1.   לפני בקשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם במסגרת תיק פלילי 38238-10-22.

 

כתב האישום

2.   כתב האישום אשר הוגש נגד המשיבים ביום 24.10.22 המייחס להם עבירות אלה:

       הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 1-2 :

1. סחיטה בכוח - עבירה לפי סעיף 427(א)(רישא) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן - "החוק").

2. תקיפה בחבורה כדי לבצע פשע (סחיטה בכוח) - עבירה לפי סעיף 381(ג) בנסיבות סעיף 381(א)(1) לחוק.

הוראת החיקוק לפיה מואשם נאשם 1, בלבד:

חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו-(2) לחוק.

הוראת החיקוק לפיה מואשם נאשם 2, בלבד:

1. חבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק.

2.שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק.

 

3.   עובדות כתב האישום הן כדלקמן:

ניסים יעקב (להלן - "ניסים") הינו בעליהם של סופר "שפע בעיר" וקיוסק "המקום של תהל" ברחוב קזז 18, באור יהודה (להלן - "הסופר" ו"הקיוסק").

מאיר יעקב (להלן - "המתלונן") הינו אביו של ניסים ועובד כמנהל בקיוסק ובסופר.

בן שאוט (להלן - "בן"), הינו חתנו של המתלונן ועובד בקיוסק.

נאשם 1 מחזיק ברישיון באקדח מסוג "גלוק" שמספרו 183BTVT (להלן - "אקדח הגלוק") ובחודשים שקדמו למתואר בכתב האישום שימש כנהגו של משה בן משה (להלן - "משה") וליווה אותו בעיסוקיו, כשהוא נושא עימו את האקדח.

נאשם 2 עוסק באומנויות לחימה, היה אלוף טג'קיסטן ב-MMA, מחזיק ברישיון באקדח מסוג "SMITH WESSON" שמספרו FZD2403 (להלן - "אקדח הסמית'") ובתקופה שקדמה למתואר בכתב האישום, נלווה למשה ולעיתים שימש כנהגו.

 

       בסמוך לפני יום כיפור וכן ביום 6.10.22 התקשר משה לניסים ואמר לו להגיע למפגש עמו ביום 6.10.22 בסמוך לשעה 18:30 בבית הכנסת "דוד אשר" באור יהודה, כדי "להציע לו כמה דברים" (להלן - "המפגש").

       ביום 6.10.22 בסמוך לשעה 17:30, הגיע נאשם 2 בנסיעה ברכבו ממקום מגוריו בצפון הארץ, כשהוא חמוש באקדח הסמית' ובמחסנית ובה 17 כדורים ונפגש עם משה ועם נאשם 1, החמוש באקדח הגלוק ובמחסנית עם כדורים, בקרבת רחוב ניצן באור יהודה (להלן ביחד - "החבורה" ו-"האקדחים"). בסמוך לשעה 17:50 הגיעה החבורה, ברכבו של משה הנהוג בידי נאשם 1, למפגש בבית הכנסת "דוד אשר" ברחוב דוד אלעזר 10 באור יהודה.

       נאשמים 1-2 ומשה יצאו מן הרכב, כשנאשמים 1 ו-2 חוגרים אקדחיהם למותניהם, באופן מובלט וגלוי.

       בסמוך לשעה 18:52 ומשניסים לא הגיע למפגש, נסעה החבורה לקיוסק ברכבו של משה, הנהוג בידי נאשם 1, כשנאשם 1 יודע שנאשם 2 נושא עימו את אקדח הסמית'.

       בסמוך לשעה 19:01 הגיעה החבורה לקיוסק, בו שהו אותה עת בן, לקוח והמתלונן, אשר עמד בפתח הקיוסק.

       החבורה נכנסה לקיוסק ובצוותא חדא תקפה את המתלונן וסחטה אותו בכוח ובאיומים ושלא כדין, כדי להניעו לעזוב את הקיוסק, כמתואר להלן.

       נאשמים 1 ו-2, כשהאקדחים חגורים למותניהם במובלט ובגלוי וכדי להלך אימים על המתלונן, אבטחו את כניסתו של משה לקיוסק, באופן שנאשם 2 נכנס לקיוסק ועמד בסמוך לכניסה ולמתלונן ובעוד משה פנה בדברים אל המתלונן, נאשם 1 עמד ושמר בחזית הקיוסק.

       המתלונן נכנס לקיוסק והחבורה הלכה בעקבותיו לכיוון דלפק הקופה ואגפה אותו מכל צדדיו, כשגבו של המתלונן אל הדלפק. ובמהלך כניסת החבורה לקיוסק, משה שאל את המתלונן אם הוא "בעל הבית" והמתלונן השיב בשלילה, נאשם 1 שאל את המתלונן לשמו, המתלונן השיב "מאיר", משה ונאשם 2 אמרו למתלונן "צא מפה". או אז, תקפה החבורה את המתלונן בצוותא חדא, באופן שמשה היכה את המתלונן בחזהו, בגופו, אחז בצווארו ובפניו, נאשם 2 דחף את המתלונן ונאשם 1 איגף את המתלונן מן העבר השני.

       המתלונן הזיז את ידו של משה מפניו ואז סטר משה למתלונן בחוזקה בפניו והטיחו אל הדלפק. המתלונן ניסה להימלט מהחבורה ונאשם 1 חסם את דרכו ולא אפשר לו להימלט.

       משה ונאשם 2 תפסו את המתלונן בבגדיו, הטיחוהו על המדפים, חבטו בו והפילוהו ארצה. אותה עת, הלך בן לכיוון מעבר היציאה מאזור הקופה ומשה נפנה לעברו, חבט בראשו מספר פעמים, הדפו לכיוון הקופה ומנע ממנו לעבור במעבר, נאשם 1 התקדם לעברם, נעמד מאחורי משה וחסם את המעבר.

       במקביל למתואר לעיל, נותר נאשם 2 לעמוד למרגלות המתלונן, השכוב על הארץ. בתגובה לתקיפתו בידי החבורה, הוציא המתלונן סכין מכליו והתרומם מן הארץ כשהסכין בידו. או אז, שלפו נאשמים 1 ו-2 את אקדחיהם ודרכו אותם, לכיוון המתלונן. נאשם 2 ירה באקדח הסמית' קליע לכיוון דלפק הקופה והמשיך וירה שני קליעים נוספים ברגלי המתלונן, בכוונה להטיל במתלונן נכות ומום ולגרום לו לחבלות חמורות (להלן - הירי").

       לאחר הירי חבט משה באגרופו בראשו של בן ובעוד המתלונן הפצוע שרוע על הארץ, נמלטה החבורה מן המקום. נאשם 1 ומשה ברחו בנסיעה ברכבו של משה, הנהוג בידי נאשם 1, ונאשם 2 עזב את הקיוסק וברח רגלית. במנוסתו ובכוונה למנוע ולהכשיל הליך שיפוטי ולהביא לעיוות דין, התקשר נאשם 2 ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו למוקד 100 של המשטרה ואמר לשוטרת שניסו לדקור אותו "במכולת באור יהודה", אך לא מסר פרטיו, לא דיווח על הירי, לא השיב לשאלות השוטרת אשר למקום הימצאו, ניתק את השיחה והשליך את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו במקום לא ידוע.

       כתוצאה מן הירי, נגרמו למתלונן פציעות וחבלות חמורות בשתי רגליו - פצע ירי בקרסול ימני, שבר מורכב בקלקנאוס ימני ושבר בעצם ה-matatarsal ופצע ירי בברך שמאל, שברים מרובים בטיביה, שבר מורכב בפמור הדיסטלי ושברים עם תזוזה בטרוכליה שמאל. המתלונן הובהל לבית החולים שיבא, שם אושפז ונותח בשתי רגליו, כף רגלו ושוק ימין גובסו ורגלו השמאלית קובעה בברגים. למחרת, עבר המתלונן לאשפוז בבית החולים בילינסון, שם נותח שוב ברגלו השמאלית והוצא קליע.

       במעשיהם המתוארים לעיל, סחטו נאשמים 1 ו-2 בכוח את המתלונן, בצוותא חדא עם משה, כדי להניעו לעזוב את הקיוסק ותקפו את בן בצוותא חדא עם משה כדי לבצע פשע (סחיטה בכוח); נאשם 1 תקף את המתלונן, בצוותא חדא ושלא כדין, כשהוא בחבורה, כשהוא ונאשם 2 נושאים נשק חם (אקדחים). גרם נאשם 1 לו לחבלות חמורות ולפציעות; פצע נאשם 2 את המתלונן וגרם לו לחבלות חמורות, שלא כדין וזאת, בכוונה להטיל בו נכות, מום ולגרום לו לחבלות חמורות ושיבש מהלכי משפט.

      

טיעוני בא כוח המבקשת

4.   בדיון ביום 20.11.22 טענה ב"כ המבקשת כיהאירוע החל קודם לאירוע התקיפה ולא כפי שהתייחסו בטיעוניהם בכתב ב"כ המשיבים.

ב"כ מבקשת הפנתה בטיעוניה להודעות של ניסים יעקב שהוא בנו של המתלונן. שיחות שהתקיימו עוד לפני האירוע. הפנתה לדו"ח צפייה שרואים שבשעה 17.50 עשרים דקות אחרי שנראה משיב 2 מגיע ברכבו מצפון הארץ לרח' ניצן בקרבת בית אמו של משה, עשרים דקות לאחר מכן רואים את המשיבים 1 ו- 2 ומשה בן משה מגיעים לבית הכנסת.

ב"כ המבקשת הציגה לביהמ"ש את הסרטון. ביקשה להפנות את תשומת לב ביהמ"ש כיצד יורדים המשיבים מהרכב. הפנתה לדו"ח הפעולה לשעת עזיבתם את המקום, כמה דקות לפני השעה שש. הציגה סרטון של כניסתם לקיוסק בשעה 19.01. כאשר בשעה 19.03 אנו רואים את היציאה. משה בן משה, משיב 2 ומשיב 1 יוצאים. בן שאול יוצא אף הוא. גם עובדת הקיוסק יצאה אחריהם. כן הציגה את הסרטון במצלמה מס' 3 בתוך הקיוסק.

ב"כ המבקשת הפנתה את ביהמ"ש לסרטון במצלמה 9 מזווית נוספת. כאשר טענה שרואים את המתלונן ואת משה לידו. המתלונן מנסה לברוח ומחזירים אותו. ציינה כי נראה המתלונן על הרצפה וניתן לראות את הסכין והאקדח.

