1

 

 

 

 

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

 

כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים

כנגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו שתי עבירות של סחר בסם מסוכן, עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ועבירה של שיבוש מהלכי משפט.

בתקופה שבין החודשים יולי 2013 ויוני 2014, הופעלה על ידי משטרת ישראל סוכנת משטרתית ומטרת הפעלתה היתה ביצוע עיסקאות סמים מבוקרות עם סוחרי סמים, על מנת למגר תופעת הסחר בסמים מסוכנים.

 

על פי האישום הראשון, ביום 24.2.14, פנתה הסוכנת לאחת, מירב ונה, ושאלה אותה היכן תוכל לקנות סמים. מירב הציעה לסוכנת סיגריה מגולגלת ובתוכה חומר הנחזה להיות חשיש והסוכנת ביקשה "חתיכות שלמות". אז התקשרה מירב למשיב וביקשה ממנו לספק לה סם ב-300 ₪. בהמשך, הגיע המשיב לביתה של מירב וסיפק לה 3 חתיכות סם מסוג חשיש במשקל 4.73 גרם בתמורה ל-300 ₪.

במסגרת אישום זה, מיוחסת למשיב עבירה של סחר בסם מסוכן.

 

2

על פי האישום השני, ביום 2.3.14, הגיעה הסוכנת למירב וביקשה כי תדאג לה לסם תמורת 500 ₪. מירב התקשרה למשיב וביקשה ממנו לספק לה את כמות הסם האמורה. בהמשך, הגיע המשיב למקום בו שהו מירב והסוכנת, כשהוא מלווה בקטינה בת 5 שנים לערך, וסיפק למירב 5 חתיכות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 9.3 גרם. מירב העבירה את הסם לסוכנת. בהמשך, מסר המשיב למירב חתיכת סם נוספת.

במסגרת אישום זה מיוחסת למשיב עבירה של סחר בסם מסוכן.

 

על פי האישום השלישי, ביום 2.7.14, במסגרת חיפוש שבוצע במקום בו שהה המשיב, נתפס ברשותו סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 26.67 גרם.

במסגרת אישום זה, מיוחסת למשיב עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית.

 

על פי האישום הרביעי, ביום 3.7.14, עת נקלט המשיב בכלא ניצן ברמלה, הסליק בפיו סם מסוכן מסוג חשיש. משהתבקש על ידי הסוהר להוציא את הסם מפיו, הוציא המשיב מהפה סם מסוג חשיש במשקל 0.45 גרם ואת יתרת הסם בלע.

במסגרת אישום זה, מיוחסות למשיב עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית ושיבוש מהלכי משפט.

 

המדינה מבקשת את מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בשל מסוכנותו לציבור, העובדה כי הינו סוחר סמים, מדיניות הפסיקה הנוהגת בעניינם של סוחרי סמים ועברו הפלילי של המשיב הכולל הרשעות מתחום הסמים, לרבות סחר בסמים, וריצוי מאסרים קודמים.

 

הסנגור לא כפר בקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במיוחס לו ובקיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות המתקיימת בעניינו.

עקב היותו של המשיב מכור לסמים, ביקש הסנגור להפנותו לשרות המבחן על מנת שזה יבחן אפשרות לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר במוסד לגמילה מסמים.

המשיב הופנה לשרות המבחן לצורך קבלת תסקיר, כאמור.

 

תסקיר שרות המבחן וטיעוני הצדדים

ביום 11.8.14 התקבל תסקיר שרות המבחן.

מהתסקיר עולה כי המשיב בן 53, גרוש ללא ילדים, המכור לסמים וסובל ממחלה זיהומית (הפאטיטיס C). טרם מעצרו נעדר כתובת מגורים ולא עבד.

3

מגיל צעיר גילה בעיות התנהגות והוצא למסגרת פנימייה, שם החל להשתמש בסמים ולנהל אורח חיים שולי. מהצבא שוחרר עקב מעורבות בארוע אלים.

