1

1.     נגד המשיב הוגש כתב אישום ולצדו בקשה למעצר עד תום ההליכים.

על פי כתב האישום, ביום 28.5.19 וכ- 6 שנים עובר למועד זה, החזיק המשיב בביתו, בשכונה 30, בית 13 ברהט, אקדח מסוג FN, אותו החזיק בכספת בביתו.

נוכח האמור, יוחס למשיב עבירה של רכישת/אחזקת נשק שלא כדין ונשיאת/הובלת נשק שלא כדין.

בדיון שהתקיים ביום 5.6.19 הסכים ב"כ המשיב לקיום ראיות לכאורה ועילת מעצר, והציג חלופה. לאחר ששמע ב"כ המשיב הערת בית המשפט באשר לטיב המפקחים, נדחה הדיון לצורך הצגת מפקחים אחרים.

בדיון שהתקיים ביום 10.6.19, נבחנו המפקחים המוצעים על ידי בית המשפט והמשיב שוחרר לחלופה מעצר.

2

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי הנכבד, וכב' הש' בן טולילה, קיבל הערר וקבע כי יש לקבל תסקיר שירות מבחן בטרם שחרור המשיב לחלופה.

ביום 2.7.19 התקבל תסקיר שירות המבחן, וביום 3.7.19 התקיים דיון במעמדו עתר ב"כ המשיב לשחרור המשיב לחלופה ואילו המבקשת עתרה למעצרו עד לתום ההליכים.

תמצית תסקיר המעצר:

2.     על פי תסקיר שירות המבחן שסקר אורחות חיי המשיב, רקעו המשפחתי וההשכלתי, מדובר במשיב בן 51, נשוי פעמיים, ואב ל-12 ילדים בטווח גילאים 8-29 שנים. מתגורר ברהט, סיים 8 שנות לימוד, מזה 20 שנה לא עובד בשל מצבו הבריאותי ומתקיים מאבטחת הכנסה. עיון בגיליון רישומו הפלילי של המשיב מעלה, כי עברו הפלילי נקי.

שירות המבחן התרשם, כי למשיב גורמי תמיכה משפחתיים וחברתיים מקיפים, כן התרשם כי המשיב מתקשר עמו ומביע קשייו ומצוקותיו. ציין, כי זוהי מעורבותו הראשונה של המשיב וניכר כי אורח חיים זה אינו מאפיינו. הוסיף, כי מעצרו מהווה גורם הרתעתי משמעותי עבורו.

המשיב שיתף את שירות המבחן, כי לפני כ-8 שנים החל סכסוך עם פלג אחר של משפחתו, במסגרתו נפגע בנו לפני כשנה וחצי והוגדר במצב קשה. מסר כי יזם סולחה מספר פעמים אך לא נענה על ידי הפלג השני. שירות המבחן ציין, כי פציעת בנו של המשיב משפיעה על תפקודו גם היום, דבר המהווה גורם סיכון למעורבות פעילה של המשיב בסכסוך. ומשכך סבר, כי קיים סיכון למעורבות חוזרת של המשיב בעבירות נשק.

באשר לחלופת המעצר, שירות המבחן בחן בתו, בן דודו, בת דודתו, בנה של בת דודתו ומכר של משפחת המשיב. החלופה הוצעה בבית הבת ברהט בנתיבות. שירות המבחן התרשם שהחלופות שהוצעו יתקשו להוות עבור המשיב גורם סמכות ולהציב לו גבולות ברורים, הוסיף באשר לבן דודו של המשיב, כי על אף שהתרשם שיש ביכולתו להוות גורם סמכותי עבור המשיב, נוכח הסכסוך ובהיותו חלק מהמשפחה, הרי שהדבר בעייתי מבחינת התאמתו כמפקח. נוכח האמור לעיל, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרור המשיב לחלופה.

3

תמצית טיעוני הצדדים:

3.     ב"כ המשיב, התנגד לאמור בתסקיר שירות המבחן, וציין כי מדובר במשיב בן 51 נעדר עבר פלילי, הוסיף, כי המשיב מטפל בבנו, הנמצא בהליך שיקומי, בשמונה החודשים האחרונים והדבר נמנע ממנו בעודו במעצר.

התנגד להמלצת שירות המבחן לפיה הסתייגו מהחלופות שהוצעו לנוכח הסכסוך, ובהיעדר סולחה בין הצדדים. הפנה לאסופת פסיקה, וציין כי הגישה הנוהגת בפסיקה במקרים של עבירות אחזקת נשק, הינה שחרור לחלופה. הוסיף, כי גם במקרים בהם העבירות שבוצעו חמורות יותר מהמקרה בענייננו בית המשפט שיחרר הנאשמים לחלופת מעצר.