ב"כ המבקשת הפנתה גם למצלמה 14 בה רואים את המתלונן נכנס, משה אחריו, המשיב 2 אחרי משה ומצד ימין מגיע המשיב 1. הם מתגודדים. המשיב 1 גם מרים את ידיו. לטענת ב"כ המבקשת לא יכולה להיות מחלוקת איך האירוע התחיל. כל טענות המשיבים לפיהן המתלונן, אדם מבוגר, בן 69, דיבר אליהם לא יפה וקילל אותם, ניבל את פיו, חסם אותם היה מסריח מאלכוהול כשלטענתה המשיבים נכנסים לקיוסק שלו, לא הוא אליהם הביתה. ציינה כי על פי הסרטונים נראה בצורה הכי ברורה שאף אחד לא חסם את דרכם. לטענתה כשהם מגיעים עם נשקים, זה חלק מההופעה המאיימת שנועדה ליצור את הסביבה המאיימת שכמשה נכנס ומרביץ וגם המשיב 2 מרים את היד ותוקף את המתלונן.

ב"כ המבקשת טענה כי בדקה 2.19 אחרי שהמתלונן מוטח לדלפק הקופה בפעם הראשונה, הוא מנסה לברוח. אז המשיב 1 חוסם אותו עם תנועה של היד בתנועת מרפק שלא נותנת לו להמשיך, בעוד שמשיב 2 ומשה בן משה, גוררים אותו מהחולצה חזרה ומטיחים אותו חזרה ברצפה וממשיכים להרביץ לו. ולטענתה את הסכין הוא מוציא בזמן שמרביצים לחתן שלו כשהוא בקופה.

ב"כ המבקשת טענה כי העד אדמונד שלמה שהוא עם הכיפה הלבנה שהיה בחנות, לא שש לשתף פעולה אבל בהחלט אומר שכשהם נכנסו, הם צעקו עליו. בן שאול החתן מסר בהודעתו הראשונה שלא היה שם כי הוא מפחד. בהודעתו השנייה הוא אומר שהוא מפחד, שיש לו ילדים קטנים, שהוא יודע מי האנשים האלה ומי זה משה בן משה. בנוסף טענה שציון חג'ג' מעיד על עצמו שהיה בחוץ. הוא אומר שהוא לא ראה את האירוע אלא גזרה מאד מסוימת של האירוע, לא שמע מה היה.

ב"כ המבקשת טענה כי בשיחה למוקד 100. מתקשר משיב 2 מיד לאחר האירוע למוקד 100. הוא לא אומר שירה. אומר שניסו לדקור אותו במכולת. לטענתו העיף את הטלפון. ציינה כי בשעה 01.30 לפנות בוקר הוא מתייצב במשטרת ישראל עם הנשק שלו, אחרי שהמשטרה הגיעה לביתו.

ב"כ המבקשת הפנתה למזכר של טל חזן. שציין שמשיב 2 מתייצב עם נשק כשחסרים לו 3 כדורים. הוא נשאל ואמר שירה פעמיים, פעם באוויר ופעם ברגליים. אומר שאולי כדור אחד לא טען עד הסוף. לטענתה הגרסה הראשונה של המשיב 2 היא להגנה עצמית. טענה כי בגרסתו הראשונית אמר אני הגעתי להתאמן עם אדם בשם מייקל חן בפארק. כשנכנס לקיוסק, התפתח משהו שהוא לא קשור ואז פתאום נשלף סכין ע"י בעל הקיוסק, שאיים לרצוח את כולם כי היה שיכור ולכן הגן על עצמו. טענה כי כשנחקר מייקל חן, מסר כי שלא קבע אתו שום דבר.

ב"כ המבקשת טענה כי ישנם מחקרי תקשורת המצורפים לתיק. ויש איכונים משותפים בין משיב 2 למשה בן משה ובינו לבין משיב 1. שיחות טלפון בחודשים שקדמו לאירוע.

ב"כ המבקשת טענה כי לגבי משיב 1, הוא פחות שתקן אבל יותר שכחן. המשטרה מתקשרת אליו בבוקר ואומר שיגיע תוך שעה, אך מגיע אחרי הרבה מאד שעות. כשנשאל איפה הם היו, הוא מספר שפגשו במשיב 2 אותו הוא מכנה "הבחור עם השם המוזר שאני לא זוכר איך קוראים לו", שזה אותו אדם שכבר חודשיים הוא מדבר איתו בטלפון. הוא מרחיק את עצמו מהאירוע. לטענתה כשמטיחים בו את הסרטונים ומראים לו שהוא חלק מהאירוע, הוא לא זוכר. טענה כי אם הוא פעל להגנה עצמית, היה צריך למסור גרסה ולא להסתיר את מעשיו.

      

טיעוני בא כוח המשיב 1

5.   ב"כ משיב 1 הגיש ביום 14.11.22 את טיעוניו בכתב לפיו המשיב בן 22 נעדר עבר פלילי ששירת שרות מלא ביחידה קרבית וכיום עובד בחברת הייטק. לטענתו לא ביצע כל עבירה פלילית. טען כי מכוח האינרציה החקירה הגיעה עד לכדי כתב אישום וזאת בשל שיקולים זרים. טען להפליה ביחס למתלונן שהיה התוקף עם הסכין באירוע ולטענתו הוא זה שהסלים את האירוע שלא לצורך.

ב"כ משיב 1 טען כי המבקשת בבקשת למעצר עד תום הליכים רשמה כי משיב 1 שימש כנהג ושומר חמוש. לטענתו מבקשת המעצר הזו ומחומר החקירה עולה כי המתלונן לא היה מודע לקיומה של הפגישה, פגישה שהייתה אמור להתקיים בבית כנסת ולא התקיימה. לטענתו הקונסטרוקציה שהמבקשת מנסה לבנות אינה מתאימה לחומר הראיות. טען כי ישנו סרטון שממחיש את קרות האירוע בשונה מהמתואר בכתב אישום. כמו לדוגמא שהמתלונן לא ניסה לברוח וכן המתלונן לא שלף את הסכין בתגובה לתקיפה וכו.

ב"כ משיב 1 טען כי מחומר החקירה עולה שהמשיב 1 שיתף פעולה ומסר אמת. ב"כ המשיב הפנה לחלקים מסוימים מהחקירות שנעשו. טען על אי מילוי יסוד חובת תכנון משותף בטרם בכדי לבסס את יסוד העבירה של סחיטה בצוותא.

ב"כ משיב 1 טען בטיעוניו בכתב גם לאכיפה בררנית, הגשת כתב אישום נגדו כאשר המתלונן שהוא המסלים והתוקף עם סכין וכן לטענתו שיבש הליכי חקירה באופן שהעלים את הסכין והציג עצמו כתמים.

 

ב"כ משיב 1 בידיון מיום 20.11.22 השלים את טיעוניו, כשטען בפניי כי שני המשיבים שנמצאים כאן, הם אך ורק בגלל שהמשטרה והפרקליטות שרוצים את ראשו של משה בן משה. לטענתו לא רק שאין לגבי עבירת הסחיטה בדל ראייה, אלא שמקריאת חומרי החקירה בתיק רואים שסומנה מטרה שהיא משה בן משה, וסומן הרישום סחיטה כבר בפעולה הראשונה בתיק, כבר בבקשת המעצר הראשונה של מעצר ימים. לטענתו שני המשיבים, שהם נורמטיבים, נעדרי עבר פלילי, חפים מפשע. לוחמים בצה"ל שאחד מהם סיכל פיגוע.

ציין כי השלושה שנכנסו לקיוסק "לא באו בטוב" לתוקף עם הסכין. שפתח איתם דין ודברים כבר בכניסה לקיוסק כשהוא שתוי ופיו מדיף ריח אלכוהול. טען כי המשטרה לא טרחה לשאול את מאיר יעקב ב- 5 הודעות שגבו ממנו, האם הוא שתה אלכוהול.

טען כי הוא קלל את המשיבים, ואז אותו מאיר, התוקף עם הסכין, מזיז למשה את היד ולכן משה נותן לו מכה, סטירה, דחיפה ומפיל אותו על מעמד של מוצרים שהיו על דלפק.

טען כי בשלב הזה כשמאיר התוקף עם הסכין נמצא על הרצפה, יכול היה לבחור באותו רגע כמה אופציות כדי לא להסלים את הארוע, לדוגמא להמשיך לשבת על הרצפה, לדוגמא היה לו מעבר בין שני העמדות של המוצרים והיה יכול לקום וללכת. טען כי ניתן גם לראות בסרטון שמשה והמשיב עוברים מעליו והולכים לכיוון הקופאי. כאשר חלף כל אלו בוחר מאיר להוציא סכין, להסלים את הארוע וללכת לכיוונו של המשיב 2 כשהוא הולך עם סכין.

בשלב הזה נורית יריית הרתעה, הוא לא נרתע. נורה כדור לרגלו, הוא מנסה לקום עפ"י דבריו, נורה שוב ברגל בפעם השניה, אז הוא חדל מהנסיון לדקור את המשיב 2 וליטול את חייו.

ב"כ משיב 1 טען כי ההתנהגות של אותו מאיר יעקב איננה רגילה. לטענת ב"כ משיב 1 הוא לא יתפלא אם מעבר לאלכוהול היו גם סמים בגופו. ב"כ משיב 1 טען כי למזלם של המשיבים ישנו סרטון אבטחה, ממנו ומשאר חומרי החקירה ניתן לראות כי מדובר על ארוע אקראי שהסלים אך ורק בגלל המתלונן. טען כי ברגע שהמשטרה ראתה שאחד מהמעורבים זה משה בן משה, אז סימנה מטרה. ב"כ משיב 1 טען כי בצוי החדירה לטלפונים לא מצאו ראיות לסחיטה ואז מתחילים לחקור אנשים שלא קשורים לארוע.

ב"כ משיב 1 טען טענות משפטיות שהאחת מהן כי מבצע בצוותא מחייבת תכנון משותף כשכל אחד מהם יש לו מודעות ויסוד נפשי ושייך למעגל הפנימי.

ב"כ משיב 1 טען כי מאיר יעקב יודע שהוא זה שצריך להחקר באזהרה ולכן הוא משקר מהרגע הראשון ועד האחרון בהודעתו. הוא אומר "ישר הותקפתי עם סטירות" שקיבל שני כדורים. מחביא את העובדה שהוא היה עם סכין, מחביא את העובדה שהוא היה שתוי ומחביא את העובדה שהוא זה שהסלים את הארוע. טען כי מעבר לזה, הוא גם משקר ואומר שחתנו לא היה בארוע וגם אומר שלא היו עדים נוספים בקיוסק. הוא גם מציין איפה היה החתן. כשמהסרטונים רואים באופן ברור שהחתן נמצא בקופה ושיש עד נוסף.