עברו הפלילי כולל הרשעות בגין עבירות סמים, כולל סחר בסמים, ועבירות רכוש והוא נדון לעונשי מאסר.

שרות המבחן נפגש עם המשיב בשנת 2009 במסגרת הליך פלילי קודם, והתרשם כי המשיב מכור לסמים מזה שנים רבות, מקיים אורח חיים שולי והתמכרותי, מבלי שמביע רצון לשינוי בחייו. המשיב לא הכיר בבעייתיות במצבו, לא נוצר פתח להתערבות טיפולית והוא לא ביטא נכונות לפנות לטיפול כנדרש ממצבו.

במפגש עם המשיב במסגרת תיק זה, ביטא המשיב אובדן קשר משמעותי עם משפחתו; לדבריו, התקשה בעבר לבסס קשר אמון עם גורמי טיפול; כיום, לאחר מספר נסיונות להיגמל בכוחות עצמו, מכיר בצורך בעזרת הגורמים המטפלים ומבטא נכונות להשתלב במסגרת טיפולית למכורים לסמים. הוא דיווח כי מאז מעצרו הוא שומר על נקיון מסמים.

שרות המבחן התרשם כי המשיב מבטא הבנה ראשונית לבעייתיות במצבו, מכיר בקשייו להתמודד עם התמכרותו בכוחות עצמו, ונוכח התמכרותו לסמים, אורח החיים השולי שמנהל ומשאבים מצומצמים להתמודד עם דרישות המסגרת, מעריך השרות כי קיים סיכון להמשך התנהלות התמכרותית ושולית.

המשיב ביקש להשתחרר לקהילה טיפולית, שהינה מסגרת אינטנסיבית בעלת גבולות ברורים ומסר כי גרושתו תוכל ללוותו בסידורים הנדרשים. שרות המבחן שוחח עם גרושתו, אשר מסרה כי אינה פנויה לכך.

שרות המבחן מציין כי כיום, לראשונה בחייו, מבטא המשיב הבנה ורצון לערוך שינוי במצבו, ובהתייחס להתנהלותו עד היום עולה ספקנות באשר לכוחותיו לעמוד בדרישות מסגרת אינטנסיבית כקהילה טיפולית לאורך זמן. יחד עם זאת, העריך השרות כי מעצרו היווה גורם מדרבן וכי כעת מבטא המשיב נכונות להיעזר בגורמי טיפול. על כן, ממליץ שרות המבחן לאפשר למשיב להתחיל בסידורים לשם קבלתו לקהילה טיפולית.

 

ב"כ המבקשת חזרה על בקשתה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

לדבריה, גירסתו של המשיב לפיה טרם מעצרו שהה המשיב אצל אחותו וניסה להיגמל בכוחות עצמו אינה נכונה, שכן המשיב נעצר על ידי המשטרה כשבאמתחתו סמים ואף ניסה להכניס לכלא סמים בפיו.

4

התובעת הפנתה לכך שסיכויי הגמילה בעניינו של המשיב אינם גבוהים - מדובר במשיב שמעורב בפלילים שנים רבות, בעברו 15 הרשעות קודמות ב-31 תיקים מצורפים, ביניהם תיקי סמים, ריצה מאסרים קודמים, שרות המבחן מביע ספקנות באשר לכוחותיו לעמוד בתנאי מסגרת של קהילה טיפולית, הוצעו למשיב בעבר הצעות טיפוליות והוא דחה אותן, וכן הפסיקה, על הקריטריונים שנקבעו בה, תומכת בדחיית בקשתו של המשיב להשתחרר לחלופת מעצר במוסד גמילה.

 

הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שרות המבחן. לדידו, הפסיקה מהעת האחרונה קובעת כי על בית המשפט להמשיך את המהלך עליו ממליץ שרות המבחן ולקבל החלטה סופית בענין המעצר לאחר קבלת תסקיר משלים ולאחר שיושלמו הליכי הבדיקה אם המשיב נמצא מתאים להתקבל לקהילה הטיפולית מבחינה רפואית ומבחינת נוהלי הקבלה.

