1

נוכחים:

מטעם המבקשת : רס"מ דוד מלול
מטעם החשוד : הובא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לאור בקשת החשוד, אאפשר לו לייצג את עצמו.

עם זאת, לאחר ששוכנעתי במהלך הדיון וכן ממסמך הפסיכיאטר המחוזי הראשוני כי קיים חשש למחלת נפש אני ממנה את הסניגוריה הציבורית לייצגו במקביל כך שלא תיפגע זכותו.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"ד, 14/07/2014 במעמד הנוכחים.

2

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה להארכת מעצרם של החשוד למשך 5 ימים בגין חשד לביצוע עבירות של הצתה, היזק במזיד ואיומים.

לאחר עיון בבקשה ובחומר החקירה אשר הונח בפניי, וכן בהצהרת התובע, נחה דעתי כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה המבססות הרשעתו של החשוד בדין.

כמו כן שוכנעתי מחומר החקירה שנאסף עד כה כי קיים יסוד סביר לחשש כי שחרור החשוד, בשלב זה, מקים החשש לפגיעה בציבור הרחב ובשכניו ומקים לכאורה עילה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו והכל תוך שימת דגש על שלב הביניים בו אנו נמצאים בין החקירה שהסתיימה לבין הגשת כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים. לציין כי לחשוד אמנם אין רישום פלילי קודם אך מהתרשמותי הבלתי אמצעית במהלך הדיון וטענות החשוד בדיון הקודם ובפני עולה כי קיים חשש ממשי לכך שהחשוד סובל ממחלת נפש בדרגה זו או אחרת המגבירה הסיכון הנשקף מהחשוד.

שוכנעתי בקיומן של עילות המעצר המפורטות בסעיף 7 לבקשה.

סעיף 17(ד) לחוק המעצרים קובע כדלקמן :

"מעצר לפני הגשת כתב אישום

(ד)   נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית המשפט, כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט להאריך את המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)."

3

בית המשפט העליון עמד במספר רב של החלטות על הרף הראייתי ורף המסוכנות שעל התביעה להרים בבואה לבקש מבית המשפט הארכת מעצר על פי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים ויפים לענייננו דברי כב' השופט עמית בבש"פ 1270/14 מיום 20/3/14 :

"בבש"פ מדינת ישראל נ' בדווי, פ"ד נד(4) 794 (2000) (להלן: עניין בדווי) ובעניין אלטויל נקבע כי על התובע להצהיר על בסיס בדיקה אישית של חומר הראיות כי יש מקום לכאורה להגיש בתיק כתב אישוםולבקש מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים (ראו: הנחיה מס' 5.1 "נוסח הצהרת תובע לפי סעיף 17(ד)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996", הפנייה בעניין אלטויל, פסקה 21). כלומר, כדי לעמוד בדרישה שנקבעה בפסיקה על הרשות החוקרת לאסוף חומר ראיות שעל בסיסו יוכל התובע להצהיר כי קיימת לכאורה עילה למעצר עד תום ההליכים וכי "טיבו הצפוי של כתב אישום כזה מניח הסתברות גבוהה לצורך במעצר עד תום ההליכים" (שם, בפסקה 12). כך, נפסק כי בית המשפט יורה על מעצר ביניים רק מקום "שבו פרשה בפניו התביעה, ולו באופן כללי, את התשתית הראייתית העיקרית על בסיסה יתבקש בהמשך המעצר עד תום ההליכים" (בש"פ 6829/07מדינת ישראל נ' פרנקל, [פורסם בנבו] פסקה 5 (9.8.2007))."

הוצגה בפני הצהרת תובע המצהירה כי יש מקום לכאורה להגיש כתב אישום ובקשה למעצרם של החשודים עד תום ההליכים כנגדם.

כנדרש , גם על פי סעיף 17(ד) לחוק המעצרים וההלכה הנוהגת בעניין שקלתי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה שפגיעתם בחירותם של החשודים פחותה והגעתי למסקנה שלא ניתן להשיג את המעצר בדרך זו בשלב זה.

במעמד הדיון היום מיניתי הסניגוריה הציבורית לייצג החשוד במקביל שכן המשיב עמד על אי מינוי סניגור ציבורי והתרשמתי כי בשל מצבו הנפשי יקשה עליו לייצג עצמו. הסנגורית הציבורית  מסרה הסכמתה להארכת מעצרו של החשוד ב 3 ימים נוספים במהלכם תחת תקופת ההסתכלות באשפוז ויוגש כתב האישום כנגד החשוד. לאור בקשת החשוד לייצג עצמו בחנתי התיק והגעתי למסקנה כי בקשת המשטרה, עמדת הסנגוריה הציבורית בדין יסודן.

4

אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 17/7/14 שעה 12.00.

אני מורה על שליחת החוש להסתכלות בתנאי אשפוז. בשלב זה תימשך ההסתכלות עד יום 17/7/14 ולאחר הדיון הקרוב תינתן החלטה שיפוטית באם יש להאריך תקופת ההסתכלות תוך אשפוז.

כמו כן אני מורה לבית חולים העמק להעביר לידי משטרת ישראל תוך 24 שעות גליון רפואי מבדיקתו הדחופה של החשוד מיום 9/7/14 - 10/7/14. המשטרה תעביר הגיליון לעיון בית החולים שער מנשה בדחיפות.

פרוטוקול זה מהווה אסמכתא למעצר.

קצין משטרה, ממונה בתחנה, רשאי לשחרר את החשוד במועד מוקדם יותר באם תסתיים החקירה.

ניתנה והודעה היום ט"ז תמוז תשע"ד, 14/07/2014 במעמד הנוכחים.