ב"כ משיב 1 הפנה להודעות ושינוי הגירסאות וטען כי מהסרטון עולה שבפעם היחידה שהיתה איזושהי אפשרות לחילופי מלים, זה בשלב שבו מאיר התוקף מגיע לכיוון המשיב 1 שניה לפני שמקבל את אותה מכה ממשה.

ב"כ משיב 1 טען כי אם משיב 1 אומר לו "תצא מפה" והפרקליטות מייחסת חסימה שלו, אז זה לא יכול לייצר את אותה עבירת סחיטה כפי שנטען ע"י המאשימה.

ב"כ משיב 1 טען כי מאיר יעקב מודה שהוא מסתובב עם סכין כל הזמן. ועל כן יש פה כתב אישום פוטנציאלי בלי קשר לארוע, של אדם שמודה שמסתובב עם סכין. כן הוא הודה ששיבש הליכי חקירה גם עם העלמת הסכין וגם עם העובדה לגבי העדים.

על כן טען ב"כ משיב 1 כי לא יכול להיות שהמשיב 1 שכל חטאו היה הימצאות במקום ורק בגלל שהמשטרה חפצה ביקרו של משה בן משה, נמצא כאן עצור חודש יותר מדי. זו אפליה בינו לבין מאיר יעקב שהעלים סכין, שהוא זה שהסלים את הארוע.

 

 

 

טיעוני ב"כ משיב 2

6.   ב"כ משיב 2 הגיש טיעוניו בכתב ביום 13.11.22 לפיהם טען כי הראיה המרכזית בתיק הינו תיעוד חזותי של האירוע, שלטענתו ללא תיעוד זה היה ניתן לסבור כי האמור בכתב האישום הינו אמת. לטענת באי כוח המשיב 2 כי מדובר בענייננו בטענת הגנה עצמית קלאסית. בטיעונים בכתב צירפו באי כוח המשיב 2 תמונה מהאירוע הממחישה את טענותיהם. באי כוח משיב 2 טענו כי המתלונן הציג דברי שקר, לדוגמא שתחילה טען גרסה שונה לגבי הסכין. ובטיעונים בכתב הפנו לנקודות זמן במצלמות האבטחה הממחישות את הלך הדברים באירוע כטענתם.

       ב"כ המשיב 2 טענו לעניין טענת המבקשת לסחיטה בכוח כי אין ביסוס לטענת המבקשת, לטענתם כל שביקשו מהמתלונן כי ייצא מהמקום.

ב"כ המשיב 2 טענו כי אין ליחס למשיב 2 את העבירה של שיבוש, על כך שהמשיב 2 לא מסר את פרטיו ומקום הימצאותו. לטענתם משיב 2 זה שתקשר למוקד 100 ובאפשרותו להישאר אנונימי. נטען כי ישנה הפליה כאשר למשיב 2 בחרה המבקשת לעבות את כתב האישום ולא כנגד אחרים ששיבשו את החקירה והעידו דברי שקר וכנגדם לא הוגש כתב אישום עם עבירת שיבוש.

 

בדיון בפניי מיום 20.11.22 טען ב"כ משיב 2 כי יש לבחון מה קורה בפרק הזמן הזה שבין שליפת הסכין לבין הזמן שהמשיב 2 ירה על מאיר יעקב. כי לפי התיאור בכתב האישום, הוא התרומם ונעמד עם הסכין והחליטו לירות עליו. ב"כ משיב 2 הפנה לסרטון ולתמונה של האירוע. אירוע שלטענתו כלל לא מתועד בעובדות כתב האישום. הציג לבית משפט את האירוע בהילוך איטי ממצלמה 3. שהמשיב 2 מזהה שליפה של סכין, שולף אקדח, הולך לאחור, דורך את נשקו. לא נעמד כפי שטוענת ב"כ המבקשת. טען כי המתלונן מתחיל לנוע לעברו של המשיב 2. המשיב 2 ממשיך ללכת אחורה. המתלונן ממשיך לנוע לכיוונו של המשיב 2. אז נורת ירייה ראשונה לכיוון הדלפק, כשהירייה השנייה לכיוון הרגל וגם הירייה השלישית לכיוון הרגל.

ב"כ משיב 2 טען כי כל האירוע הזה לא מוצא מקום בעובדות כתב האישום. המזל של המשיבים שהאירוע עצמו תועד ויזואלית, אחרת בכתב האישום היו מאמינים לגרסת מאיר יעקב.

ב"כ משיב 2 טען כי המבקשת בטיעוניה מציינת שמאיר הוא בעל הקיוסק אך טען כי הוא לא בעל הקיוסק וגם לא לפי עובדות כתב האישום. כן לטענתו כאשר משה ושני המשיבים נכנסים למקום, הם לא יודעים מיהו ואין להם היכרות איתו ולכן טען ב"כ המשיב כי התאוריה של ניסיון הסחיטה, זה בתנאי שיודעים מיהו. בנוסף ציין בפניי ב"כ משיב 2 כי אף ממחקרי תקשורת אין תיעוד כזה.

ב"כ משיב 2 טען כי הם טוענים שהירי הוא מוצדק כשהאדם נמצא במרחק של מטר-מטר וחצי אוחז בסכין ונע לכיוון המשיב 2. לטענתם זו הגנה עצמית. הרי אם הוא לא יורה, אז היה נדקר. ב"כ משיב 2 הציג בפניי את הוראות של פתיחה באש של משטרת ישראל.

לטענתו המבקשת ניסתה לבנות קונסטרוקציה של איך להצדיק את הכניסה שלהם למקום, שזה יהיה ע"י סחיטה בכוח. כשלמעשה לטענתו אין שום עבירה של סחיטה.

 

דיון והכרעה

7.   כידוע, מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בהליך העיקרי תלוי בהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים כפי הקבוע בהוראת סעיף 21 לחוק המעצרים. תנאים אלה הם: קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה; קיומה של עילת מעצר; והיעדר חלופה אשר הולמת את מטרת המעצר תוך פגיעה פחותה בנאשם. במסגרת זו ניתן לבדוק גם את האפשרות להורות על מעצרו של הנאשם בתנאי פיקוח אלקטרוני, או לבחון חלופות מעצר אחרות. החלטה זו תיוחד, כאמור, לשאלת קיומן של ראיות לכאורה.

 

8.   בחינת קיומן של ראיות לכאורה בשלב הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים אינה בחינה אם להרשיע נאשם או לזכותו, אלא בחינת קיומו של פוטנציאל הרשעה. בחינה זו נעשית בתחילתו של ההליך הפלילי ולא בסופו ומכאן כי עניינה באומדן הסיכוי להרשעה על בסיס הערכת הראיות הגולמיות והמכלול הראייתי הלכאורי כולו.

לאורך הזמן גובשו בפסיקת בית המשפט העליון אמות מידה לבחינת קיומן של ראיות לכאורה בהליך מעצר, כאמור. יפים בהקשר זה דברי בית המשפט העליון בבש"פ 8554/19 סובח נ' מדינת ישראל (31.12.19):

"בהתאם לסעיף 21(ב) לחוק המעצרים, בשלב בו מתבקש מעצר נאשם עד לתום ההליכים נגדו, יבדוק בית המשפט האם הראיות הגולמיות שבידי התביעה מקימות סיכוי סביר להוכחת אשמתו לאחר קיום הליך הוכחות. בשלב המעצר נדרש בית המשפט לבחון האם יש בראיות פוטנציאל להרשעת הנאשם בתום ההליך המשפטי (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 145 (1996)). בית המשפט אינו נדרש בשלב זה לעמוד על משקלן של הראיות ומהימנות העדים, בחינה השמורה להליך העיקרי, אלא עליו לבחון האם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות הגולמיות במהלך המשפט יוביל לביסוס אשמת הנאשם מעל לספק סביר (בש"פ 8311/13 אברמוב נ' מדינת ישראל, פסקאות 21-20 (19.12.2013)). אף ראיות נסיבתיות, נפסק, עשויות לבסס תשתית לכאורית למעצר עד תום ההליכים, מקום שהן מצטברות לכדי מסכת ראייתית רצופה שיש בה פוטנציאל להרשעה, ושהסברי הנאשם אינם מחלישים את "התרחיש המפליל" העולה ממנה (בש"פ 3484/14 מדינת ישראל נ' חיימוב (22.5.2014); בש"פ 898/15 עזיז נ' מדינת ישראל (19.2.2015)).

בצד זאת נפסק, כי מקום בו קיים כרסום של ממש בפוטנציאל הראייתי הגלום בראיות בשלב הלכאורי, על בית המשפט לשקול אם להימנע כליל ממעצר או להסתפק בשחרור הנאשם לחלופת מעצר (בש"פ 2607/10 פיניאן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (18.4.2010); בש"פ 352/11 ברי נ' מדינת ישראל, פסקאות 7 ו-9 (25.1.2011))".

 

ככלל, עת נדרש בית המשפט לבחון את קיומן של ראיות לכאורה בשלב המעצר, אין צורך בהכרעה כי מכלול הראיות הקיימות יבססו את אשמתו של הנאשם במיוחס לו מעבר לספק סביר. די בבחינה האם חומר הראיות הגולמי מקים תשתית לכאורית המלמדת על סיכוי סביר להרשעת הנאשם בתום ההליך הפלילי.

 

9.   לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהוצג לפניי ונתתי דעתי לטיעוני באי כוח הצדדים, לפי אמות המידה החלות בשלב דיוני זה של הליך המעצר, הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת סיכוי סביר להרשעת המשיבים בעבירות המיוחסות להם.

כעת אסקור להלן את עיקרי התשתית הראייתית הלכאורית לכתב האישום ולאחר מכן אנמק מסקנתי.

א.         הודעתו של ניסים יעקב מיום 12.10.22 שעה 11:30 - מסר כי הקיוסק והסופר בבעלותו וכי לא היה באותו יום בקיוסק. לדבריו יש לו חוב אצל אבנר שלום, בעל המכולת. חוב של כ 3 חודשי שכירות ופריטות של שקים עד 10,000 ש"ח אך אין לו עמו בעיות. לשאלת חוקר השיב כי לאחרונה התקשר אליו משה בן משה, ששמע עליו מחברים מאור יהודה. ואין לו אתו כלום ולא נפגש עמו מעולם. מסר כי אין לו היכרות עמו, מלבד שיחת טלפון והודעה לפני יום כיפור בחיים לא ראה אותו. שלא יכול להיות שהוא פנה אליו בהקשר לצד שלישי. מסר כי אף אחד לא דיבר אתו על חוב. מסר כי יש לו חובות לספקים גדולים כמו קוקה קולה ואוסם ומעט ספקים פרטיים. בעמ' 1 שורה 15 נאמר לגבי מפגש עם משה "הוא התקשר אלי פעמיים לפני יום כיפור ואמר שרוצה להיפגש איתי להציע לי כמה דברים, אני אמרתי לו אחרי כיפור, אבל לא הסתדר לי. וקבענו אחרי כיפור בשיחת טלפון ביננו להיפגש בבית הכנסת של דוד אשר אמרתי לו בסדר אבל לא הגעתי לפגישה כי הייתי קצת עסוק, וגם חברים אמרו לי לא להיפגש איתו."

