לפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום האוחז בארבעה אישומים ומייחס למשיבים ביצוע עבירות של קשירת קשר לעשות פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), גניבת רכב בצוותא - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק יחד עם סעיף 29(א) לחוק, פריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא - עבירה לפי סעיף 413ו סיפא לחוק יחד עם סעיף 29(א) לחוק.

למשיבה 1 מיוחסות בנוסף עבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק, הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק, הסעה ברכב של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין - עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וניסיון גניבת רכב בצוותא - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק יחד עם סעיפים 29(א) ו-25 לחוק.

למשיבה 2 מיוחסות בנוסף עבירות של הסעה ברכב של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין - עבירה לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ניסיון גניבת רכב בצוותא - עבירה לפי סעיף 413ב לחוק יחד עם סעיפים 29(א) ו-25 לחוק, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

למשיב 3 מיוחסות בנוסף עבירות של איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק, הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק, והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק.

על פי המתואר בחלק הכללי של כתב האישום, חברו המשיבים יחד עם מ.ד., תושב האיזור יליד 2006 (להלן: "מ.ד."), איסר, תושב האיזור (להלן: "איסר"), מ.מ., תושב האיזור יליד 2006 (להלן: "מ.מ."), ואחר שזהותו אינה ידועה למבקשת, לשם גניבת רכבי טויוטה והעברתם לשטחי האיזור.

ביום 31.10.2023 נעצר המשיב 3 בפיקוח אלקטרוני לפי החלטת בית משפט השלום בירושלים במסגרת מ"ת 15245-09-23. עוד נקבע בהחלטה כי המשיב 3 ישהה במעצר בית בביתו בטייבה בפיקוחן של אשתו, המשיבה 1, ואחותה. ביום 20.03.2024 התיר בית המשפט למשיב 3 לצאת לעבודה בליווי ופיקוח של המשיבה 1, בימים א' - ה' בין השעות 20:00-07:00 וכן ביום ו' בין השעות 12:00-07:00.

בהתאם למתואר באישום הראשון, ביום 18.04.2024 הסיעה המשיבה 2 ברכב טויוטה מס' רישוי 75-479-09 (להלן: "רכב הטויטה") את המשיבה 1, המשיב 3 וארבעת ילדיה הקטינים של המשיבה 1, אספה בתל אביב את מ.ד. והמשיכה בנסיעה לרחוב הבנים בבית דגן. שם ירד המשיב 3 מרכב הטויוטה, ניגש לרכב מסוג טויוטה CH-R מס' רישוי 330-31-402, השייך למתלונן תובל יולביץ (להלן: "הרכב הגנוב הראשון"), התפרץ לרכב הגנוב הראשון בכך שניפץ את החלון הקדמי ימני, והניעו בדרך שאינה ידועה במדויק למבקשת. אז ירד מ.ד. מרכב הטויוטה, נכנס למושב הנהג ברכב הגנוב הראשון והחל בנסיעה בעוד המשיב 3 שב לרכב הטויוטה שחנה בסמוך.

מיד לאחר מכן, שוטר חסם בעזרת ניידת משטרתית את הרכב הגנוב הראשון, אך מ.ד. המשיך בנסיעה והתנגש חזיתית בניידת. מ.ד. יצא מהרכב הגנוב הראשון ונמלט אל רכב הטויוטה שעמד בסמוך ואז המשיך בנסיעה. שוטר נוסף רץ לרכב הטויוטה, דפק על דלת הנוסע שליד הנהג וצעק "משטרה אל תסעי". המשיבה 2 המשיכה בנסיעה עד לרחוב טרומפלדור שם עצרה ומ.ד. יצא מדלת המושב האחרוי והחל להימלט מהשוטרים במקום. המשיבה 2 המשיכה בנסיעה עד לקצה הרחוב שם עצרה והמשיב 3 יצא מהרכב ונמלט. מיד ובסמוך, עצרו השוטרים במקום את המשיבות 1 ו- 2 ברכב הטויוטה.

המשיבה 1 הובאה ביום 19.04.2024 לדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה. שם, בעודה בחדר ההמתנה, אמרה למ.ד., אשר שהה בחדר סמוך, כי תשלח אליו מישהו לפגוע בו בכלא.

בהמשך, ביום 28.04.2024 בשעה 13:10 בוצע עימות בתחנת המשטרה בין המשיב 3 לבין מ.ד., במהלכו אמר המשיב 3 למ.ד. שהוא ישלם ביוקר על מה שהוא אומר וזאת בנוכחות החוקרת.

בהתאם למתואר באישום השני, בתאריך 15.04.2024 נהגה המשיבה 1 ברכב הטויוטה ונסעה עם המשיב 3 לפתח תקווה. שם, בסמוך לשעה 16:30, חבר אליהם איסר ובהמשך הועלה גם מ.מ. לרכב הטויוטה. המשיבה 1 המשיכה בנסיעה עד לפינת הרחובות הרב עובדיה יוסף ומנחם בגין, שם ירדו המשיב 3, מ.מ. ואיסר מרכב הטויוטה, ניגשו לחניית עפר בסמוך לבסיס סירקין, שם חנה רכב מסוג טויוטה ראב 4 מס' רישוי 167-49-802 השייך למתלונן יוסף רוימי ואשר היה מחובר לנגרר (להלן: "הרכב הגנוב השני"). השלושה ניתקו מהרכב הגנוב השני את הנגרר, התפרצו לרכב הגנוב השני בכך שניפצו את דלת תא המטען, פירקו את תא הכפפות והניעו את הרכב הגנוב השני באופן שאינו ידוע במדויק למבקשת.

