1

1.         לפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים. כנגד המשיב הוגש כתב-אישום המייחס לו ביצוע עבירת שוד. על-פי כתב-האישום, ביום 29.5.18 הבחין המשיב במתלונן האוחז בשתי ידיו במכשיר טלפון נייד מסוג סמסונג נוט 5 (להלן - הטלפון), נסע אחריו על אופניו החשמליות וחטף את הטלפון מידו כשהוא נמלט מהמקום ברכיבה מהירה. בהמשך האירוע, כתוצאה מנפילתו של המשיב מאופניו בעקבות התערבות של אחר, ניסה המתלונן ליטול מידי המשיב את הטלפון, אולם המשיב התנגד והחל עימות פיזי ביניהם כאשר המשיב היכה את המתלונן בידו, לקח את הטלפון ונמלט בריצה מהמקום.

2.         בדיון שהתקיים ביום 13.6.18 טען ב"כ המשיב כי לפי גרסת המתלונן ניתן לומר שקיימות ראיות לכאורה, אף כי לגרסת המשיב הוא פגע במתלונן בטעות עם אופניו, בעקבות כך המתלונן קילל את אמו ואז ירד המשיב מאופניו והיכה את המתלונן.

2

3.         ב"כ המשיב לא חלק בדיון כי קיימת עילת מעצר. יחד עם זאת, סבר ב"כ המשיב כי יש מקום להפנות את המשיב לשירות המבחן בטרם תוכרע הבקשה.

4.         באת-כוח המבקשת הדגישה בדיון, כי המשיב לא היה עקבי בחקירה בכל הנוגע לגרסה שמסר. היא ציינה את הגרסאות השונות שמסר המשיב שכללו גם גרסה לפיה הוא לקח את הטלפון מידיו של המתלונן, הלם בו ברצפה וזרק אותו מן המקום. צוינו גם הודעות של סועדים במסעדה סמוכה למקום האירוע, שליח המסעדה שהפיל את המשיב מאופניו והודעה של הבעלים של המסעדה התומכת בגרסת המאשימה. דומה שקיימות ראיות לכאורה בתיק זה וכן ברורה המסוכנות מן המשיב.

5.         באת-כוח המאשימה התנגדה לשליחת המשיב לשירות המבחן וזאת על-בסיס הרשעתו בתיק פלילי 18008-09-17 שבו הורשע בעבירה של תקיפה כדי לגנוב דבר, שהתרחשה ביום 30.8.17 (משיכת טלפון נייד מידיה של מתלוננת והימלטות בריצה מהמקום). על-פי גזר-הדין מיום 10.4.18 נידון המשיב לעונש של מאסר של ששה חודשים שירוצה בעבודות שירות, החל מיום 23.5.18 וכן למאסר על-תנאי למשך ארבעה חודשים. לטענת באת-כוח המאשימה, המשיב לא התייצב ביום 23.5.18 לביצוע עבודות השירות, אלא רק ביום 27.5.18, לאחר שמפקח התקשר אליו ולאחר שחתם על כללי התנהגות ושובץ לעבודה. המשיב לא התייצב לעבודה במועד שנקבע וביום 29.5.18 ביצע לכאורה את העבירה נשוא בקשה זו. נטען, כי בכוונת הממונה על עבודות השירות להפקיע את עבודות השירות. לטענת המבקשת, בנסיבות אלה בהן המשיב לא נרתע ממרות החוק וביצע, לכאורה, עבירה ממש בסמוך לגזר-דינו הקודם, על-אף מאסר על-תנאי בר הפעלה, אין מקום לבקשה להגשת תסקיר מטעם שירות המבחן.

6.         בדרך-כלל, למרות קיומן של ראיות לכאורה ומסוכנות העולה מן העבירה המיוחסת לעורר, המקימה עילת מעצר, יש לבחון האם ניתן לאיין מסוכנות זו באמצעות חלופת מעצר, כפי שמורה סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. כך הוא הדבר גם בעבירת שוד (בש"פ 8967/11 מינטסנוט נ' מדינת ישראל (15.12.11)). כאשר נידונה עבירה של גניבת טלפון נייד מידיו של מתלונן קבע בית-המשפט העליון, כי יש למקם את המעשה ברף הנמוך של תחום העבירה המיוחסת לו וראוי לנסות למצוא חלופה שתקטין את מסוכנותו. עוד נקבע, כי השארת העורר מאחורי סורג ובריח עד לתום ההליכים איננה הולמת את המסוכנות העולה ממנו (בש"פ 2289/16 פופייב נ' מדינת ישראל (21.4.16)). באותו מקרה נקבע, כי לעורר תינתן אפשרות להציג הצעה למקום פיקוח אשר תיבחן על-ידי שירות המבחן ואף על-ידי מנהל הפיקוח האלקטרוני.

3

7.         במקרה הנוכחי, ולאור הנסיבות שתוארו לעיל בדבר גזר-דינו של המשיב בתיק הקודם וההתפתחויות בעקבות כך, יש בהחלט קשיים באפשרות של הצעת שחרור לחלופת מעצר. ככל שמדובר במעצר בפיקוח אלקטרוני, נראה שאפשרות זו אינה עולה בקנה אחד עם ביצוע עבודות שירות על-ידי המשיב. אשר לאפשרות של חלופת מעצר, בנסיבות בהן על המשיב לבצע עבודות שירות, גם היא אפשרות המעוררת קשיים, אולם לא ניתן לשלול אותה על הסף. משום כך יש מקום להגשת תסקיר על ידי שירות המבחן בעניינו של המשיב. אין בהגשת התסקיר על-ידי שירות המבחן כדי ליצור צפיות אצל המשיב בדבר ההחלטה בבקשה.

8.         אשר-על-כן, על שירות המבחן להכין תסקיר בעניינו של המשיב, אשר יוגש לבית-המשפט עד ליום 4.7.18. בשלב זה יישאר המשיב במעצר.

9.         נקבע לדיון ליום 5.7.18 בשעה 11:00.

10.       המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.

11.       לדיון יוזמן מתורגמן לשפה הערבית.

12.       המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן וכן לממונה על עבודות שירות.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.