ב.          הודעה של ניסים יעקב מיום 16.10.22 שעה 12:06 - חזר על האמור בהודעתו הראשונה. במסגרת ההודעה בשורה 26 עמ' 2 טען כי משה אמר לו "שהוא צריך לראות אותי להציע לי כמה דברים".

ג.          דוח מיום 20.10.22 שעה 13:49, צפייה מצלמות דוד אלעזר 9 - מהדוח עולה כי ביום 6.10.22 בשעה 17:50 מגיע רכב מזדה ומחנה במפרץ חניה של תחנת האוטובוס. אז משיב 2 יורד מרכב מזדה כשהוא לבוש חולצה אפורה ואקדחו חשוף. לאחר מכן יורד מהרכב משיב 1. באמצעות משיב 2 נפתחת דלת הנוסע הקדמי ממנו יורד "אדם גדל גוף לבוש שחורים". בשעה 18:52 נראים השלושה צועדים ונכנסים לרכב ונוסעים מהמקום. (בית המשפט צפה בעצמו בסרטון).

ד.          דוח צפייה מצלמות עיריית אור יהודה מתאריך 6.10.22 - נצפה בשעה 19:01 רכב המגיע ומחנה בתחילת שורת רכבים מול החנויות, הרכב נשאר עם אורות דולקים ויוצאים ממנו אנשים שמתקדמים לעבר חנויות. בשעה 19:03:55 הרכב עוזב את המקום וממשיך בנסיעה ברחוב. (בית המשפט צפה בסרטון).

ה.         הודעתו של מאיר יעקב מיום 6.10.22 שעה 20:15 - מסר כי הוא מנהל את בנו (ניסים יעקב) שהוא הבעלים של המקום. באותו יום הגיע לעסק בשעה 05:00 בבוקר ובערך בשעה 19:00 עמד מטר וחצי מדלת הכניסה, שאז נכנסו שלושה אנשים "שאלתי אם צריך עזרה ישר אחד מהם תקף אותי סטירות בעט אותי על הדלפק, הדלפק נשבר, קמתי תפסתי קרש של הדלפק להיעזר לקום, הוא חשב שאני תוקף כי באתי לקראתו, הוא נתן כדור אחרי זה את השני, אני חשבתי בכלל צעצוע..." לדבריו הוא רק היה במקום כזה קרה. ומסר כי אינו מסוכסך עם אף אחד. לשאלה אם "איימו עליך, אמרו משהו?" השיב שלא וכן ציין שאינו מכיר האנשים שנכנסו, בפעם הראשונה ראה אותם. ציין בשורה 18 להודעה כי לא היה משהו חריג לאחרונה ולכן הוא התפלא.

ו.          הודעתו של מאיר יעקב מיום 13.10.22 שעה 09:45 - מסר כי שאל את האנשים שנכנסו אם הם צריכים עזרה ואז פתאום דחפו אותו ומסר כי נפל על דלפק השוקולדים והוא בא לתמוך בעזרת הקרש של הדלפק והם המשיכו לתקוף. מסר כי היה לו אולר בכיס כי הוא הולך עם כספים של הסופר או הקיוסק וזה להגנה עצמית. מסר כי איך שהוציא את האולר הוא קיבל ירייה בברך, מסר שעוד לא הספיק לפתוח את האולר ולקום עימו. לאחר שהשוטר אומר לו שאינו מדייק בפרטים כפי שהיו, השיב כי הוא לא זוכר וזה יכול להיות כפי שהשוטר אומר והוא אינו פוסל את זה.

לשאלת חוקר אם מכיר את האנשים שהגיעו השיב "ממש לא, אתה אומר במצלמה רואים דיבורים, אבל בסך הכל עזרה?" מסר כי אין לו חובות, מסר לשאלת חוקר מדוע קם עם הסכין והתקרב למשיב 2?: "יכול להיות שניסיתי להגן על עצמי, קיבלתי כדור ראשון וקמתי ואז קיבלתי כדור שני ונפלתי". מסר גם שאינו פוסל כי אולי גם ניסה להפחיד שיראה שיש לו אולר.

ז.          הודעתו של מאיר יעקב מיום 16.10.22 שעה 12:00 - מסר לחוקר כי נשאל אם הוא בעל הבית, השיב שלא ואז נאמר לו לצאת מהמקום ותקפו וזרקו אותו לרצפה. חזר על גרסתו לעניין הסכין וכן אי היכרותו עם האנשים שנכנסו אליו לקיוסק.

ח.         הודעתו של אדמונד שלמה מיום 12.10.22 שעה 15:22 - מסר כי הקיוסק שבו אירע האירוע זה מקום שבו הוא יושב קבוע לראות כדורגל. באותו יום הגיע לקנות סיגריות. נכנסו 3 אנשים שאינו מכיר. לדבריו צעקו על המתלונן, הוא לא שמע את תוכן הצעקות. לדבריו מיד יצא כשהמתלונן נפל. הלך לתחנת האוטובוס בכדי לנסוע לעבודתו.

ט.         הודעתו של בן שאוט מיום 6.10.22 שעה 19:57 - מסר כי בזמן האירוע בדיוק זרק זבל מאחורי הקיוסק, כשחזר ראה את המתלונן/חמו על הרצפה צועק תזמין אמבולנס. מסר כי המתלונן כל הזמן בעסק. הוא ועוד אדם נוסף בשם שמעון אוחנה עובדים בעסק הזה. לדבריו עד כמה שידוע לו המתלונן לא מסוכסך עם מישהו. ולא יכול לעזור ולהבין למה ירו במתלונן.

י.          הודעתו של בן שאוט מיום 6.10.22 שעה 23:33 - מסר כי "אין לי מה לשבש אני לא מעורב בדבר הזה". לאחר שצפה בסרטון והחוקר אמר לו כי מתרשם שהם מכירים אותו, השיב כי "חס וחלילה, זה מה שחסר לי המזל שלי שאני לא בעולם הזה ברחתי משם מזמן..." מסר כי לא שמע איומים, לא יודע היכן גרים השלושה שהגיעו לקיוסק. את משה בן משה מכיר מהטלוויזיה "הוא עושה דברים ה' ישמור".

יא.        הודעתו של ציון חגאג מיום 18.10.22 שעה 11:25 - מסר כי ביום האירוע "אני ישבתי בחוץ עם סודה ואספרסו שלי. פתאום נכנסו שלוש חברה אני חושב, דין ודברים עם המילו הזה בעל המקום, או אבא שלו לא יודע מה הוא שם. התחילו דחיפות כאלה, אחד מהחברה שבאו דחף אותו אחורה וכל המדפים של הממתקים נפל, ומפה הם הלכו אחרי המקרר, ומשם ולא ראיתי כלום..." מסר כי זכר את הבחור עם הזקן והכיפה כי הוא היה הכי קרוב, דחף את המתלונן. מסר כי "הבחור בקופה בא לצאת, ואז השניים הבחור עם הכיפה ועוד אחד באו אליו ונתנו לו מכות שתי סטירות החזירו אותו למקום שלו, והוא חזר לדלפק. זה החתן שלו, בן" לדבריו הבחור עם הזקן אמר למתלונן "מה אתה רוצה מה אתה רוצה" ואינו זוכר מה המתלונן השיב לו ו"ישר קיבל כאפה דחיפה כזאת". ומסר כי לא זוכר מעבר ולא ראה כלום כי הם היו מאחורי המקרר.

יב.        דוח פעולה של קופלמן מרדכי מיום 6.10.22 שעה 21:28 - ציין בדוח כי הגיע לקיוסק ליד המתלונן היו מספר אנשים ומד"א. מסר המתלונן שכנסו 3 אנשים לקיוסק, כשלא יודע אם מדובר בבני מיעוטים או יהודים. נמסר לו ע"י המתלונן כי הוא פנה אליהם ושאל האם זקוקים לעזרה. אחד מהם נתן לו מכה בפנים והפיל אותו על הדלפק. כשניסה לקום ולהתגונן אחד מהם הוציא אקדח, כיוון לרגליו וירה שתי יריות. ציין בדוח, שהמתלונן מסר שאין לו שום סכסוך ולא חייב כספים. מסר כי לפני כחודשיים פנה אליו אדם ששאל אם הוא זקוק לשמירה ומסר לו כי אינו זקוק.

יג.         דוח פעולה של אברגל מנחם מיום 6.10.22 שעה 20:14 - ציין בדוח כי הגיע לחדר הלם, שם פגש במתלונן ותיחקר אותו. המתלונן מסר כי נכנסו 3 אנשים לקיוסק ולא אמרו דבר, "לא יודע אם מדובר בבני מיעוטים או יהודים". מסר כי פנה אליהם ושאל האם זקוקים לעזרה ואחד מהם נתן לו מכה בפנים והפיל אותו על הדלפק. כשניסה לקום ולהתגונן אחד מהם הוציא אקדח, כיוון לרגליו וירה שתי יריות.

המתלונן מסר כי אינו מסוכסך, אינו חייב כספים. ומסר כי לפני כחודשיים פנה אליו אדם ששאל האם הוא זקוק לשמירה ומסר לו כי אינו זקוק, מסר כי אותו אדם היה עם קסדה ומאז לא פנו אליו יותר. ציין בדוח כי שני בניו שהגיעו למקום, מסרו כי אין להם סכסוך עם אף אחד, לא חייבים כסף ולא נסחטים.