בהמשך, איסר נכנס לרכב הגנוב השני ונסע לכיוון שטחי האיזור כשהוא נוסע על כביש 40 לכיוון צפון. מ.מ. פנה לעבר תחנת אוטובוס בעוד המשיב 3 פנה לעבר צומת סירקין והמתין שם עד שנאסף על ידי המשיבה 1 ברכב הטויוטה.

בהתאם למתואר באישום השלישי, בתאריך 06.04.2024 בסמוך לשעה 21:30 החנה המתלונן יוסף חדד את רכבו מסוג טויוטה ראב 4 מס' רישוי 523-34-902 (להלן: "הרכב הגנוב השלישי") בסמוך לרחוב עוזיאל 43 בבני ברק.

איסר חבר למשיבה 1 והמשיב 3, באופן שאינו ידוע במדויק למבקשת, ואלו הגיעו למקום חניית הרכב הגנוב השלישי בסמוך לשעה 22:30, ברכב מסוג מאזדה אשר פרטיו אינם ידועים במדויק למבקשת (להלן: "רכב המאזדה"). אז התפרצו אל הרכב הגנוב השלישי וגנבו אותו. בנסיבות אלו, שב המתלונן יוסף חדד למקום חניית הרכב הגנוב השלישי והבחין באיסר נוסע ברכב הגנוב השלישי ומיד התקשר למשטרה. בהמשך, הגיעו שוטרים והחלו דולקים אחרי הרכב הגנוב השלישי בה נהג איסר עד לשעה 22:48, אז עבר איסר עם הרכב הגנוב השלישי לשטחי האיזור במעבר חוצה שומרון.

בהתאם למתואר באישום הרביעי, בתאריך 17.04.2024 בסמוך לשעה 17:30, החנתה המתלוננת את רכבה מסוג טויוטה CH-R מס' רישוי 872-49-102 (להלן: "הרכב הרביעי") ברחוב המכבים 86 בשוהם.

המשיבה 2 הסיעה ברכב הטויוטה את בנה הקטין, את המשיבה 1 ואחר שזהותו אינה ידועה במדויק למבקשת, אל הרחוב ושם החנו את רכב הטויוטה בסמוך לרכב הרביעי, המשיבות פתחו את מכסה המנוע של רכב הטויוטה ועמדו לצידה, באופן שנחזה להיות כאילו רכב הטויוטה תקול.

במקביל לאמור, האחר ניגש לרכב הרביעי, שבר את החלון המשולש הימני קדמי והתפרץ אל הרכב הרביעי בכוונה לבצע גניבה או פשע. באותן נסיבות ניגש אל רכב הטויוטה עובר אורח על מנת לסייע למשיבות. באותה עת חנה עובר אורח נוסף את רכבו במקביל לרכב הרביעי ונותר ברכבו לשוחח בטלפון. בנסיבות אלו סימנו המשיבות לאחר לחזור לרכב הטויוטה, אז עזב האחר את הרכב הרביעי, סגר את הדלת, ניגש למשיבות ואז פנה לכיוון אחר והמשיבות עזבו את הרחוב ברכב הטויוטה.

טענות הצדדים

ב"כ המשיבים טוען כי אין בחומר הראיות כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיבים במיוחס להם בכתב האישום.

באשר לאישום הראשון, טוען ב"כ המשיבים כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיבות היו ברכב הטויוטה במקום בו נגנב הרכב הגנוב הראשון, וכי ברכב נכח גם מ.ד., אך אין כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי המשיבות היו חלק מגניבת הרכב הגנוב הראשון. עוד טוען ב"כ המשיבים כי המשיבות כלל לא ירדו מרכב הטויוטה, ואין המדובר במקרה בו יש רכב ליווי המלווה את הרכב הגנוב מישראל לשטחי האיזור. עוד טען ב"כ המשיבים כי היה על היחידה החוקרת לבצע מסדר זיהוי אך הדבר לא נעשה. כמו כן, טוען ב"כ המשיבים כי בניגוד לאמור בכתב האישום, המשיבות לא נעצרו בסמוך למקום הגניבה, אלא זמן מה לאחר מכן במקום מרוחק. בנוסף, טוען ב"כ המשיבים כי כל שטען מ.ד. בעימות היה שהוא היה יחד עם המשיבות ברכב הטויוטה. לבסוף, טוען ב"כ המשיבים כי דבריו של מ.ד. לפיהם היו ברכב הטויוטה ארבעה בגירים וארבעה קטינים אינם סבירים ואינם אפשריים.

באשר לאישום השני, טוען ב"כ המשיבים כי על אף שנטען בכתב האישום כי מ.מ. היה מעורב באירוע הגניבה, לא נערך עימות בינו לבין מי מהמשיבים. עוד טוען ב"כ המשיבים כי יש סתירות מהותיות באמור בדוחות הפעולה השונים של השוטרים. כך למשל, בעוד השוטר ביאלין מציין כי מן הרכב יצאו הנהגת, גבר וילד, ודוחות פעולה אחרים מציינים גם כן כי מן הרכב יצאו שלוש דמויות, השוטר יצחק מציין שתי דמויות בלבד. כמו כן, טוען ב"כ המשיבים כי נחקרו מעורבים נוספים, אך הם לא זיהו את המשיבים, ולא נערך עימות בינם לבין מי מהמשיבים. לבסוף, טוען ב"כ המשיבים כי בעימות שנערך בין המשיב 3 לאיסר טען האחרון כי המשיב 3 אינו האיש עליו דיבר, ורק לאחר שהחוקר הוציא איסר ושואל אותו לפשר דבריו, טען איסר כי הוא מאויים על ידי המשיב 3, אך החוקר כלל לא הטיח זאת במשיב 3.

