בפני בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המבקש להוסיף למערך הפיקוח שתי מפקחות - אמו של המבקש ורעייתו.

אזכיר כי נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות הצתה, התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות וכן מעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. ביום 24.10.24 הומר המעצר הממשי במעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. לימים הוחזר המבקש למעצר מאחורי סורג ובריח. בהחלטה מיום 7.4.24 ובהסכמת המשיבה, הוחזר בשנית המעצר בפיקוח אלקטרוני.

יוער כי כבר ביום 2.10.22 נחקרה שתי המפקחות מושא הבקשה שבפני. בעניין רעיית המבקש נקבע, בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט נ' סילמן באותו יום, כי לא מדובר במפקחת שיכולה למלא תפקיד של פיקוח על המשיב "בשל היעדר סמכותיות, היעדר רצינות והיעדר מודעות לסיכון". אף בעניין אמו של המבקש, לאחר חקירה קצרה, הודיע הסנגור כי הוא חוזר בו מהצעתו כי היא תהיה חלק ממערך הפיקוח, ומסתפק בשני מפקחים (אחיו ואחותו של המבקש).

עתה כאמור עותר המבקש בשנית להוסיף את השתיים למערך הפיקוח. שתי המפקחות נחקרו בפניי וניתן היה להתרשם מהן באופן בלתי אמצעי. לשאלתי מה עומד בבסיס הבקשה לאשר את שתי המפקחות שנשללו בהחלטה קודמת, השיב הסנגור כי מדובר בהחלטה שניתנה לפני זמן רב.

לאחר שהתרשמתי מהמפקחות ושמעתי טענות הצדים נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן, חלוף זמן מקים, לפי סעיף 52 לחוק המעצרים, עילה לעיון חוזר. אולם אין הנחת מוצא כי חלוף זמן, גם משמעותי, מצדיק היענות לבקשה לעיון חוזר. ייתכנו כמובן מקרים בהם חלוף זמן מקהה מסוכנות, או מפחית חשש לשיבוש מהלכי משפט. כל מקרה ונסיבותיו. השאלה היא במה הועיל חלוף הזמן, בשים לב לקביעות בית המשפט ביחס לשתי המפקחות המוצעות. האם בזמן שחלף חלו תמורות בהלכי רוחן של המפקחות? האם הפכו לרציניות יותר? סמכותיות יותר? בעניין זה לא העלה ב"כ המבקש כל טענה, ולא הביא כל נתון המלמד כי המפקחות אשר נמצאו לא ראויות למשימת הפיקוח בחודש 10/22, הפכו למפקחות ראויות בחודש 5/24.

כאמור, לא נמצא כל טעם המצדיק שינוי בהתרשמות משתי המפקחות, ולמען הסר ספק אציין כי גם להתרשמותי, ולאחר שמיעת המפקחות, לא מדובר בתוספת ראויה למערך הפיקוח.

הבקשה לפיכך נדחית. אינני מתיר את הוספת רעייתו של המבקש ואמו למערך הפיקוח.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אייר תשפ"ד, 16 מאי 2024, בהעדר הצדדים.