מ”ת 18371/01/14 – מדינת ישראל נגד ע. ס.
בית משפט השלום בעכו |
||
מ"ת 18371-01-14 מדינת ישראל נ' ס.(עציר)
|
|
|
1
|
|
|
בפני כב' השופטת אביגיל זכריה |
|
|
מדינת ישראל
|
|||
נגד
|
|||
ע. ס.
|
|||
|
|||
נוכחים:
ב"כ המבקשת: מר סאמר יוסף, מתמחה בתביעות.
המשיב: הובא
הסניגור: עו"ד ענאן חיר
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
מונחת בפניי בקשה למעצר המשיב על תום ההליכים בהתאם לסעיף
כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:
איומים, תקיפה סתם, הכשלת שוטר במילוי
תפקידו, שימוש ברכב ללא רשות בעליו ונטישה במקום, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא
ביטוח - עבירות לפי סעיפים
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.
האירוע נשוא כתב האישום
2
מכתב האישום עולה כי ביום 2.1.14 במשרדו של עו"ד ס. ב... (להלן - המתלונן) איים המשיב על המתלונן וקרא לעבור " אני אזיין אותך, אני אהרוג אותך" במטרה להפחידו ולהקניטו. באותו מעמד הלם המשיב באגרופו בראשו של המתלונן עד שגורם שלישי הפריד בין השניים והוציא את המשיב מהמשרד. בחלוף מספר דקות שב המשיב למשרדו של עו"ד ס. ואיים עליו כי יגנוב את רכבו ואף נטל את מפתחות הרכב. אותו גורם שלישי הוציא את המפתחות מיד המשיב והוציאו פעם נוספת מהמשרד. בעקבות כך ניגש המשיב לרכב השייך לאחיו של המתלונן שהיה אותה עת בחניית המשרד כשהמפתחות בתוך הרכב, הוציא נוסעת שהייתה אותה שעה ברכב, ונסע ברכב מספר מטרים - וזאת ללא רישיון וללא ביטוח - עד שהגיעו שוטרים וחסמו את נתיב נסיעתו. לאחר הגעת השוטרים ברח המשיב רגלית מהמקום ולא שעה להוראות השוטרים שהורו לו לעצור עד שנעצר על ידם בהמשך.
ראיות לכאורה
המבקשת מפנה לראיות לכאורה וביניהן עדות המתלונן, עדויות של עדי ראייה נוספים שהיו במקום ודוחות הפעולה של השוטרים.
ההגנה טענה לחולשת הראיות המתבטאת לשיטתה, בין היתר, בהפחתת האישומים החמורים כפי שהיו בשלב מעצר הימים ועד כתב האישום המינורי לטעמה. עוד נטען כי המתלונן עצמו אינו טוען שאוים אלא כי המשיב קילל וכי האירוע כולו היה מינורי בהרבה מכפי שהוא מוצג בכתב האישום הן לעניין המרחק בו נסע המשיב ברכב שנלקח על ידו, הטענה בדבר הוצאת נוסעת מהרכב וכו'. עוד מבקשת ההגנה לקרוא את הדברים אל תוך מכלול נסיבות המקרה דהיינו העובדה כי מדובר בעורך דין שעל פי טענת המשיב עשה שימוש שלא כדין בכספים שהופקדו אצלו בנאמנות עבור המשיב.
עיון בתיק החקירה מעלה כי אכן קיימות ראיות לכאורה אשר די בהן לצורך שלב זה של הדיון ואף למעלה מכך. הראיות לכאורה הקושרות את המשיב לביצוע העבירות המיוחסות לו עולות מעדויות השוטרים שנכחו במקום, עדות המתלונן ועדויות של עדי ראייה נוספים. טענות ההגנה הן לעניין עוצמת הראיות והן לעניין מכלול נסיבות העניין יתבררו בתיק העיקרי.
לעניין קיומה של עילת מעצר -
ב"כ המבקשת טען לעילות מעצר הן במישור של מסוכנות למתלונן ולציבור והן חשש להימלטות מן הדין.
המבקשת טוענת כי בחינת מכלול התנהגותו של המשיב כפי שמשתקפת מכתב האישום ומהראיות שבידה מלמדת כי למשיב אין כל מורא מפני החוק. אי המורא בא לידי ביטוי בעצם עבירות איומים והתקיפה של עורך דין ואף מתעצם בנסיבות שלאחר מכן דהיינו נטילת הרכב, נסיעה בו ללא רישיון וללא ביטוח ובהמשך אף הימלטות מפני שוטרים ביקשו לעוצרו.