יד.        דוח פעולה של רס"מ מורד תום מיום 6.10.22 שעה21:19 - ציין כי כשהגיע לעסק המתלונן היה פצוע על הרצפה ובהכרה. בעסק היה לקוח מבוגר (ציון) ובחורה (נטלי) והגיע בהמשך החתן של המתלונן (בן) "ואמר בקול רם תוך כדי שיעקב מדבר איתי שהוא לא היה במקום בזמן האירוע". אותו לקוח מסר בפני כי הגיעו ככל הנראה 3 חשודים, הוא לא בטוח, אשר החלו לריב עם המתלונן והחלו להתקוטט ואינו יודע איך הגיעו לאזור המקררים ואז לדבריו שמע ירי. לדבריו היורה חבש ככל הנראה כיפה לראשו. ברחו השלושה משם ברכב כהה. הבחורה נטלי רדפה אחרי אותו רכב, דפקה עליו, צעקה והם נמלטו. מסר כי הוא ישב בחוץ בזמן המקרה. השוטר ציין בדוח כי הממתקים באותו מקום הפוכים על הרצפה וכי ליד המקררים בתוך העסק הבחין בחור ברצפה שנגרם ככל הנראה מקליע. בנוסף הבחין בקליע מעוך מספר מטרים ממנו וכן בסמוך אליו תרמיל. עוד כמה מטרים קדימה הבחין בתרמיל נוסף וכן במקום בו שכב המתלונן היה תרמיל נוסף. ציין בדוח כי הבחורה נטלי מסרה לו ששמעה קולות ירי והבחינה בשני חשודים עולים לרכב בצבע אפור כהה ונמלטים מהמקום במהירות. מסר לו החתן בן כי לא ראה דבר ולא היה בזמן המקרה בתוך העסק.

טו.        הודעתו של משיב 2 מיום 7.10.22 שעה 01:58 - משיב 2 מסר כי יצא מנשר ב 6.10.22 בשעה 16:00 ברכבו מסוג פולקסווגן והגיע לבד לאור יהודה, שם היה אמור להיפגש עם חבר. ומאחר והגיע לפני הזמן, פגש חבר'ה ששאל אותם האם יש מקום לאכול. אמרו לו שיקפיצו אותו לאכול שם. לקחו אותו במזדה שחורה. משיב 2 תיאר את שני החברה שהקפיצו אותו כאדם אחד עם כיפה שחורה וחולצה כהה והשני רזה בלי כיפה ויותר גבוה ממנו קצת.

משיב 2 מסר כי נכנסו למכולת, הוא רצה לקנות משהו לשתות, אז היה שם בן אדם קירח מבוגר שנראה לטענתו שיכור או מסומם. מסר כי "הבן אדם התחיל לחסום תנועה של אנשים והתחיל לשאול שאלות ואני לקחתי ימינה לכיוון הקופה ולא התעסקתי בעניינים שלהם ואז התחילה קטטה בין המבוגר לבחור עם הכיפה...ואז שהסתכלתי הבן אדם הקירח הוציא סכין כי ניסיתי להפריד בניהם". מסר כי לאחר הוצאת הסכין והניסיון לדקור אותו, הוא הלך כמה צעדים לאחור והוציא את נשקו ואמר לו לזרוק את הסכין. המבוגר לדבריו המשיך לאיים שירצח אותם והתקרב לכיוונו. הוא ירה לעברו כדור אחד מצד שמאל שלו, איפה שהיו מדפים וארוניות, שזה יהיה כדור אזהרה. מסר כי המתלונן התחיל לרוץ אליו כשהוא מניף את הסכין לכיוונו, אז לדבריו הוא נאלץ לנטרל אותו. ציין כי הכוונה באומרו לנטרל זה ירי לרגליים ומטה כפי שכתוב בחוק.

מסר כי כשהמתלונן הניף את הסכין הוא ירה ברגלו כדור אחד, המתלונן נפל ואמר כי ירצח אותו וניסה שוב לקחת את הסכין והמשיך לאיים שירצח. מסר כי הזיז עם הרגל את הסכין ויצא מהקיוסק, התקשר למשטרה, דיווח וברח מהמקום. מסר כי מצא מונית ויצא מהעיר. נסע עם המונית לכיוון ת"א ומשם הלך לקנות טלפון חדש ולנסות לתפוס טרמפים הביתה. משיב 2 מסר בהודעתו כי אינו קשור עם השניים הנוספים. לדבריו ברח מהמקום כי פחד מאוד. מסר כי לא עניין אותו מה השניים האחרים חושבים לעשות ושאותו עניין רק לברוח משם. מסר כי אינו המאבטח של הבחור עם הכיפה ואינו זכר לומר את שמו בחקירה. מסר כי קבע עם אותו חבר באור יהודה, "דרך חבר של איוון", כלומר דרך צד שלישי שאינו יודע את שמו.

משיב 2 חזר בהודעתו כי פעל לפי הנוהל וכי נכנס לקיוסק בכדי לקנות שתיה. לאחר שצפה בסרטון מהקיוסק מסר כי הניח ידיו על המתלונן ב"כדי להרגיע את הוויכוח בכללי". מסר כי ניסה להגיע לקופה בכדי לשאול איפה יש מים ולשלם.

בהמשך לצפייה בסרטון מהאירוע, מסר משיב 2 כי לא נתן מכה אלא ניסה להרגיע את המצב.

טז.       הודעתו של משיב 2 מיום 9.10.22 שעה 00:50 - המשיב חזר על הודעתו הקודמת כי הגיע מהצפון עם רכבו ופגש בשניים האחרים. לדבריו אינו זוכר אם עצרו בנסיעתם בדרך לקיוסק, חושב שהלכו ישירות לקיוסק אך אינו זוכר. מסר כי הוביל את השוטרים למקומות שבהם היה.

יז.         הודעתו של משיב 2 מיום 12.10.22 שעה 13:06 - המשיב החל במסירת הודעתו לומר כי שיתף פעולה בחקירה וכן בהצבעה, שהוא מוכן לאמת את זה במכונת אמת כי פעל כדין. במקום זה הוא זה שעצור במקום לשחררו. מסר כי כעת אין לו עוד מה להוסיף מעבר למה שכבר אמר ולכן בכל המשך החקירה שמר על זכות השתיקה.

יח.        הודעה של משיב 2 מיום 16.10.22 שעה 11:35 - המשיב שמר על זכות השתיקה לאורך כל השאלות שהוטחו בפניו.

יט.        הודעתו של משיב 2 מיום 19.10.22 שעה 14:06 - תחילה אמר כי בנוגע לחשדות המוטחות בפניו כי הוא מסר כבר את מה שעשה ופעל על פי דין לפי ההנחיות ונוהל פתיחה באש. לאחר מכן לאורך כל החקירה שמר על זכות השתיקה.

כ.          הודעתו של מייקל חן מיום 9.10.22 שעה 08:32 - מסר כי לא שמע על האירוע וכי מכיר את משיב 2 בערך שלושה חודשים. מסר כי אינו יודע את שם משפחתו ולשאלה מהיכן מכיר אותו הוא השיב: "אני לא מכיר אותו ממש אנחנו לא חברים. פגשתי אותו באור יהודה יש לו חברים אוזבקיים או קפקזים יצא לי לדבר איתם אז דיברתי איתו.." מסר כי אמרו שיתאמנו יחד ובפעם אחרונה שוחח עימו לפני "אולי חודש". חזר ומסר כי אינם חברים ולא בקשר אלא נפגשו בעבר באקראי. מסר בהודעתו כי לא שוחחו עם המשיב 2 לגבי מפגש עמו ביום חמישי. כשנשאל אם מישהו דיבר אתו בשבוע האחרון לגבי מפגש, השיב "לא זוכר". ציין כי לא התאמן בעבר עם משיב 2. מסר בהודעתו שקבע עם משיב 2 להיפגש לטובת אימון אך אינו זוכר שקבע עמו בפארק. מסר כי דיבר עם משיב 2 בפעם האחרונה דרך חברים שהם אמרו לו שיכול להיות שהוא יבוא אחרי כיפור לעשות אימון יחד אבל לא קבעו תאריך ספציפי ולא שוחח עמו ישירות. מסר בהודעתו כי מכיר את משה בן משה, שהוא שכן שלו מאותה שכונה ואינו זוכר מתי ראה אותו לאחרונה, אינו זוכר מתי שוחח עמו לאחרונה.

כא.       הודעתו של מייקל חן מיום 16.10.22 שעה 10:32 - מסר כי עובד אצל אבנר שלום כמה חודשים וכי מקבל רשימה של לקוחות ויכול להיות שנתקל בשמות שהוצגו לו, לדבריו אינו זוכר. מסר כי אבנר לא משתף אותו מי חייב לו ומי לא ושהוא בסה"כ שכיר ואינו יודע על הנכסים של אבנר. לגבי משה בן משה מסר כי אינו יודע איזה רכב יש לו. מסר כי "מעדיף לא לדבר עליו ושלא יקשרו אותי אליו". מסר כי "אני לא מפחד ממנו. אין לי מה להגיד עליו משהו". מסר כי אינו מכיר מישהו בשמו של משיב 1.

 

כב.       הודעתו של משיב 1 מיום 13.10.22 שעה 19:31- לשאלה על החיבור בין השלושה השיב "אני מסתובב עם משה רק לאינטרסים שלי- אני מסתובב אתו ונוהג ברכב, לומד תורה, הוא אמר שהוא מקושר לכל העולם ואני רציתי את זה בשביל ללמוד כלכלה לא ידעתי מי זה הבחור הזה אחרי זה שמעתי שהוא היה בכלא. הקשר לשלישי זה שאני לא מכיר אותו- משה מכיר אותו".

מסר כי משה לא מעסיקו ואינו מקבל שכר תמורה "אני נטו לקומבינות לעתיד". לשאלה אם הוא איתו בגלל שהוא מאבטח השיב: "לא לא חושב הוא לא אוהב להיות לבד אף פעם - הוא לא אמר לי על זה משהו כל קשר ביני לבין העולם העברייני שלו אין קשר בהחלט".

כג.        הודעתו של משיב 1 מיום 13.10.22 שעה 23:30- מסר כי משה לא אוהב לנהוג וגם יש לו בעיה רפואית, המשיב 1 כן אוהב לנהוג. כן מסר כי על המפגש במגדלים אינו אומר על זה כלום.