באשר לאישום השלישי, טוען ב"כ המשיבים כי פרט לדבריו של איסר, אין כל ראיה הקושרת את המשיבים 1 ו-3 למיוחס להם. עוד טוען ב"כ המשיבים כי באישום זה היחידה החוקרת לא עשתה דבר, ולא ניתן לראות בדברי איסר כראיות לכאורה.

באשר לאישום הרביעי, טוען ב"כ המשיבים כי לא ניתן לראות בסרטון כל פעולה של המשיבות העשויה להוות עבירה, שכן כל שנראה הוא שהרכב שלהן תקוע והן היו לידו. עוד טוען ב"כ המשיבים כי אין כל ראיה שהמשיבות היו ליד הרכב הרביעי או שנגעו בו. כמו כן, טוען ב"כ המשיבים כי אין כל ראיה לכך שהאחר הגיע עם המשיבות.

באשר לעבירות של הפרת הוראה חוקית שמיוחסות למשיבה 1, טוען ב"כ המשיבים כי לא ניתן לייחס עבירה זו למשיבה 1 כיוון שהיא שימשה אך כמפקחת על המשיב 3, ומי שהפר לכאורה את ההוראה החוקית הוא המשיב 3.

ב"כ המבקשת טוענת מנגד כי בידי המבקשת תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיבים בכל המיוחס להם בכתב האישום.

באשר לאישום הראשון, טוענת ב"כ המבקשת כי מ.ד. אשר נתפס נוהג ברכב הגנוב הראשון, מסר גרסה קוהרנטית אשר מפלילה את שלושת המשיבים. עוד טוענת ב"כ המבקשת כי מ.ד. חזר על גרסתו המפלילה גם בעימות שנערך בינו לבין המשיבה 1, וזאת על אף שהוא מאוים במהלך העימות.

באשר לאישום השני, טוענת ב"כ המבקשת כי הן מ.מ. והן איסר מפלילים בהודעותיהם את המשיבים 1 ו-3. כמו כן, טוענת ב"כ המבקשת כי מדוחות הפעולה של השוטרים, אשר ביצעו תצפית על רכב הטויוטה, עולה כי המשיבה 1 נצפתה ברכב הטויוטה, כי המעורבים הנוספים נצפו נכנסים לרכב הטויוטה ולאחר מכן יוצאים ממנו, ניגשים לרכב הגנוב השני, מניעים אותו. אחר כך איסר נוהג בו ונעצר בעודו ברכב, והמשיב 3 ומ.מ. עוזבים את המקום, ובהמשך מתפצלים שוב והמשיב 3 נכנ ס לרכב הטויוטה.

באשר לאישום השלישי, טוענת ב"כ המבקשת כי בהודעותיו מפליל איסר את המשיבים 1 ו-3 גם ביחס למתואר באישום זה. כמו כן, טוענת ב"כ המבקשת כי איסר חוזר על גרסתו גם במהלך העימות שנערך בינו לבין המשיבים 1 ו-3. בנוסף, טוענת ב"כ המבקשת כי יש בגרסאותיהם השיקריות של המשיבים כדי לחזק את הראיות כנגדם.

באשר לאישום הרביעי, טוענת ב"כ המבקשת כי מסרטון מצלמת הדרך ברכבו של אברהם פריאל (להלן: "פריאל") שנכח במקום, ניתן לראות את המשיבות עם רכב הטויוטה, ובהודעתו של פריאל הוא מציין כי בהגיעו למקום הוא הבחין בגבר שלבש חולצה שחורה בתוך הרכב הרביעי, ולאחר מכן הוא ראה שהמשיבות מסמנות לאותו הגבר להתקרב אליהן, אך הוא לא עשה כן ונכנס לחניה של בניין אחר.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית, טוענת ב"כ המבקשת כי נגד המשיב 3 תלוי ועומד תיק במסגרתו אושר לו לצאת לעבוד בפיקוחה של המשיבה 1, אשר הזדהתה שם כאשתו. בחודש מרץ הוקלו תנאיו כך שאושר לו לצאת לעבוד בפיקוח של המשיבה 1. העבירות המיוחסות להם בוצעו בחודש אפריל.

דיון והכרעה

לאחר שהקשבתי קשב רב לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בכוחו של חומר הראיות שהונח לפניי כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיבים במיוחס להם באישומים הראשון, השני והשלישי. באשר לאישום הרביעי, הגם שקיימת תשתית ראייתית לכאורית, המדובר בתשתית בעוצמה נמוכה. כמו כן, לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבה 1 באישום הרביעי.

כידוע, לצורך החלטה בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית להרשעת נאשם במשפט, אין בית המשפט נדרש לעמוד על משקלן של הראיות או לקבוע ממצאים בכל הקשור לשאלת מהימנות עדים (בש"פ 1597/20 מדינת ישראל נ' אבו סעב (11.03.2020)). כמו כן, אין בית המשפט נדרש, בשלב זה, לטענות בדבר הגנה מן הצדק (בג"צ 230/07 עטון נ' מדינת ישראל (01.03.2007)), אכיפה בררנית (בש"פ 7148/12 כנאנה נ' מדינת ישראל (14.10.2012)) או אי חוקיות פעולת המשטרה (בש"פ 5966/15 אבו סאלח נ' מדינת ישראל (06.10.2015)). די בכך שבית המשפט משתכנע בדבר קיומו של פוטנציאל ראייתי להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום (בש"פ 3144/20 פלוני נ' מדינת ישראל (07.06.2020)).

האישום הראשון

באישום זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים, בהתבסס על הודעותיו של מ.ד., דבריו במהלך העימותים, תוצרי פריקת מכשירי הטלפון של המשיבה 2 ושל בתה של המשיבה 1, תיעוד מצלמות אבטחה, דוחות פעולה של שוטרים, ודברי המשיבות באמרותיהן.

