1.     בפניי בקשה למעצרו של המשיבה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה, עבירות של נשיאה והובלה - עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא לחוק העונשין, ירי מנשק בחם - עבירה לפי סעיף 340א(א) לחוק.

2.     עובדות כתב האישום:

א.    נטען, כי בתאריך 9.12.2023 עובר לשעה 11:40 נסע המשיב יחד עם מוחמד אעסם, מוסא אלאעסם ואדם נוסף אשר זהותו אינה ידועה למאשימה, (להלן: "האחרים") ברכב מסוג סובארו אימפרזה מ.ר 25-627-60 ( להלן:" הרכב"), בשטח פתוח באיזור הישוב נבטים, כשמובילים נשק מסוג 16M ושתי מחסניות.

ב.     עוד נטען, כי במהלך הנסיעה, בשעה 11:10, ירה מי מהנוסעים ברכב, המשיב או האחרים, אשר היה רעול פנים ולא זוהה ע"י המאשימה, בנשק מבעד לחלון הרכב, אגב נסיעתו בשטח.

ג.      בהמשך לאמור, עובר לשעה 11:40, שוטרים בניידת משטרתית אשר עברה בסמוך, זיהו כי הרכב נס מפניהם, והחלו לדלוק אחריו. המשיב והאחרים החלו לברוח מהשוטרים בנסיעה פרועה בשטח אך נתקלו בסלע, עקב כך יצאו, המשיב והאחרים, מהרכב ונמלטו בריצה משוטרים נוספים שהצטרפו למרדף.

3.     לשיטת המבקשת, קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שתמציתן: עדותו של המעורב הנוסף, מוסא אלעסאם, לפיה המשיב נהג ברכב בו נשאו והובילו את הנשק וממנו בוצע הירי. בנוסף, תפיסת סרטון ממכשיר הטלפון של מוסא, המתעד (אדם רעול פנים יורה מחלון הרכב באמצעות הנשק שנתפס). בנוסף, מכשיר הטלפון של המשיב נותר ברכב ונתפס על ידי המשטרה. עוד לשיטת המבקשת, התוספת הראייתית הנדרשת לעדות השותף, הינה העובדה שנתפס מכשיר הטלפון של המשיב ברכב ממנו פרקו המעורבים לאירוע (הטלפון משויך למשיב על רקע העובדה שבחקירה קודמת מחודש יולי 2023, מסר המשיב מספר המנוי שלו לחוקר בעת חקירתו). בנוסף, (נמצאה תמונה במכשיר הטלפון - צילום של תעודת הזהות של המשיב). בנוסף, (התכתבויות רבות בהן פונים למשיב תוך אזכור שמו). בנוסף, (תמונות סלפי שנמצאו במכשיר הטלפון של המשיב).

4.     ב"כ המשיב מנגד, סבורה שאין ראיות לכאורה לחובת המשיב, ולחילופין, קיים כרסום משמעותי, שלא מצדיק לעתור למעצרו עד תום ההליכים, וביתר שאת, לאחר ששוחרר על ידי בית משפט השלום וערר המדינה נדחה (ראה החלטה מיום 26.01.2024, עמ"י 61645-01-24). לגופם של דברים, נטען בתמצית - ככל שנוגע להודעת השותף המפלילה לכאורה, מוסא (ע"ת 19) - נטען, כי השותף מסר חמש הודעות, בהן משנה גרסאותיו חדשות לבקרים ובחלק מהחקירות אינו מפליל כלל את המשיב. עוד נטען, כי לא נערך עימות בין המשיב לבין מוסא למרות בקשתו של המשיב. עוד נטען, כי מוסא מסר גרסאות שקריות במהותן. עוד נטען, כי לא נמצא ט"א או דנ"א של המשיב ברכב או על הנשק שנתפס שעה שממצאים כאלה נמצאו ביחס לשותף (ע"ת 19).

אשר לסרטון - נטען, כי הסרטון מתעד לכאורה ירי מתוך רכב במכשיר הנייד של מוסא. אין כל פרט בסרטון כדי לקשור את המשיב לירי (מתועדת דמות רעולת פנים יורה בנשק מחלון הרכב).

ככל שנוגע למכשיר הטלפון שלשיטת המבקשת, שייך למשיב - נטען, כי המשיב בחקירתו מסר גרסה, לפיה איבד את מכשיר הטלפון חמישה חודשים עובר למעצרו.

7

לסיכום - עתרה ב"כ המשיב להפנות את המשיב לקבלת תסקיר, שיבחן הקלות בתנאי המעצר בהם נתון (מעצר בית מלא בשכונה 20, בית 31, תל-שבע, בפיקוח אביו).

5.     להשלמת התמונה - המשיב שוחרר על ידי בית משפט השלום בתנאים של מעצר בית מלא בכתובת מגוריו, לצד ערבות עצמית וצד ג', וכן איסור יצירת קשר עם מי מהמעורבים עד ליום 29.01.2024. ערר שהוגש על ידי המדינה נדחה במסגרת עמ"י 61645-01-24.

6.     בתאריך 28.01.2024, בהסכמת הצדדים, התנאים המגבילים בהם שוחרר המשיב, נותרו בעינם עד למתן החלטה אחרת.

7.     בתאריך 20.02.2024, בהעדר מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, הועבר מוסא אלעסאם (ע"ת 19) שהוגש נגדו כתב אישום בנפרד - מ"ת 61678-12-23, בהתאם להמלצת שרות המבחן, למעצר בפיקוח אלקטרוני לצד פיקוח אנושי, הפקדה כספית ותנאים נוספים.

8.     לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה שהונח בפניי גם בעניינו של (השותף מוסא במ"ת 61678-12-23), הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית כנדרש בשלב הזה לחובת המשיב בעבירות המיוחסות לו בצוותא חדא עם האחרים, וזאת בהתבסס על התשתית הראייתית המפורטת לעיל.

ככל שנוגע להשגות הסנגורית - רובן ככולן עניינן מהימנות ואמינות גרסאות המעורבים להשתלשלות האירועים המתוארים בכתב האישום. כידוע, בשלב זה, בית המשפט איננו נדרש לבחון שאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות, אלא אם מדובר בפרכות מהותיות וגלויות לעין. עוד נפסק, כי אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות, כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד.

ככל שנוגע לטענות הסנגורית ביחס להעדר הימצאותם של ממצאים כגון ט"א ודנ"א - נפסק רבות, כי כוחן הוא בהימצאן ולא בהעדרן. עוד נפסק, כי אין בהימצאות טביעות אצבע או ממצאי דנ"א של אדם אחר, כדי לסתור את התשתית הראייתית המצביעה על אשמתו הלכאורית של הנאשם. יש לזכור, כי לחובת המשיב עומדת הגרסה המפלילה לכאורה של השותף מוסא, לצד תפיסת מכשיר הטלפון לכאורה של המשיב, עת שפרק מהרכב במנוסה מהשוטרים.

9.     בהעדר מחלוקת בדבר קיומה של עילת מעצר, הדיון יידחה לקבלת תסקיר ליום 05.05.2024 שעה 12:00.

עותק ההחלטה יישלח לשרות המבחן ולב"כ הצדדים.

המבקשת תדאג ליטול את תיק החקירה מלשכתי.

ניתנה היום, ז' אדר ב' תשפ"ד, 17 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.