1

1.         עניינה של החלטה זו בבקשת המשיב 1 (להלן: "המשיב") לעיון חוזר בתנאי שחרורו.

2.         השתלשלות העניינים הרלבנטית היא כדלקמן:

א.        ב-4.12.13 החליט בית המשפט המחוזי (כב' השופטת כנפי-שטייניץ) על מעצר המשיב עד תום ההליכים וזאת על רקע העבירות שבהן הוא מואשם ותסקיר שלא המליץ על שחרורו בתנאים.

ב.         בעקבות ערר לבית המשפט העליון (בש"פ 8429/14), שבמסגרתו נקבע כי קיימת חולשה בראיות, הוסכם בדיון שהתקיים ב-16.1.14 (לאחר קבלת תסקיר נוסף) כי המשיב יוכל להשתחרר בתנאים שעיקרם מעצר בית מלא וזאת באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי שיהיה מלא ורצוף במשך כל שעות היממה.

ג.         המשיב הגיש בקשה קודמת לעיון חוזר, אשר במסגרתו ביקש לשנות את תנאי השחרור באופן שתתאפשר לו יציאה לעבודה. הבקשה נדחתה בהחלטת כב' השופטת שטייניץ מ-19.3.14 ממספר נימוקים משמעותיים.

ד.         ב-18.5.14 הוגשה הבקשה הנוכחית לעיון חוזר, אשר בה מבקש המשיב את שביקש בבקשה הנ"ל. לבקשה זו התייחסה הפרקליטות בכתב והתקיים בעניינה דיון פרונטאלי.

3.         לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

2

4.         מכח הנימוקים המצטברים שבהחלטה מ-19.3.14 (פרט לגורם הזמן שהתקהה במידת מה), יש לדחות גם את הבקשה הנוכחית.

הטעם העיקרי לדחיית הבקשה נעוץ בכך שלא בכדי נקבע תנאי שחרור מרכזי בדמות איזוק אלקטרוני ובהמשך לכך נקבע בהחלטה מ-19.3.14 כי לא ניתן לוותר עליו. כך נקבע על רקע מסוכנותו הגבוהה של המשיב ובשל הקושי לתת בו אמון. משמעותה של הבקשה הנוכחית היא למעשה ויתור על רוב רובו של האיזוק האלקטרוני וקביעת תנאי שחרור שנקבע כי אינם מספיקים ושהם אכן אינם כאלה. במכלול הנסיבות אין מקום לכך. זאת על אף ההבנה לקשיים הכלכליים הנכבדים שמעצר הבית המלא מסב ועלול להסב למשיב ולמשפחתו.

5.         בשולי ההחלטה יצוין כי בהחלטה מ-20.5.14 הגעתי לתוצאה דומה בבקשה לעיון חוזר שהגיש המשיב 2. ואם כך נקבע לגביו, הרי שלגבי המשיב 1 - שמצבו קשה בהרבה מזה של המשיב 2 לגבי כל הקשור באפשרות להקל בתנאי השחרור - ברי כי אין להגיע לתוצאה מקלה יותר.

6.         כאמור, הבקשה נדחית.

ניתנה בהעדר הצדדים היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014.

המזכירות תשלח ההחלטה אל באי כח הצדדים, ואל ב"כ המשיב תשלח גם את המסמכים שהגיש במהלך הדיון.