מהודעותיו של מ.ד. ומדבריו בעימותים עולה כי ביום 18.04.2024 הוא היה ברכב הטויוטה עם המשיבים; כי בזמן הנסיעה דובר על גניבת רכב, וכל הנוכחים ידעו על כך; כי רכב הטויטה נעצר והמשיב 3 יצא ממנו, ניגש לרכב הגנוב הראשון, שבר את החלון, נכנס פנימה והניע אותו; כי המשיב 3 אמר למ.ד. לנהוג ברכב הגנוב הראשון; כי לאחר שמ.ד. נהג מספר מטרים הגיעה משטרה; וכי מ.ד. ברח מהמשטרה ונכנס פעם נוספת לרכב הטויוטה. כמו כן, עולה כי המשיב זיהה את המשיבים כמי שהיו עימו ברכב הטויוטה וביצעו עימו את גניבת הרכב הגנוב הראשון.

מדוח הפעולה של השוטר פליקס גראלניק, שנערך ביום 18.04.2024, עולה כי באותו היום הוא היה בפעילות במסגרתה נהג בניידת בילוש סמויה. הוא הבחין ברכב הטויוטה בכביש 20, והבחין כי ברכב ישבו שתי נשים מקדימה, ובמושב האחורי ישב גבר שחבש כובע קסקט לראשו. השוטר גראליניק נסע אחרי רכב הטויוטה לחולון. שם יצא הגבר מן הרכב כשהוא חובש את הכובע ולובש חולצה בהירה. לאחר מכן הגבר חזר לרכב הטויוטה והרכב נסע לבית דגן. הגבר יצא מרכב הטויוטה, ניגש לרכב הגנוב הראשון, התעסק עם דלתו ופתח אותה. לאחר מספר רגעים יצא מרכב הטויוטה גבר נוסף, לבוש מכנסי טרניג שחורים וחולצה קצרה בצבע בורדו. הוא נכנס לרכב הגנוב הראשון והחל לנהוג בו. בשלב זה חסם השוטר גראלניק באמצעות רכבו את הרכב הגנוב הראשון, אשר התנגש בו. הנהג ברכב הגנוב הראשון יצא מן הרכב והחל בבריחה רגלית.

מדוח הפעולה של השוטר רון טובים, שנערך ביום 18.04.2024, עולה כי באותו היום הוא הבחין ברכב הטויוטה בבית דגן; הבחין בגבר לבוש חולצה לבנה ומכנסיים כהים, אשר חבש כובע קסקט, יוצא מרכב הטויוטה, ניגש לרכב הגנוב הראשון ופותח את דלתו; הבחין בגבר לבוש בחולצה אדומה מצטרף לגבר הראשון, ומתיישב במושב הנהג ברכב הגנוב הראשון; הבחין באורות הבלם האחורי של הרכב הגנוב הראשון נדלקים; הבחין בגבר בעל החולצה הלבנה מתרחק מהרכב הגנוב הראשון, ולאחר שהשוטר גראלניק ביצע חסימה, הבחין בגבר בעל החולצה האדומה יוצא מן הרכב הגנוב הראשון; הבחין בשני הגברים נכנסים בחזרה לרכב הטויוטה; ניגש לחלון המושב הקדמי ימני של רכב הטויוטה וקרא לעבר הנהגת: "משטרה, אל תסעי"; נסע אחרי רכב הטויוטה שלא שעה לקריאתו, והבחין בגבר בעל החולצה האדומה יוצא ממנו; המשיך לנסוע אחרי רכב הטויוטה, והבחין בגבר בעל החולצה הלבנה יוצא ממנו; החל במרדף רגלי אחריו, תוך שקורא לו לעצור, אך איבד עימו קשר עין.

בהודעתו מיום 23.04.2024 ציין מ.ד כי הוא חיכה למשיבים בתל אביב (ש' 21); כי בזמן שהוא היה ברכב הטויוטה עם המשיבות הוא שמע הודעות קוליות של המשיב 3 (ש' 67). כמו כן, בתיעוד מצלמות אבטחה שהוצג לו, הוא זיהה את רכב הטיוטה, את עצמו ואת המשיב 3 יוצאים מרכב הטויוטה (ש' 102). בתיעוןד מצלמות אבטחה נוסף שהוצג לו זיהה מ.ד. את עצמו כשהוא יוצא מרכב הטויוטה ובורח מן השוטרים (110).

מבדיקת מכשיר הטלפון של המשיבה 2 עולה כי ביום 18.04.2024 היתה תקשורת בין מכשיר הטלפון של המשיבה 2 לבין מכשיר הטלפון של הבת של המשיבה 1. במסגרת ההתקשרות נשלחה בשעה 13:35 הודעה כתובה בערבית למכשיר הטלפון של המשיבה 2 בה נכתב: "בדרך לתל אביב הגברים". כמו כן, בשעה 16:53 נשלחה הודעה קולית בה נאמר בערבית: "צא צא תחנת משטרה תסתובב מהיר" ובשעה 16:54 נשלחה הודעה קולית נוספת בה נאמר בערבית: "יש אחד לבן בפנים אני נכנס לבדוק אותו, אל תתקרבו אלי".

באמרתה מיום 24.04.2024 אישרה המשיבה 2 כי ביום 18.04.2024 בשעה 16:42 היא ביצעה במכשיר הטלפון של בתה של המשיבה 1 חיפוש לכתובת הבנים 17 בית דגן, כאשר הרכב הגנוב הראשון נגנב מרחוב הבנים בבית דגן, אולם לדבריה זו היתה כתובת בה היא התכוונה לקנות סלקל (ש' 122).