עוד היפנה הסנגור להחלטה בעניינו של נאשם אחר בפרשה, ישראלוב, בעניינו בית המשפט קיבל המלצת שרות המבחן והורה על שחרורו לביצוע בדיקות רפואיות וראיון קבלה במוסד גמילה, טרם תתקבל החלטה סופית בעניינו (מ"ת 26720-06-14).

 

דיון והכרעה

ההלכה לענין העוסקים בסחר בסמים ברורה וידועה, ולפיה הכלל הוא כי מי שעוסק בסחר בסמים דינו להיעצר עד לתום ההליכים והחריג הוא שחרור לחלופת מעצר.

בית המשפט העליון חזר ושנה כי בעניינם של סוחרי סמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן - כאשר עסקינן בנאשמים צעירים, נעדרי עבר פלילי או בעלי נסיבות מיוחדות - יורה בית המשפט על שחרור לחלופה.

ראה לענין זה בש"פ 8800/10, דחלקה נ' מדינת ישראל; בש"פ 1260/13, עדאל נ' מדינת ישראל, בעניינו של נאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, שהואשם בשתי עבירות של סחר בסמים מסוג חשיש (מכירה לסוכן משטרתי) ובית המשפט הורה על מעצרו עד תום ההליכים; בש"פ 3232/09, בוטרשווילי נ' מדינת ישראל, שם אישר בית המשפט העליון מעצר עד תום ההליכים של נאשם, נעדר עבר פלילי, אשר הואשם בשלוש עבירות של סחר בסמים, למרות המלצת שרות המבחן לשחררו.

 

על כן, בענייננו, ברגיל, כאשר מדובר במשיב מבוגר, בעל עבר פלילי בעבירות סמים, ואשר ריצה בעברו עונשי מאסר בפועל - ברור כי על פי הפסיקה דלעיל, דינו להיעצר עד תום ההליכים.

 

5

השאלה הנשאלת היא - האם עניינו של המשיב חריג, ועל כן ניתן להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר מסוג קהילה טיפולית?

 

לאחר שעיינתי בתסקיר שרות המבחן, שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה הרלוונטית, אני סבור כי עניינו של המשיב אינו מצדיק סטייה מן הכלל ועל כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים כנגדו. להלן יובאו טעמי.

 

כאמור בבש"פ 1981/11, מדינת ישראל נ' סויסה, הכלל הוא כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בשלב גזירת הדין וריצוי העונש ולא שלב המעצר. לכלל זה חריג בהתקיים שניים או שלושה מהתנאים המצטברים הבאים:

א.    כאשר הנאשם החל בגמילה עוד לפני שביצע העבירה בגינה נעצר - האם הנאשם הביע במעשה או בהתנהגות את רצונו להתחיל בהליך גמילה עוד לפני המעצר, כגון שהתאשפז באישפוזית או החל בהליכי בדיקה לקראת קבלה לקהילה טיפולית?

תנאי זה הוא החריג העיקרי, אולם ניתן להורות על שחרור לחלופה גם בהתקיים התנאים הבאים במצטבר.

ב.     כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה הוא גבוה - כאן תיבחן כנות רצונו של הנאשם להיגמל; לא כל נאשם המצהיר על רצונו להיגמל יכול או רוצה להיגמל; יש לבחון אם פוטנציאל הצלחת הליך הגמילה הוא בעל הסתברות גבוהה; גילו של הנאשם והזדמנויות גמילה שניתנו לו בעבר - כאשר מדובר בבחור צעיר, הנטייה לאפשר לו הזדמנות להיחלץ מנגע הסמים; לא כך כאשר מדובר בנאשם מבוגר, המכור שנים לסמים, ואשר ניתנו לו בעבר הזדמנויות לגמילה.

ג.       כאשר יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה למסוכנות הנשקפת מן הנאשם - כאן יישקלו סוג העבירות (נסיבות הסחר, ריבוי העבירות, סוג הסם, משקלו וכו'); עברו הפלילי של הנאשם וקיומו של מאסר על תנאי.

