1.     בפני בקשה לשחרור המשיב בערובה בתנאים מגבילים.

בד בבד עם הגשת הבקשה למעצר הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה כלל, נהיגה בקלות ראש, נהיגה במהירות בלתי סבירה, אי ציות לאור שוטר במדים, זיוף סימן המשמש לזיהוי רכב, נהיגה ברכב הנמצא במצב העלול לסכן עוברי דרך, נהיגה ברכב כשרישיון הרכב אינו בתוקף וכן נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

 

2.     יצוין, ביום ביצוע העבירות נעצר המשיב ואולם במסגרת החלטת מעצר הימים מיום 07.05.2023 (מ"י 16482-05-24), הורה בית המשפט על שחרור המשיב למעצר בית בפיקוח, ערבות צד ג, ערבות עצמית והפקדה כתנאי לשחרור.

 

3.     הבקשה דנן הוגשה ביום 09.05.2024, הדיונים בעניינו של המשיב נדחו לצורך הידברות ואולם הצדדים לא הגיעו להבנות לעניין התנאים המגבילים.

 

4.     ב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשה.

ב" המבקשת הפנתה לדוחות הפעולה של השוטרים דמרי אליאל וסולומון נתנאל. לעניין הזיהוי - הפנתה לדוח הפעולה של השוטר נתנאל מציין כי הוא מסמן למשיב לעצור את רכבו, הוא מזהה את פניו של המשיב כשהוא לבדו ברכב ואז המשיב מתחיל בבריחה.

כמו כן, השוטר אליאל גם הוא מציין שהבחין באדם היורד ממושב הנהג ונכנס למכולת. המשיב בסופו של יום נעצר בתוך המכולת, כאמור לאחר שברח ופרק מרכבו.

 

לשאלת בית המשפט האם יש ראיות לעניין הבריחה, טענה ב"כ המבקשת כי שני השוטרים מציינים שהמשיב החל בנהיגה פרועה, פנה שמאלה לכיוון המכולת, פרק מרכבו ונכנס לכיוון המכולת.

ב"כ המבקשת הדגישה כי השוטר נתנאל מציין כי הוא מזהה את פניו של המשיב כפני הנהג לו סימן לעצור.

 

ב"כ המשיב טענה לעניין עברו התעבורתי של המשיב ולכך כי מדובר במשיב אשר נתפס נוהג כבלתי מורשה לנהיגה פעם שלישית כאשר בעברו הרשעה קודמת משנת 2021 בגינה אף נידון למאסר מותנה. בנוסף, למשיב תיק תלוי ועומד בגינו הורשע וממתין לטיעונים לעונש לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

 

לאור האמור, טענה ב"כ המבקשת כי קיימות ראיות לכאורה ויש להותיר את המשיב במעצר בית מלא ללא הקלה בתנאים.

 

5.     ב"כ המבקש טענה כי המבקש שוחרר במסגרת מעצר הימים למעצר בית מלא בפיקוח.

 

ב"כ המשיב טענה לעניין הראיות כי הראיות נסמכות על עדות שוטר אחד שאומר כי ראה לוחית זיהוי מטושטשת ולכן סימן לנהג לעצור.

לטענתה, הנהג המשיך בנסיעה מאות מטרים כששוטר אחד אומר שזיהה את הנהג והיה לו קשר עין.

 

עוד טענה ב"כ המשיב כי המשיב היה בתוך החנות יחד עם המוכר ואז שוטרים ניגשו אליו ואמרו לו שנהג. בעל החנות מוסר שהמשיב נכנס לקנות מצרכים מספר דקות קודם לכן. נמצא מעיל ולא נעשו בדיקות ביחס למעיל במכולת.

 

ב"כ המשיב הפנתה לכך כי השוטרים מציינים בדוחות שלהם כי לחנות אין כניסה נוספת. לדבריה, השוטרים לא טרחו לצלם את המקום. ב"כ המשיב צילמה את החנות והציגה לבית המשפט סרטון של מכולת ולפיו יש למכולת שתי כניסות הסמוכות אחת לשנייה. השוטרים חשבו שהכניסה הנוספת זה סגור באופן קבוע ולא שאלו את בעל החנות אם יש עוד כניסה.

