1.     בקשה לעיון חוזר.

2.     איני רואה לחזור על הדברים שפורטו בהחלטה מיום 12/10/23; הדברים שם מהווים חלק בלתי נפרד מהחלטה זו.

3.     המבקש היה עצור באיזוק במגאר בפיקוח מפקחים שאושרו (מערך נרחב).

4.     המבקש טען כי הוזהר ע"י גורמי משטרה שנשקף לו סיכון ועל כן עתר לאפשר לו להעתיק מעצרו באיזוק (או חלופה של ממש) בביתו בראמה.

5.     קבעתי דיון לצורך הדיון בבקשה, להיום. עובר לקיום הדיון, ביום 14/3/24, הוגשה הודעה מוסכמת ע"י שני הצדדים, בהולה, לפיה מבוקש לאפשר למבקש לשהות בבית אחותו בעין אל אסד, בפיקוח האחות ובעלה ולו עד מועד הדיון. לאור ההסכמה הוריתי כמבוקש.

6.     היום התקיים דיון בנושא העתקת המיקום, והובהר כי קיים איום כלפי המבקש; עוד הוברר כי מאז הוגשה הבקשה המקורית ע"י המבקש, ועד הגשת הבקשה המוסכמת, התגבר האיום.

7.     ב"כ המבקש טען כי ביתו של המבקש מבצרו, כי הזמן שחלף דיו לאפשר למבקש לשוב ולהתגורר בביתו; עוד ניסה ב"כ המבקש להשוות עניינו של המבקש לעניינו של הנאשם הנוסף בתיק השוהה בראמה (ולו מיוחס אישום בעבירה של סחיטה ולא במעגל השני כפי המיוחס למבקש).

8.     שקלתי הדברים. סבורני כי למעשה מדובר במקרה המקפל, עניינית, את השיקולים בדיני המעצרים- ובשלב זה, יש מקום נכבד גם לאינטרס הציבור; אבהיר.

9.     עולם המעצרים בסופו של יום הוא איזון בין אינטרס הפרט וזכויותיו ובין אינטרס הציבור; מקום בו הסיכון לציבור גבוה, יגבר האינטרס הציבורי; מקום בו אינטרס הפרט נפגע באופן קיצוני, במידה העולה על הנדרש- יגבר אינטרס הפרט; כך, על קצה המזלג.

10.  הדברים נכונים אף למקרה בפנינו- מדובר במקרה בו קיים חשש לאינטרס הפרט, אף חשש ממשי לשלומו וגופו; מנגד- האינטרס הציבורי עומד על מכונו, והמבקש, אשר קיימות ראיות לכאורה כנגדו, לימד על עצמו לכאורה, כי ביכולתו להניע תהליכים מורכבים בכפר ראמה, ביכולתו להיות בקשר עם גורמים עברייניים (שהרי ביכולתו להעביר פירות סחיטה), ביכולתו להניאם ממעשה ולהביאם למעשה.

11.  מעמדו של המבקש בכפר הוא שורש פורה ראש ולענה, לכאורה, להתממשות הסיכון בתיק. על כן השבתו של המבקש לכפר ראמה, תשים אותו בלב יכולת ההשפעה, תחדש הסיכון כמקדם, ותאפשר למבקש להיות מעורה שוב בקשרים עם גורמים שוליים, קשר אשר הביא להסתבכות המבקש בתיק זה.

12.  ודוק- לא רק הקרבה לבית המתלוננים היא שביסוד ההרחקה, אלא ובעיקר היכולת של המבקש להניע ולהיות בקשר עם גורמי הסחיטה.

13.  יוטעם- אמנם האישום כנגד המבקש, להבדיל מהנאשם הנוסף, הנו אישום במעגל השני; עם זאת רף האישום אינו בהכרח עצמת המסוכנות או היכולת לממש הסיכון; המצאות המבקש בראמה תיצור מציאות בה רף הסיכון ויכולת ההשפעה יעלו עשרות מונים, מבלי שניתן יהיה למנוע הישנות כאמור ולו בשל הסביבה, הבאים והיוצאים, כפי שהיה וכפי המתואר, הלכה למעשה, בכתב האישום.

14.  אזכיר- מדובר במבקש אשר גורמי דת, תושבי המקום, ואולי גם גורמי חוק, 'עלו לרגל' על מנת שיפעל לפתרון סכסוך; להבדיל מהנאשם הנוסף- עצמתו והשפעתו של המבקש, במיוחד בישוב, הם שהיו ביסוד אירועי כתב האישום והתממשות הסיכון.

15.  על כן השבתו של המבקש לראמה, לדידי, אינה אפשרית; גם קרבה יחסית, כל עוד מדובר מחוץ לישוב, תאפשר יצירת החיץ הנדרש (ומוטב מרוחק מכך).

16.  בכלל, מעצר באיזוק אינו מקפצה לשינוי כתובת (בש"פ 8323/19).

17.  כעת לאירועי סוף השבוע- אכן, העתקה מיידית של עצור באיזוק, והעברתו לפיקוח מפקחים שאינם מאושרים ראוי שלא תיעשה; כאן, לטעמי, המשיבה נהגה בבחירת ה'רע במיעוטו'; החשש לשלום המבקש היה קונקרטי ומיידי; ההרחקה הייתה הכרחית ולא היה סיפק להמתין; ביקשתי לשוחח עם קצין המודיעין וזה הבהיר הטעמים; רואה אני הדברים עין בעין.

18.  באיזון הדברים- מציאות של חירום הכתיבה את אשר נעשה ולא שיקולי מעצר או פתרון ארוך טווח; על כן ודאי שאין לזקוף לגנות המשיבה את שנעשה.

19.  בכלל, קיומו של סכסוך ואיום אינם אלמנט המצדיק הקלה; הדברים, אם בכלל, הפוכים.

20.  גם מקום בו נאשם היה עצור מאחורי סורג ובריח, כך שברור כי לא היה המניע לסכסוך, לא אחת קיומו של סכסוך ואיום לפגיעה הביאו להקשחת תנאים, ואף להותרת הנאשם במעצר. ראה למשל לעניין זה-בש"פ 3881/19 גבארין- פסקה 5 (סכסוך חי ובועט).

21.  אזכיר העיקרון- כאשר חלופה קורסת, בין אם מנסיבות התלויות בנאשם ובין אם לאו- ככלל, דין נאשם להיעצר; כאן- נהגה המאשימה אחרת, ואפשרה תקופת ביניים, אך בין כך ובין קיבוע הסיכון לציבור, המרחק רב.

22.  המבקש יציע חלופה תוך 6 ימים, לרבות עיבוי באיזוק; החלופה תהיה מחוץ לראמה ומוטב מרוחק; ככל שלא תוצע חלופה, אסיק כי אין למבקש חלופות וזו שהוצעה קרסה.

23.  להעלות למעקב עוד 6 ימים

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשפ"ד, 17 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.