 

אינני סבור כי עניינו של המשיב עונה על הקריטריונים העיקריים שנקבעו בבש"פ סויסה הנ"ל, ובפסיקה מאוחרת לו, הכל כמפורט להלן:

 

6

א.    המשיב לא החל בהליך של גמילה טרם ביצוע העבירות בגינן נעצר. הוא לא פנה לקהילה טיפולית ולא החל בתהליכי קליטה או בדיקות רפואיות לקראת הליך גמילה. גירסתו לפיה בשלושה שבועות טרם מעצרו החל בגמילה בכוחות עצמו נסתרת בכך שבעת מעצרו נתפסו ברשותו סמים וכן כי הכניס לפיו סמים בעת קליטתו בכלא, ועל כן, גם אמינותו של המשיב מוטלת בספק.

ב.     המשיב אדם מבוגר, אשר מכור לסמים מזה שנים רבות. במסגרת הסתבכויותיו הקודמות עם החוק, לא גילה הבנה לבעייתיות שבמצבו. רק בעקבות מעצרו זה, לראשונה בחייו, החל המשיב לגלות הבנה ראשונית לבעייתיות במצבו. לאור האמור, ולצד העובדה כי אמינותו מוטלת בספק, לא התרשמתי מכנות רצונו של המשיב לעבור הליך אינטנסיבי של גמילה בקהילה טיפולית בעיתוי הנוכחי (מעצרו בגין עבירות סחר בסמים).

ג.       פוטנציאל הצלחת הליך הגמילה לא נחזה להיות בעל הסתברות גבוהה. בעבר, כבר הוצעה למשיב חלופת מעצר בקהילה טיפולית לגמילה מסמים והוא דחה אותה. כמו כן, שרות המבחן עצמו מתרשם כי "עולה ספקנות באשר לכוחותיו לעמוד בדרישות מסגרת אינטנסיבית כקהילה טיפולית לאורך זמן".

ד.     בידוע הוא, כי הליך גמילה מסמים קשה הוא, אינטנסיבי, בעל גבולות ברורים ודורש כוחות נפשיים בלתי מבוטלים. לצורך כך, נדרשת מעטפת משפחתית חמה ותומכת. בענייננו, המשיב עצמו ביטא בפני שרות המבחן אובדן קשר משמעותי עם משפחתו, זאת לצד התרשמות השרות ממשאבים מצומצמים להתמודדות עם דרישות מסגרת. משהפנה המשיב את שרות המבחן לגרושתו לצורך בחינתה כמפקחת לליוויו לבדיקות ההתאמה - מסרה האחרונה כי אינה פנויה לכך.

דהיינו, המשיב נעדר אף תמיכה משפחתית בסיסית ומינימאלית אשר יכולה היתה לסייע בהליך גמילה אינטנסיבי וארוך טווח.

 

עיינתי במ"ת 26720-06-14, אליו הפנה הסנגור, בעניינו של ישראלוב, אשר נעצר במסגרת פרשה זו, ואינני סבור כי הנדון דומה לראיה. שם דובר בבחור צעיר, כבן 22, ללא עבר פלילי בעבירות מתחום הסמים, אשר בית המשפט התרשם לחיוב מאמו אשר יכולה לשמש כגורם מסייע לנאשם בשלבי ההליך הטיפולי.

 

7

עיינתי גם בפסיקה שהגישו לעיוני הצדדים וכעולה מפסקי הדין, הרי שאין "נוסחת קסם" לשאלה המורכבת אימתי יישלח נאשם לחלופת מעצר מסוג גמילה בהליך המעצר וכל מקרה יידון על פי נסיבותיו המיוחדות.