כד.       הודעתו של משיב 1 מיום 16.10.22 שעה 08:42 - מסר כבר בתחילת חקירתו כי "אני אמרתי את הגרסה שלי פעם קודמת התאכזבתי מהמשטרה שאמרה אולי יריתי. יש מיליון סרטונים. אני הוצאתי את האקדח שהיה סכין וסכנה לסובבים שלי. ברגע שהאירוע הסתיים הוא הוחזר לנרתיק כפי שלמדתי בצבא ולפי הכללים. לא באתי בכוונת זדון לא פצעתי ולא הרבצתי לאף אחד ואין לי קשר פלילי ולמסוכסכים". מסר כי לא חשב שהוא צריך לדווח למשטרה ולכן לא הלך למסור עדות לאחר האירוע. הלך לעבודה כרגיל. משיב 1 לא היה מוכן להשיב על הפגישה שלו עם משה בן משה ומשיב 2. לא השיב אם מכיר את משיב 2 ולא השיב גם לאן נסעו לאחר הירי. מסר כי "...אתם יודעים שאין לי קשר לעולם הזה ומחפשים שאני אגיד על אחרים בזמן שאני לא עשיתי כלום הבן אדם הפרטי, רוצים שאני אקח אחריות על דברים שאנשים אחרים עשו. אמרתי את האמת נתי לכם צאנס". מסר כי משה בן משה עסוק, בשיחות בטלפון, הוא אדם חולה ולכן הוא נוהג ברכבו. מסר כי הוא אוהב לנהוג ולרוב משה בן משה הוא זה שמתקשר אליו. מסר כי באותו יום הוא נפגש עם משה בן משה ואז פתאום משיב 2 הגיע. מסר כי משה בן משה הוא זה שאמר לנסוע לקיוסק. משיב 1 מסר כי מבחינתו לא הגיע לקיוסק בכדי לפגוע באף אחד או לסחוט. מסר כי ניתן לראות הכול בסרטונים. מסר כי הוא לא יודע מי התחיל לדבר האחד עם השני "..הם התלחששו שם לא שמעתי מה אמרו.... זה התחיל כמילים ואז נהיה פיזי ואז רואים במצלמות". לדבריו הוא עמד כשהתחילו המכות. הוציא נשקו אחרי שראה את הסכין. לאחר הירי היה בפאניקה, נלחץ ולדעתו מהלחץ נכנס לרכב.

משיב 1 מסר כי משה בן משה לא משתף אותו על שיחות יום יומיות "הוא בכוונה לא אומר לי דברים פלילים אם יש ואני לא רוצה לשמוע דברים פלילים או הוא אמר לי חלילה בוא נלך לקיוסק כדי לסחוט לא הייתי בא".

לשאלת חוקר מדוע הסתובבת עם משה בן משה כשאפשר לבדוק בגוגל שהוא עבריין, מסר: "טעות אני יודע. הסיבה היחידה שהסתובבתי איתו היא כדי שוהא יסדר לי עבודה בראיית חשבון בעתיד". משיב 1 מסר כי חשב שהמתלונן שיכור לפי פניו, בשורה 190 לחקירה: "הפנים שלו בקריז. הוא לא היה סאחי במאה אחוז". מסר כי לא שמע מה שמה והמתלונן שוחחו בניהם. ובהמשך אמר איני זוכר מה הם אמרו. מסר כי לא הזעיק עזרה כי ראה את המוכר וחשב שהוא מגיש לו עזרה. הוצג למשיב 1 סרטון שבו נראים החשודים באותו הבניין בסר 4. ומשיב 1 לא השיב לשאלות חוקר בנוגע לסרטון זה.

כה.       הודעתו של משיב 1 מיום 16.10.22 שעה 13:48 - מסר כי לידיעתו הרכב שנהג אליו שייך למשה בן משה. אינו יודע אם יש ביטוח, נהג על הרכב הזה כמה פעמים. מסר כי כמה חודשים הוא נפגש עם משה והכיר אותו מאזור אור יהודה. לא פירט איך בדיוק הכירו. מסר כי משה בן משה אף פעם לא לבד ואינו יודע אם אנשים שהוא הולך איתם הם עם נשק. מסר כי הולך עם משה "לרוב לרבנים משהו רנדומלי בחיים לא ידעתי לאן הולכים רק לרב הייתי יודע". כשנשאל אם בכל הפעמים שהלך איתו היה עם נשק השיב כי לרוב הוא עם נשק והסיבה "לא יודע. שאם יהיה מחבל". מסר כי אינו כל הזמן עם משה. מסר כי לא ניסה למנוע מהמתלונן לברוח. לשאלה האם ניסה לאבטח את משה השיב: "מה יש לאבטח אותו? אני לא הגנתי על אף אחד".

כו.        הודעתו של משיב 1 מיום 19.10.22 שעה 14:02 - משיב 1 מסר בהודעתו כי אינו זוכר את סדר מעשיהם ביום זה "יכול להיות לא זוכר את סדר האירועים". ולשאלה למה הגעת לבית הכנסת אם אתה רק נהג של משה? הוא השיב "לא יודע הוא מחליט לאן ללכת". מסר כי מכובד יותר שהוא ילווה את משה מחוץ לרכב "מכובד יותר לפתוח לו את הדלת הוא איש עסקים וזה יותר מכובד ככה". כשנשאל אם מקבל כסף ממשה בן משה הוא השיב: "כסף לתדלוק של הרכב". כשהחוקר ממשיך ושואל "לא ציפיתי שאתה תשלם על הדלק של הרכב שלו- האם אתה מקבל כסף על זה שאתה איתו". התשובה: "לא עונה על זה".

כז.        הודעתו של משיב 1 מיום 19.10.22 שעה 15:51 - משיב 1 מסר כי אינו זוכר או יודע לשאלות שנשאל ע"י החוקר. משיב 1 ציין "אני מביע חרטה שהסתובבתי עם אנשים שאני לא מכיר אותם באמת". נשאל למה קרא לאחר "מאבטח" השיב כי "הוא עבד פעם באבטחה לפי מה שאני יודע בנמל נראה לי". מסר כי זה נאמר לו ב 10 שניות מפגש שהיה להם. כי כיום אינו יודע במה הוא עובד. בשורה 24 להודעתו מסר כי לא ידע מה המטרה שלשמה הם הלכו לקיוסק "..מבחינתי נכנסתי לקיוסק ללא סיבה שידוע מראש. בנוסף האירוע התפתח כי היה סכין". המשיב 1 מסר בהודעתו כי תחילה היו חילופי מילים שאינו זוכר מה הם היו. בגלל חילופי המילים התפתח עימות פיזי. לאחר מכן המתלונן הוציא סכין וניסה לדקור. משיב 1 מסר בהודעתו כי ניתן היה להריח מהמתלונן ריח של אלכוהול.

כח.       עימות שנערך בין המשיבים ביום 16.10.22 שעה 14:45 - משיב 2 שמר על זכות השתיקה ומשיב 1 ענה על חלק מהשאלות, מסר כי כבר מסר את גרסתו והשיב כי מה שרואים בסרטון זה תשובתו. על כל הפגישה שהייתה במגדל הוא לא היה מעוניין לענות.

כט.       דוח הובלה והצבעה של משיב 1 מיום 19.10.22 שעה 13:45 - משיב 1 הסכים להליך ההובלה וההצבעה. לטענתו אינו זוכר את מקום בית הכנסת, אזור המאפיה וכן את הקיוסק.

ל.          דוח תובנות מחקרי תקשורת מיום 15.10.22 שעה 20:49 - בתחקור מנויים של שני המשיבים וכן האדם השלישי משה בן משה עולה כי בתאריך 27.7.22 משה בן משה ומשיב 2 מאוכנים באותה מקום בסביבות השעה 16:20. באותו מועד בין השעות 18:48-19:18 קיימות שיחות בין משיב 2 למשיב 1. בשעה 19:18 מתקיימת שיחה בין משה בן משה למנוי של משיב 1.

במועד 3.8.22 בין השעות 17:29-18:46 מאוכנים באותו המקום משיב 2 עם משה בן משה.

במועד 11.8.22 בשעה 17:53 מאוכן משיב 1 במיקום נווה רבין אור יהודה כשבשעה 18:49 משה בן משה מאוכן באותה אנטנה ובשעה 19:01 גם משיב 2 מאוכן באותה אנטנה. לאחר מכן בשעה 19:38-19:47 מאוכנים משה בן משה ומשיב 1 באנטנה שנמצאת ברחוב העבודה פינת היצירה באור יהודה. בשעה 19:48 מבוצעת שיחה ממשיב 1 למשיב 2.

בתאריך 11.8.22 בין השעות 22:10 - 22:11 מתקיימות מס' שיחות בין משיב 1 למשיב 2 כששניהם מאוכנים באנטנה בשם "בני ברק זבוטינסקי תחליפי" מיקום בזבוטיסקי 168 ב"ב. בשעה 22:44 משה בן משה מאוכן באנטנה הממוקמת בזבוטינסקי 166 ב"ב. בשעה 02:02 משיב 1 מאוכן בנווה רבין ומשה בן משה מאוכן באותה אנטנה בשעה 04:54.

בתאריך 18.8.22 משיב 1 ומשיב 2 מאוכנים בשעה 14:58 ו 15:02. לאחר מכן בין השעות 16:23 - 16:30 מתקיימות שיחות טלפון בניהם.

ביום 3.10.22 בין השעה 22:37-22:44 מתקיימות שיחות בין משה בן משה למשיב 2.

לא.       מזכר אודות מחקר תקשורת בין שני המשיבים מיום 14.10.22 שעה 00:20 - ממנו עולה כי בין המשיבים היו מספר שיחות במועדים: 11.8.22, 18.8, 23.8, 14.9, 15.9, 16.9, 20.9, ושיחות שיוצאות ממשיב 1 למשיב 2 בתאריך האירוע ה 6.10.22 כרבע שעה לאחר האירוע.

לב.        הודעה של עדן שדה קראסנופולסקי מיום 16.10.22 שעה 10:38 - אחות של משיב 1 שמסרה כי משיב 1 עובד כל יום מהשעה 08:00 ועד השעה 17:00 בהייטק באור יהודה. מסרה כי אינה יודעת אם משיב 1 עובד בעבודה נוספת וכן יש לו רשיון בנשק "הוא סיים צבא ורצה להגן על עצמו, הוא היה לוחם והוא מצא הזדמנות לעשות והוא עשה." לשאלה אם בבית הוא עם הנשק עליו השיבה: "כן, לא תמיד אבל נראה לי הוא פשוט הסתובב עם אנשים שדפקו אותו, אני מקווה שהמשטרה ימצאו את מה שהיה". השיבה לשאלה "מה הוא סיפר לך שקרה?" ... " יום חמישי האחרון לפני שלושה ימים הוא הגיע הביתה כמו שהוא מגיע מהעבודה סביבות השעה 19:00 ואמר שהוא היה בטעות במקום הלא נכון סיבכו אותו אני שם, אמרו לו למסור עדות". לשאלת חוקר השיבה כי אינה מזהה את משיב 2 וכן את האדם הנוסף משה בן משה. בסיום החקירה נשאלה האם משיב 1 לוקח את הנשק ביום יום שהוא הולך לעבודה בחברת הייטק. והשיבה: "לא יודעת לפעמים כן ולפעמים לא אני לא יודעת במה זה תלוי".

לג.        דיסק מצלמת אבטחה דוד אלעזר 9 אור יהודה 20221006174558- בזמן 00:19:08 לסרטון מגיע רכב כהה ועוצר בצמוד לתחנת אוטובוס. תחילה נראה יורד מהמושב האחורי של הרכב משיב 2. הנהג הוא משיב 1. המשיב 2 ניגש לפתוח את הדלת למשה בן משה שיושב בכיסא הצמוד לנהג.

