1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי בקשה לעצור את המשיב לשמונה ימים על-פי הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "החוק").

על-פי הנטען בבקשה, מיוחס למשיב חשד כי החזיק בסמים מסוג הרואין, ייצוא, ייבוא ומסחר של אספקה של הסמים המסוכנים והחזקה/שימוש שלא לצריכה עצמית.

כמו כן נטען בבקשה, כי שחרור המשיב יביא לשיבוש הליכי חקירה - ויסכן בטחונו של אדם, או את בטחון הציבור. במהלך הדיון הוצג לעיוני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובכלל זה מידע חסוי שסומן בפרוטוקול מב/1, בו פורטו פעולות החקירה הנדרשות והמחייבות לכאורה מעצר המשיב עד לסיומן.

בא-כוח המשיב טען כי היה על המבקשת לבצע בדיקה ראשונית של החומר שנתפס על מנת לאשר או לשלול את הטענה כי מדובר אכן בסם. כמו כן, טען כי בדיקה זו כולל בדיקת הט"א יכולה להתבצע תוך 24 שעות ולכן יש להאריך את מעצרו, לכל היותר לפרק זמן זה.

לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה והמידע החסוי שהובא לעיוני, שוכנעתי כי קיים חשד סביר, המתאים לשלב זה של החקירה שהמשיב עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה וכי מתקיימת עילת מעצר כנגדו בשל העובדה כי:

2

קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיב או אי הארכת מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט.

קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור והכל כקבוע בסעיף 13(א) לחוק ובין השאר בשל חזקת המסוכנות הסטטורית.

ואולם, לא שוכנעתי כי יש מקום, בשלב זה של החקירה, להעתר לבקשה במלואה הן משום שרק מקצת מפעולות החקירה מצדיקות את מעצר המשיב, בשל החשש מסיכולן, מחד והן בשל כך שאין הצדקה, בשלב זה, לנוכח היקף החקירה, להורות על מעצרו של המשיב לכל פרק הזמן המבוקש, בשל החשש למסוכנותו, מאידך.

לפיכך ומכל האמור, ולאחר ששקלתי את עוצמת החשד הסביר, עיינתי בדו"חות הפעולה ובדו"ח הסודי ושעת מתן ההחלטה (17:50) הנני מורה על מעצרו של המשיב עד ליום 31.7.14 בשעה 12:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ט תמוז תשע"ד, 27/07/2014 במעמד הנוכחים.

קלדנית: נוי וינברגר