1

לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, וכן ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 274 ו-25 לחוק הנ"ל. בהתאם לנטען בכתב האישום, ביום 3.7.14 בסמוך לשעה 22:00 יודו אבנים לעבר שוטרים בעיר העתיקה בירושלים. השוטרים שבמקום החלו לרוץ לעבר המתפרעים שנמלטו. אחד המתפרעים (להלן: העצור) נתפס על-ידי שוטרים ונלקח לתחנת המשטרה. בעת שהעצור הובל על-ידי השוטרים, המתפרעים המשיכו ליידות אבנים וזיקוקים לעבר השוטרים. המשיב אחז בידו בבקבוק זכוכית והשליכו לכיוון אחד השוטרים. השוטר התחמק מהבקבוק שהחטיא אותו והתנפץ על הקיר הסמוך. בהמשך נתפס המשיב על-ידי השוטר, אך ניסה להשתחרר מאחיזתו.

2

2. הסניגור הנכבד חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך בחנתי את הראיות שבתיק. מדוח הפעולה וכן מההודעה המשטרתית של השוטר בלאל פארס עולה כי השוטר העיד כי לאחר שהחל לנוע ביחד עם אחרים תוך כדי הובלת עצור אחר החוצה, הוא הסתובב וזיהה אדם עם חולצה בצבע אדום לבן וכחול מרים בקבוק זכוכית ביד ימין, מחזיר את ידו אחורה בתנופת זריקה וזורק את הבקבוק לעברו. השוטר הסביר כי המרחק בינו לבין אותו אדם היה כ-6 מטרים (שורה 42) וכי הצליח לזהותו באמצעות הפנס שלו, שדלק כל הזמן (שורה 19). השוטר אף נתן פרטים והסביר כי לא ראה את הבחור מרים בקבוק מהרצפה, וכי הבקבוק היה ביד ימין של אותו אדם (שורה 44). השוטר אף הוסיף ופירט כי כאשר אותו אדם זרק את הבקבוק לעברו, הבקבוק החטיא אותו, פגע בקיר והתנפץ לרסיסים, וכך הוא יודע בדיעבד שמדובר בבקבוק זכוכית. לפי עדותו של השוטר, החשוד התחיל לרוץ לאחר שהוא צעק לעברו לעצור, ואז החשוד פנה שמאלה, בעוד השוטר רץ אחריו ותפס אותו. בשורה 55 מסביר השוטר כי איבד קשר עין עם החשוד למשך שניות בודדות בלבד כאשר פנה לתוך הסמטה וכי מיד לאחר מכן תפס את החשוד והודיע לו שהוא עצור. עוד צוין כי החשוד ניסה לברוח, אולם השוטר השתלט עליו (שורה 21). עיון בהודעת השוטר מעלה כי מדובר בהודעה מפורטת הכוללת פרטים על מהלך האירוע גם כאשר מדובר בפרטים שאינם נוחים לשוטר כדוגמת איבוד קשר עין למשך מספר שניות.

מעיון בהודעת הנאשם במשטרה וכן בהודעת אשתו של הנאשם (שורה 23) עולה כי אין חולק שהמשיב אכן היה במקום ואכן נעצר על-ידי השוטר, תוך שהוא לובש את אותם פרטי לבוש עליהם עמד השוטר בהודעתו.

הנאשם העלה בחקירתו טענה לפיה רק רצה לצלם את האירוע הקשור למי שנעצר לפניו וכי הוא עקב אחרי האירוע ואף רץ בעקיפה ולפיכך השוטר זיהה אותו בטעות כמי שזרק את הבקבוק. בנוסף, המשיב טען כי לא ניסה לברוח וכי אמר לשוטר כי יבוא איתו מרצון (הודעת המשיב - שורה 13). דא עקא, גרסה זו אינה מתיישבת עם הסרטון שהוצג לי באולם, המתאר את שלב תפיסת המשיב ובו נראה המשיב מנסה לברוח מן השוטר.

אוסיף ואומר כי הסניגור טען כנגד כך שיתר השוטרים לא העידו על אירוע זריקת הבקבוק. בעניין זה אומר כי השוטר בלאל פארס ציין במפורש בהודעתו (שורה 64) כי באותו שלב באירוע היה לבד, ומכאן ההסבר הלכאורי לטיעוני הסניגור.

בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי לצורך ההליך שלפניי מתקיימת תשתית ראייתית לכאורית מספקת בעניינו של המשיב.

3. בכל הנוגע לעילת המעצר, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר קיומה של חזקת מסוכנות סטטוטורית. אני סבורה כי חזקה זו לא נסתרה בנסיבות המקרה. נטילת בקבוק זכוכית ויידויו לעבר שוטר בעת מילוי תפקידו טומנת בחובה סיכון ברור לחיים ולשלמות הגוף, וכן פגיעה ממשית בעקרון שלטון החוק.

3

4. הסניגור עתר להסתפק בחלופה הנמצאת בענתה החדשה, מחוץ לעיר העתיקה. בעניין זה אומר כי לא נעלם מעיניי כי עסקינן באדם נשוי שאשתו בהריון וללא עבר פלילי. יחד עם זאת, נוכח המסוכנות הטבועה במעשה, אני סבורה כי דרך ההילוך הראויה הינה לבחון את עוצמת המסוכנות ואת החלופה המוצעת באמצעות תסקיר שירות המבחן.

5. אשר על כן, אני קובעת כדלקמן:

א. הדיון בעניינו של המשיב יידחה ליום 24.7.14 בשעה 15:30.

ב. שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד ליום 23.7.14. מבוקש משירות המבחן לעמוד בזמנים עקב החג המתחיל לאחר מכן.

ג. המזכירות תזמן את המשיב לדיון באמצעות שב"ס.

ד. המזכירות תזמן מתורגמן לשפה הערבית.

ה. המשיב יהיה נתון במעצר עד להחלטה אחרת.

ו. המזכירות תעביר העתק הפרוטוקול לשירות המבחן וכך גם הסניגור.

ז. בית המעצר מתבקש לאפשר למשפחה להכניס למשיב ציוד אישי לפי הנהלים, וזאת על אף שתמו השעות הרגילות לכך.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תשע"ד, 09/07/2014 במעמד הנוכחים.