1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב לתקופה בת יומיים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996 [להלן:"החוק"].

המשיב נעצר ביום 4.6.2014 וזו לו בקשת הארכת מעצר שנייה.

הבקשה מייחסת למשיב חשד לביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, היזק לרכוש במזיד ותקיפת בן זוג הגורמת חבלה.

בית המשפט קבע בדיון קודם, כי קיימות ראיות לכאורה אך בכל הקשור לעבירת הכניסה לישראל שלא כדין, נדמה כי ביהמ"ש שדן בתיק בדיון הקודם, גם התרשם, כפי שמותב זה מתרשם, כי אין המדובר במקרה בו באופן ודאי ומובהק קיימת עבירה שכזו ומכאן יש לקבוע שמדובר במצב דברים בו הראיות הלכאוריות לעבירה שכזו חלשות יותר.

ב"כ המשיב הגיש לעיון ביהמ"ש מסמך של המוסד לביטוח לאומי מיום 20.8.2013, המעיד כי למשיב זכאות לגמלת הבטחת הכנסה וכן טופס ראיון שימוע לשב"ח מיום 2.3.2011 לפיו שוחרר לאחר שנעצר בחשד לביצוע עבירת שב"ח על סמך התרשמות קצין משטרה ששמע דברי המשיב שטען בפניו כי נשוי בנישואים אזרחיים לאזרחית ישראלית וכי עזב בשנת 1999 את שטחי הרשות.

בנוסף, הציג בפני החלטת בימ"ש (שלום ב"ש) בב"ש 2164/02 מיום 18.2.2002 לפיה שוחרר המשיב לחלופת מעצר אצל המתלוננת זאת בשעה שהוגשה בקשה נגדו למעצר נוכח עבירת כניסה לישראל שלא כדין.

2

בית המשפט אז, כמו היום, התרשם כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות שחרור המשיב שכן אין מסכן הוא שלום הציבור ובטחונו ואף לא קיים חשש גדול כי יימלט מן הדין.

בפני התייצב ערב מר אבי יוסף טלקר, חבר של המשיב אשר מוכן לחתום עליו ערבות ולשמור עליו במשך ארבעת הימים הקרובים גם אם הדבר יצריך יציאה לא מתוכננת לחפשה מבחינתו.

עברתי על תיק החקירה והתרשמתי כי על סמך החשדות הלכאוריים ניתן בהחלט לאיין את מסוכנות המשיב בהרחקה שלו מהמתלוננת ומכאן שחלופת מעצר ב***** כאשר המתלוננת גרה ב***** יכולה להתאים.

עוד התייחסתי לעובדה שמדובר במשיב שהיה עצור לפרק זמן של כשעה במעצר לא חוקי שכן שעת הדיון הקבועה בעניינו הייתה 13:00 היום ואילו הבקשה בעניין המשיב הוגשה לביהמ"ש בשעה 14:00.

מודע אני לכך, כי מעצר בלתי חוקי הינו רק אחד מהשיקולים שביהמ"ש שוקל במסגרת ההחלטה האם לעצור אדם אם לאו, אך אין ספק כי שיקול זה בנסיבות של התיק כפי שפורטו לעיל, הינו בעל משמעות נוספת המעבירה את המטוטלת אל הצד המצדיק שחרור לחלופה.

לעניין זה ראה בש"פ 6908/03 ליאור כנפו נ' מדינת ישראל וכן ב"ש 3613/07 (מחוזי חיפה) מדינת ישראל נ' מוחמד שיכה מיום 9.10.2007.

מכלל האמור לעיל, אני מורה בזאת על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

1.        איסור יצירת קשר עם המתלוננת בכל דרך שהיא.

2.        המשיב ישהה במעצר בית בפיקוח הערב א' י' ט' ת"ז ******* ברחוב ****** **/** ******.

3.        אני מורה לערב לחתום על ערבות צד ג' בסך של 5,000 ₪.

4.        המשיב יפקיד סך של 2,000 ₪ במזומן.

אני נותן בזאת ארכה להפקדת סכום זה עד ליום 9.6.2014 בשעה 13:00. לא יפקיד הסכום האמור ייעצר המשיב לאלתר.

3

5.         המשיב יתייצב לכל חקירה ולכל הליך משפטי בעניינו עפ"י דרישה.

6.         אי עמידה באחד מהתנאים יגרור מעצר המשיב מיידית.

7.         תוקף התנאים עד ליום 10.6.2014 בשעה 24:00.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י' סיוון תשע"ד, 08/06/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטת השחרור.

הלכה פסוקה קובעת כי כאשר מתבקשת בקשה שכזו ביהמ"ש ייעתר לה.

בנסיבות תיק זה, נדמה שכפי שלהלכה זו יש חריגים, הינו חריג מבחינת נסיבותיו ומשקל ראיותיו לקביעה שלפיה יש לקבל את בקשת עיכוב הביצוע במלואה.

בנסיבות אלו, אני מורה על עיכוב הביצוע עד השעה 16:30. עד אז יוגש ערר על החלטתי וביהמ"ש המחוזי, בהתאם ליומנו יקבע דיון ככל הנדרש.

ככל שמבקש ב"כ המבקשת ליתן ארכה נוספת להגשת הערר יוכל לפנות באופן מיידי לשופט התורן בבית המשפט המחוזי לשם קבלת ארכה שכזו.

4

ניתנה והודעה היום י' סיוון תשע"ד, 08/06/2014 במעמד הנוכחים.