1

 

 

 

לפניי בקשה להורות על חילוט ערבויות שהופקדו בתיק (בקשה מס' 47), להבטחת תנאי שחרור (מעצר בפיקוח אלקטרוני) שהושתו על המשיב מס' 3 (סעיד אחמד).

 

רקע והליכים קודמים

1.         נגד המשיבים הוגש כתב אישום אשר מייחס להם חבלה חמורה בצוותא, ולחלקם גם איומים.

 

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 17/2/20 עת עמד המתלונן, קטין יליד 2004, בתחנת אוטובוס, הגיעו המשיבים מס' 2 ו- 3 ברכב, ועצרו את הרכב בסמוך לתחנת האוטובוס. המשיב מס' 3 ירד מהרכב כשהוא אוחז באלה ותקף את המתלונן באמצעות האלה מספר רב של פעמים. המשיב מס' 2 ירד אף הוא מהרכב, תקף את המתלונן בידיו ובעט בו, בזמן שהמשיב מס' 3 מוסיף להכות את המתלונן באלה. תוך כדי כך הצטרף לשני הנאשמים הללו גם המשיב מס' 1, שיצא מבית סמוך, ואף הוא תקף את המתלונן בידיו, במכות אגרוף.

 

המתלונן נחבל בראשו ובגבו, סבל בשברים בעצמות האף, המטומות וסימני שפשוף.

 

2

2.         ביום 26.3.20 ניתנה החלטתי, אשר על פיה הוריתי על שחרורו של המשיב מס' 3 (להלן: "המשיב") למעצר בפיקוח אלקטרוני בביתו של מר אבראהים נג'יב, בסאג'ור, בתנאים אשר יחולו עד לתום ההליכים בתיק העיקרי. כן נקבע בהחלטה זו, כי על המשיב יפקחו בכל עת שני מפקחים, נג'יב אברהים וסלים אברהים, וכי המשיב עצמו וכל אחד מהמפקחים יחתמו על כתבי ערבות בסך 20,000 ₪ כל אחד, זאת בנוסף לפיקדון כספי שהועמד על סך של 10,000 ₪.

 

            במעמד הדיון שהתקיים ביום 26.3.20, בפני כב' השופט חאמד, הוסף בהתאם להחלטה הקודמת מפקח נוסף, אביו של המשיב, מר סאמר אחמד, ונחתמה ערבות נוספת בהתאם.

 

3.         ביום 27.12.20 הורה הממונה על הפיקוח האלקטרוני על הפסקת הפיקוח, לאור הפרות חוזרות ונשנות של תנאיו, ולאור העובדה שהמשיב ביצע עבירה במהלך תקופת הפיקוח.

 

            ביום 30.12.20 ניתנה החלטת בית המשפט להותיר את החלטת הממונה על כנה, ומאז נותר המשיב במעצר.

 

4.         ביום 24.12.20 הוגש נגד המשיב ונגד נאשם אחר (אחיו) כתב אישום (ת"פ 55360-12-20 בבימ"ש השלום בעכו), אשר ייחס לשני הנאשמים יחד איומים על אחותם הקטינה, ולמשיב דנן - גם הפרה של הוראה חוקית, כאשר ההוראה החוקית הרלבנטית היא תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני שהוחלו עליו במסגרת התיק הנוכחי.

 

            ביום 9.3.21 הורשע המשיב על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום האמור, ובהמשך לכך נגזר דינו לארבעה חודשי מאסר, בעוד שעל אחיו נגזרו שלושה חודשי מאסר.

 

5.         ביום 25.3.21 הורשע המשיב, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום בתיק העיקרי הנדון כאן.

 

ביום 5.5.21 נגזר דינו של המשיב, והוא נדון ל-14 חודשי מאסר בפועל.

 

6.         במסגרת הבקשה שלפניי עותרת המבקשת לחילוט הערבויות שהופקדו בתיק להבטחת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני שהושתו על המשיב.

 

7.         הדיון בבקשה נדחה מעת לעת, בשל אילוצים שונים, ולבסוף התקיים ביום 9.9.21. לדיון זה לא התייצב מי מהמפקחים, אף ששלושת המפקחים זומנו לדיונים.