כמו כן, בבדיקת מכשיר הטלפון של מ.ד. אותרה כתובת בתל אביב, אליה לגרסתו הוא הגיע והמתין עד שהמשיבים אספו אותו ברכב הטויוטה, ובבדיקת מכשיר הטלפון של הבת של המשיבה 1 אותרה כתובת בתל אביב המרוחקת כ-200 מטר מהכתובת שאותרה במכשיר הטלפון של מ.ד..

יצויין כי המשיבות טענו באמרותיהן כי הן נסעו ברכב הטויוטה יחד עם ילדיהן מתל אביב לבית החולים וולפסון ומשם לבית דגן, ורק בהיותן בבית דגן, נכנסו לפתע שני גברים לא מוכרים לתוך רכב הטויוטה ואילצו אותן לנסוע. גרסה זו נסתרת הן על ידי מ.ד. שמציין כי המשיבים אספו אותו מתל אביב והם נסעו יחד למקום בו נגנב הרכב הגנוב הראשון, הן על ידי תיעוד מצלמות האבטחה בו נראים שני גברים יוצאים מרכב הטויוטה בטרם נגנב הרכב הגנוב הראשון, הן על ידי דוח הפעולה של השוטר גראלניק ממנו עולה כי הוא הבחין בגבר ברכב הטויוטה כבר בכביש 20, הוא הבחין בגבר יוצא מרכב הטויוטה בחולון ושב אליו, והוא הבחין בשני גברים יוצאים מרכב הטויוטה בבית דגן בטרם נגנב הרכב הגנוב הראשון, והן מדוח הפעולה של השוטר טובים ממנו עולה כי גם הוא הבחין בשני גברים יוצאים מרכב הטויוטה בבית דגן בטרם נגנב הרכב הגנוב הראשון.

הנה כי כן, גרסתו של מ.ד. לפיה ביום 18.04.2024 המתין למשיבים בתל אביב מתיישבת עם הכתובת בתל אביב שאותרה במכשיר הטלפון של הבת של המשיבה 1; גרסתו של מ.ד. בדבר אופן ביצוע גניבת הרכב הגנוב הראשון מתיישבת עם המתואר בדוחות הפעולה של השוטרים; זיהויו של מ.ד. את המשיב 3 כמי שהיה עימו ברכב ושלח הודעות קוליות בזמן אמת, אותן שמע יחד עם המשיבות ברכב, מתיישבת עם ההודעות הקוליות שנמצאו בזמנים הרלוונטים במכשיר הטלפון של המשיבה 2; זיהויו של מ.ד. את עצמו ואת המשיב 3 בתיעוד מצלמות האבטחה, מתיישב גם הוא עם המתואר בדוחות הפעולה של השוטרים; העובדה שבמכשיר הטלפון של הבת של המשיבה 1 נערך חיפוש לכתובת הבנים 17 בית דגן, מתיישבת עם העובדה כי הרכב הגנוב הראשון נגנב מרחוב הבנים בבית דגן. במצב דברים זה קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים להוכחת עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, גניבת רכב בצוותא, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא.

באשר לעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו המיוחסת למשיבים 2 ו-3, הרי שהמתואר בדוח הפעולה של השוטר טובים לפיו הוא קרא למשיבה 2 שלא לנסוע, אך היא המשיכה בנסיעתה, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיבה 2. כמו כן, המתואר בדוח הפעולה לפיו הוא קרא למשיב 3 לעצור אך הוא המשיך במנוסה רגלית, מהווה ראיה לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיב 3.

באשר לעבירה של הסעה ברכב של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין המיוחסת למשיבה 2, הרי שהעובדה שמ.ד. הוא תושב האיזור שאינו מחזיק בהיתר שהיה בישראל, בשילוב דבריו של מ.ד. לפיהם הוא נסע עם המשיבים ברכב הטויוטה כשהמשיבה 2 נהגה ברכב, דברי המשיבות באמרותיהן לפיהם המשיבה 2 נהגה ברכב הטויוטה, תיעוד מצלמות האבטחה בו נראה מ.ד. יוצא מרכב הטויוטה, והמתואר בדוחות הפעולה של השוטרים לפיו הם הבחינו ברכב הטויוטה בנסיעה ולאחר מכן הבחינו במ.ד. יוצא ממנו, מהווים ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיבה 2.

באשר לעבירות האיומים המיוחסות למשיבים 1 ו-3, הרי שדבריו של מ.ד. בהודעתו מיום 21.04.2024 (ש' 8), ובעימות שנערך ביום 21.04.2024 בינו לבין המשיבה 1 (ש' 96), לפיהם בהיותו בתא המתנה בבית משפט איימה עליו המשיבה 1, שהיתה באותה עת בתא הסמוך, באומרה כי תשלח אליו מישהו שיפגע בו בכלא (ש' 8), מהווים ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיבה 1. כמו כן, תיעוד עימות שנערך ביום 28.04.2024 בין מ.ד. למשיב 3, ממנו עולה כי במהלך העימות איים המשיב 3 על מ.ד. באומרו כי הוא ישלם ביוקר על מה שהוא אומר (ש' 80), מהווה ראיה לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיב 3.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבים 1 ו-3, יצויין כי המשיב 3 שוחרר בתנאים מגבילים בכפוף להתחייבותה של המשיבה 1, בפני בית המשפט, לפקח עליו ולדווח למשטרה על כל הפרה של התנאים. מעשיו של המשיב 3, כפי שהם מתוארים בגרסתו של מ.ד. מהווים הפרה של תנאי שחרורו, ודבריו של מ.ד. מהווים ראיה לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיב 3. כמו כן, משהמשיבה 1, שמהמפורט לעיל עולה כי היתה שותפה למעשיו של המשיב 3, לא דיווחה למשטרה על ההפרה, הרי שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיבה 1.

