1

בתיק זה החלטתי ביום 6.2.14 בעניין מעצרו של המשיב, ופירטתי מדוע מוצדק בעיני מעצרו למרות שמדובר בעבירת תעבורה "בלבד". בהמשך, ביום 27.3, הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים של מעצר בית מלא לרבות איזוק אלקטרוני.

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר, אשר עיקרה לאפשר לו לצאת את ביתו לצרכי עבודה, כאשר שינוי הנסיבות המצדיק לדעתו עיון חוזר בבקשה הוא העובדה כי התיק העיקרי נקבע לשמיעת ראיות לחודש דצמבר.

עיון בתיק העיקרי מגלה כי הדיון שנקבע לחודש אפריל לא התקיים עקב אי הופעת המשיב/הנאשם, נגדו הוצא צו הבאה וכי בדיון מחודש יוני לא ביקש הסנגור קביעת מועד קרוב או הזכיר כי מדובר במי ששוחרר בתנאים מגבילים.

כמפורט בהחלטות הקודמות, המדובר במי שנשקפת ממנו מסוכנות ומידת האמון שניתן לתת בו קטנה לדעתי. אף שירות המבחן הביע דעתו בעניינו של המשיב כאן כי מעצר בית "סתם" לא יציב לו גבולות ברורים דיים ויאיין את הסיכון ממנו.

2

בדיון מיום 17.6 שמעתי את המפקח המוצע, מעבידו של המשיב ולא השתכנעתי כי מדובר במי שמסוגל לפקח עליו בצורה אמיתית. המדובר במנהל חברת כוח אדם, אשר עובדיו מועסקים במספר מקומות, ובאופן טבעי נדרש לעסוק במהלך יום העבודה בסוגיות שמעבר לפיקוח ישיר על העובדים במקום אחד. לפיכך, ספק רב בעיני האם מדובר במפקח מתאים בתיק מסוג זה.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה בשלב זה.

מן הראוי כי הסנגור יפנה לכב' השופט בכר ויפנה תשומת ליבו לעובדה כי הנאשם שבפניו משוחרר בתנאים מגבילים מאוד ויבקש החשת הדיון בתיק העיקרי במידת האפשר. אם יקבע כב' השופט בכר כי אין אפשרות להקדמת הדיון, יהיה רשאי הנאשם לחדש בקשתו, וישקול הצעת חלופה מתאימה יותר מזו שהובאה בפני בשלב זה.

ניתנה היום, 1919 יוני 2014, במעמד המשיב, בא-כוחו עו"ד נביל דאהר וב"כ המבקשת רס"ב שקולניק.