1

המשיב נעצר ביום 18.10.2017 בחשד שלקח שוחד וקיבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות. המשיב הוא אחראי רישוי ופיקוח בכפרים במזרח ירושלים מטעם עיריית ירושלים ונחשד כאמור בעבירות שוחד בתמורה לפעולות שעשה והיו בתחום סמכותו. מדובר בפרשייה שנחקרה במשך מספר חודשים באופן סמוי ועם מעצרו של המשיב הפכה גלויה.

המשיב שוחרר ממעצרו ביום 29.10.2017 בתנאים מגבילים ובין היתר מעצר בית מלא והרחקה מעריית ירושלים. לאחר ששהה 21 יום במעצר בית ושוחרר ממנו, הוארך תנאי ההרחקה מעריית ירושלים מעת לעת עד היום.

2

התיק מוכר לי מדיונים בהארכות מעצר ומדיון בנושא בקשה להשבת תפוסים. כפי שקבעו המותבים השונים שדנו בתיק, קיים חשד סביר המסבך את המשיב בעבירות שבהן נחשד.

עיינתי בנספח הסודי לבקשה וכן במסמך שסומן במ/1 ובמסמך שסומן במ/2 אשר הוגש לי לאחר הדיון ובו פירוט רשימת המקרים החשודים בשוחד בצירוף לתאריכים או טווחי זמן ככל שניתן לדעת בשלב זה.

מצאתי שהחקירה ממשיכה להתנהל ונעשות פעולות שונות בכדי לקדמה אשר חלקן ניתנות לשיבוש.

אינני מסכים עם טענתו של בא-כוח המשיב שלפיה הבקשה היא בקשה לעיון חוזר. כשם שניתן להאריך מעצר ממש מעת לעת לצרכי חקירה כך ניתן על בסיס אותה תשתית משפטית להאריך מעת לעת תנאי שחרור לצרכי חקירה.

דומני שהארכת רכיב ההרחקה מעריית ירושלים הוא תנאי מינימלי שנועד למנוע את שיבוש החקירה שכן חלק מפעולות החקירה נוגעות לחומרים המצויים בבניין הערייה.

בנסיבות אלה אני מאריך את הרחקתו של המשיב מבניין עריית ירושלים עד ליום 11.01.2018 כמבוקש.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ח, 25 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.