האישום השני

באישום זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים 1 ו-3, בהתבסס על הודעותיו של איסר, דבריו במהלך העימותים, דוחות פעולה של שוטרים, ודברי המשיבה 1 באמרותיה.

מהודעותיו של איסר ומדבריו בעימותים עולה כי ביום 15.04.2024 הוא היה ברכב הטויוטה עם המשיבים 1 -3; כי המשיב 3 חבש לראשו כובע קסקט; כי רכב הטויטה נעצר ואיסר והמשיב 3 יצאו ממנו וניגשו לרכב הגנוב השני; כי המשיב 3 שבר את חלון הרכב הגנוב השני, נכנס פנימה והניע אותו; וכי איסר נהג ברכב הגנוב השני עד שהמשטרה תפסה אותו.

בהודעתו מיום 15.04.2024 ציין איסר כי מספר הטלפון של האישה שנהגה ברכב הטויוטה הוא 052-6535549 (ש' 115). באמרתה מיום 24.04.2024 טענה המשיבה 1 כי יכול להיות שהמספר 052-6535549 היה שלה (ש' 30).

בהודעתו מיום 17.04.2024 הוצגה לאיסר תמונתו של המשיב 3. איסר זיהה אותו כבעלה של הנהגת ברכב הטויוטה (ש' 208). יצויין כי איסר תיאר קודם לכן באותה הודעה כי הוא נסע ברכב הטויוטה עם אישה ובעלה, כי הבעל חבש לראשו כובע קסקט, וכי הבעל שבר את החלון של הרכב ההגנוב השני והניע אותו.

בהודעתו מיום 17.04.2024 הוצגה לאיסר תמונתה של המשיבה 1. איסר זיהה אותה כאיסרה (ש' 215). יצויין כי איסר תיאר קודם לכן באותה הודעה כי הוא נסע ברכב הטויוטה עם איסרה ובעלה, וכן ציין לאחר מכן כי איסרה ידעה מה קורה.

בעימות שנערך ביום 28.04.2024 בין איסר למשיב 3, טען איסר כי הוא אינו מכיר את המשיב 3, ואולם לאחר שהמשיב 3 הוצא מן החדר, אישר איסר כי המשיב 3 הוא זה ששבר את החלון של הרכב הגנוב השני והניע אותו, וכן אמר כי הוא מפחד ממנו וביקש שלא לערוך עימו עימות.

בעימות שנערך ביום 25.04.2024 בין איסר לבין המשיבה 1, זיהה איסר את המשיבה 1 כאיסרה; אישר כי היא נהגה ברכב הטויוטה ביום 15.04.2024, וכי היא האישה עליה דיבר בחקירותיו הקודמות שהיתה ברכב הטויוטה יחד עם בעלה.

מדוח הפעולה של השוטר יצחק אפרים, שנערך ביום 15.04.2024, עולה כי באותו היום הוא הבחין ברכב מסוג טויוטה קורולה שהגיע לחניית האוטובוסים ליד המקום בו שכן בסיס סירקין; הוא הבחין בשני אנשים שיצאו מהרכב, כאשר אחד מהם חבש כובע; הוא הבחין בשני האנשים ניגשים לרכב הגנוב השני, ולאחר כדקה הרכב נדלק; הוא הבחין כי האיש שחבש כובע התרחק מהרכב הגנוב השני; הוא הבחין כי הרכב מסוג טויוטה קורולה החל בנסיעה ואחריו נסע הרכב הגנוב השני; הוא נסע אחרי הרכב הגנוב השני עד שהוא נעצר; הוא יצא מרכבו ועצר את איסר בעודו ישוב במושב הנהג ברכב הגנוב השני.

מדוח הפעולה של השוטר גיל שריקאר, שנערך ביום 15.04.2024, עולה כי באותו היום הוא הבחין ברכב הטויוטה נוסע ברחוב עובדיה יוסף בפתח תקווה לכיוון צומת סירקין; הוא הבחין כי ברכב הטויוטה נוהגת אישה; הוא הבחין ברכב הטויוטה מגיע לצומת הרחובות הרב עובדיה יוסף וצלח שלום לכיוון מזרח, פונה שמאלה ונעצר אחרי משאית; הוא הבחין כי מהמושב הקידמי ימני ברכב הטיוטה יצא אדם שחבש כובע קסקט, ומהמושב האחורי יצאו שני אנשים נוספים; הוא הבחין בשלושה ניגשים לרכב הגנוב השני; הוא הבחין באורות הרכב הגנוב השני נדלקים; הוא הבחין באיש שחבש כובע ובאחד האחרים מתרחקים מהמקום; הוא הבחין כי רכב הטויוטה אסף את האיש שחבש כובע; הוא נסע אחרי הרכב הגנוב השני עד שהוא נעצר.

הנה כי כן, גרסתו של איסר לפיה ביום 15.04.2024 הוא היה ברכב הטויוטה יחד עם המשיבה 1 והמשיב 3, כי המשיב 3 חבש כובע לראשו, כי הוא והמשיב 3 יצאו מרכב הטויוטה, ניגשו לרכב הגנוב השני, והמשיב 3 שבר את חלונו והניע אותו, וכי הוא נהג ברכב הגנוב השני עד שנעצר על ידי המשטרה, מתיישבת עם המתואר בדוחות הפעולה של השוטרים; כמו כן, מספר הטלפון שייחס איסר למשיבה 1, מתיישב עם דבריה באמרתה לפיהם יכול להיות שמספר זה היה שייך לה. במצב דברים זה קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים 1 ו-3 להוכחת עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, גניבת רכב בצוותא, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא.

