1

1.      נגד המשיב 1 הוגש ביום 5.11.12 כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות מין בקטינים ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

2.      ביום 26.11.12 שוחרר המשיב 1 לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

                                א.        מעצר בית מלא בבית אחיו, המשיב 2, בפיקוח מתמיד של אחד משלושת המשיבים 2-4.

                                 ב.         פיקוח אלקטרוני.

                                  ג.         הפקדה בסך 4,000 ₪.

                                 ד.         חתימה של המשיב 1 על ערבות עצמית וחתימה של המשיבים 2-4 על ערבות צד ג'. כל ערבות בסך 6,000 ₪.

                                ה.        השתלבות בטיפול ייעודי לעברייני מין.

                                  ו.         פיקוח מעצרים למשך 6 חודשים.

2

3.      ביום 5.3.13 התקבלה בקשתו של המשיב 1 לעיון חוזר בתנאי השחרור ונקבע כי הוא יהיה רשאי לצאת ממקום מעצר הבית פעמיים בשבוע, בימים א' ו-ד' בין השעות 14:00-17:00 בליווי אחד ממפקחיו לצורך התאווררות.

4.      ביום 25.4.13 התקבלה הודעה מטעם מנהלת האיזוק האלקטרוני לפיה המשיב 1 עזב את מקום מעצר הבית מיום 7.4.13, ומאז לא שב אליו, וכי בביקורים של סייר במקום מעצר הבית בתאריכים 17.4.13 ו- 24.4.13 המשיב 1 לא נכח במקום. בהמשך התברר כי המשיב עזב את הארץ לספרד, וההליך הפלילי שהתנהל נגדו, ואשר באותה עת נקבע לשמיעת ראיות שטרם החלה, הותלה.

5.      המבקשת ניהלה הליכים משפטיים להסגרתו של המשיב לישראל. המשיב הוסגר לישראל על ידי ממשלת ספרד, וביום 7.1.15, עם הגיעו ארצה, הוא נעצר.

6.      לפני בקשה להורות על חילוט כספי ההפקדה והערבויות שהופקדו להבטחת קיום תנאי השחרור שנקבעו למשיב.

7.      ביום 14.1.15 התקיים דיון בבקשה בעניינם של המשיבים 2-3. במהלך הדיון התברר כי המשיב 2 הוא שאמור היה לפקח על המשיב בשעה שזה עזב את מקום מעצר הבית במסגרת "חלון ההתאווררות" שהוקצה לו על פי החלטת בית המשפט, וכי הוא אפשר למשיב 1 לצאת ממעצר הבית ללא שליווה אותו, הגם שהיה זה מתפקידו כמפקח לעשות כן. לטענת המשיב 2, כשהבחין שהמשיב 1 לא חזר בתום השעות שהוקצו לו להתאווררות, הודיע על כך טלפונית למנהלת האיזוק האלקטרוני. המשיב 3 טען כי כשנודע לו שהמשיב 1 הפר את תנאי השחרור ביקש מן המשיב 2 להודיע על כך, ואולם הוא עצמו לא נקט כל מעשה אקטיבי לצורך דיווח על ההפרה.

8.      ביום 1.2.15 התקיים דיון בבקשה בעניינו של המשיב 4, אשר טען כי הוא לא היה בתפקיד פיקוח ביום שבו עזב המשיב 1 את מעצר הבית, וכי לאחר שהדבר נודע לו, שוחח עם המשיב 2 אשר אמר לו כי דיווח על ההפרה לרשויות, ולאחר ששוחח עם עורך דינו של המשיב 1, הסתפק בדברים אלה. לדבריו, לא ידע כי המשיב 2 אינו מלווה את המשיב 1 מחוץ למקום מעצר הבית במסגרת "חלונות ההתאווררות".

