|
החלטה
1. לפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים
המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21
לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה -
מעצרים] תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").
2. בד בבד עם הגשת הבקשה הוגש
כנגד המשיב כתב אישום הכולל שלושה אישומים:
-
ביום 23.1.24 נהג ברכב פרטי במושב לוזית מבלי שהוציא רשיון נהיגה מעולם בניגוד
לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן:
"הפקודה"), ומבלי שהיתה ברשותו פוליסת ביטוח ברת תוקף.
-
ביום 27.1.24 נהג ברכב פרטי במקום שאינו ידוע למאשימה מבלי שהוציא רשיון נהיגה
מעולם בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן:
"הפקודה") ומבלי שהיתה ברשותו פוליסת ביטוח ברת תוקף.
-
ביום 29.10.23 נהג ברכב פרטי בעיר בית שמש מבלי שהוציא רשיון נהיגה מעולם בניגוד
לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן:
"הפקודה"), ומבלי שהיתה ברשותו פוליסת ביטוח ברת תוקף. המשיב תיעד
מסלול נהיגתו באמצעות קטעי וידאו אותם העלה לרשת. באותן הנסיבות נהג בקלות ראש
בניגוד לסעיף 62(2) לפקודה בכך שבמהלך נהיגתו הגביר מהירות נסיעתו ובהתקרבו
לכיכר, לא האט את מהירות נסיעתו, איבד שליטה על הרכב, עלה על הכיכר ופגע בגדר
הצמחיה בכיכר. בתיעוד אותו העלה המשיב, נצפה מציין: "אני פתוח נכנסתי בכיכר
על 90 ולא קרה לי כלום".
3. ביום
14.2.24 נחקר המשיב ובסיום חקירתו שוחרר על ידי קצינת משטרה, פקד קלר ליאן
קמינסקי בתנאי מעצר בית למשך 5 ימים, ובערבות עצמית על סך 10,000 ₪. המשיב התחייב
להתייצב לדיון בעניינו ביום 18.2.24.
4.
במועד זה, הוגשה בקשה לשחרור בערובה בתנאים מגבילים, ובין היתר התבקש להורות על
מעצר בית מלא של המשיב בפיקוח מלא וכן בערבויות כספיות ובפסילה עד תום ההליכים.
ואולם, המשיב לא התייצב בדיון. לאור האמור, הוצא כנגדו צו מעצר כללי.
5.
בו ביום, נעצר המשיב, לא עמד בתנאי השחרור והובא בפניי ביום 19.2.2024. המבקשת
תיקנה את בקשתה ועתרה למעצר המשיב עד לתום ההליכים מאחורי סורג ובריח.
6.
לבקשתה, טוענת ההמבקשת כי בשל ריבוי העבירות ומסוכנותן, אין להסתפק בחלופת מעצר.
7.
בדיון שבפניי, הוסיפה המבקשת והפנתה להודאתו בחקירה שם קשר עצמו לעבירות
המיוחסות לו. המשיב הסביר כי לא התייצב לדיון מאחר ומכשיר הטלפון, כמו גם כרטיס
הרב-קו נלקחו ממנו ולא היה לו איך להגיע לבית המשפט, ובהיעדר מכשיר הטלפון לא
ידע מה השעה. ב"כ המשיב טען כי אין ראיה לכאורה, לאור העובדה כי הסרטונים
המתעדים את העבירות אינם נושאים תאריך. ב"כ המשיב עתר לכך שהמשיב ייעצר
באיזוק אלקטרוני ובפיקוח חברתו למשך 16 שעות ביום, וזאת לאור חולשה בראיות.
8.
הגב' עדן טויטו, חברתו של המשיב בת 18 ועשרה ימים התחייבה לפקח עליו במסגרת
מעצרו.
ראיות לכאורה
5. ב"כ
המשיב חלק כאמור על קיומן של ראיות לכאורה.