באשר לעבירה של הסעה ברכב של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין המיוחסת למשיבה 1, הרי שהעובדה שאיסר הוא תושב האיזור שאינו מחזיק בהיתר שהיה בישראל, בשילוב דבריו של איסר לפיהם הוא נסע עם המשיבים 1 ו-3 ברכב הטויוטה כשהמשיבה 1 נהגה ברכב, והמתואר בדוחות הפעולה של השוטרים לפיו רכב הטויוטה הגיע למקום בנסיעה וממנו יצא איסר, מהווים ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיבה 1.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבים 1 ו-3, מעשיו של המשיב 3, כפי שהם מתוארים בגרסתו של איסר מהווים הפרה של תנאי שחרורו, ודבריו של איסר מהווים ראיה לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיב 3. כמו כן, משהמשיבה 1, שמהמפורט לעיל עולה כי היתה שותפה למעשיו של המשיב 3, לא דיווחה למשטרה על ההפרה, הרי שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיבה 1.

האישום השלישי

באישום זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים 1 ו-3, בהתבסס על הודעותיו של איסר, דבריו במהלך העימותים, תלונת בעל הרכב הגנוב השלישי, ותיעוד מצלמות "עין הנץ".

מהודעותיו של איסר ומדבריו בעימותים עולה כי ביום 06.04.2024 הוא היה ברכב המאזדה עם המשיבים 1 ו-3; כי רכב המאזדה נעצר, המשיב 3 יצא ממנו, ניגש לרכב הגנוב השלישי, פרץ אותו והניע אותו; וכי איסר נהג ברכב הגנוב השלישי עד לשטחי האיזור.

בעימות שנערך ביום 25.04.2024 בין המשיבה 1 לאיסר זיהה איסר את המשיבה 1 כמי שנהגה ברכב המאזדה ביום 06.04.2024 באירוע גניבת הרכב הגנוב השלישי בבני ברק.

בעימות שנערך ביום 28.04.2024 בין איסר למשיב 3 טען כאמור איסר כי הוא אינו מכיר את המשיב 3, ואולם לאחר שהמשיב 3 הוצא מן החדר אישר איסר כי המשיב 3 היה עימו ברכב המאזדה ביום 06.04.2024, וכי המשיב 3 פרץ לרכב לרכב הגנוב השלישי בבני ברק, וכן אמר כאמור כי הוא מפחד ממנו וביקש שלא לערוך עימו עימות.

בתיעוד מצלמות "עין הנץ" נראה איסר כשהוא נוהג ברכב הגנוב השלישי במעבר חוצה שומרון ביום 06.04.2024 בשעה 22:48.

בהודעתו מיום 17.04.2024 זיהה איסר את עצמו בתיעוד מצלמות "עין הנץ" כשהוא נוהג ברכב הגנוב השלישי במעבר חוצה שומרון ביום 06.04.2024 בשעה 22:48 (ש' 83). כמו כן, תיאר איסר כי הוא הגיע למקום ממנו נגנב הרכב הגנוב השלישי יחד עם המשיבים 1 ו-3 ברכב המאזדה (ש' 92); כי המשיב 3 יצא מרכב המאזדה שבר את החלון ופתח את הרכב הגנוב השלישי (ש' 102); וכי הוא, איסר, נהג ברכב הגנוב השלישי לשטחי האיזור (ש' 116).

בתלונתו מיום 06.04.2024 תיאר בעל הרכב הגנוב השלישי כי באותו היום הוא הגיע לשיעור תורה בבני ברק, והחנה את הרכב הגנוב השלישי בשעה 21:30. לאחר מכן, כשיצא משיעור התורה הוא הבחין ברכב הגנוב השלישי כשהוא דלוק. הוא רץ לכיוונו אך הרכב הגנוב השלישי נסע מהמקום.

הנה כי כן, גרסתו של איסר לפיה ביום 06.04.2024 הוא היה ברכב המאזדה יחד עם המשיבה 1 והמשיב 3, כי המשיב 3 יצא מרכב המאזדה, ניגש לרכב הגנוב השלישי, שבר את חלונו ופתח אותו, וכי הוא, איסר, נהג ברכב הגנוב השלישי לשטחי האיזור, מתיישבת עם תלונתו של בעל הרכב הגנוב השלישי, לפיה הוא החנה את הרכב בבני ברק בשעה 21:30, ועם תיעוד מצלמות "עין הנץ" בו נראה איסר נוהג ברכב הגנוב השלישי במעבר חוצה שומרון ביום 06.04.2024 בשעה 22:48; במצב דברים זה קיימות ראיות לכאורה נגד המשיבים 1 ו-3 להוכחת עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, גניבת רכב בצוותא, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא.

באשר לעבירה של הסעה ברכב של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין המיוחסת למשיבה 1, הרי שהעובדה שאיסר הוא תושב האיזור שאינו מחזיק בהיתר שהיה בישראל, בשילוב דבריו של איסר לפיהם הוא נסע עם המשיבים 1 ו-3 ברכב המאזדה כשהמשיבה 1 נהגה ברכב, מהווים ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המשיבה 1.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבים 1 ו-3, מעשיו של המשיב 3, כפי שהם מתוארים בגרסתו של איסר מהווים הפרה של תנאי שחרורו, ודבריו של איסר מהווים ראיה לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיב 3. כמו כן, משהמשיבה 1, שמהמפורט לעיל עולה כי היתה שותפה למעשיו של המשיב 3, לא דיווחה למשטרה על ההפרה, הרי שקיימות ראיות לכאורה לביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית על ידי המשיבה 1.