 

ב"כ המשיב טענה כי אין ראיות ביחס לזיוף סימני רכב. הרכב אינו של המשיב ובעל הרכב לא נחקר.

 

ב"כ המשיב טענה כי המשיב לא הפר את התנאים בהם שוחרר.

 

ב"כ המשיב הפנתה לנסיבות אישיות של המשיב ולפיו הוא סובל ממחלת האפילפסיה שהינה פעילה, כי הוא נשוי וצריך לפרנס את משפחתו.

 

לאור מחדלי החקירה ונסיבות אישיות, ביקשה ב"כ המשיב להקל בתנאים המגבילים ולכל היותר להותיר את המשיב במעצר בית לילי.

 

דיון והכרעה

 

6.     תיק החקירה הוגש לבית המשפט.

 

שאלת הראיות

עיקר המחלוקת בשאלת הראיות נעוצה בסוגיית זיהוי המשיב כמי שנהג ברכב באירוע נשוא הבקשה דנן.

 

חומר הראיות בתיק נסוב בעיקרו סביב דוחות הפעולה של שני שוטרים נתנאל סלומון ואליאל דמרי.

השוטר נתנאל סלומון מתאר בדוח הפעולה שערך כי :

"במהלך מבצע תנועה ביישוב אבו קרינאת... כאשר אליאל נוהג ואני יושב לידו... דרך השמשה הקדמית שלי ראיתי ממולי רכב טויוטה לבנה עם לוחית זיהוי קדמית מטושטשת, כרזנו לרכב לעצור בצד ואליאל הוציא את היד מהחלון לסמן רכב לעצור בשלב זה זיהיתי את פניו של הנהג גם השמשות הקדמיות וגם דרך חלון הנהג שלבש מעיל ירוק צבאי הרכב החל להאיץ השוטר אליאל פירסס אחרי הרכב תוך שמירה על קשר עין הרכב נסע במהירות שלא תואמת את תנאי הדרך לאחר כמה מאות מטרים הרכב נעצר ליד מכולת הבחור יצא מדלת הנהג ורץ למכולת רצתי אחריו במכולת ישב אדם בדלפק ... ראיתי את החשוד הנל שהיה עם חולצה שחורה קצרה זיהיתי שזה הבחור אמרתי לו שהוא עצור ... ביצעתי סריקה במכולת ומצאתי את המעיל הצבאי על הרצפה לציין שלא היה עוד איש במכולת מלבד המוכר והחשוד ולא היתה כניסה יציאה/כניסה נוספת מהמכולת ...".

 

נראה כי השוטר נתנאל סלומון מזהה את פניו של המשיב שנמצא במכולת, כמי שעונה לתיאור של הנהג אותו זיהה בעת הנהיגה.

 

השוטר דמרי אליאל מתאר בדוח הפעולה שערך כי :

"כאשר אני נוהג בניידת .. והשוטר נתי יושב במושב שלצידי ... מולי הגיע רכב מסוג טויוטה פרטית לבנה כאשר לוחית הזיהוי הקדמית ... ומחוקה מעט והבחנתי בנהג היושב במושב הקדמי הלובש מעיל ירוק ולא הבחנתי באדם נוסף ברכב סימנתי עם יד שמאל ... לנהג לעצור והנהג המשיך פירססתי מיד במקום ונסעתי אחרי הרכב כאשר הרכב החל בנהיגה פרועה ומהירה ואני אחריו במרחק של מספר מטרים כאשר פנה שמאלה לכיוון כללי המכולות כאשר בסמוך לאחד המכולות עצר את הרכב והבחנתי באדם היורד ממושב הנהג לבוש מעיל ירוק ונכנס למכולת. עצרתי את הניידת מיד אחרי הרכב, פרקתי מהרכב יחד עם השוטר נתי והבחנתי כי רכב הטויוטה נשאר מונע במקום. כאשר נכנסתי למכולת הבחנתי במוכר הנמצא במכולת מאחורי הדלפק ואדם נוסף אשר נמצא בחנות עם חולצה שחורה קצרה כאשר מדובר ביום גשום. סרקתי מיד יחד עם השוטר נתי את המכולת ולא ראיתי שישנה יציאה נוספת. לציין כי מרגע זיהוי הנהג שנכנס למכולת ועד שסיימתי לסרוק את המכולת אף אחד לא נכנס או יצא מהמקום. עמדתי ביציאה מהמכולת ולפתע השוטר נתי תפס את האדם שהיה במכולת שראיתי קודם לכן ואמר שהוא מזהה את פניו כאדם שנהג ברכב. לציין כי תחילה לא הבנתי כי מדובר באותו אדם מכיוון שלא ראיתי את פניו אלא רק את המעיל שאותו לבש בזמן שנהג ברכב. השוטר נתי הלך לחפש את המעיל והציג בפניי מעיל שמצא על הרצפה בחנות במקום העונה לתיאור של המעיל שראיתי קודם לכן על הנהג שהיה ברכב".

