מ”ח 9788/17 – פרדי מליק נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר מתאריך 14.12.2017; תגובת המשיבה לבקשה מתאריך 19.12.2017 |
בשם המבקש: עו"ד שלומי בלומנפלד
בשם המשיבה: עו"ד עילית מידן
1. המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה בביצוע עבירות של לקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים ושידול למתן שוחד. במסגרת הכרעת הדין נקבע כי בין השנים: 2010-2006 – המבקש, בין היתר, קיבל שוחד מעימאד פלאח (להלן: פלאח) בסך של לא פחות מ- 150,000 ש"ח. המבקש נדון בגזר הדין, בין השאר, לעונש של שלוש שנות מאסר בפועל (ראו: ת"פ 57551-05-13).
2. בתאריך 06.11.2017 ערעורו של המבקש כנגד הכרעת הדין – נדחה, ואילו ערעורו כנגד גזר הדין התקבל כך שעונש המאסר שהושת על המבקש הופחת ל-30 חודשי מאסר בפועל. במסגרת פסק הדין בערעור נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 28.12.2017 (ראו: ע"פ 9180/16, מפי חבריי השופטים: ג' קרא, נ' הנדל ו-א' שהם).
2
3. בתאריך 14.12.2017 בא-כוח המבקש הגיש בקשה לקיומו של משפט חוזר, ועימה בקשה לעיכוב ביצוע. לחילופין, בא-כוח המבקש עתר, מטעמי חסד, לעכב את ביצוע העונש עד לתאריך 01.02.2018, וזאת כדי שהמבקש יוכל להשלים טיפול שיניים בו החל ואשר דורש, לדבריו, תקופת טיפול וריפוי ארוכה. עוד נטען כי המבקש הינו ללא עבר פלילי, וקיים חשש כי בהעדר עיכוב ביצוע העונש – תתייתר.
4.
לשיטת בא-כוח המבקש – סיכויי הבקשה למשפט חוזר הם טובים.
לגישתו, המבקש הורשע על בסיס אמרות החוץ המפלילות של פלאח, שהורשע
כמי שנתן את השוחד למבקש, ואשר הוגשו מכוח סעיף
5. באת-כוח המשיבה, מנגד, טוענת כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. לשיטתה, שתי ערכאות קבעו כי גרסתו המפלילה של פאלח במשטרה – מהימנה, ואף נמצאו לה ראיות מחזקות. באת-כוח המשיבה מוסיפה כי הודייתו של פאלח במשפטו איננה בגדר ראיה חדשה מאחר היא הייתה ידועה לבאי-כוחו הקודמים של המבקש, לכל המאוחר, בשלב הערעור. עוד נטען כי הודייתו של פאלח בכתב האישום במשפטו שלו עולה בקנה אחד עם גרסתו במשטרה בעניינו של המבקש. באת-כוח המשיבה מוסיפה כי לא נתקבלה תגובת באי-כוחו הקודמים של המבקש לטענה לכשל בייצוג וכי אף לגופם של דברים לא נגרם למבקש עיוות דין. עוד נטען כי עיכוב הביצוע שניתן למבקש בערעור בהתאם להחלטתי – נעשה טרם שנדחה ערעורו של המבקש. לבסוף, באת-כוח המשיבה מתנגדת גם לעיכוב ביצוע העונש עד לתאריך 01.02.2018 בטענה כי אין מדובר בטיפול חריג.
6. לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, ובתגובת המשיבה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע – להידחות.
3
7. בפסיקתנו נקבע כי: "עצם הגשת בקשה למשפט חוזר אינה מהוה עילה לעיכוב ביצוע העונש" (ראו: מ"ח 211/16 מרדינגר נ' מדינת ישראל (13.01.2016)). בפני המבקש עומדת לכאורה משוכה גבוהה, שכן בקשתו למשפט חוזר מתמקדת, על פניה, בטענות ערעוריות במהותן ביחס למהימנותו של פאלח – דבר שהוכרע כבר על ידי שתי ערכאות (ראו: פיסקה 27 לפסק הדין בערעור). לא מיותר לציין כי תגובתם של באי-כוחו הקודמים של המבקש לטענת הכשל בייצוג – לא צורפה כנדרש (ראו: מ"ח 2363/16 שלייפר נ' מדינת ישראל (24.03.2016)). עיכוב הביצוע שניתן למבקש בתאריך 04.12.2016 ניתן על ידי טרם שערעורו של המבקש – נדחה. לא מצאתי גם בנסיבות הרפואיות הנטענות בידי המבקש ככאלו המצדיקות כאן את עיכוב ביצוע העונש. משאלו הם פני הדברים, האינטרס הציבורי בביצוע העונש בעניינו של המבקש – גובר.
8. נוכח האמור לעיל – הבקשה לעיכוב הביצוע נדחית.
ניתנה היום, ג' בטבת התשע"ח (21.12.2017).
|
|
המשנה לנשיאה |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17097880_K02.doc דנ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
