניו ובאפו של המשיב, וכי הוא פנה אליו בשמו וזה ענה לו. גם אז הבהיר האח כי זיהה את פני המשיב, "והקול שלו באלף אחוז והגובה, הגוף שלו, חיים שנים יחד, התנועות של הרגליים שלו הכל" (הודעה מיום 4.6.23 שורות 1, 17; ראו גם דברי האח בעימות, כמופיע בהודעת המשיב מיום 4.6.23 שעה 17:32 שורות 9, 19, 40-37).

11.              תמיכה לזיהויו של האח מצויה בגרסאות רעייתו ובנו, אשר כמתואר בכתב האישום לשמע קולות הירי יצאו למרפסת דירתם המצויה מעל מקום האירוע. גם שניים אלה זיהו את המשיב כמי שביצע את הירי.

כך, רעיית האח סיפרה כי ראתה את המשיב כשהוא עומד מעל אישהּ, אוחז נשק וממשיך לירות. כשנשאלה כיצד ידעה שמדובר במשיב השיבה תחילה "ידעתי שאין אף אחד ששונא אותנו חוץ ממנו" - תשובה אשר אינה מקנה לזיהויה משקל משמעותי - אולם בהמשך הבהירה כי זיהתה אותו "לפי הגובה שלו ומבנה הגוף שלו" (הודעת א"ג מיום 8.6.23 שורות 9-4).

בנו של האח סיפר כי הבחין ביורה מצמיד את האקדח לראש אביו והשליך עליו אבן, ובעקבות זאת ביצע היורה ירי לכיוון המרפסת. בהודעתו הראשונה סיפר הבן כי לא זיהה את היורה (הודעת סא"ג מיום 1.6.23), אך בהודעה נוספת סיפר כי המשיב הוא זה שירה, וכי זיהה אותו על פי קולו ומבנה גופו (הודעת סא"ג מיום 8.6.23 שעה 09:03 שורות 7-3). כאשר נשאל הבן מדוע לא אמר זאת בתחילה הסביר שחשש מן המשיב, ומשבינתיים הוא נעצר החליט לומר את הידוע לו, אם כי גם אז ביקש שהמשיב לא יידע על כך (הודעה מאותו יום שעה 10:09).

12.              לצד ראיות אלה, קיים קושי מסוים בגרסת המשיב שטען כי לשמע קולות הירי והאנשים שהתאספו במקום האירוע, המצוי מתחת לביתו, הוא ירד לשם (הודעת המשיב מיום 1.6.23 שורה 93 וכן הודעתו מיום 4.6.23 שעה 10:00 שורות 104, 123). זאת שכן בדקות שלאחר האירוע המשיב לכאורה כלל לא נצפה במקום (שם שורות 145-144).

13.              אציין כי למקרא הודעות האח, רעייתו ובנו, לא מתעורר הרושם של ניסיון לחזק את אמינות זיהויים את המשיב באופן מלאכותי (ראו למשל הודעת הרעיה א"ג מיום 8.6.23 שורות 21-20; הודעת הבן מיום 8.6.23 שעה 09:03 שורות 7 ו-25-24; הודעתו מאותו יום שעה 10:09 שורה 7). המשיב העלה טענות לגבי פערים מסוימים בנוגע לתיאור האח את אופן זיהויו; בנוגע למידת ההתאמה שבין המסיכה שתיאר האח לבין זו הנצפית בסרטון; ובנוגע ליכולת של העדים לזהותו כמי שירה. טענות אלה תתבררנה בהליך העיקרי.

14.              המשיב טען כי אין לייחס משקל לזיהויו על ידי הבן, נוכח גרסתו הראשונית של הבן שלפיה לא זיהה מי היורה. אכן, קיים פער בין גרסאות הבן. עם זאת, השאלה האם ההסבר לפער הוא זה שנתן הבן בחקירה, כאמור לעיל, או שכטענת המשיב את גרסתו המאוחרת נתן הבן כדי לתמוך בגרסת אביו, תתברר בהליך העיקרי (להתוודעות הבן לגרסת האב בטרם חקירתו השנייה ראו הודעת הבן מיום 8.6.23 שעה 09:03 שורה 27 והודעת האח מיום 8.6.23 שורות 13-12). הוא הדין בנוגע לפערים בגרסאות האח והבן בשאלה להיכן נמלט היורה, שמשמעותם תתברר בהליך העיקרי (ראו גרסת האח בהודעה מיום 1.6.23 שורה 9 למול גרסתו בעימות שבהודעת המשיב מיום 4.6.22 שעה 17:32 שורות 22 ו-32; וגרסת הבן בהודעתו מיום 1.6.23 שורה 11 למול גרסתו בהודעתו מיום 8.6.23 שורות 13-12). גם טענות נוספות שהעלה המשיב, לרבות בנוגע למחדלי חקירה שונים, צריכות להתברר בהליך העיקרי.