           

עדותו של השוטר אליאל משתלבת עם עדותו של השוטר נתנאל ויוצרת יחד איתה תמונה ברורה יותר אודות הנהג בפועל, כאשר המעיל שנמצא בחנות זרוק, תואם למעיל של נהג רכב הטויוטה לו הורה לעצור.

           

בתיק החקירה מצויה תמונה של המעיל שנמצא במכולת ואשר על פי עדויות השוטרים נלבש על ידי הנהג ברכב.

 

לטענת ב"כ המשיב, למכולת כניסה נוספת.

אין בעובדה כי השוטרים אליאל דמרי וסלומון נתנאל רשמו כי אין עוד יציאה/כניסה נוספת מהמכולת, כדי להוות כרסום ראייתי משמעותי.

מכל מקום המשיב בחקירת במשטרה מאשר כי אין במכולת יציאה נוספת וכי יש רק כניסה אחת (שורה 23-24).

 

בעל המכולת נחקר וסיפר כי המשיב נכנס למכולת וקנה מצרכים כדקה שתיים לפני שהשוטרים נכנסו.

 

אין בעדותו זו של בעל המכולת כדי לסייע למשיב בטענת ההגנה כי לא נהג ברכב, שכן בעל המכולת לא היה עד לאירוע.

אין חולק גם לפי עדויות השוטרים כי המשיב פרק מרכבו ונכנס למכולת.

 

נראה כי, עדויות השוטרים כי המשיב אותו זיהו כנהג ואשר הוא זה שפרק מהרכב ונכנס למכולת, עולות בקנה אחד עם עדותו של בעל המכולת, המאשרת כי המשיב, אשר נכנס באותה עת למכולת היה בה לבדו ללא אנשים נוספים.

 

מחקירת המשיב במשטרה, עולה כי המשיב קושר עצמו לאירוע.

המשיב מודה כי היה ברכב אחריו דלקו השוטרים, הוא מודה כי נכנס למכולת סמוך לאחר עצירת הרכב וכי היתה הימלטות של נהג.

            "ש. מי היה איתך ברכב ?

            ת. הנהג ברח לא אני.

ש.אתה אומר שהנהג ברח מאיפה ברח הנהג ואיפה אתה והנהג הייתם שראית את הנהג ?

            ת. אני נכנסתי לחנות והנהג לא נכנס וברח לשטח מאחורה". (ש' 13-16).

 

בהמשך כשעומת המשיב עם העובדה כי מחומר החקירה עולה כי לא ציית לאות שוטר, השיב :

"אני אומר, לא אני הנהג אני הגעתי מהבית ברגל עושה ספורט."(ש' 40).

נראה כי המשיב משנה גרסתו במהלך החקירה במשטרה.

 

 

נראה כי קיימות ראיות טובות ביחס לזיהוי המשיב כנהג.

מעיון בחומר הראיות, נראה כי אכן אין ראיות מספיקות לעבירת הזיוף סימני זיהוי של רכב, שכן השוטר סלומון נתנאל אומר כי לוחית הזיהוי היתה מטושטשת ואילו השוטר אליאל מציין כי לוחית הזיהוי היתה מחוקה מעט.

