1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה לעצור את המשיב ל- 5 ימים על-פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

על-פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי יחד עם אחר הגיע לביתו של אדם אשר חשד בו כי גנב לו את הפלאפון, ואיים עליו באמצעות אחר וכן החזיק סכין בזמן האירוע. כמו כן, בחקירתו הודה בהחזקת סמים.

כמו כן נטען בבקשה, כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

בא-כוח המשיב טען כי התנהלות המבקשת בתיק זה מפלה באופן בוטה את המשיב לעומת המתלונן. לטענתו החשוד התלונן כי אותו אדם אשר נטען כי איים עליו, שדד ממנו את הפלאפון. ולכן היה על המבקשת לפעול לאלתר כלפי אדם זה ולא רק כלפי המשיב. באשר לטענה בדבר החזקת סכין בעת האירוע, טען ב"כ המשיב כי החומר החקירה הקיים בתיק אינו עולה כדי חשד סביר ומדובר בהשערה בעלמא. נוכח זאת עתר לשחרור המשיב לאלתר.

2

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13(א) לחוק זאת בין השאר בשל עברו הפלילי.

יאמר מיד כי לעניין החשד הסביר שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו אכן מדובר בחשד, שיש לו אחיזה בחומר החקירה ואין המדובר בהשערה בעלמא.

לנוכח הסיכון של שיבוש הליכי חקירה או משפט וכן מחמת מסוכנותו של המשיב, כפי שזו עולה מהבקשה והחומר החסוי שהועמד לעיוני, לא מצאתי כי יש להעדיף, בשלב זה, את שחרורו של המשיב בערובה על פני מעצרו.

לפיכך ומכל האמור, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 30.7.14 בשעה 14:00.

זכות ערר כחוק.

קלדנית: אורה איסייב