נגד המשיבה הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות שעניינן הזדהות עם ארגון טרור לפי סעיף 24(א)(1) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 והסתה לטרור לפי סעיף 24(ב)(2) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

עם הגשת כתב האישום הונחה בקשה למעצרה של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים, ובמסגרת הדיון בבקשה לא חלקה ההגנה, לצורך דיון זה, על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר, אך ביקשה כי טרם תוכרע הבקשה יתקבל תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה מטעם שירות המבחן. בנסיבות אלה הוריתי על המשך מעצרה של המשיבה עד מתן החלטה אחרת, תוך שהוריתי על קבלת תסקיר מעצר כמבוקש, חרף התנגדות המבקשת. לשם כך, נקבע דיון המשך בבקשה ליום 11.12.2023.

המבקשת הודיעה היום על כך שהמשיבה "שוחררה ממעצר בהליך זה, במסגרת עסקת שחרור החטופים אשר אושרה על ידי ממשלת ישראל ביום 21.11.2023". לאור כך, ציינה המבקשת כי מתייתר הצורך בקיום הדיון שנקבע בבקשה, וכי יש להורות על סגירת הליך המעצר, בנסיבות.

סמכות הממשלה להורות על השחרור האמור בהודעה קבועה בסעיף 8ב(א) לחוק הממשלה, התשס"א - 2001. על אף העובדה שסעיפי משנה שונים בהוראה זו מתייחסים, על פי תוכנם, לאסיר שכבר נשפט והוטל עליו עונש מאסר, קובע סעיף 8ב(יט) לחוק כי אסיר הוא "מי שמוחזק במשמורת שירות בתי הסוהר". משכך, מוחלת סמכות השחרור, על פי הפשט, גם על עצורים שאינם שפוטים, כמו במקרה דנן.

החוק אינו קובע אם החלטת השחרור של הממשלה, מכוח סמכותה האמורה, מותנית בקיום הליכי השחרור הפורמליים, כאשר במקרה דנן ההליך הפורמלי מתקיים בהגשת בקשת שחרור או הודעה על אי עמידה על המשך המעצר לבית המשפט בו מתנהל הליך המעצר. בית המשפט העליון, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, במסגרת אחת העתירות שהוגשו לאחרונה נגד שחרור האסירים עליהם הורתה הממשלה, התייחס לטענה בדבר הצורך בקיום הליכי החנינה לגבי אסירים שפוטים, כחלק בלתי נפרד מהליך השחרור, וקבע את הדברים הבאים, אשר כוחם יפה גם לענייננו:

"באשר לצורך בחנינה פורמלית מטעמו של נשיא המדינה או של מפקד האזור יהודה ושומרון - ראשית, נראה כי האמור בסעיף 8ב(א)(1) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, לפיו פעלה הממשלה במקרה דנן, אינו מתנה את פעולתה בהשגת חנינה פורמלית; ושנית, חזקה על הממשלה כי זו עשתה, או תעשה במהרה, את כל התיאומים הדרושים ותדאג לצדם הפורמלי של כתבי חנינה, ככל שיידרשו..." (בג"ץ 8351/23 בחרנו בחיים משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה נ' ממשלת ישראל [פורסם בנבו] (23.11.2023), ההדגשות הוספו, א.ח.).

המדינה הודיעה, לאור החלטת השחרור של הממשלה, כי הדיון בבקשת המעצר מתייתר ולכן היא מבקשת להורות על סגירת בקשת המעצר, ומכאן שהיא משלימה כעת את "הצד הפורמלי" של הליכי השחרור בהודעה זו.

בנסיבות, ולאור השחרור של המשיבה, אני מורה על ביטול הדיון שנקבע ליום 11.12.2023 ומבטל את ההוראה לקבלת תסקיר מעצר בעניינה של המשיבה.

כמו כן, אני מורה על סגירת הליך מעצר זה.

הודעה תימסר לצדדים ולשירות המבחן.

ניתנה היום, כ' כסלו תשפ"ד, 03 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.