1

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו. ביום 28/07/14 הוריתי על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים מגבילים לרבות מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני.

כעת מבקש המבקש לעיין מחדש בהחלטתי כאמור ולהורות על שינוי תנאי שחרורו באופן שיבוטל האיזוק האלקטרוני ויותר לו לצאת מידי יום ממעצר הבית להתאווררות למשך 3 שעות. לטענתו, מאז ניתנה ההחלטה בענייננו מכבד הוא את תנאי השחרור ומקיימם ככתבם וכלשונם.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה, כי ממועד החלטת בית המשפט חלף חודש וחצי בלבד. המבקש לא הציג כל עילה לקיום עיון חוזר ולא הציג שינוי נסיבות ממועד מתן ההחלטה. המדובר בעבירת אלימות ועל בית המשפט להתחשב במצבו של המבקש כמו גם בצורך להגן על ביטחונם של אחרים אשר עשויים להיות חשופים לפגיעתו של המבקש.

אקדים ואומר, כי מקבל אני טענת ב"כ המשיבה וסבורני, כי טרם הגיעה השעה לבטל את האיזוק האלקטרוני ולאפשר למבקש לצאת מביתו, מידי יום, למשך 3 שעות.

ממועד מתן החלטתי חלפה תקופה של חודש וחצי בלבד ואין בזמן זה כדי להוות "זמן ניכר". בנוסף, לא נתגלו עובדות חדשות ואף לא נטען על שינוי נסיבות.

2

בעניין זה בחרתי לחזור על דבריו של כב' השופט לוין בבש"פ 4152/91 וגנר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 26/11/91) :

"תופעה שהיא חוזרת בבתי המשפט, וגם בבית משפט זה היא שנאשם שנעצר, או שמבקשים את מעצרו, שוטח תחינתו בבית המשפט ומבקש לשחררו, ומציע כי תנועותיו תוגבלנה בכל שעות היממה; בית המשפט נענה לו ולא חולפים ימים רבים ובאה בקשה לשנות את התנאי הזה, כי הוא מכביד (במקרה דנן כי הוא מפריע למבקש לעבוד בעבודה שהוצעה לו). הענות חיובית לפניות כאלה תתפרש בעיני הציבור, נאשמים וסניגוריהם כי הנה נפתחה דרך להשתחרר מהמעצר וגם ממה שנקרא 'מעצר בית' בשלבים. הנאשם המציע את המגבלות שהושתו עליו חייב להיות נאמן להצעתו. רק נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן המלמדות על שינוי מהותי במצב יצדיקו עיון חוזר ושינוי התנאי. במקרה דנן לא הצביע המבקש על שום שינוי מהותי שכזה" (ההדגשה אינה במקור - ג'.א.)

לאחרונה חזר בית המשפט העליון על עמדתו בבש"פ 3645/13 מועין נעימה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 10/06/13) וקבע כי:

"בית משפט זה קבע לא אחת כמדיניות שיפוטית כי אין להלום בקשה לעיון חוזר מקץ ימים ספורים, מקום שאין מתקיימים תנאי סעיף 52 לחוק המעצרים, שכן לא נתגלו עובדות חדשות לא נשתנו הנסיבות ובוודאי שלא עבר "זמן ניכר", כלשון החוק. קל וחומר, כאשר מדובר בהקלת תנאי מעצר בית, ולא בשחרור ממעצר מאחורי סורג ובריח (ראו בש"פ 5936/10 זועבי נ' מדינת ישראל (2010));"

נוכח האמור לעיל אני דוחה את הבקשה כאמור.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתן היום, י"ט אלול תשע"ד, 14 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......