ציין, כי על אף שהסכסוך נמשך כשלוש שנים, לא נפתחו תיקי מב"ד כנגד המשיב, הוא לא הובא לחקירה ולא הוגש נגדו כתב אישום. הוסיף, כי מדובר במעידה של המשיב ולא בדרך התנהלות ועתר לשחרור המשיב לחלופת מעצר.

4.     ב"כ המבקשת, טען כי הגישה בפסיקה בשנים האחרונות בנוגע לעבירות נשק הינה מעצר עד תום ההליכים. הוסיף, כי הנוהג הוא קבלת תסקיר של שירות מבחן, בטרם קבלת ההחלטה על שחרור המשיב. הפנה להחלטת כב' הש' בן טולילה בעמ"ת 21270-06-19, וציין, כי על אף שהמשיב שוחרר לחלופה על ידי מותב זה, בית המשפט המחוזי הורה על מעצר המשיב עד לקבלת תסקיר שירות המבחן. הסכים עם המלצת שירות המבחן ועתר למעצר המשיב עד לתום ההליכים.

דיון והכרעה

5.     בבוא בית המשפט לשקול שחרור המשיב לחלופה המוצעת בעניינו, עליו לברר היטב האם חלופה זו תוכל לשמש מטרתה. אין חולק כי העבירה המיוחסת למשיב, הינה עבירה חמורה, ויש צדק בדברי ב"כ המבקשת, שציינה כי הכלל בעבירות אלו, הוא מעצר מבצען מאחורי סורג ובריח.

לעניין זה ראה האמור בבש"פ 9359/16 מדינת ישראל נ' עמאש (13.12.2016):

4

"בהתאם להוראת סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים ולהפניותיו - האשמה בעבירות של החזקת נשק איננה מצדיקה ככלל, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה, או לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם - שחרור לחלופת מעצר, לרבות מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני (ראו: בש"פ 6277/16 מדינת ישראל נ' ששון ((‏12.9.2016))".

6.     המלצת שירות המבחן, אינה קובעת מסמרות באשר ליכולת חלופת המעצר לאיין מסוכנות המשיב, אלא קובעת כי החלופה שהוצעה לא תוכל לעשות כן. יש הבדל בין תסקיר שהמלצתו שלילית ונובעת מטבעו של המשיב, לבין תסקיר המסתייג מעצם שחרור המשיב לחלופה שהוצעה. במקרה דנן, מדובר היה בקרובי משפחת המשיב בדרגות שונות.

מבלי להתייחס לערבים עצמם, ששירות המבחן קבע כי לא יוכלו להציב גבולות למשיב, הרי שבית המשפט העליון, כבר קבע כי שחרור לחלופת מעצר אצל קרובי משפחה, בעבירה המיוחסת למשיב, אינה יכול להיחשב כחלופה ראויה, ותוכל להיעשות רק במקרים חריגים במיוחד. לעניין זה ראה האמור בש"פ 4830/18 דרבאס נ' מדינת ישראל (30.07.2018).

בהינתן נתונים אלו, הרי שבשלב זה, הגם שמדובר במשיב מבוגר נעדר עבר פלילי, לא הניח המשיב התשתית הנדרשת כדי סטיה מהכלל האמור, של הותרתו במעצר מאחורי סורג ובריח. ייתכן וקביעה זו תשתנה לאחר שהמשיב יוכל להציג ערבים אחרים, שאינם קרובי משפחתו, כאלו שיוכלו להציב למשיב גבולות ברורים.

ראוי להדגיש, כי בית המשפט המחוזי הנכבד, בערר שהוגש על שחרור המשיב לחלופת מעצר כאמור, קבע מסמרות באשר לשחרור המשיב לחלופות שהוצעו.

בהעדר שינוי מהותי בתסקיר שירות המבחן כאמור לעיל, ונוכח הנתונים האחרים שצוינו בהחלטה זו, אין מנוס אלא מהוריה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים בעניינו.

ככל והמשיב יוכל להציג חלופה אחרת, שלא מורכבת מבני משפחה, הרי שיוכל להגיש בקשה לעיון חוזר, ובית המשפט ישקול האם להיעזר באמצעות תסקיר שירות המבחן, אם לאו.

סוף דבר, מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

זכות ערר כחוק.

5

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.