1.    עניינה של החלטה זו הוא קביעה האם קיים ניצוץ ראייתי לראיות המהוות את העובדות בכתב האישום. אציין כי התיק קבוע לדיון בראיות ליום 20.05.24.

2. כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב 4 ביום 12.4.24 המייחס לו עבירות אלה:

      א. קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים) - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק העונשין")

      ב. סחיטה באיומים שהביאה לידי דבר (בצוותא) - עבירה לפי סעיפים 428 סיפא בצירוף 29 לחוק העונשין - 3 אישומים.

      ג. הלבנת הון - עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון - 3אישומים.

3.     במסגרת הדיון שהתקיים ביום 05.05.24 טען ב"כ המשיב 4 כי אין ניצוץ ראייתי והוא טען טענות שונות שאינן מסתמכות על חומרי החקירה, אלא על בקשת המעצר וכתב האישום. מנגד טענה המבקשת כי קיימות ראיות לכאורה במקרה זה ובכל מקרה בשלב הנוכחי של הדיון בית המשפט אינו נדרש לראיות לכאורה לפני הדיון בראיות וניצוץ קיים בהסתמך על הבקשה וכתב האישום.

4. לצורך קביעת הניצוץ ביקשתי לקבל את חומרי החקירה בתיק על מנת לעיין בתיק החקירה ולקבוע האם קיים ניצוץ ראייתי. אציין כי הצדדים בדיון לא טענו בצורה סדורה לגבי הראיות ובנסיבות אלו כדי שלא לקבוע מסמרות ראייתיות מבלי שהצדדים טענו בעניין מצאתי לעיין בתיק החקירה, כמו גם לקבל החלטה מבלי שיעשה ניתוח ראייתי ברמת דיון בראיות, אלא לבחון בשלב הנוכחי רק פוטנציאל לראיות לכאורה. קרי, לא לעשות ניתוח ראייתי שעלול להגביל את הצדדים במסגרת הדיון שעתיד להתקיים ביום 20.05.24.

5. לאחר הדיון המבקשת הגישה מסמך שכותרתו טיעונים לניצוץ ראייתי. בעקבות מסמך זה הסנגור הגיש בקשה לקבוע דיון שכן מטענות המבקשת הוא למד כי לא מתקיים ניצוץ ראייתי. לכך הגישה המבקשת בקשה למתן החלטה ללא קיום דיון. אציין כי כל המסמכים והבקשות הוגשו ללא היתר מבית המשפט ודעות שהובעו באותם בקשות לא היו במסגרת דיונית שהתיר בית המשפט. בנסיבות אלו בית המשפט בית המשפט עיין במסמכים. אולם, התעלם במסגרת החלטה זו מבקשות אלו ולא ניתן להן משקל לצורך ההחלטה.

6. בקליפת אגוז, יאמר כי טענת המשיב במסגרת הדיון שהתקיים בבית המשפט היא, שהוא מודע כי הוא הקים חברה הרשומה בניהולו תוך שהמשיב 2 הוא מנהלה בפועל. אולם, מדובר בחברה הפועלת באופן חוקי והמבקשת לא תוכל להראות בשום צורה כי המשיב היה חלק מהתארגנות פלילית או ביצע עבירות המיוחסות לו. זאת נוכח העובדה כי לא ניתן יהיה להוכיח את היסוד הנפשי של עבירת הסחיטה באיומים תוך שהמנגנון עליו התבססה ההתארגנות העבריינית לה טוענת המבקשת היה מבוסס על התנהלות חוקית.

7. מנגד המבקשת טוענת כי ההתארגנות העבריינית לא אפשרה לנסחטים לבחור אחרת מההתארגנות. מי שהיה מחליט שלא לשכור את שירותי השמירה של המשיבים היה נפגע. המבקשת ציינה כי היה דרג מנהל שניהל את ההתארגנות מאחורי הקלעים ודרג מבצע. על פי המבקשת המשיב נמנה על שני הדרגים. גם נרשם כמנהל החברה וגם תפקד כגובה חובות.

8. עיינתי בתיק החקירה, המשיב לא מסר גרסה וסרב לענות גם על שאלות שאינן קשורות במעשה העברייני. על פניו העדר גרסה מקשה להציג הסבר חלופי לראיות הקיימות, ומקשה לעמוד על היסוד הנפשי של המשיב. כפי שכתבתי על מנת שלא למנוע מהסנגור להציג גרסה הסותרת את הודעות המתלוננים במסגרת הדיון בראיות, לא אעשה ניתוח ראייתי המבסס את יסודות העבירה המהווים את הבסיס לאישומים. אולם, אציין את התרשמותי מקיומו של ניצוץ ראייתי וזאת בהסתמך על הודעות המתלוננים המבססים עבירות של סחיטה באיומים. הודעת המתלונן ג.מ באישום 3 מיום 18.03.24 מבססת אישום של סחיטה באיומים. הודעת המתלונן ו.ח באישום השני מיום 01.10.23 מבססת אישום של סחיטה באיומים. כך גם הודעות מ.ש מיום 18.03.24. הודעת ש.ז מיום 20.03.24, ח.ג' מיום 20.03.24, קיימות בתיק הודעות נוספות מה קורה לחברת הבניה במידה ולא לוקחים את חברת השמירה שמנהלה הוא המשיב. בנסיבות אלו אני סבור כי קיים ניצוץ ראייתי.

9. המשך הדיון יתקיים לאחר שייגשו עיקרי הטיעון על ידי הצדדים וישמעו טיעוני הצדדים במסגרת הדיון לראיות. מזכירות תשלח תוכן ההחלטה לצדדים בנט.

ניתנה היום, ל' ניסן תשפ"ד, 08 מאי 2024, בהעדר הצדדים.