בקשה לעיון חוזר.

אעשה הדברים בקיצור.

כנגד המבקשים הוגש כתב אישום המייחס להם אישומים של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין, סחיטה בכוח לפי סעיף 427 סיפא לחוק העונשין, קשירת קשר לביצוע פשע, עשיית פעולה ברכוש אסור, שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס ועוד.

מדובר בתיק כלכלי בהיקף רחב ביותר, אשר חומר החקירה בו רב מאד. על כן, ניהול תיק המעצר ארך זמן לא מבוטל. למעשה כתב האישום נפתח ביום 6.6.22 ובמשך קרוב ל-8 חודשים נתבקשו דחיות לשם לימוד החומר, השלמתו, והכנת קו ההגנה.

ביום 27.2.23 הודיעו ב"כ המבקשים לעיל כי קיימת הסכמה לקיום ראיות לכאורה ובהעדר חלופה ניתנה הסכמה למעצר המבקשים עד לתום ההליכים תוך שמירת זכות לפנות בבקשה לעיון חוזר.

בו ביום ניתנה החלטה המורה על מעצר המבקשים, תוך שמירת זכות, בהתאם לכללי הדין.

ביום 13.4.23 הוגשה בקשה לעיון חוזר. הבקשה מפרטת השתלשלות הדברים, הקצב האיטי יחסית בו הועברו החומרים וכן כוללת הבקשה טענה מרכזית כי העד המרכזי בנוגע לאישומים הראשונים בכתב האישום, אישומים הנוגעים בעיקר למבקש 1 לעיל, טס לחו"ל, טרם חזר וככל הנראה אינו צפוי לחזור.

הבקשה נקבעה לדיון וביום 8.5.23 שטחו ב"כ הצדדים טיעוניהם.

ב"כ המבקשים חזרו על טעמי הבקשה וציינו כי בפרוטוקולים בפני המותב בתיק העיקרי הובטח כי העד (ע"ת 1 המכונה "א.ס.") יגיע תוך פרק זמן קצר. מאז חלפו חודשים, ההגנה ויתרה על לא מעט עדים, ובעדים שנותרו אין כדי לשפוך אור על האישומים ביחס למבקש 1.

ב"כ המשיבה ציין, כי זכויות המבקשים לא נפגעו. ביחס למבקש 1, מדובר במי המרצה מאסר על תיק אחר, כך שממילא אין פגיעה בחירותו לעת זו. עוד טען ב"כ המשיבה, כי העד עזב את הארץ "בעקבות פעולות ומעשים שמתבצעים כנגדו מטעם הנאשמים". ב"כ המשיבה הוסיף כי מתקיימת חקירה משטרתית בנושא זה, שעניינה שיבוש מהלכי משפט והדחת עד, שחקירה זו מתייחסת למבקשים לעיל.

ב"כ המשיבה הוסיף, כי המשיבה מצויה בקשר עם העד ונעשות פעולות להביאו למתן עדות וכי ככל שהחקירה המתנהלת תעלה ממצאים, יוגשו הודעות העד בכל מקרה מכוח סעיף 10א או 10א(ב) לפקודת הראיות. ב"כ המשיבה נאות להצהיר כי החקירה והניסיונות ייתחמו לפרק זמן של 4 שבועות ואז יתקיים דיון בפני המותב בתיק העיקרי.

הדיון, אציין, היה יצרי ביותר, כשב"כ הצדדים מתנצחים בינם לבין עצמם מהלכו. עוד הוברר, כי מתקיים דין ודברים בין הצדדים, אשר הצדדים התייחסו אליו בנקודות. בסיום הדיון הוסכם כי תיק החקירה אשר נפתח בעניין ההדחה והשיבוש יועבר לעיוני. לאחר מספר ימים התקבל תיק החקירה ועברתי על תוכנו.

לאחר ששקלתי הטענות, הגעתי לכלל מסקנה כי לעת זו אין מקום להידרש לבקשה לעיון חוזר.

