מ”ת 53737/12/13 – מדינת ישראל נגד עסב אבו כף (עציר) – בעצמו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
מ"ת 53737-12-13 מדינת ישראל נ' אבו כף(עציר)
|
|
17 פברואר 2014 |
1
|
בפני כב' השופט נסר אבו טהה |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רמי אלמכאווי
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
עסב אבו כף (עציר) - בעצמו ע"י ב"כ עו"ד נועם בונדר |
||
החלטה
1. זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה, באישום הראשון, עבירות של מעשה מגונה מחודש יוני - יולי 2013. באישום השני עבירות של אינוס, מעשה מגונה, אספקת משקה משכר לקטין מחודש יוני- יולי 2013. באישום השלישי עבירת אינוס, ובאישום הרביעי ניסיון לאינוס, ניסיון למעשה מגונה - בין החודשים יוני - יולי 2013.
2. נ.ר. קטינה, ילידת 1999 (להלן: "המתלוננת"), תושבת ********, נהגה במועדים הרלוונטיים באירועים נשוא כתב האישום, לעזוב מפעם לפעם את ביתה, והכירה את א.פ. (להלן: "א.פ.") שמתגוררת ב******* והתחברה עמה.
3. המשיב במהלך החודשים יוני - יולי 2013, היה החבר של א.פ., והתגורר יחד עמה בדירה ברחוב ****** **/** ב****** (להלן: "הדירה"), ודרך הקשר שבין המתלוננת וא.פ., הכיר את המתלוננת.
4. בתאריך 01/01/2014 התקיים דיון בפני עמיתי, כב' השופט גד גדעון, ולאחר שהקשיב לטיעוני ב"כ הצדדים ועיין בחומר החקירה, קבע דבר קיומן של ראיות לכאורה, וכן דחה את טיעוני הסנגור בדבר קיומו של כרסום של ממש בראיות הלכאוריות, תוך התייחסות נרחבת לכלל הטענות שהעלה הסנגור המלומד.
5. באשר לעילת המעצר, קבע בית המשפט, כי מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית. עם זאת, נוכח גילו הצעיר של המשיב ועברו הנקי, סבר כי נכון לבחון את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר באמצעות תסקיר של שירות המבחן.
2
6. בתאריך 10/02/2014 הונח בפניי תסקיר של שירות המבחן, במסגרתו נבחנה חלופת מעצר בדמות מעצר בית בכתובת מגוריו בבית אימו, בשבט אבו כף, (להלן: "מקום החלופה"), בפיקוח אימו וכן פיקוחם של אחיו, הישאם אבו כף, בן 24, פארז אבו כף בן 31 (להלן: "המפקחים הערבים"). לחילופין, מעצר הבית יהיה בביתו של הישאם, המתגורר בסמוך.
שירות המבחן מציין בתסקיר, כי המשיב בן 23, רווק. לדבריו, אביו נפטר לפני כעשר שנים, וכי אמו גידלה אותו ואת יתר אחיו בגפה. המשיב בוגר 12 שנות לימוד. עבד כשנתיים אצל קבלן אינסטלציה. לדבריו, שלושה חודשים עובר למעצרו הפסיק עבודתו והחל בהליכי גיוס לצבא, אולם בשל מעצרו הליך הגיוס הופסק.
לדברי המשיב בפני שירות המבחן, הוא מקיים קשר חיובי עם א.פ. מזה קרוב ל-4 שנים, ובכוונתו למסד את הקשר, ולשם כך התגורר בדירה שכורה ב******. אשר למתלוננת, מסר כי הכיר אותה באמצעות חברתו, ונוצרו ביניהם קשרים טובים, לרבות עם הוריה של המתלוננת. עוד לדבריו, אחיו הצעיר קיים עם המתלוננת קשר זוגי. המשיב שלל קשר אינטימי כלשהו עם המתלוננת או משיכה מינית כלפיה. עוד לדברי המשיב, בני משפחתו לא התנגדו לקשר עם בת זוגו, א.פ., והיא אף התארחה בביתו.
התרשמות שירות המבחן - השירות מתרשם מבחור בעל יכולת ביטוי טובה, אשר לאורך השנים תפקד באופן תקין במסגרות חייו השונות. עוד מתרשם השירות מאדם אשר גדל במשפחה אשר התקשתה להציב גבולות ברורים ולהוות מסגרת יציבה עבורו. עוד התרשם השירות מיכולתו של המשיב להשפיע על סביבתו ולגייסה לטובתו, הדבר בא לידי ביטוי גם מול חלשים ממנו, וביכולתו לגייסם לסיפוק צרכיו, תוך שהוא מתקשה לראות צרכיהם. בנוסף, התרשם השירות, כי המשיב בעל עמדות או תפיסות נוקשות לגבי תפקידי גבר ואישה, ורואה באישה כלי לסיפוק צרכי הגבר.
אשר להערכת הסיכון, השירות מתרשם מקיום רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות. עוד להערכת השירות, רמת הסיכון אינה נובעת מדפוסים מיניים סוטים אלא ממאפייני אישיותו והתנהגותו, אשר מאפשרים ניצול חלשים ממנו לצרכיו.