ומכל מקום, יצוין, כי בחקירתו של המשיב הוא נחקר על כך כי מספר לוחית הזיהוי הקדמית ברכב אינה מתאימה לרכב בו נהג וכי לרכב מספר לוחית זיהוי אחרת ואולם מעבר לכך אין כל ראיה תומכת בתיק לזיוף ואף אין צילום של לוחית הזיהוי ברכב בה בוצעו העבירות דנן ואין כל מסמך התומך במספר לוחית הזיהוי הנכונה לרכב זה על פי רשות הרישוי.

 

מכל האמור לעיל עולה כי קיימות ראיות לכאורה טובות למרבית העבירות המיוחסות למשיב.

 

7.     שאלת המסוכנות

העבירות המיוחסות למשיב הינן וחמורות בפרט העבירה של בלתי מורשה, עבירה המהווה סיכון ממשי לעוברי הדרך, בוודאי מקום בו היא מבוצעת תוך ביצוע עבירות נוספות חמורות כגון, נסיעה במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך ותוך הימלטות משוטרים.

 

יוער, כי ב"כ המשיב לא חלקה על קיומה של עילת מעצר בגין העבירות דנן.

 

אין חולק, כי המשיב הינו בלתי מורשה לנהיגה כשמעולם לא הוציא רישיון נהיגה וזאת בפעם השלישית.

בזו הפעם הסלים המשיב את התנהגותו שעה שביצע את העבירה של בלתי מורשה ביחד עם עבירות חמורות נוספות, שיש בהן כדי להעלות את רף הסיכון העולה ממעשי המשיב.

 

כאמור לעיל, המשיב בלתי מורשה וכבר צבר לחובתו 2 הרשעות.

האחת - בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל, בגינה הורשע המשיב במסגרת תיק שמספרו 4208-03-20, ונדון בייום 10.2.2021 לעונשים של פסילה לתקופה של 9 חודשים, מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים ופסילה על תנאי של 5 חודשים למשך שלוש שנים וקנס בסך 750 ₪.

 

השניה - למשיב תיק תלוי ועומד 492-12-23 בו הורשע בנוכחותו ביום 15.2.2024, בעבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה ביחד עם נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. הדיון בעניינו של המשיב נקבע לטיעונים לעונש וקבלת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את שאלת הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד בגין ההרשעה בתיק 4208-03-20.

 

ביצוע העבירות נשוא הבקשה דנן לכאורה, הופך את המאסר המותנה בן השלושה חודשים בתיק 4208-03-20 למאסר חב הפעלה וכן קיימת פסילה על תנאי ברת הפעלה מתיק זה.

 

אין חולק כי המשיב במעשיו העיד כי לא ניתן ליתן בו אמון שכן הוא ביצע לכאורה את העבירות דנן, זמן קצר לאחר שהורשע בפעם השניה בעבירה זהה ביום 15.2.24 _ בתיק 492-12-23) ושעה שהוא ממתין לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו, כאשר מטרת שליחת המשיב לתסקיר הינה לצורך הארכת המאסר המותנה, ולפיכך היא במהותה לבחינת אפשרות הטלת עונש צופה פני עתיד עבור המשיב.

המשיב במעשיו הוכיח כי חוקי התעבורה אינם לרגליו וכי הערוץ השיקומי באמצעות תסקיר איננו עוד רלוונטי בעניינו.

 

נתתי דעתי לנסיבות האישיות והרפואיות של המשיב - העובדה כי הוא סובל ממחלת אפילפסיה פעילה.

עוד נתתי דעתי לעובדה כי זהו מעצרו הראשון של המשיב.

 

המשיב נעדר עבר פלילי.

 

בנסיבות האמורות לעיל, מצאתי לנכון להותיר את המשיב בתנאים המגבילים של מעצר בית מלא בפיקוח, כפי ששוחר המשיב במסגרת מעצר הימים מיום 7.5.24 (מ"י 16482-05-24). יתר התנאים המגבילים שהושתו עליו במסגרת מעצר הימים יוותרו על כנם.

יחד עם זאת, לאור הנסיבות הרפואיות והאישיות והעובדה כי זהו מעצרו הראשון, מאפשרת למשיב חלון ליציאה ממעצר הבית בפיקוח בכל יום בין השעות 10:00-12:00.

 

זכות ערר כחוק.

 

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

           

ניתנה היום, י"ט אייר תשפ"ד, 27 מאי 2024, בהעדר הצדדים.