כך בבש"פ 8667/13, טל אזולאי נ' מדינת ישראל, דובר בצעיר, אשר פנה לקהילה טיפולית טרם מעצרו אך נדחה בשל תפוסה מלאה של המקום, ובית המשפט קבע כי אין לומר שהעורר החל בהליכי גמילה עובר למעצרו. גם סיכויי הצלחת הליך הגמילה באותו ענין לא היו גבוהים במיוחד בשל קשייו של העורר לאורך השנים והפגנת "מוטיבציה ראשונית" מצידו. בקשת העורר להשתחרר לחלופת גמילה נדחתה.

כך בבש"פ 5239/14, וינברג נ' מדינת ישראל, שוחרר המבקש לחלופת מעצר במוסד גמילה, "לא בלי התלבטות" ובשל היותו של המקרה "חריג ויוצא דופן מבחינת נסיבותיו האישיות והרקע של המבקש", ובשל היותו של המבקש "אדם צעיר ביותר, שעברו נקי, שזה לו מעצרו הראשון, שנמצא על ידי גורמי המקצוע... מתאים להשתלב בהליך גמילה ושיקום, שהביע רצון להיגמל עוד לפני מעצרו... שזוכה לאחרונה ל'גב' ותמיכה שבמשך כל שנות נערותו לא נמצאו לו".

כך בבש"פ 834/12, צמח נ' מדינת ישראל, נדחתה בקשת רשות ערר של מבקש שנעצר עד תום ההליכים, חרף הימצאותו בהליך גמילה עובר למעצרו, זאת נוכח עברו הפלילי המכביד וקיומם של מאסרים על תנאי התלויים ועומדים כנגדו.

כך בבש"פ 29/14, אבטה נ' מדינת ישראל, נדחה עררו של עורר "בגיר-צעיר", אשר פנה למוסד "מלכישוע" לצורך שילובו בהליך גמילה עובר למעצרו, כשבית המשפט קובע כי פניה ראשונית למוסד הגמילה אינה בגדר תחילתו של הליך גמילה וכי מדובר, לכל היותר, בהבעת רצון מילולית בלבד מבלי שהיא תלווה במעשים של ממש שיעידו על רצינות כוונותיו של העורר.

וראה גם בש"פ 3031/14, רזייב נ' מדינת ישראל, בו הורה בית המשפט העליון, לאחר התלבטות, על קבלת תסקיר שיבחן אפשרות לחלופת מעצר במוסד גמילה, נוכח העובדה כי העורר החל בהליך גמילה טרם מעצרו במסגרת טיפולית והיות שהתרשם מכנות רצונו להשתלב במוסד גמילה.

בבש"פ 8525/10, פלוני נ' מדינת ישראל, דובר בצעיר בן 22, אשר שרות המבחן ובית המשפט התרשמו מכנות רצונו להיגמל, ואשר פנה טרם מעצרו למוסד גמילה לצורך השתלבות בהליך גמילה. נוכח גילו הצעיר, העובדה כי פנה למוסד הגמילה טרם מעצרו וסיכויי הצלחת הליך הגמילה, הורה בית המשפט על שחרורו לחלופת מעצר במוסד גמילה.

8

גם בבש"פ 2644/11, דהן נ' מדינת ישראל, דובר בעורר שעשה צעד אופרטיבי מיוזמתו בכך שפנה לבצע בדיקות הנחוצות לשילובו בקהילה טיפולית, עוד בטרם התקבלה המלצת שרות המבחן, ונקבע שבכך יש כדי להצדיק סטייה מהכלל בדבר השלב הראוי לבחינת שיקולי טיפול וגמילה. כן נקבע, כי סיכויי הצלחת הליך הגמילה הינם גבוהים.

 

לאור האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי עניינו של המשיב לא מצדיק סטייה מן הכלל לפיו דינם של סוחרי הסמים להיעצר וכי המשיב לא עומד בקריטריונים המאפשרים שחרור לחלופת מעצר במוסד לגמילה מסמים.

 

נוכח האמור לעיל, ובהיעדר חלופת מעצר הולמת, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו.

 

 

 

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ד, 17 אוגוסט 2014, בנוכחות המשיב ועו"ד אלי מסטרמן (התובעת נוכחת באולם אחר ועו"ד מסטרמן ימסור לה ההחלטה).