בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו במסגרת ת.פ. 32434-12-23.

בהתאם לכתב האישום, מיוחסת למשיב עבירה של תקיפה סתם בשלוש הזדמנויות שונות, לפי סעיף 379 לחוק העונשין והיזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

הדיון בבקשה התקיים לפניי ביום 20/12/23.

הסנגור טען כי מדובר באירוע שרף אלימות נמוך ועל כן אין מדובר בנסיבות המצדיקות המשך מעצר, לבטח לא מעצר עד תום ההליכים. עוד הוסיף הסנגור והזכיר, כי בעת האירוע המשיב היה במצב פסיכוטי וזאת על פי קביעת הפסיכיאטר המחוזי על רקע הרעלת סמים, ומכאן הבסיס להתנהגותו. ומשכך, נטען, כי עילת המעצר היא בעוצמה נמוכה.

הסנגור ציין, כי המשיב מכור לסמים ועל כן ביקש, כי המשיב ישוחרר להליך גמילה בקהילת ה"דרך" בניסיון לשלבו בטיפול שיקומי במסגרת הקהילה. הסנגור ביקש להימנע מעריכת תסקיר לצורך מתן החלטה על הפנייתו של המשיב לקהילת הדרך שכן המתנה לתסקיר איננה נדרשת בשל רף המסוכנות הנמוך ובשים לב לחלוף הזמן שצפוי עד לקבלתו.

הזמנתי את הצדדים לשמיעת החלטה ליום 04/01/24, קיבלתי לידיי את תיק החקירה ולאחר שעיינתי בו, מצאתי להקדים את מועד מתן החלטתי ולקבוע כדלקמן:

1.         אני קובעת, כי קיימות ראיות לכאורה כי המשיב ביצע את המיוחס לו בכתב האישום.

2.         באשר לעילת המעצר, אני קובעת כי קיימת עילת מסוכנות, חרף נסיבותיו של האישום המצביעות על אלימות ברף נמוך. אין בידי להסכים עם טענת הסנגור, כי מדובר בעילה ברף נמוך, שכן עיון בתיק החקירה מלמד שהמשיב מכור לסמים באופן שמעלה את המסוכנות הנשקפת ממנו לבני משפחתו. אינדיקציות למצב זה ניתן למצוא בהליך קודם (ת"פ 13119-10-21) שם נגזר דינו של המשיב למאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים לאחר שהורשע בעבירות של חבלה ממשית ואיומים וכן בעבירה של תקיפה סתם, איומים והיזק לרכוש במזיד, עפ"י כתב אישום שייחס לו עבירות אלימות כנגד אחותו וכנגד אמו.

            אינדיקציה נוספת ניתן למצוא בתוצאות בדיקת העציר מיום 11/12, לפיה נקבע, כי בעת בדיקתו הוא נמצא במצב פסיכוטי חריף. בין יתר הקביעות בבדיקה, צוין, כי קיימות הזיות שמיעה. אני ערה לכך, כי בבדיקת העציר צוין, כי לא נשקף סיכון פיזי מידי של המשיב לעצמו או לסביבתו, אך מהתרשמות אישית שלי במסגרת הארכת מעצר קודמת של המשיב בפניי, המשיב שרוי במצב אי שקט ורף גירוי נמוך ומטריד, התפרץ לעבר הנוכחים והתקשה בוויסות תנועותיו (הדברים צוינו בפרוטוקול הדיון) והתרשמותי האישית הינה שהתנהגותו איננה צפויה והכל ככל הנראה על רקע שימוש בסמים.

3.         משאלו הם פני הדברים, לא מצאתי כי ניתן לשחרר את המשיב לקהילת הדרך ללא תסקיר. קהילת הדרך הינה מוסד שיקומי סגור אך לא נעול והמשיב יהיה רשאי לשחרר את עצמו ללא מניעה. לא הוצג ערב מגבה. בהתאם, לא מצאתי להמתין להמצאת החלטתי זו לידיעת הצדדים עד ליום 04/01/24, שכן יש לנצל את פרק הזמן עד אז לעריכת תסקיר בעניינו של המשיב.

4.         מכל האמור לעיל, אני מורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב שיבחן את התאמתו להליך שיקומי במסגרת קהילת ה"דרך". לצורך המצאת תסקיר שירות המבחן אני מורה על דחיית מועד הדיון ליום 11.1.2024 בשעה 14:00.

מזכירות תמציא העתק ההחלטה לשירות המבחן לאלתר.

תיק החקירה יוחזר למבקשת בהמשך יום הדיונים המרוכז שלה היום והחלטה מתאימה תירשם בתיק בפתקית.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ד, 21 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.