3

9.      בהחלטתי מיום 1.2.15 הוריתי למבקשת לבחון האם התקבלה הודעה במנהלת האיזוק האלקטרוני מטעם המפקחים או מי מהם ביום שבו עזב המשיב את מקום מעצר הבית. ביום 11.2.15 הוגשה הודעה מטעם המבקשת לפיה נערך בירור עם מנהלת האיזוק האלקטרוני, ממנו עלה כי איש מן המפקחים, המשיבים 2-4, לא הודיע למנהלת האיזוק על הפרת תנאי השחרור, וכי ידיעה ראשונה בעניין זה התקבלה רק ביום 24.4.13 עם הגעתו של סייר מטעם מנהלת הפיקוח למקום מעצר הבית, שאז נמסר לו על ידי השכנים כי המשיב 1 עזב את מקום מעצר הבית ועבר להתגורר בירושלים.

10.  המשיב 1 הפר את תנאי השחרור הפרה בוטה ומשמעותית במסגרתה אף נמלט מן הארץ, דבר שהוביל להפסקה ארוכה בדיונים במשפט והצריך נקיטה בהליך של בקשת הסגרה. התנהלותו של המשיב גרמה להתמשכות ההליך המשפטי ולהליכים נוספים שבהם נאלצה המדינה לנקוט, ובנוסף העמידה את סביבתו של המשיב בסכנה, אשר בשלה הוטלו עליו מלכתחילה תנאי שחרור. היקף ההפרה ואופייה מצדיק חילוט של כספי הערבות עליה חתם המשיב 2, אשר אמור היה לפקח על המשיב 1 בעת שזה הפר את תנאי השחרור ונמלט מן הארץ.

המשיב 2 חטא פעמיים; הן בכך שאיפשר למשיב 1 לצאת ממקום מעצר הבית במסגרת חלון ההתאווררות בלא שליווה אותו, כפי שהיה עליו לעשות מכח החלטת בית המשפט, הן בכך שלא דיווח על הפרת תנאי השחרור לאחר שהתברר לו שאלה הופרו והמשיב 1 לא שב למקום מעצר הבית. לפיכך אני מורה על חילוט מלוא סכום הערבות שחתם המשיב 2 להבטחת קיום תנאי השחרור.

11.  אשר למשיבים 3-4, בהעדר ראייה לסתור את טענתם לפיה הסתמכו על דבריו של המשיב 2 כי דיווח על הפרת תנאי השחרור, ומשהם לא היו ב"משמרת" הפיקוח בשעה שהמשיב 1 הפר את תנאי השחרור, לא מצאתי להורות על חילוט הערבויות שעליהן חתמו.

4

12.  בעניינו של המשיב 1 לא התקיים דיון לפני, שכן התבקשה דחיית הדיון על ידי בא- כוחו. ביום 12.3.15 התקיים דיון בבקשה למעצרו עד תום ההליכים של המשיב 1 לפני כב' הנשיאה דותן, והמשיב 1 נעצר עד תום ההליכים בהסכמתו. באותו מועד לא נשמעו טיעונים לעניין הבקשה לחילוט ערבויות. הוריתי לב"כ המשיב 1 להודיע האם הוא מתנגד לחילוט הערבויות והערבון שהפקיד המשיב 1, וב"כ המשיב 1 ביקש ארכה בת 30 ימים במהלכם יתקיים משא ומתן עם ב"כ המבקשת בעניין התיק כולו, ובכלל זה ייתכן כי הצדדים יגיעו להסכמה בנושא הבקשה לחילוט הערבויות. בנסיבות אלה ניתנת ארכה כמבוקש. ב"כ הצדדים יודיעו עד ליום 29.4.15 האם הגיעו להסכמה בנוגע לבקשה לחילוט הערבויות, וככל שלא תהיה הסכמה יודיע ב"כ המשיב 1 עמדתו ביחס לבקשה. המזכירות תעביר את התיק לעיוני ביום 30.4.15.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ה, 22 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.