מצפיה בסרטון (החל מזמן 00:18:59) באופן יציאת המשיבים מהרכב כאשר בבירור נראה שהם נושאים על גופם נשק וכן אופן העמידה וההסתכלות לצדדים נראתה כעבודת אבטוח. בעיקר בזמן 00:18:49 לסרטון כאשר המשיבים נעמדים באמצע הכביש ומסתכלים לצדדים בעת שמשה בן משה פותח את תא המטען ומוציא משם חפץ לבן שמכניס אותו לכיסו האחורי.

לד.        דיסק מצלמת אבטחה דוד אלעזר 9 אור יהודה 20221006184152- בזמן 00:16:40 נצפים השלושה (שני המשיבים ומשה בן משה) בדרכם לרכב. כאשר שני המשיבים הולכים לפני משה בן משה ומסתכלים לצדדים. משיב 1 נכנס לשבת בכיסא הנהג בעוד שמשיב 2 פותח למשה בן משה את הדלת של המושב הצמוד לנהג. לאחר מספר שניות עדיין עומד מחוץ לדלת של הכיסא שבו ישב משה בן משה ומביט לצדדים למשך מספר שניות ארוכות. רק כאשר הרכב מתחיל לנסוע הוא נכנס לכיסא האחורי.

לה.       סרטון מצלמות אבטחה קיוסק קזז 18 אור יהודה - מצלמה 3 מספר קובץ 20221006190000 - כיוון מצלמה הינה לפנים החנות מצד ימין לדלפק הקופה. בזמן 19:01:33 נצפים המשיבים ומשה בן משה בהגעתם לקיוסק. כאשר בתוך הקיוסק מאחורי הקופה עומד החתן של המתלונן (בן שאוט) משוחח בטלפון ומולו לקוח. המתלונן עומד ממש בכניסה לקיוסק כאשר תחילה משיב 2 פגש אותו, אחריו מיד נמצא משה בן משה ולאחריו משיב 1. בזמן 19:01:38 לסרטון נראה שיש חילופי מילים בין המתלונן למשה בן משה. המתלונן נכנס לקיוסק ומיד אחריו נכנסים לפי הסדר: משה בן משה, משיב 2 ואחרון משיב 1.

בזמן 19:01:59 ממשיכים חילופי המילים בין המתלונן למשה בן משה, כאשר נראה משה בן משה נוגע במתלונן ומשיב 2 צמוד לגבו של משה בן משה ומסתכל על השניים. משיב 1 מגיע לצדו השמאלי של המתלונן, כך שלמעשה השלושה סוגרים על המתלונן.

בזמן 19:02:10 נראה שוב משה בן משה טופח על חזהו של המתלונן כשהמתלונן מנסה לסגת אחורה והשלושה באים לקראתו, אף משיב 2 מחליף עם המתלונן מספר מילים. בזמן 19:02:16 משה בן משה סוטר למתלונן וכתוצאה מכך המתלונן נופל אחורנית על דלפק הסמוך לקופה ונופל. בזמן זה הלקוח שהיה בחנות יוצא החוצה. החתן שהיה ליד הקופה זז מעמדת הקופה. בזמן זה השלושה מפילים את המתלונן ומכים בו. נראה בזמן 19:02:29 משה בן משה יוצא קצת מהפריים של הסרטון ומכה את החתן של המתלונן. כאשר משיב 1 בא לכיוונו של משה בן משה. בזמן זה נראה המתלונן מתחיל להתרומם כשבידו הימנית סכין. עוד בטרם המתלונן קם מהרצפה לקראת משיב 2, משיב 2 בזמן 19:02:29 דרך את נשקו. לאחר היריות נראים שני המשיבים ומשה בן משה עומדים בסמוך למתלונן, כשהאחרון פצוע ורק כעבור כ- 7 שניות יצאו מהקיוסק.

לו.        סרטון מצלמות אבטחה קיוסק קזז 18 אור יהודה - מצלמה 8 מספר קובץ 20221006190000 - כיוון מצלמה מצלמת זווית כניסה לקיוסק מבחוץ. בזמן סרטון 19:01:27 נצפה המתלונן עומד ממש בכניסה לקיוסק. בזמן 19:01:31 נכנס לתמונה תחילה משיב 2 ואחריו משה בן משה ואחרון משיב 1.

משיב 2 עבר את פתח הכניסה לקיוסק ומשה בן משה נעצר ליד המתלונן. משה בן משה ומשיב 1 נראים מסתכלים לצדדים. המתלונן בעודו מעשן סיגריה נראה שואל משהו את משה בן משה. השניים מחליפים מספר מילים ונכנסים לקיוסק. משיב 1 נראה עומד בחוץ לפני פתח הכניסה לקיוסק, מבט ואז נכנס גם הוא לקיוסק. כל זה כשהנשקים של המשיבים גלויים לעין בנרתיק הצמוד למותניהם.

בזמן 19:03:18 תחילה יוצא משה בן משה מהקיוסק ואחריו משיב 2 כששניהם נראים מחליפים מילים בניהם. משיב 1 הולך אחריהם.

לז.        סרטון מצלמות אבטחה קיוסק קזז 18 אור יהודה - מצלמה 9 מספר קובץ 20221006185959 - סרטון של המצלמה שהזווית צילום שלה זה פנים החנות מהצד שמשמאל לדלפק הקופה. בזמן 19:02:00 נראה משה בן משה נוגע במתלונן כאשר משיב 2 מיד אחריו, ישנם בניהם חילופי מילים. בזמן 19:02:09 מגיע משיב 1 מהצד וגם משתתף בחילופי מילים. בזמן 19:02:16 המתלונן מקבל סטירה ממשה בן משה ומועד אחורנית על הדלפק. מנסה ללכת קדימה בעוד משה בן משה ומשיב 2 מושכים אותו וממשיכים להכותו.

בזמן 19:02:22 בעוד המתלונן הופל מנסה חתנו לצאת ממקומו ואז ניגש אליו משה בן משה ומכה בו וגם משיב 1 מגיע לכיוונו, הוא חולף על גופו של המתלונן בכדי להגיע למשה בן משה.

בזמן 19:02:29 עת המתלונן עדיין על הרצפה והוציא מכיסו את הסכין, משיב 2 שלף את נשקו. שניהם יוצאים מהפריים.

לח.       סרטון מצלמות אבטחה שפע בעיר מיום 6.10.22 -9 מספר קובץ 20221006185504 - מצלמה ממוקמת מעל סופר שפע בעיר לכיוון זווית צילום מחוץ לקיוסק. בזמן 19:01:50 כאשר משה בן משה ומשיב 2 נכנסו לקיוסק, עמד מחוץ לקיוסק, למספר שניות משיב 1, מסתכל לצדדים. ולאחר מכן נכנס פנימה. בזמן 19:03:17 נראה תחילה משה בן משה יוצא החוצה ואחריו שני המשיבים. כאשר משה בן משה ומשיב 2 מחליפים בניהם מילים. אף נראה בזמן 19:03:42 ממשיך לעמוד מול הרכב ורק לאחר מכן ממשיך ללכת ברגל.

 

10.   אציין כבר בתחילה כי האירוע הנדון הוא פשוט. כלל האירוע מצולם ולאחר צפייה בסרטונים ועיון בעדויות ובמסמכים אין באמת מחלוקת עובדתית לקרות האירוע, אלא המחלוקת היא בפרשנות האירוע והזירה. אני סבור שכתב האישום תואם יותר את המציאות העובדתית מהפרשנות של ההגנה, שבחלקה פשוט לא מסתדרת עם הראיות. אז מה קרה שם? אני סבור שמדובר באירוע בו משה בן משה ביקש להציע לבעל הקיוסק הצעות אותן הוא לא רצה. הוא כפה אליו פגישה אליה לא הגיע בעל הקיוסק, אולם משה בן משה בחברת שני מאבטחיו, שהם המשיבים 1,2 הגיעו לפגישה. בהעדר הגעת בעל הקיוסק למפגש הגיע משה בן משה אל הקיוסק. משה בן משה עם מאבטחיו הגיעו לקיוסק להציע את הצעותיו. במקום לא היו הבעלים של הקיוסק, אלא המתלונן שהוא אביו של בעל הקיוסק. מתפתח דין ודברים בין משה בן משה והמשיבים לבין המתלונן. השלושה שהגיעו בצוותא תוקפים בצוותא את המתלונן והוא מושלך לרצפה. המתלונן מוציא סכין כדי להבריח את המשיבים מהמקום. המשיב 2 יורה במתלונן 3 יריות ששתיים מהן פוגעות ברגליו של המתלונן והם עוזבים את המקום. זהו תיאור האירוע ומכן נגזרות העבירות בהן מואשמים המשיבים.

11.   טענתו של משיב 1 לעניין אי מילוי הוראת החוק הנדרשת לסחיטה בצוותא, זאת מאחר ונטען כי אין תכנון משותף שיבסס את היסוד העובדתי לעבירת סחיטה בצוותא, לא מצאתי כי בשלב זה של ההליך ניתן לבחון טענה זו לעומק. בראיות שמונחות לפני אכן עולה החשד לתכנון משותף. ברור כי אין שום ראיה למעורבות המשיבים בשיחות שנערכו בין משה בן משה לבעלי הקיוסק ושהן נעשו בידיעתם. אולם, התנהלות המשיבים כפי שהיא עולה מהראיות שבהן עיינתי מלמדת בצורה חד משמעית כי המשיבים לא הגיעו לקיוסק כדי לקנות מזון כפי שטענו. על פניו ברור כי הם באו לאבטח את משה בן משה. במסגרת תפקידם הם חברו לצורך ביצוע עבירות הסחיטה. נראה כי ככל שהמשיבים לא היו במקום האירוע לא היה מתרחש האירוע, כפי שהתרחש. לא ברור בכלל שמשה בן משה היה מגיע לקיוסק בלעדי המשיבים. בשלב הדיוני בו אנו מצויים ניתן לקבוע כי האירוע לא היה מתרחש כפי שבפועל התרחש. המשיבים הוזמנו לאירוע המפגש בבית הכנסת כדי להלך אימים על בעל הקיוסק של גברתן ומאבטחיו. לכן, הימצאות ומעורבות המשיבים באירוע מלמדת על ביצוע העבירות בצוותא.