3

 

            יצוין, עם זאת, כי המפקחים זומנו, על פי אישורי המסירה, לדיון שאמור היה להתקיים ביום 24.5.21, אך לא התייצבו אליו, ככל הנראה בשל אי הבנה, לאחר שנמסר להם על ידי ב"כ המשיב, עו"ד באסל פלאח, כי הדיון נדחה. נקבע מועד נוסף, ליום 17.6.21, ובמועד זה התקיים דיון אך בעניינו של נאשם אחר, לאחר שב"כ המשיב הגיש בקשה לדחות את הדיון בעניין המשיב דנן מנסיבות אישיות. המפקחים לא התייצבו כלל לאותו דיון, אף שזומנו.

 

            הדיון התקיים בסופו של דבר ביום 9.9.21, בהעדר המפקחים, בנוכחות ב"כ המשיב, שהודיע כי הוא מייצג גם את המפקח סאמר אחמד (אביו של המשיב), אך לא את המפקחים נג'יב אברהים וסלים אברהים.

 

טענות הצדדים         

8.         לטענת המבקשת, המשיב לא קיים את התנאים שהושתו עליו, והמפקחים זנחו את התפקיד שנטלו על עצמם.

 

לטענתה, חילוט הערבויות במקרה הנוכחי נדרש על מנת לעמוד לשמור על מוסד הפיקוח ולהעביר מסר ברור, כי הפרת תנאי שחרור או פיקוח אלקטרוני תגרור סנקציות משמעותיות, הן מבחינת המפוקח והן מבחינת המפקחים. לעמדת המבקשת, אחריות המפקחים היא קולקטיבית, ולאור ההפרה הברורה של תנאי הפיקוח במקרה הנוכחי, יש לחייב את כל המפקחים במלוא סכומי הערבויות שנטלו על עצמם.

 

9.         לטענת המשיב, הוא כבר נענש פעמיים על ההפרות של תנאי הפיקוח האלקטרוני: פעם אחת בכך שהוגש נגדו כתב אישום על אותן הפרות, והוא הורשע ונגזר עליו מאסר; ופעם שנייה בכך שבמסגרת גזר הדין בתיק הנוכחי לקח בית המשפט את עובדת קיומו של כתב אישום בגין הפרת ההוראה החוקית כנסיבה לחומרה בגזירת דינו של המשיב, אשר עליו הושת עונש מאסר חמור יותר מזה שהושת על הנאשמים האחרים.

 

            הסניגור הוסיף וטען, כי מצבה הכלכלי של המשפחה דחוק. המשיב סובל מבעיה רפואית שבעטייה הוא מקבל קצבה מהמוסד לביטוח לאומי, אולם קצבה זו אינה משולמת לו כעת, בהיותו אסיר.

 

4

            הסניגור עתר לכך שלא תחולטנה ערבויות כלל, וזאת משום שהמשיב כבר נתן את הדין, לטענתו, בגין הפרת תנאי הפיקוח, בניגוד למשיב אחר, שגם בעניינו הוגשה בקשה לחילוט (והושגה הסכמה), אך לא הוגש כתב אישום.

 

דיון והכרעה

10.       בקשה לחילוט ערבויות מוגשת מכוח סעיף 51 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, המסמיך את בית המשפט להורות על חילוט ערבויות, אם נוכח כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור.

 

            בהתאם לסעיף הנ"ל מוסמך בית המשפט גם לדון בחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב, אם ניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו (ס"ק ג).

 

11.       לאור השתלשלות העניינים המתוארת לעיל בעניין זימון המפקחים ואי התייצבותם, ולאחר שעיינתי באישורי המסירה, אני מקבלת את טענת המבקשת, כי יש הצדקה עניינית לדון בבקשה ולהכריע בה גם בעניינם של המפקחים שלא התייצבו, וזאת לאחר שניתנו להם כל ההזדמנויות להגיע לבית המשפט ולשטוח טענותיהם, אך הם לא מצאו לנכון לעשות כן.

 

12.       בבש"פ 1902/19 אביטן נ' מדינת ישראל (2.6.19) נפסק, כי למפקחים המתמנים על ידי בית המשפט, על מנת לאפשר שחרור בערובה של נאשם חלף מעצרו מאחורי סורג ובריח, יש תפקיד מפתח במימוש אפשרות זו של שחרור בערובה, אשר היא כשלעצמה מאזנת בין הצורך לשמור על תכליות המעצר לבין הזכות לחירות, במיוחד במקרים שבהם המשפט צפוי להתנהל לאורך תקופה ארוכה.

