1

נוכחים:

מטעם המבקשת: עו"ד מאיה השילוני
מטעם המשיב: הובא באמצעות שב"ס וב"כ עו"ד דניאל וייס מטעם הסנגוריה הציבורית

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו -1996 (להלן: "חוק המעצרים").

כתב האישום:

2.         נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירה של תקיפה סתם-בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

3.         עובדות המקרה פורטו בהרחבה בכתב האישום. בקליפת האגוז יאמר כי ביום 30.10.14 בעקבות ויכוח בין המשיב לבין בת זוגו בעניין שמירת שבת, יצאה המתלוננת לעשן מחוץ לביתם והנאשם תפס את ידה בחוזקה, סובב את ידה ודחף אותה. כתוצאה מכך נהדפה המתלוננת לקיר וקיבלה מכה חזקה ביד. למחרת המשיב גילה כי למתלוננת חשבון פייסבוק, תפס בחוזקה את ידה וניער אותה על מנת שתתעורר. בהמשך, בעקבות ויכוח שברה המתלוננת קערה ובתגובה המשיב השליך על הספה שבה ישבה המתלוננת צלחת שהכילה מזון רותח, אשר פגע במתלוננת בראשה ובגופה, לאחר מכן המשיב התנצל אך לאחר מכן קילל וגידף אותה.

2

4.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

טענות הצדדים:

5.         המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לטענתה, המשיב הורשע לפני 6 חודשים בעבירת אלימות.

            המבקשת טוענת כי אין מקום לשחרור המשיב בחלופת מעצר וכי יש מקום לשלוח אותו         לשירות המבחן על מנת שיבחן את מסוכנותו.

6.         ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתר לשחרור המשיב בבית הוריו במעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני. לטענתו אין מקום לשליחת המשיב לקבלת תסקיר מעצר בשל העומס בשירות המבחן. לטענתו יש מקום לשקול חלופת מעצר ולאחר מכן שירות המבחן יבחן אפשרויות טיפול.

דיון:

7.         בבוא בית המשפט להכריע בבקשת מעצר עד תום ההליכים, בהתאם לסעיף 21 לחוק המעצרים, עליו לבחון את שאלת קיום ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר.

8.       הצדדים אינם חלוקים על קיומן של ראיות לכאורה ואין מחלוקת בדבר קיומה של עילת המעצר. על כן, השאלה העומדת להכרעה בענייננו היא האם חלופת המעצר המוצעת בבית הוריו של המשיב מאיינת את מסוכנותו.

9.       מסוכנות המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו. בבש"פ 655/10 חן דוידוב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו,מיום 3.1.10), נקבע כדלקמן:

"בעבירות של אלימות במשפחה, ובמיוחד בעבירות של בן זוג כלפי בת זוגו, עוצמת האלימות הפיזית אינה המדד הבלעדי, אף לא המדד העיקרי, לבחינת מסוכנותו של הנאשם. על בית המשפט לבחון את 'הצבע והגוון' של המסוכנות על רקע מכלול התנהגותו של הנאשם כלפי בת הזוג".

3

10.     במקרה דנן, המשיב התנהג באלימות כלפי אשתו ואף זרק לעברה צלחת שהכילה מזון רותח, על רקע סכסוך בעניין שמירת שבת. למשיב הרשעה קודמת ואין זו מעידתו הראשונה. לנאשם הרשעה קודמת מיום 3.4.14 בגין עבירת תקיפת בת זוג.

11.     על אף האמור לעיל, בחנתי את מידת האמון אשר ניתן לתת במשיב, וזאת על רקע מעשיו כפי שנקבע בבש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11),

"שאלת השחרור לחלופת מעצר תלויה, במידה מרובה, ביכולת ליתן בנאשם אמון. זו מוסקת, בין היתר, מעברו של הנאשם, מהתנהגותו של הנאשם במהלך האירועים נושא כתב האישום ולאחריהם; ומנסיבותיו הפרטניות של המקרה המובא לפתחו של בית המשפט (ראו: בש"פ 2737/10 שטרית נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 15.4.10); בש"פ 1352/07 פאחל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו],     22.2.07))."