 

12.   טענת השכרות של המתלונן. היא טענה שאין לה שום בסיס בחומר הראיות. מדובר בטענה מופרכת שאינה מתיישבת עם מה שנראה בסרט. המשיבים טוענים שהמתלונן היה בגילופין לא ברור על סמך מה. אין שום עדות לכך בתיק מלבד אמירות של המשיבים. טענת השכרות צריכה להתבסס בשלב הנוכחי בראיות. ראיות יכולות להיות מבוססות על התנהגות או ראיה אובייקטיבית אחרת. המשיבים אומרים שהמתלונן היה שיכור, אולם אין בהודעה שום ציון פרט מהותי היכול להיבדק מדוע התרשמותם היא כי המשיב היה שיכור? אין תמיכה למסקנת השכרות בסרטונים ככל שאני התרשמתי, נראה כי המתלונן מתנהג בצורה התואמת את המצב ומידת האיום בה הוא מצוי. אין שום עד או תרשומת משטרתית או תיעוד רפואי התומך במסקנה זו של המשיבים. אף בגביית הודעה מהמתלונן בבית חולים תל השומר ביום האירוע בשעה 20:15, אין בה רמז לכך שהמתלונן עשוי להיות שיכור. התעודה הרפואית של המתלונן מבית החולים תל השומר ביום 06.10.022 נרשם "בבדיקתו: ערני, יציב המודינמית" יתר הרשום מתייחס למצב פצע הירייה. התרשמות זו של הרופא אינה תואמת מצב שכרות כפי שתיארו המשיבים. בנסיבות אלו, כאשר מלבד אמירת המשיבים, אין שום ראיה תומכת עובדתית בטענת השכרות אין לי, אלא לדחות טענה זו.

13.   הטענה המשמעותית ביותר של המשיבים, היא שהאירוע הסלים בשל התנהלות המתלונן באירוע. אני מבקש לומר כי הסנגורים בכישרון רב בודדו את אירוע הסכין והפכו אותו לעיקר ולא כך היא. לא ניתן לבודד את התנהלות המתלונן ולטעון כי היא העיקר בתיק תוך התעלמות מוחלטת מהתמונה הכוללת ונסיבות התנהגות המשיבים באירוע ובזירה. המשיבים מגיעים לקיוסק בחבורה, תוקפים את המתלונן בצוותא, הוא על מנת להניס אותם מוציא את הסכין. בשלב זה בהעדר שום פרופורציה שמדובר בשלושה התוקפים אדם אחד הוא נורה. ב"כ המשיב 1 בעמוד 9 שורה 30 טען "שמשה פונה אל מאיר כשהם צמודים לקופה עם ידיים פתוחות, יוצר איתו איזשהו מגע פיזי ואז אותו מאיר, התוקף עם הסכין, מזיז לו את היד ולכן משה נותן לו מכה, סטירה, דחיפה ומפיל אותו על מעמד של מוצרים שהיו על דלפק.

בשלב הזה כשמאיר התוקף עם הסכין נמצא ברצפה, יכול היה לבחור באותו רגע כמה אופציות כדי לא להסלים את הארוע, לדוגמא להמשיך לשבת על הרצפה, לדוגמא היה לו מעבר בין שני העמדות של המוצרים והיה יכול לקום וללכת.

בסופו של יום נמצאים מולו שלושה אנשים. שניים מהם נעדרי עבר פלילי שמעולם לא נחקרו במשטרה. אתה לא יודע מיהם מהם. קיבלת סטירה ונפלת על הרצפה, אתה יכול או להמשיך לשבת או לקום ולצאת."

ראשית, אומר כי הסנגור כינה את המתלונן "התוקף עם הסכין" טוב היה עושה עם היה נוקט במשנה זהירות בכינויים שהוא עושה בהם שימוש. שכן, אין ולו בדל ראיה שהוא התוקף עם הסכין. בשום שלב בסרטון לא רואים את המתלונן דוקר מישהו עם הסכין או תוקף מישהו עם הסכין.

שנית, הסנגור הגדיל לעשות וטען טענה המצדיקה את ביצוע העבירה "קיבלת סטירה תברח" זוהי טענה מקוממת. אדם יושב במקום עבודתו נכנסים שלושה אנשים תוקפים אותו והוא צריך לברוח. ב"כ המשיב לא הסביר מדוע המתלונן היה צריך לברוח מעיסקו כדי להימנע מירי. טענה זו מבהירה באופן מובהק מדוע המשיבים לא הגיעו למקום כדי לקנות אוכל, אלא במטרה לסחוט את בעל הקיוסק. אם המתלונן צריך לברוח ממקום העבודה שלו כיוון שהוא מאוים? המשיבים לא באו לקנות אוכל, אלא כדי לבצע עבירה וטוב יהיה למתלונן לברוח כדי לחוס על חייו אחרת סופו יהיה קשה כפי שקרה בפועל.

לבסוף, אומר כי טענת ההגנה לפיה המתלונן הוא מחולל האירוע לאחר שהיא מבודדת מהקונטקס הכללי של האירוע דינה להידחות מכל וכל. ככל שהמשיבים יכלו לצאת את המכולת לאחר הוצאת הסכין, כפי שהוצע ע"י ההגנה למתלונן, אבל לא זה מה שהם עשו. הם בחרו לממש את האיום ולירות.

14.   ב"כ המשיב 1 טען טענה של אכיפה בררנית שעה שהוגש כתב אישום כנגד המשיב 1 בעוד לא הוגש כתב אישום כנגד המתלונן. טוב היה עושה ב"כ המשיב 1 אם לא היה טוען כלל טענה זו. במהלך הדיון אף ציינתי בפניו כי טענה זו צריך להסביר משפטית ובהעדר טיעון משפטי רצוי לזנוח אותה. אולם, ב"כ המשיב 1 עמד על הטענה ולכן אתייחס אליה. מדובר בטעות בהבנה המשפטית של אכיפה בררנית. אכיפה בררנית נטענת כאשר מדובר במצב בו אנשים דומים עושים מעשים דומים. שניים עושים מעשה דומה, אחד עומד לדין והשני אינו עומד לדין. במקרה הנוכחי לא ברור מהם המעשים הדומים בין המשיב 1 לבין המתלונן. ב"כ המשיב 1 לא טרח לפרט את הדמיון במעשי השנים להם הוא מייחס מעשים דומים. נכנס המשיב 1 בחבורה, למקום בו עובד המתלונן. החבורה תוקפת את המתלונן ומפילה אותו על הרצפה. המתלונן לצרוך הוצאתם מהחנות מוציא סכין. המשיב 1 שולף אקדח. העובדה כי המתלונן הוציא סכין מכליו אינה הופכת את המעשים למעשים דומים. בניגוד למתלונן שהיה במקום העבודה שלו והוא הותקף בו. המשיב 1 היה חלק מחבורה שנכנסה לעסק במטרה לבצע פשע, אחד מחברי החבורה תוקף את המתלונן במקום. המשיב 1 כלל לא איום ע"י הסכין מאחר והמתלונן פנה לכיוון המשיב 2, המשיב 1 בכל זאת למרות שלא אוים שולף את אקדחו שלא לצורך. אני מוצא לקבוע כי מעשיו של המשיב 1 והמתלונן אינם דומים בשום אופן וצורה. מעבר לכך, אני סבור כי מדובר בטענת סרק ממש. תנאי מקדים לטענה של אכיפה בררנית היא הכרה בביצוע עבירה. הטענה של אכיפה בררנית אומרת למרות ביצוע העבירה מדובר באכיפה לא שוויונית. במקרה הנוכחי טען המשיב 1 במסגרת הטענות לראיות כי כלל לא ביצע עבירה כלשהי. כיצד ניתן לטעון מצד אחד שלא בוצעה עבירה ומצד שני שמתקיימת אכיפה בררנית? בכך סגי.

15.   בשלב הנוכחי גם לא ניתן לתת ממש אמון בגרסאות המשיבים ככל שאמרו דברים במשטרה. טענות וגרסאות המשיבים סותרות את הראיות האחרות בתיק החקירה, יש מכך למכביר.

             א.   היכרות המשיבים - ההתכחשות שלהם להיכרות בניהם נסתרת משיחות הטלפון ואיכוני המפגש בניהם.

              ב.    נסיבות ההגעה- הנסיבות להגעת המשיב 2 למקום נסתרת מעדותו של מייקל חן.

               ג.    אירוע ספונטני - העובדה כי המשיבים נקלעו באקראי לאירוע נסתרת מהסרטונים נוכח העובדה כי המשיבים נראים בסרטונים מאבטחים את משה בן משה ולא הולכים לאכול אתו ארוחת ערב, בשום שלב בסרטון הם לא נראה מתעניינים במזון בקיוסק, אלא באיש אחד המתלונן.

              ד.    טענת תפקידם הזוטר - הטענה כי המשיב 1 הוא הנהג של משה בן משה נסתרת בסרטונים מהם הוא נראה יוצא מהרכב ומצטרף פיזית לאירוע. נהג אמור להישאר ברכב ולא לרדת מהרכב ולאבטח את האירוע. תפקיד המשיב 2 באירוע. הטענה של המשיב 2 שהגיע באופן אקראי לאירוע והוצע לו להצטרף לשנים כדי שייקחו אותו לאכול, טענה זו נראית מוזרה שעה שהוא יורד מהרכב ופותח את הדלת למשה בן משה כדי שירד מהרכב. הדבר נראה יותר כחלק מתפקיד האבטחה מאשר מפגש לצורך ארוחת ערב.

יש סתירות נוספות הקשורות בשיחת הטלפון למשטרה, הימצאות המשיב 2 עם משה בן משה בר"ג ועוד. אולם אני סבור שלצורך הדיון בראיות די בסתירות שהוצגו כדי לקבוע שהמשיבים מסרו גרסה שקרית במשטרה בכל הזמן בו לא נשמרה זכות השתיקה.

 

16.   סוף דבר אני סבור כי יש די והותר ראיות לכך שתפקידם של המשיבים הוא לאבטח את אירוע הסחיטה בכוח והתקיפה בחבורה כדי לבצע פשע, לגבי המשיב 1 חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות ולגבי המשיב 2 חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט. המשיבים לא הגיעו באקראי, אלא בכוונת מכוון, שעה שבחרו להיות במקום ולקחת חלק אקטיבי בביצוע העבירות המיוחסות להם.

 

17.   עילת המעצר נלמדת ממסוכנות המשיבים קמה מכוח סעיפים 21(א)(1)(ג)(4) וכן 21(א)(1)(א). מדובר בכתב אישום חמור המייחס למשיבים עבירות אלימות תוך שימוש בנשק שניתן להם ברישיון. אולם השימוש בו היה כדי לבצע עבירה ולכך לא ניתן הרישיון. התנהלותם של המשיבים באירוע מלמדת על סיכון מהם.

 

ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"ג, 11 דצמבר 2022, בנוכחות הצדדים.