 

למפקחים תפקיד כפול - גם לשמור על המפוקח שיקיים אחר התנאים, וגם לתת התחייבות אישית שלהם לקיומם, למניעת סיכון לציבור, ולהבטחת התייצבות למשפט. על כן -

 

5

"הערובה הכספית אותה מטיל בית המשפט על מפקחים-ערבים כתנאי לשחרורו של נאשם נועדה להבטיח כי הללו יעמדו בהתחייבות שנטלו על עצמם במלואה. היקף הערבויות הכספיות המוטלות עליהם מושפע באופן ישיר מחומרת העבירות המיוחסות לנאשם, ממסוכנותו ומהיקף החשש להימלטותו מאימת הדין. אחריות רבה מוטלת אפוא על כתפיהם של המפקחים; משמונה אדם לשמש כמפקח עליו להצדיק את האמון שנתן בו בית המשפט בהתבסס על הצהרתו באשר למוכנותו ויכולתו למלא את התפקיד שמוטל על כתפיו. עליו לדעת כי הוא ערב לשלום הציבור בכללותו, ואין הוא רשאי להקל ראש במשימה שנטל על עצמו".

 

עוד נפסק באותו עניין, כי חילוט הערבות שניתנה להבטחת תנאי שחרור ממלא אחר תכלית הרתעתית משולשת: הרתעת הערב, על מנת שימלא אחר חובות הפיקוח שנטל על עצמו; הרתעת הרבים, קרי - כלל המפקחים והמפקחים הפוטנציאליים הנוטלים על עצמם חובת פיקוח; והרתעת המפוקח עצמו, שיקיים אחר תנאי הפיקוח, וימנע בכך פגיעה בערב.

 

בית המשפט הנדרש לבקשה לחילוט ערבות צריך לקחת בחשבון שיקוליו את חומרת האישומים ומהותם וכן טיב ההפרה של תנאי השחרור, ובהתאם לאלו להכריע אם יש מקום להורות על חילוט ערבויות, ואם כן - האם באופן מלא או חלקי.

 

13.       אין ספק, כי המשיב הפר את תנאי השחרור בערובה שהושתו עליו.

 

עסקינן במי שהפר הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הפיקוח האלקטרוני, עד אשר הממונה על הפיקוח ראה לנכון לזמנו לשימוע ולבסוף - להורות על הפסקת הפיקוח האלקטרוני; וחמור מכך - בעת ששהה המשיב במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני הוא הפר את התנאים שהשית עליו בית המשפט, ניצל חלון פיקוח שאושר לו, יצא מהכפר סג'ור בניגוד להוראה ברורה של בית המשפט, הגיע לכפר כיסרא (שם מתגורר המתלונן בתיק דנן), ושם ביצע עבירת איומים כלפי אחותו.

 

הפרת התנאים בידי המשיב היא בוטה, באופן שמצדיק את חילוט מלוא העירבון הכספי שהופקד בקופת ביהמ"ש, בסך 10,000 ₪.

 

הטענות לגבי מצבה הכלכלי הדחוק של המשפחה אינן יכולות להתקבל כהצדקה לאי-חילוט העירבון, בשים לב לעוצמת ההפרה, כאמור לעיל.

 

14.       אינני סבורה כי המשיב כבר "נענש פעמיים", כטענת הסניגור, על אותה הפרה, באופן שמצדיק הימנעות מחילוט העירבון הכספי שהופקד.

 

            אכן, נגד המשיב הוגש כתב אישום, והוא הורשע ונידון למאסר, אולם נראה כי מרבית תקופת המאסר (שלושה חודשים מתוך ארבעה) הושתה עליו בגלל עבירת האיומים, שכן זו תקופת המאסר שלה נידון אחיו, בגין איומים דומים בתכנם, ואילו הפרת ההוראה החוקית, שיוחסה למשיב בלבד ולא לאחיו, הביא רק להחמרה מסוימת של רף הענישה.

6

 

            נוסף על כך, האפשרות של חילוט העירבון באה בנוסף להרשעה בדין בגין הפרת הוראה חוקית, ושני האמצעים אינם מוציאים זה את זה.

 

            לעניין גזר הדין שניתן בתיק העיקרי (תיק החבלה לקטין), אמנם נלקחה בחשבון עובדת ההרשעה בהפרת ההוראה החוקית, אולם עיקר ההחמרה בעונשו של המשיב לעומת הנאשמים האחרים נבע, כך נראה, מחלקו של המשיב בתקיפת הקטין ומחומרת מעשיו, לעומת נאשמים אחרים (כאשר המשיב היכה את המתלונן באמצעות אלה, להבדיל מהאחרים, שהיכו את המתלונן בידיהם ובעטו בו).