3
אשר לאמו של המשיב, מציין שירות המבחן, כי מדובר באלמנה בת 49, מטופלת בעשרה ילדים, מתקיימת מקצבת המוסד לביטוח הלאומי, מתגוררת בפזורה בשבט אבו כף, סמוך לצומת עיירות. אשר לאחיו של המשיב הישאם אבו כף, בן 24, נשוי ואב לשני ילדים, אינו עובד ומתקיים מקצבת הביטוח הלאומי. אח נוסף פארז, בן 31, נשוי ואב לשלושה ילדים, אינו עובד ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי.
השירות מציין כי בניגוד לדברי המשיב, בני המשפחה מסרו, כי הם לא ידעו על הקשר הזוגי שניהל, ואף הביעו התנגדות לקשר זה, משהתגלה להם הדבר לאחר מעצרו. עוד הטילו את האחריות למעשים על המתלוננת. בני המשפחה הציעו כי המשיב יתגורר בביתו של הישאם, המתגורר בסמוך לאמו וכי הם יפקחו עליו לסירוגין, הואיל והאם מטפלת בעשרה ילדים קטינים.
שירות המבחן מציין, כי בני המשפחה אינם מודעים למוטל עליהם בהוותם חלופת מעצר, ולא נערכו לכך בהתאם. כן בלט כי האם רואה חשיבות ביציאתו של המשיב לעבודה, ואינה מבינה את משמעות התנאים המגבילים. לסיכום, שירות המבחן מתרשם, כי מדובר בחלופת מעצר אשר תתקשה להציב עבור המשיב גבולות ברורים ולצמצם את רמת הסיכון במקרה זה. עם זאת, במידה ותוצע חלופה בעלת יכולת בהצבת גבולות ברורים תוך התקנת איזוק אלקטרוני, יוכל השירות להגיש תסקיר משלים.
7. ב"כ המשיב עתר לשחרר את המשיב לחלופה שנבחנה על ידי שירות המבחן ולא הומלצה, הואיל ולשיטתו הוא שוחח עם הערבים והתרשם כי הם מבינים היטב את תפקידם ואחריותם כערבים ומפקחים עבור המשיב. עוד הדגיש הסנגור, כי מדובר במשיב צעיר, נעדר עבר פלילי.
עוד טען הסנגור, כי בידו "ראייה חדשה" בדמות תצהיר של חברת המתלוננת, א.פ., ולשיטתו, א.פ. סותרת את גרסת המתלוננת לפחות בשלוש נקודות. הסנגור הבהיר, כי מודע הוא כי מותב זה אינו יושב כערכאת ערר על קביעותיו של כב' השופט גד גדעון. יחד עם זאת סבור שיש בתצהיר כדי לכרסם בגרסת המתלוננת.
4
8. ב"כ המבקשת מנגד עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן המשיב ניצל את המתלוננת, שהינה קטינה במצוקתה, ואת העובדה שאין לה מקום אחר להיות בו, "ייצר" מצבים שבהם שהה לבדו בדירה יחד איתה, ובעל אותה פעמים רבות, ביצע בה מעשים מכוערים, זאת חרף ידיעתו את גילה הצעיר של המתלוננת. עוד לשיטת ב"כ המבקשת, כעולה מתיאוריה של המתלוננת, מלמדים על מסוכנות, על היעדר יכולתו של המשיב לכבוש יצרו, ועל היעדר מידת רחמים כלפי הקטינה המתלוננת, אותה ניצל עד תום.
עוד הפנה ב"כ המבקשת להערכת שירות המבחן, בדבר קיומה של רמת סיכון להתנהגות פורצת גבולות מצד המשיב, וכן להתרשמות שירות המבחן ממאפייני אישיותו והתנהגותו כאדם שמתקשה להציב גבולות לעצמו. עוד הפנה ב"כ המבקשת להתרשמות שירות המבחן כי מדובר בערבים שיתקשו להציב גבולות ברורים עבור המשיב, ולצמצמם את רמת הסיכון במקרה זה.
מכל האמור לעיל, עתר ב"כ המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וביתר שאת נוכח היעדר קיומן של טעמים מיוחדים וכבדי משקל, כדי לסטות מהמלצה השלילית של שירות המבחן.
9. אשר לטענת הסנגור כי בידו תצהיר שיש בו כדי לכרסם בראיות שהונחו לחובת המשיב. טענה זו דינה להידחות. ראשית, מכלול השגות הסנגור קיבלו התייחסותו של עמיתי, כב' השופט גד גדעון, בהחלטתו מיום 01/01/2014, והדגיש: "סבור אני כי התהיות שהעלה הסנגור אינן גורמות לכרסום ממשי בתשתית הראייתית הלכאורית. מדובר בשאלות מהימנות המצריכות בחינה במסגרת התיק העיקרי." (ראה עמוד 8 ו-9). שנית, מותב זהאיננו יושב כערכאת ערר על החלטת כב' השופט גד גדעון. גם לגופה של טענה, עדיין מדובר בהשגות הנוגעות למישור המהימנות שמקומן להתברר בהליך העיקרי, ואין בהן כדי לגבש כרסום של ממש בתשתית הראייתית.
10. על רקע המתואר לעיל ובהיעדר חלופה הולמת לאיין את המסוכנות הלכאורית הנשקפת מן המשיב, הנני מורה על מעצרו עד תום ההליכים. עם זאת, היה ותימצא חלופה הולמת אשר תיבחן באמצעות שירות המבחן, יהיה רשאי המשיב לפנות בבקשה לעיון חוזר.
ניתנה והודעה היום י"ז אדר תשע"ד, 17/02/2014 במעמד הנוכחים.
|
נסר אבו טהה, שופט |