3
ההגנה טוענת כי המסוכנות במקרה זה נמצאת במדרג הנמוך ביותר ואינה מקימה עילת מעצר וכך גם לעניין ההימלטות מן הדין. גם לעניין עילת המעצר מבקשת ההגנה לקרוא את התנהלות המשיב אל תוך מכלול הנסיבות ולראות את הדברים בפרופורציה המתאימה לכך שמדובר באירוע מתגלגל שהלך והסלים. עוד ביקשה ההגנה לתת דגש מתאים לעובדה כי מדובר במשיב נעדר עבר פלילי.
לחלופין טוענת ההגנה כי גם אם קיימת עילת מעצר הרי שיש בידה להציע חלופת מעצר שתאיין את מסוכנות המשיב כלפי המתלונן והציבור בכללותו והיא על ידי מעצר בית מלא בביתו בפיקוח הוריו.
בדיון שהתקיים ביום 9.1.14 שמעתי את אביו ואמו של המשיב. במעמד הדיון היום הסתבר כי אביו של המשיב נחקר פעמים רבות במשטרה וזאת בניגוד למה שנאמר על ידו בדיון הקודם.
אני רואה בחומרה את העובדה כי מפקח מוצע אשר בו מתבקש ביהמ"ש לתת אמון, אינו נוהג בפתיחות וביושר ועונה תשובות שאין בהן את האמת המלאה. אין אני נדרשת בשלב זה לשאלות המשפטיות שהועלו על ידי ב"כ המשיב לעניין המשקל שיש לתת לעדות האב בעניין זה והדברים ייבחנו במסגרת התוצאה הכוללת של הבקשה כפי שיפורט בהמשך.
בנסיבות העניין ומשמצאתי במעמד הדיון היום כי אין לתת אמון במפקח המוצע, הרי שממילא אין טעם בשמיעת המפקחת השלישית המוצעת בשלב זה.
הכרעה
קיומן של ראיות לכאורה - כאמור לעיל נראה כי אין מחלוקת עניינית לעצם קיומן של ראיות לכאורה לעבירות הכלולות בכתב האישום וכי יש בחומר הראיות שהוצג כדי לעמוד בהיקף ובטיב הבחינה הנדרשת בשלב זה של ההליך ואף למעלה מכך. טענות המבקשת בעניין זה מקובלות עליי במלואן.
לעניין קיומה של עילת מעצר -
בשים לב לעבירות המיוחסות לו עומדת כנגד המשיב עילת מעצר הן מחמת מסוכנות והן מחמת חשש להימלטות מן הדין ובעניין זה אני מקבלת את עמדת המבקשת. גם אם כל אחד מהאירועים בפני עצמו אכן היה מינורי ולכאורה לא היה מקים עילת מעצר הרי שערכם המצרפי והמצטבר אכן מצייר תמונה מסוימת - גם אם נקודתית - של אי מורא בפני שלטון החוק על כלל רבדיו: החל מהאיומים והתקיפה ועד נטילת רכב והנסיעה בו ללא רישיון וללא ביטוח על הסכנות הגלומות בכך וכן בריחה מן השוטרים בזמן אמת ולאורך זמן עד תפיסתו בידי המשטרה.
אשר על כן אקבע כי קיימת עילת מעצר.
לעניין חלופת המעצר המוצעת -
4
בית המשפט, והדברים ידועים, נדרש תמיד לבחון חלופת מעצר וזאת גם במקרים בהם מיוחסות למשיב עבירות במדרג חמור יותר מכפי שמיוחס למשיב בתיק זה.
בנסיבות המקרה שבפניי, בשים לב למכלול נסיבות העניין, לעובדה שהמשיב נעדר עבר פלילי ולחלופת המעצר המוצעת - הרי שיש מקום לבחון האם מדובר בחלופת מעצר ראויה והאם המפקחים המוצעים, יש בהם די.
אשר על כן, אני מורה על קבלת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יבחן את חלופת המעצר שהוצעה על ידי המשיב או חלופה טובה ממנה ככל שתוצע.
עוד יובהר כי אין בעצם הפניית המשיב לתסקיר כדי להביע עמדה ואין לראות בכל האמור לעיל כגיבוש עמדה סופית או כהתחייבות שיפוטית לתוצאה כזו או אחרת לרבות קבלת המלצת שרות המבחן.
שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב בתוך 21 יום מהיום.
נקבע להמשך דיון ליום 10.2.14, שעה 13.00.
המשיב יישאר עצור עד מתן החלטה אחרת ויוזמן למועד הנ"ל באמצעות שב"ס.
המזכירות תעביר החלטה זו לשירות המבחן ותוודא קבלתה.
ניתנה והודעה היום י"א שבט תשע"ד, 12/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
אביגיל זכריה, שופטת |