אכן, מדובר בתיק שנפתח בחודש יוני 2022. עם זאת, ההגנה ביקשה שהות להיערך, לאסוף החומר וללמוד אותו, הן באולם המעצר והן בפני המותב בתיק העיקרי. לאחר שהושלם הלימוד והעברת החומרים, פעל בית המשפט בתיק העיקרי ללא דיחוי ומיד לאחר נאומי הפתיחה ביום 20.2.23, נקבעו מועדים רציפים והחלו להישמע עדים.

היעדרות א.ס. לא גרמה עיכובים בשמיעה. כל דיוני השמיעה התקיימו כסדרם ובמועדם.

הליך השמיעה מצוי בעיצומו. לעת זו, הונחו ולו ראשית רגליים לטענות המאשימה, כי העד חושש להגיע, וזאת מעיון בחומר שהוצג לי, מבלי לקבוע מסמרות. יובהר כי מדובר בראיות לכאוריות בלבד, שאין בהן כמובן לחוות דעה לגבי היכולת להגיש הודעותיו אם לאו.

התיק עד הלום מעלה תמונה של התארגנות רחבת היקף באופן ניכר, התארגנות שמטרתה בצע כסף, לכאורה, באמצעות הפעלת ארגון שלם, כשכוחו של הארגון מניע אחרים ומביא צדדי ג' לקיים את מצוות אותו ארגון.

המשמעות של החומר העולה בשלב הלכאורי דנן, היא כי קיימת מסוכנות קיצונית הנשקפת מאותו ארגון ושלוחיו, ובצד זאת קיימת עילה מהותית של שיבוש ויכולת השפעה על מי מהאמורים להעיד כנגד אותם גורמים שבארגון.

איני קובע מסמרות כמובן בנושא זה, שכן המובא לעיל הנו ברמה הלכאורית בלבד. הרשום מעלה הובא רק כדי לסבר את האוזן כנגד הטענה בדבר עיכוב ההליך.

אכן, גם מבלי להידרש לטעמי ניתוק הקשר מצד עד התביעה, שיכול והיעדרות עד התביעה מעכבת בירור נושאים ביחס למבקש 1, אולי לכלל המבקשים. יחד עם זאת, מקום בו פרקי הזמן המדוברים על פי הצהרת המאשימה הנם של שבועות ספורים, נקודת האיזון מול רמת המסוכנות ועילת השיבוש עליהם עמדתי לעיל, לא משנה את החלטת המעצר.

מקל וחומר אמורים הדברים מקום בו יכול והעיכובים נגרמו בשל חשש העד, כפי שעלה ולו על פני הדברים, במבט על, מתיק החקירה שהוצג לי.

יוצא, כי ההליך העיקרי לא נקטע והבאת העדים מתקדמת כסדרה. גם אם היו עיכובים (וכאמור, אין אלו פני הדברים), הרי נוכח עוצמת העילות לא היה בהן כדי לשנות נקודת האיזון בשלב זה וגם אם היו עיכובים שהיו מביאים לשקילת שינוי נקודת האיזון (ואין אלו פני הדברים) גם אז לא היה מקום להידרש לכך, עת קיימות ולו ראשית ראיות חשד לשיבוש והדחת עד.

באיזון הדברים, העיכוב הנטען בבקשה לעיון חוזר, אינו מצדיק עיון מחדש לעת זו. אך מובן כי ככל שהעיכוב ילך ויתמשך, יהיה מקום לשקול הדברים שנית.

אשר ליתר הטענות בבקשה לעיון חוזר, כגון העיכוב בהעברת החומרים, מדובר בהתרחשויות לפני מתן החלטת המעצר וההסכמה למעצר, ומכיוון שכך, טענות אלו "נבלעות" בהחלטת המעצר.

הבקשה לעיון חוזר נדחית, אפוא. יחד עם זאת משהובהר כי הדברים יוכרעו תוך 30 ימים מעם הדיון, בין להבאת העד ובין להגשת בקשה להגשת הודעותיו, יש בכך לתחום לוחות זמנים.

קרי- ככל שיחלפו 30 ימים מעם מועד הדיון (8/5/23), ולא יגיע העד או לחילופין לא תונח בקשה להגשת הודעותיו על כל המשתמע, יהיה בכך ללמד כי נקודת האיזון יכול והשתנתה ויהיה בכך להצדיק עיון חוזר נוסף.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשפ"ג, 17 מאי 2023, בהעדר הצדדים.