15.              במבט כולל אציין כי טענות המשיב כלפי הזיהוי מצד האח יכולות להיות משני סוגים: זיהוי מוטעה, או זיהוי שקרי במכוון. בא כוח המשיב טען כי שתי האפשרויות עומדות, אך לטעמי מכלול חומר הראיות מלמד כי שתיהן אינן פשוטות לכאורה: הטענה לטעות יכולה לעורר קושי, וזאת בשים לב להיכרות הקרובה בין האחים ולכך שבעת האירוע היה היורה קרוב לאח ואף שוחח עמו. הטענה לשקר מכוון יכולה לעורר קושי דווקא משום שהן האח והן המשיב טענו כי לא היה ביניהם סכסוך בסמוך לאירוע הירי (ראו הודעת האח מיום 1.6.23 עמוד 1 שורות 28-26, הודעתו מיום 4.6.23 שורות 32-28, והודעתו מיום 6.6.23 שורות 8-3; וכן הודעת המשיב מיום 4.6.23 שעה 10:00 שורות 22 ו-72-66 והודעתו מאותו יום שעה 17:32 שורה 21). זאת ועוד: המשיב טען כי הסכסוך העיקרי במשפחה הוא בין האח שנורה לבין אח אחר, ולפיכך לו היה האח שנורה מעוניין להפליל מישהו מבני המשפחה בירי על לא עוול בכפו, היה מצופה שינקוב דווקא בשמו של האח האחר ולא בשמו של המשיב (ראו הודעת המשיב מיום 4.6.23 שעה 10:00 שורה 18).

16.              נכון הוא כי היעדרו של סכסוך טרי בין האח לבין המשיב יכול לעורר סימני שאלה בנוגע למניע לביצוע המעשה בעיתוי שבו בוצע, אך עניין זה והשלכותיו ייבחנו בהליך העיקרי (ולסכסוכים קודמים בין השניים ראו הודעת האח מיום 6.6.23 שורה 2 והודעתו מיום 4.6.23 שורות 30-29; הודעת המשיב מיום 4.6.23 שעה 10:00 שורות 80-73; והודעת אח נוסף מ"ג מיום 7.6.23 שורות 23-22).

17.              המסקנה היא אפוא כי קיימות ראיות לכאורה לאשמת המשיב בעוצמה מספקת לצורך מעצרו.

18.              מבחינת עילת מעצר, הרי שעבירות הנשק המיוחסות למשיב מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. כבר נקבע כי "המסוכנות הנשקפת ממבצעי עבירות נשק היא גבוהה מאד ובתקופה זו היא אף התעצמה לממדים מבהילים", ועל כן ברגיל יש להורות על מעצר מי שמיוחסות לו עבירות כאלה מאחורי סורג ובריח (ראו בש"פ 8995/21 מדינת ישראל נ' בשארה (2.1.2022)).

19.              ואכן, המעשים המיוחסים למשיב מקימים עילת מעצר מובהקת מסוג מסוכנות: מדובר על ירי מטווח קרוב; של מספר רב של כדורים; ואשר הביא לפגיעה קשה ביעד. הירי בוצע בטבורה של עיר ובאשמורת הבוקר; וגם בוצע ירי באוויר שעלול היה לפגוע באחרים לרבות ברעייתו ובבנו של האח.

20.              למסוכנות המובהקת הנשקפת ממעשי המשיב מצטרף עברו הפלילי, הכולל הרשעה בשתי עבירות של פציעה או חבלה זדונית ובהפרת הוראה חוקית, הרשעה בעבירה של פריצה לרכב, והרשעה בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים או משקאות משכרים. המשיב אף ריצה מאסר לתקופה משמעותית. יתר על כן: את המעשה המיוחס לו ביצע לכאורה המשיב בעודו מרצה עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, והדבר לא הרתיע אותו באופן כלשהו.

21.              על רקע עוצמת המסוכנות, איני סבור שניתן יהיה להפיגה בדרך שאינה מעצר מאחורי סורג ובריח. אני מורה אפוא על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

22.              ניתן לערור על החלטה זו בתוך שלושים ימים.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"ג, 24 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.