12.       בחנתי את נסיבותיו האישיות של המשיב, גילו, עברו הפלילי ומצאתי כי יש בחלופת המעצר המוצעת בפיקוח הוריו ובפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו.

13.       ב"כ המבקשת עתרה לקבלת תסקיר מעצר טרם שחרור המשיב. במקרה דנן שליחת המשיב לקבלת תסקיר בפני שירות המבחן תגרום להתארכות ההליכים. בעניין זה אני מפנה לבש"פ 478/12 פריח אל אעסם נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, מיום 23.1.12) בו נקבע, כי בית המשפט יכול להתרשם ישירות מהמפקחים המוצעים ומטיב החלופה על רקע המעשה והעושה, אף ללא צורך לקבל "גושפנקא" משירות המבחן.

שירות המבחן:

14.       שירות המבחן אשר התבקש בתיקים אחרים להגיש תסקירי מעצר, ביקש לדחות את הדיונים לפרקי זמן ארוכים, ואף בלתי מידתיים.

בנסיבות אלו, בית המשפט נאלץ לצמצם את מספר הפניות לשירות המבחן.

15.       נוכח האמור לעיל, אני מורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים כמפורט להלן:

הגבלת תנועה:

4

*          אני מורה בזאת על שחרור המשיב בהגבלת תנועה (להלן: "מעצר הבית"). נאסר על המשיב לצאת מפתח מקום מעצר הבית עד תום ההליכים נגדו. המשיב ימצא בפיקוח צמוד כל העת של לפחות אחד מהמשמורנים.

מקום מעצר הבית הוא ברחוב *** בטבריה

שמות המשמורנים:

א. א מ

ב. ע מ

*          משטרת ישראל רשאית להיכנס לכל מקום בו ישהה המשיב, בכל עת להבטחת קיום תנאי המעצר והשחרור בתנאים כאמור בהחלטה זו.

*          המשיב יהיה בפיקוח אלקטרוני. המשיב ידאג למילוי כל התנאים הנדרשים לצורך ביצוע הפיקוח האלקטרוני. המשיב יחתום על כל הטפסים הנדרשים, על מנת לאפשר קיום פיקוח אלקטרוני.

*          מובהר בזאת למשיב, כי כל פעולה שיש בה משום פגיעה ו/או שיבוש של מכשיר הפיקוח האלקטרוני, על כל חלקיו לרבות האזיק האלקטרוני עצמו, יש בכך משום הפרה של תנאי השחרור.

*          הסנגור ימציא אישור מחברת בזק לקיומו של קו טלפון נקי משירותים נלווים לצורך אזוק אלקטרוני על פי טופס שיקבל מהמזכירות. בעל קו הטלפון יחתום על ייפוי כח בו יסכים לתקינות קו הטלפון והתאמתו לצורך אזוק אלקטרוני בפיקוח.

*          המשיב ידאג לתקינות קו הטלפון ולא יעשה כל פעולה אשר תפגע ביכולת הפיקוח האלקטרוני ובכלל זה עליו לשלם במועד את כל חשבונות קו הטלפון.

ערבויות להבטחת השחרור:

*          המשיב יחתום על התחייבות עצמית וערבות צד ג' של המשמורנים על סכום זה בסך 15,000₪. ההתחייבות והערבות יהיו בתוקף עד תום ההליכים, להבטחת תנאי השחרור, וכן להבטחת התייצבות המשיב בתחנת המשטרה ו/או בבית המשפט בכל עת.

*          להבטחת תנאי השחרור יפקיד המשיב פיקדון על סך 5,000₪. הפקדון יוחזר בתום 14 יום מסיום ההליך, ובכפוף לכך המשיב לא הפר תנאי מתנאי החלטה זו.

אזהרות:

*          המשיב מוזהר בזאת, כי כל הפרה של תנאי השחרור עלולה לגרום אחריה את מעצרו המיידי וכן נקיטת צעדים משפטיים נוספים.

*          נאסר על המשיב ליצור קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.

5

יודגש, כי תנאי לשחרור הוא מילוי כל התנאים ובכלל זה הסדרת כל התנאים לאיזוק אלקטרוני.

ההחלטה הוקראה לצדדים אשר השיבו כי הם מבינים את תוכנה.