 

14.       אשר לערבויות של המפקחים, אתייחס ראשית למפקח סאמר אחמד, אביו של המשיב.

 

מפקח זה היה נוכח במקום ביצוע עבירת האיומים (בית המפקח), והאיומים הושמעו בנוכחותו (ראה סעיף 8 לכתב האישום בת"פ 55360-12-20). המפקח ידע היטב, כי נאסר על המשיב לצאת ממקום הפיקוח, למעט לצורך התאווררות במועדים שנקבעו, בתחומי הכפר סג'ור; כך שהמפקח ידע אל-נכון, ששהיית המשיב בביתו בכסרא היא בגדר הפרה ברורה ובוטה של תנאי השחרור.

 

בנסיבות אלו, אינני רואה הצדקה שלא לחלט גם את ערבותו של מפקח זה, ובמלואה.

 

15.       אשר למפקחים נג'יב וסלים אברהים, מצאתי לנכון להורות גם על חילוט הערבויות שלהם, אם כי באופן חלקי.

 

            לאור חומרת העבירות שיוחסו למשיב בכתב האישום, ועל רקע מצבו הרפואי המיוחד של המשיב, נעתר בית המשפט לבקשה להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, חלף מעצר מאחורי סורג ובריח, אולם זאת - בתנאים קפדניים של פיקוח, כאשר נקבע, כי בכל רגע נתון ישהו במחיצת המשיב שני מפקחים יחדיו (החלטה מיום 26.3.20), וגם בשעת יציאה ל"חלון" (החלטה מיום 8.7.20), אשר הוגבל לתחומי סג'ור בלבד.

 

7

            ברם, עיון בגיליון ההתנהגות של המפוקח ומהחלטת הממונה על הפיקוח (צורפו לבקשה), מעלה תמונה מטרידה, של אי קיום תנאי השחרור הברורים והמפורשים שהיוו תנאי לשחרורו של המשיב ממעצר ממש לתנאי מעצר בפיקוח אלקטרוני. המשיב נמצא לעתים ללא פיקוח, לעתים עם מפקח אחד בלבד, במקום שניים, הקדים לצאת ל"חלון פיקוח" וכיו"ב. המפקחים אפשרו למשיב שלא להקפיד על תנאי הפיקוח האלקטרוני, ובכך חטאו לתפקיד שנטלו על עצמם. גם שימוע שנעשה למשיב בחודש יולי 2020, שלאחריו נמשך הפיקוח האלקטרוני, לא הועיל, וההפרות נמשכו.

 

            עולה, אפוא, כי יש הצדקה במקרה זה לחילוט ערבויות, ולו לשם ההרתעה הציבורית והעברת המסר, כי מי שנוטל על עצמו ערבות כלפי בית המשפט מחויב לקיום תנאיה.

 

עם זאת, מכיוון שבעניינם של המפקחים נג'יב וסלים אברהים מדובר בהפרות פחות בוטות של תנאי השחרור, ולא הוכח כי מי מהם ידע בפועל על כוונתו של המשיב לצאת מתחומי כפר סג'ור בשעת חלון הפיקוח, אני רואה לנכון להורות על חילוט חלקי בלבד של ערבויותיהם.

 

            בנסיבות העניין, ראיתי לנכון להורות על חילוט הערבויות של נג'יב אברהים וסלים אברהים בסכום של 3,000 ₪ (לכל ערבות).

 

16.       סוף דבר, אני מורה על חילוט הערבויות שהופקדו בתיק זה להבטחת תנאי השחרור של המשיב, לטובת אוצר המדינה, כמפורט להלן:

 

            א.        העירבון הכספי בסך 10,000 ₪ שהופקד בקופת ביהמ"ש יחולט במלואו;

            ב.         ערבותו של מר סאמר אחמד, בסך 10,000 ₪, תחולט במלואה;

            ג.         ערבותו של מר נג'יב אברהים תחולט עד לסך של 3,000 ₪;

            ד.         ערבותו של מר סלים אברהים תחולט עד לסך של 3,000 ₪.

 

המזכירות תמציא החלטה זו למאשימה ולסניגור, עו"ד באסל פלאח (המייצג גם את מר סאמר אחמד).

המבקשת תדאג להמציא עותק ההחלטה למר נג'יב אברהים ולמר סלים אברהים.

 

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"ב, 13 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.