כבר
בדיון מיום 18.2.24 בטרם הוצאת צו המעצר, עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי בתיק
ראיות לכאורה, ובין היתר סרטונים המתעדים את הנאשם נוהג ברכב. כמו כן, בתיק
תע"צ משרד הרישוי ממנו עולה כי המשיב לא הוציא רישיון נהיגה מעולם.
בחקירתו
תחת אזהרה, המשיב קשר את עצמו לסרטונים, וראה לענין שורה 23, ואולם לא ידע לציין
התאריכים המדויקים בהם נהג. המשיב הודה בכך שנהג ברכב במשוב לוזית ובבית שמש.
כמו
כן, הסביר כי למד לנהוג עת היה גונב לאביו את הרכב.
נתתי
דעתי לטענת ב"כ המשיב, כי לא ניתן לדעת בשלב זה את התאריכים המדויקים בהם
בוצעו העבירות. ואולם, עדיין ניתן להבחין במשיב באופן ברור בסרטונים, ונראה כי
צולמו בעת האחרונה. למשיב אין הרשעות פליליות ויש לחובתו 3 הרשעות בתעבורה
שבוצעו באופניים.
מסוכנות
14. באשר
לעילת המעצר, לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי קיימת עילת מעצר
כנגד המשיב בשל מסוכנותו וזאת לאור סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק. מדובר במשיב אשר נוהג פעם אחר פעם
מבלי שהוציא רישיון נהיגה מעולם, ובכך מסכן את עצמו ואת משתמשי הדרך.
המשיב
אף הגדיל לעשות והעלה את התמונות והסרטונים לרשת, ובכך יכול והשפיע על צעירים
אחרים. ניתן להבחין באחד הסרטונים כי המשיב נוהג במהירות גבוהה, הרכב מתקרב
לכיכר, פוגע בגדר צמחיה, ובנס האירוע מסתיים ללא נפגעים. נתתי ראייתי לקושי
הראייתי כי בזמן האירוע המשיב אוחז בהגה, ואולם בשלב זה של בחינת ראיות לכאורה,
ולאור העובדה כי המשיב קושר את עצמו לאירוע - די בכך.
15. ואולם,
למרות קיומה של עילת מעצר, חובה על בית המשפט על פי הקבוע בסעיף 21(ב) לחוק
לשקול אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתן
בחרותו של המשיב פחותה.
16. זאת
ועוד, ההלכה מפי בית המשפט העליון הינה שבעבירות תעבורה המעצר הוא החריג.
כך
למשל בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ'
מדינת ישראל :
"יתר
על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא
במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04
מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור
רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני
מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנהוג עד לתום
ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן
להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של
כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו".
וראה
גם בבש"פ 10118/04 נזמי
ג'באלי נ' מדינת ישראל:
"אכן
בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט
לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם
מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג
המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו".
17. המשיב,
בחור צעיר בן 21. שקלתי להורות על מעצרו באיזוק והמשיב אף הופנה לקבלת חוות דעת
היתכנות אשר מצאה את מקום המעצר המוצע ישים. ואולם, לא שוכנעתי כי ניתן להורות
בשלב זה על מעצרו באיזוק אלקטרוני בהיעדר מפקחים אפקטיביים. שמעתי את גב' טויטו,
אך לא מצאתי שהיא יכולה לשמש כמפקחת יחידה, וזאת משני טעמים: האחד, משמעות פיקוח
היחידי היא שהגב' טויטו תשהה במעצר יחד עם המשיב עצמו, מעבר האמור לעיל, מדובר
בבת זוגתו הקרובה לגיל בגרות, והתרשמתי כי לא תוכל לשמש כמפקחת אפקטיבית.
לאור
האמור, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.
על
מנת שלא לסתום את הגולל, אני קובע דיון ליום 25.2.24 בשעה 10:00 על מנת לבחון
מפקחים נוספים.
מזכירות
תעביר ההחלטה לצדדים ולשב"ס, המשיב יוזמן באמצעות שב"ס בויעוד חזותי.
|