האישום הרביעי

באישום זה קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבות, בהתבסס על הודעתה של בעלת הרכב הרביעי, הודעתו של פריאל, תיעוד מצלמת רכבו של פריאל, ואמרתה של המשיבה 1, ואולם המדובר בראיות לכאורה בעוצמה נמוכה. כמו כן, לא קיימות ראיות לכאורה לעבירת הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבה 1.

מהודעתה של בעלת הרכב הרביעי מיום 24.04.2024 עולה כי ביום 17.04.2024 בשעה 17:30 היא החנתה את הרכב הרביעי, ובשעה 18:00 היא הבחינה כי חלון הרכב הרביעי היה מנופץ, וכי תא הכפפות היה מפורק.

מהודעתו של פריאל מיום 24.04.2024 עולה כי ביום 17.04.2024 בערך בשעה 18:00 הוא הגיע לרחוב המכבים בשוהם; כי הוא הבחין באדם לבוש חולצה שחורה בתוך הרכב הרביעי; כי הוא המשיך בנסיעתו אל עבר שתי המשיבות שהיו במקום, ושאל אותן אם הן צריכות עזרה; כי הוא נסע לאחור והבחין כי האדם בעל החולצה השחורה לא היה עוד ברכב הרביעי, ודלתו הימנית קדמית היתה פתוחה; כי הוא הבחין באדם בעל החולצה השחורה חוזר לרכב הרביעי, וסוגר את הדלת; כי הוא הבחין באחת המשיבות מסמנת לאדם עם החולצה השחורה לבוא לכיוונה; וכי האדם בעל החולצה השחורה הלך לכיוון המשיבות, הסתובב והלך לכיוון היציאה מן הרחוב.

בתיעוד מצלמת הרכב של פריאל, כפי שמופיע בדוח צפיה שנערך על ידי השוטר יהונתן מינדל, נראה הרכב הרביעי חונה ברחוב המכבים בשוהם. לאחר מכן נראות המשיבות כשהן עומדות במרחק של כ-20 מטר מהרכב הרביעי, ליד רכב אפור, כשהמשיבה 1 מנסה להרים את מכסה המנוע. לאחר מכן נראה הרכב הרביעי כשדלתו הימנית קידמית פתוחה. לאחר מכן נראה אדם לבוש חולצה שחורה הולך בסמוך לרכב הרביעי וסוגר את דלתו. לאחר מכן אותו אדם נראה חוזר על עקבותיו.

המשיבה 1 אישרה באמרתה מיום 06.05.2024 כי היא נכחה ברחוב בו נעשה נסיון גניבת הרכב הרביעי בזמן הרלוונטי (ש' 239); כי יחד עימה היתה במקום המשיבה 2 (ש' 243); וכי היא סימנה בידה למישהו לבוא (ש' 247). עם זאת, המשיבה 1 ציינה כי היא סימנה לרכב שנסע ברחוב לבוא ולא לאדם שהיה ברכב הרביעי.

באותה האמרה טענה המשיבה 1 כי היא והמשיבה 2 הגיעו לשוהם כדי לקנות סבון גוף מאישה ממוצא רוסי (ש' 204) בשם אולגה, שהיא הגיעה אליה דרך הפייסבוק, ושהיא לא זוכרת אם היא התקשרה לאותה אישה (ש' 280).

באמרתה מיום 06.05.2024 טענה המשיבה 2 כי מעולם לא היתה בעיר שוהם, וכשהציגו לה את תיעוד מצלמת הרכב של פריאל, טענה כי מדובר בתל אביב ולא בשוהם (ש' 70).

אין חולק כי באישום זה אין ראיה לכך שהמשיבות ביצעו פעולה כלשהי ביחס לרכב הרביעי. כמו כן, הראיות היחידות הקושרת אותן לניסיון גניבת הרכב הרביעי הן נוכחותן במרחק קצר מהרכב הרביעי, בזמן שנעשה ניסיון לגנוב אותו, ודבריו של פריאל לפיהם הוא הבחין באחת המשיבות מסמנת, לאדם בעל חולצה שחורה שקודם לכן היה ברכב הרביעי, ואחר כך נראה הולך ליד הרכב הרביעי וסוגר את דלתו, לבוא לכיוונה. בנוסף, גרסאותיהן אינן סבירות ואינן מתיישבות זו עם זו. במצב דברים זה הגם שקיימות ראיות לכאורה נגד המשיבות להוכחת עבירות של קשירת קשר לעשות פשע, ניסיון גניבת רכב בצוותא, ופריצה לרכב בכוונה לגנוב בצוותא, המדובר בראיות לכאורה בעוצמה נמוכה.

באשר לעבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבה 1, הרי שהמשיב 3 כלל לא היה מעורב באירוע המתואר באישום הרביעי, והוא אינו מוזכר בו. בחומר החקירה אין כל ראיה ממנה ניתן ללמוד כי במועד הרלוונטי לאישום הרביעי הפר המשיב 3 את תנאי שחרורו, וכי המשיבה 1 ידעה על כך ולא דיווחה למשטרה. המבקשת אף לא ייחסה למשיב 3 עבירה של הפרת הוראה חוקית באישום זה. משכך, אין ראיות לכאורה להוכחת עבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבה 1 באישום הרביעי.

לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בכוחו של חומר הראיות שהונח לפניי כדי לבסס תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיבים במיוחס להם באישומים הראשון, השני, והשלישי. באשר לאישום הרביעי, הגם שקיימת תשתית ראייתית לכאורית, המדובר בתשתית בעוצמה נמוכה. כמו כן, לא קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירה של הפרת הוראה חוקית המיוחסת למשיבה 1 באישום הרביעי.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ד, 02 יוני 2024, בהעדר הצדדים.